מלחמת-העולם הראשונה. . משפרצה המלחמה ונהפכו סדרי עולם, נשארו רבים מתושבי העיר ללא עבודה ופרנסה, נותר זמן רב לפוליטיקה. ביתנו נעשה אחד המרכזים לשיחות וויכוחים על הפוליטיקה העולמית. מסתבר; שבשנה הראשונה למלחמה או אפילו לאחר מכן, עדיין לא הורגשו ממדיו של האסון המתרגש ובא על העולם, אולם מרוב שנאה לצאר שמחו למפלת הרוסים בחזית. אף סבא היה שבעזרצון מהתלקחות המלחמה. הוא הביא אותות ומופתים מן הזוהר הקדוש, שזוהי מלחמת גוג ומגוג ואחריו יבוא משיח. בית-הדואר הישן בדויד-הורודוק די אלטע פאסט-געביידע אין דאוויד"האַראַדאק משנסגרו העתונים היהודיים ברוסיה חתמנו בשותפות עם ש. כץ על העתון הרוסי הליברלי ,ב. ויאדמוסטי". הדואר היה ליד ביתנו ובשעה שנתקבל העתון, היו הכול מתאספים לשמוע חדשות. חיים"דוד כץ היה הקריין הראשי ואייזל שוסטר היה ,הפרשן המדיני". אייזל שוסטר זה, סנדלר היה במקצועו. אך לא רבים האנשים בעיירה, לרבות שכניו, שראוהו עובד אי פעם. מעולם לא ידע איש מהיכן מתפרנס יהודי זה. תמיד ראוהו ברחוב עם מקל בידו, חוג אנשים סביבו, והוא ראש המדברים. לא ידע קרוא וכתוב חוץ מקצת אידיש והתפילות, ובכל זאת ידע את כל המתרחש בעולם הגדול. יום יום היה מראה על המפה הרוסית את המצב בחזית בכל נקודה ונקודה.

הוא שנא את הצאר ללא מצרים. עם כל מפלה של הרוסים, לא היה קץ לשמחתו. כשכבשו הרוסים את לבוב -- הקניטוהו כל יודעיו, השיב להם בפסוק מקבלת-שבת: עם תועה ;לבב" הם, כלומר, העם הרוסי הפשוט, תעה בדרכו ונכנס ללבוב. ,הם" ,היים" באידיש זה ,בית? -- הוא סבור שישארו שם כמו בבית. אבל ,והם לא ידעו דרכי" כשירצו ללכת הביתה לא ידעו באיזו דרך ללכת. וירוצו בדרך, לא דרך. ואמנם כך היה. כשפתח הגנרל הגרמני הידוע מקנזון בהתקפה בגליציה, והרוסים ברחו כל עוד נפשם בם, לא היה קץ לשמחתו של אייזל. אייזל ידע הרבה גם על הנעשה בעיר, לפני שנים רבות. בין השאר, נמצא ברשותו הפנקס הישן מלפני מאתיים שנה. למרות ידידותו האמיצה עמנו, לא עלה בידנו, להוציא את הפנקס ממנו. 66