Vilna

... ה״סיימיק״ שהתכנס בוישניא, תבע חקירה יסודית. גם המלך יאן קאזימיר זנדהם מן הנעשה בלבוב, וב־22 ביוני 1664, 10 ימים אחרי הפרעות, שלח מוילנה הוראה אל כל השלטונות והמועצות, והודיע שבמקומות היישוב עוברים אנשים בלתי־אחדאיים ובידיהם כתבים מזוייפים. הם מסיתים את האוכלוסיה ביהודים, רוצחים וגוזלים אותם. מעשים אלה הם בנגוד לחוק, ועל השלטונות המקומיים לנקוט באמצעים נגד אנשים אלו, וכן לדכא מראש כל פרעות ומהומות 30 א). ...

... י׳ , ' ) לפ י מאי ר הלו י לטרי ם הי ה ר ׳ פנח ס אליה ו יילנ ה בעמ״ ח ״ספר־הברית ״ ילי ד לבו ב רא ה : תולדו ת אב י היק ר הור י ומור י אור י וישע י הר ב החכ ם מו״ ה גרשו ן הלו י לעטערי ם ז״ ל ב״בכורים" , ש ל נפתל י קעללער , וינה , תרכ״ד , ע ׳ 51 . גרשו ם באד ר ("מדינ ה וחכמיה" , ניו־יורק , 1934 , עכ ד 80 ) מוסר , שאבי ו מאי ר ואמ ו יענט ע הי ו יליד י וילנ ה ובא ו בשנ ת 1765 דר ך לבו ב לגליצי ה ורצ ו להשתק ע בבוצאץ , ופנחס־אליה ו נול ד בלבוב . פר ט ז ה שמ ע מפ י זקנ ו שהכי ר א ת פנח ס פא״פ . ...

... ילי ד וילנה , ב א ללבו ב בשנ ת 1926 , במקומ ו ש ל קאצמא ן בביהכנ״ ס סיקסטוסקה , ואח ר זמ ן הבי א אלי ו א ת אחי ו דו ד כמנצ ח ע ל המקהלה . יעק ב הי ה טנו ר שנ י במעלה , מרצ ה יפה . מש ם עב ר לבית־הכנס ת "גל - עד" . אח״ כ עב ר ללונדון . ...

אין עדיין אפשרות לצייר תמונה שלמה של החיים הרוחניים בגיטו׳ באשר דוקא חיי־התרבות לסוגיהם היו בבחינת "בל יראה", מתנהלים בחשאי בחוגים מסוגרים, מפחד האיסורים והרדיפות החמורות מצד הגרמנים. אף השתתפות במנין פרטי היתה חטא גדול בעיני הגרמנים׳ והניתפס בה חייב מיתה (ראה לעיל, פרק 4). בעוד שבערים אחדות, כמו וארשה׳ וילנה, לודז׳ ובמדת־מה גם צ׳נסטוכוב, בנדין׳ סוסנוביץ, קראקא ועוד — היתה יכולת לפתוח חיים תרבותיים׳ ללמד בבתי־ספר יהודיים ולקיים בתי־כנסת ובתי־ מדרש, וגם היתה אפשרות לערוך הרצאות וקונצרטים, להקים תיאטרון׳ ליסד אגודות־ספורט לנוער, ואפילו להוציא כתבי־עת (כגון. ־ "ווילנער געטא־יריעית"׳ "ליצמאנשטעטישע געטא צייטונג"׳ "גאזעטא זשידוב־ סקא" בקראקא), הרי מיהודי לבוב נמנעה כל אפשרות לפעולה תרבותית בגלוי. מיד לבוא הגרמנים קראו העסקנים הצבוריים היהודים ישיבה של באי־כח כל הזרמים והמפלגות, למען התייעץ בענין יסוד בתי־ ספר, ומשתתפיה — כעשרים איש — דנו בכובד ראש בשאלות החינוך והתרבות (הישיבה התקיימה בק־־ץ 1941). נוסדה במועצה היהודית מחלקה לעניני ההנוך. אולם מפאת האיסור הנמרץ של השלטונות הגרמנים לא נפתח אף בית־ספר אחד; כל המאמצים להשיג היתר לפעולת־תרבות כל־שהיא — עריכת הרצאות. קורסים׳ הצגות או תיאטרון יהודי וכיו״ב — עלו בתוהו. ולא היה בשום קהילה יהודית גדולה כיחס השלילי של הגרמנים בלבוב לאותות־תרבות. המחלקה לעני ...