Lviv Jewish Council

... הם. המפקדה הגרמנית הזמינה אליה עסקנים יהודים שונים ונשאה־ונתנה אתם בדבר יצירת ועד־קהילה חדש. המו״מ התנהל בראשית יולי 1941. הגרמנים הציעו לד״ר משה (מאוריצי) אלרהאנד (311£1ג 1ז 116^), מלומד מפורסם במדע־המשפט ופרופיסור באוניברסיטת לבוב׳ מי־ שהיה שנים אחדות לפני המלחמה מנהל־ממונה על קהילת לבוב מטעם הממשלה, לקבל עליו את משרת ראש המועצה היהודית. הוא סירב בהסתכמו על זקנתו ומחלתו. עוד אחרים (ביניהם ד״ר יהודה ארליך) מיאנו לקבל משרות חברי המועצה. סוף־סוף ויתרו, כנראה, הגרמנים על תכסיסי משא־ומתן בראותם כי אין מתנדבים מן העסקנים החשובים וטובי־העיר, ומינו את חברי המועצה מתוך רשימת מועמדים שבידם. תחילה נתמנו רק חמישה חברים, אך הוסיפו עליהם כעבור ימים אחדים (עד ה־20 ליולי 1941). אחרי כל המינויים והצירופים היה הרכב המועצה היהודית בחדשי הסתיו של 1941: ד״ר יוסף פרנס — יו״ר; ד״ר אדולף רוטפלד — סגן־יו״ר; חברי־הועד: ד״ר הנריק לנדסברג׳ ד״ר אוסולד קימלמן, ד״ר אדמונד שרצר, המהנדס נפתלי לנדאו׳ ד״ר הנריק גינסברג, חיגער׳ זיידנפתי, יוסף הוך, שמעון אולם׳ ד״ר מרצלי בובר, ד״ד זארניצר ואחרים. בשלהי סתיו 1941 חלו שינויים בהרכב המועצה. ד״ר יוסף פרנס, שהיה אז כבן שבעים שנה, ואחד מנציגי מחנה המתבוללים, לא יכול היה להסתגל לדרכים ולשיטות העבודה שנדרשו על ידי הגרמנים. הוא היה עורך־ דין, בן למשפחת בעלי־אחוזות עשירים, בימי חרפו היה קצין (סרךפרשים — "ריטמייסטער") בצבא האוסטרי. בהיותו בעל אופי חזק לא הראה אותות

... י היתה חטא גדול בעיני הגרמנים׳ והניתפס בה חייב מיתה (ראה לעיל, פרק 4). בעוד שבערים אחדות, כמו וארשה׳ וילנה, לודז׳ ובמדת־מה גם צ׳נסטוכוב, בנדין׳ סוסנוביץ, קראקא ועוד — היתה יכולת לפתוח חיים תרבותיים׳ ללמד בבתי־ספר יהודיים ולקיים בתי־כנסת ובתי־ מדרש, וגם היתה אפשרות לערוך הרצאות וקונצרטים, להקים תיאטרון׳ ליסד אגודות־ספורט לנוער, ואפילו להוציא כתבי־עת (כגון. ־ "ווילנער געטא־יריעית"׳ "ליצמאנשטעטישע געטא צייטונג"׳ "גאזעטא זשידוב־ סקא" בקראקא), הרי מיהודי לבוב נמנעה כל אפשרות לפעולה תרבותית בגלוי. מיד לבוא הגרמנים קראו העסקנים הצבוריים היהודים ישיבה של באי־כח כל הזרמים והמפלגות, למען התייעץ בענין יסוד בתי־ ספר, ומשתתפיה — כעשרים איש — דנו בכובד ראש בשאלות החינוך והתרבות (הישיבה התקיימה בק־־ץ 1941). נוסדה במועצה היהודית מחלקה לעניני ההנוך. אולם מפאת האיסור הנמרץ של השלטונות הגרמנים לא נפתח אף בית־ספר אחד; כל המאמצים להשיג היתר לפעולת־תרבות כל־שהיא — עריכת הרצאות. קורסים׳ הצגות או תיאטרון יהודי וכיו״ב — עלו בתוהו. ולא היה בשום קהילה יהודית גדולה כיחס השלילי של הגרמנים בלבוב לאותות־תרבות. המחלקה לעניני חינוך ותרבות שליד המועצה הפסיקה את פעולתה אחרי חדשים אחדים של התלבטויות ושידולי שווא.. ואכן׳ לא התקיימה בלבוב כל פעולה תרבותית או דתית מאורגנת ופומבית. רק בסתרי־סתרי־ם התכנסו מנינים וקבוצות של מתפללים, התאספו ילדים ללמוד בבתים פרטיים׳ נפגשו סופרים אחדים לישיבות׳ ונערכו דיונים של באי־כח מפלגות, תנועות־נוער וכוי׳. פעמים אחדות נערכו מסיבות ספרותיות במשרדים של

... 36. פרנקל דוד. חבר המזכירות של מפלגת "התאחדות פועלי־ציון" בלבוב. בימי שלטון הגרמנים עמד בקשרים עם ד״ר אברהם זילברשיין, שפעל מטעם "הקונגרס היהודי העולמי" וארגונים יהודיים בג׳ניבה. היה פקיד במחלקת האספקה שע״י ה״מועצה" בלבוב. עד יולי 1942 היה בלבוב. ולפי השמועה עבר לקרקא. לא נודע דבר על גורלו. ...