Yehuda Erlich

הוועד היהודי נוסד בזמן "מפעל הקונטריבוציה", ופעולתו הרשמית הראשונה היתה איסוף התרומות ופרעון הכופר לגרמנים. בגליציה המזרחית בוטלו ועדי הקהילה היהודיים בתקופת הכיבוש ע״י השלטון הסובייטי. מדיניותם של הגרמנים היתה לארגן מועצה יהודית בכל מקום מושב יהודים, ולעשותה למנגנון המוציא־לפועל את פקודותיהם. המפקדה הגרמנית הזמינה אליה עסקנים יהודים שונים ונשאה־ונתנה אתם בדבר יצירת ועד־קהילה חדש. המו״מ התנהל בראשית יולי 1941. הגרמנים הציעו לד״ר משה (מאוריצי) אלרהאנד (311£1ג 1ז 116^), מלומד מפורסם במדע־המשפט ופרופיסור באוניברסיטת לבוב׳ מי־ שהיה שנים אחדות לפני המלחמה מנהל־ממונה על קהילת לבוב מטעם הממשלה, לקבל עליו את משרת ראש המועצה היהודית. הוא סירב בהסתכמו על זקנתו ומחלתו. עוד אחרים (ביניהם ד״ר יהודה ארליך) מיאנו לקבל משרות חברי המועצה. סוף־סוף ויתרו, כנראה, הגרמנים על תכסיסי משא־ומתן בראותם כי אין מתנדבים מן העסקנים החשובים וטובי־העיר, ומינו את חברי המועצה מתוך רשימת מועמדים שבידם. תחילה נתמנו רק חמישה חברים, אך הוסיפו עליהם כעבור ימים אחדים (עד ה־20 ליולי 1941). אחרי כל המינויים והצירופים היה הרכב המועצה היהודית בחדשי הסתיו של 1941: ד״ר יוסף פרנס — יו״ר; ד״ר אדולף רוטפלד — סגן־יו״ר; חברי־הועד: ד״ר הנריק לנדסברג׳ ד״ר אוסולד קימלמן, ד״ר אדמונד שרצר, המהנדס נפתלי לנדאו׳ ד״ר הנריק גינסברג, חיגער׳ זיידנפתי, יוסף הוך, שמעון אולם׳ ד״ר מרצלי בובר, ד״ד זארניצר ואחרים. בשלהי סתיו 1941 חלו שינויים בהרכב המועצה. ד״ר יוסף פרנס, שהיה אז כבן שבעים שנה, ואחד מנציגי מחנה המתבוללים, לא יכול היה להסתגל לדרכים ולשיטות העבודה שנדרשו על ידי הגרמנים. הוא היה עורך־ דין, בן למשפחת בעלי־אחוזות עשירים, בימי חרפו היה קצין (סרךפרשים — "ריטמייסטער") בצבא האוסטרי. בהיותו בעל אופי חזק לא הראה אותות