עם בנידברית ושאינם בני-ברית, ו,פצע וחבורה ומכה טריה" -- כאשר יקרה המקרה לזאטוט ברחבי העולם. ועוד אמרו החכמים: הגויים נטלו את טל השמים ומשמני הארץ ולא שיירו ליהודים אלא ממכר שמן ונפט ודגים מלוחים וכל מיני סידקית, אולם, חייכם, כי אני פירות-חמדה ראיתי גדלים על עצים ,יהודיים" ומיני ירק מבשילים בחצרותינו. ובעלי-חיים כשרים למהדרין מן המהדרין, מפריסי פרסה ומעלי גירה, ועוף טהור למינהו ישוטטו בתחומנו. אמנם הגוי חרש את האדמה, תילם תלמיה, אף זרע ושתל; אמנם הגוי רעה את הבקר, לעתים גם הביא את הוולד שנולד באחו -- אך עדים הם התלמים בחצרותינו, כי עשבים שוטים במו ידינו ניכשנו, את רגבי העפר במעדרים פוררנו, סומכות לפול הצבנו ועל פרי האדמה ברך ברכנו. והתרפקות ילדים על עור הקטיפה של עגלות חמודות, וכרבלות אדומות ונוצות מנומרות יעידו -- כי קול פרה נשמע ברפתותינו, כי צפצוף ונוקר בבתינו. אכן. הגזימו קמעה ספריא ודבריא, ,תיבת-נחי'י קטנה היתה בעיירה, והכל בה. ד. המהפכה הגיעה.
בילדותי לא ידעתי סוציאליזם מהו, ומלחמת מעמדות -- כפי שקראנו לזה ברבות הימים -- מה פירושה. ברור יותר היה המושג גבירים וקבצנים, בעלי-בתים ובעלי-מלאכה. לפי סימנים חיצוניים, מאוד ציוריים, הופיע אז לפני הסוציאליזם ; גגות מצוחצחים כעולים מהרחצה וארובות לבנים אדמדמות מתנוססות מעל, וגגות מטולאים מגודלי איזוב שצבע ירקרק להם; קירות זקופים וקירות מטים ; זגוגיות חלונות ,מיקשה אחת", וחלונות טלאי על גבי טלאי, אשר כרית תקועה לאדפעם בפירצה שנפערה דווקא בימי חורף עזים. גם קפוטות שונות עברו בסך לנגד עיני: שחורות, מבהיקות ומרשרשות, וצהבחבות דהות ושחוקות. וזקנים שונים התנפנפו. מהם שכיסו לחיים נפולות ופנים חיוורות, ומהם שעיטרו לחיים מלאות ואודם-פנים. ההסתכלות עוררה הרגשות עמומות, האזנים קלטו טענות כלפי אחד נעלם, על שככה עלתה לפלוני ואחרת לאלמוני. לימים לבשו מראות אלה שמות לועזיים, אך בזמנם סתומים היו ללא פשר.
מאורעות שונים נתארעו אז בממלכת ילדותי, באין יכולת למצוא את החוט המקשרם. כמתוך ערפל עולות עתת לפני תמונות קטועות. הנה באחד מערבי יום חמישי בשבוע. בשעה עשר בערב. הופיעה לפתע אחותי, נרגשת, משולהבת, בהולה ובשורה בפיה: בחורים אלה ואלה התפרצו בקולי-קולות לבית-המלאכה של מוטל החייט, הכריזו -- ,מהיום והלאה אין עובדים בלילות למען האקספלוטאטור הלזה" ו,הורידו" את הנערות מן העבודה. ולא ידעו בני-הבית, כשם שגם ,הפועלת" לא ידעה, האם לשמוח לליל-שנת שנוסף בהיסח-הדעת, או לחרוד לפרנסה המעטה שתקופח. וזכורה דפיקה קולנית בחלון ביתנו במוצאי-שבת אחד, כאשר הקול מבחוץ הכריז: ,אין עובדים במוצאי-שבת% טעו הפעם הבחורים הללו ובאו להוריד אחת אשר בביתה שלה, ללא צו בעלדבית, תסמא עיניה על מכונת-תפירה למען לתת לחם ומלבוש לבנידהבית. ואמנם לא יספו ,לדפוק", והמכונה הוסיפה לתקתק בלילות באין מפריע על אף קארל מארכס, ולהבדיל סנדר'קה בן הפחח בעיירתנו. ובאחד הערבים האפלים נתכנסה בבית-המדרש הגדול, בדיוק מול חלון ביתנו, והפעם לא קול ענות חלושה של ,מגיד" ובכי נשים בעזרה, אלא דיבור רם ושירה. ולפתע פילחה יריה את האוויר וצעקות ,דולוי* (הלאה 6 זעזעו את הרחוב. האור בבית כובה. מישהו רץ כל עוד נפשו בו להבריח את דלת הפרוזדור בגזר-עץ, ולילדים נאמר : לישון בבגדים' הלילה.
למחרת סיפרו הילדים מפה לאוזן, כי ,די שוועסטער און ברידער" (האחיות והאחים) משתוללים-מתהוללים, כי יש להם אגרופים וגם ,יורקים", שפייערס בלע"ז, ומדי הופיע ה,דיסטניק" (נוטר אזרחי, ללא נשק) ליבונקו עם תו-הנחושת על דש בגדו, שסמל המלכות 3