Original scan
Original memorial-book scan 89
Book text
Passage 1normalized OCR · source chars 0-528

השבוע הראשון הוקדש לכציסה כללית. השבוע השני -- לסיוד. וקשה היתה עבודה זו מחמת מזג האויר הגשום, שהיה שורר כמעט תמיד ערב החג. השבוע השלישי היה קודש לאפיית מצות. והשבוע האחרון -- נקיון כללי והכשרת הכלים. היה זה חודש גדוש עבודה וכרוך בהוצאות מרובות. התכונה המיוחדת לחג, והחופש מלימודים, היה בהם משום ענין רב לנו, הילדים. עזרנו, כגדולים, לכל דבר ואף קיבלנו את חלקנו: בגדים ונעלים חדשים, אגוזים וממתקים למיניהם. קשות היו ההכנות לחג, אך הכול היו מצפים בקוצר-רוח לבואו. כל ימי החג היו מוקדשים למנוחה ולנופש, לביקורי"משפחה ואף לשידוכים.

passage_497765350dbc169d5c119263
Passage 2normalized OCR · source chars 530-1568

ליצני הדור היו אומרים, שכל המהפכות בבתי-הכנסת נגד פרנסי הקהל בפסח נעשו, על שום שבחג זה, אין כל דאגות פרנסה. ויש פנאי להתמסר לעניני הקהל. כן היו אומרים, שאחרי הפסח קל הרבה יותר, מאשר אחרי סוכות, שאחרי סוכות צריך להכין את הבית לקראת החורף, להכניס את החלונות הכפולים, לבדוק אם יש אדמה די הצורך ליסודות. אף להכין ירק ותפוחי- אדמה לאדם ולבהמה. ועל הכול בגדים חמים ונעלים. ואילו אחרי הפסח, אין צורך בהכנות בלשהן, בבית נשארו שיירים מהחג: מצות, שומן, יין, ביצים. מזג האויר חם. הבהמה יוצאת למרעה. חלב וחמאה יש די, ושבוע שבועיים אחרי פסח כבר יש חמציץ, בצל ירוק, צנונית וההוצאות הן קטנות. ואכן, אחרי הפסח מתחיל ה,זומער"לעב" -- הקיץ. אמנם ימי ה,ספירהי אסורים היו בשמחות וחתונות, אך כדברי חברנו באניע כץ: את הספירה נמסור להרב ר' דוידל, וחזקה עליו, שהוא יספור כהלכה, ואביב הוא אביב". לא עברו ימים מרובים, וכבר התחילו בהכנות לקראת חג השבועות. אבותינו סיפרו, שהיה זה בשעתו חגם של הבהורים, שבו הראו את כוחם בסידור כל מיני קישוטים מירק ומקליפות של ביצים. מל"ג בעומר כבר היו מתחילים בהכנות לחג השבועות. היה זה החג היחידי שבו הכניסו ירק לבית. ד. חג השבועות.

passage_c663b9620ce9279fc8bd7398
Passage 3normalized OCR · source chars 1570-2777

חג מתן תורה. חג קל ונעים היה. מזג האויר היה נאה. הכול קם לתחיה. הכול פורח \מלבלב, וקשה היה לצמצם את החג במסגרת של מתן תורה ועול מצוות בלבד. הטבע השפיע את שלו גם על יהודי הגולה. אולם ימי הקיץ הנאים עוברים חיש, ושוב מתחילים ימי האבל משבעה עשר בתמוז עד תשעה באב. תשעה באב. יום אבל היה לכל יהודי העיר. וכמעט הכול יצאו אל בית- הקברות הישן להשתטח על קברי הצדיקים. לאחר תשעה באב, היה מצב הרוח משתנה. הקיץ קרב לקצו. מזג האוויר נעשה קריר יותר, וכבר מנסר באויר קולו של שופר. והנה שבת של חודש אלול -- הימים הנוראים מתקרבים. ה. ימים נוראים. היה זה חודש מיוחד בחיי העיירה, בשנים האחרונות הוקהה עוקצם של הפחד והמורא. אך כמה עשרות שנים קודם לכן, היו -- החל מראש חודש אלול -- נזהרים בעבירה קלה שבקלות. וחייב היה כל אחד ואחד לפשפש במעשיו ולהשתטח על קברי אבות, שיהיו מליצי יושר לשנה החדשה. ביחוד היה קשה מצבם של יהודי הכפרים בסביבה. כולנו זוכרים רק את הבדיחות על ה,ישובניקים". אך אבא ז"ל היה מספר על יהודי הכפרים, שהיו מתגוררים בעיירה בעשרת ימי התשובה על מנת, שלא יהיו בין גויים בימים אלה, אלה שלא יכלו לעזוב את ביתם דאגו למנין, לחזן ול,בעל-קורא" ול,בעל-תוקע". עודני מעלה בזכרוני את הפחד, שהיה נופל על הכול בשבוע האחרון לפני ראש-השנה לקראת הסליחות הראשונות. בחוץ חושך, קר, גשם ובוץ. אך הכול הולכים לפני חצות עם פנסים .2

passage_4c73f08c30df195726fdb504