Kyiv

בכשרונותי והאדמיניסטרטיביים, ביחוד בשטח האספקה העירונית. ביוני 1915 לקחוהו הרוסים כבן־תערובות והגלוהו לקיוב. באוגוסט 1916 חזר ללבוב ונתמנה כסגן־הקומיסר הממשלתי של העיר. בתפקיד זה ארגן את האספקה והקים עשרות בתייתמחוי למען מחוסרי־האמצעים. אחרי כיבוש לבוב ע״י האוקראינים והתמוטטות המונרכיה באוסטריה הציעו לו תיק של שר־האספקה בממשלת אוקראינה המע- רבית׳ אולם הוא סירב לקבל את המינוי בהיותו פטריוט פולני. ד״ר שלייכר היה מתבולל עקרוני, ונתמנה ע״י הפולנים כחבר הועדה הממשלתית. בשנת 1919 נבחר כסגן ראש־העיר ועמד בתפקידו עד 1927. ד״ר שלייכר השתתף גם במפעלים יהודיים: היה חבר ועד־הקורטוריון של רשת החינוך של ״קרן הברון הירש״. בשנת 1929 נבחר מטעם הלא־ציונים כחבר מועצת הסוכנות היהודית. ...

בנובמבר 1914 הורכבה הנהלה זמנית של ה״היכל״ שחבריה היו: ד״ר מוריץ כהנא (יושב־ראש), ראובן קרוך, אדולף לינדברגר, פרופ׳ שלמה מאנדל, מיקולאן ויינרב, יוסף הויזמן. התפלות נתקיימו כסדרן וההנהלה החדשה השתדלה לעזור לעובדי הבית. אך למרות השקט והסדר, לא שכחו היהודים שנחוצה זהירות מיוחדת בזמנים כאלה. היה מקרה, ב־19 בדצמבר 1914 שחל בו יוםהולדתו של הצאר ניקולאי ויהודים מרוסיה שעשו בלבוב בעניני־מסחר, דרשו מד״ר הויזנר לערוך תפילה חגיגית לשלומו של הצאר. אחד מיהודי קיוב, מרגולין, הציע סכום גדול לקופת ההיכל. גם הגנרל־גוברנטור בוברינסקי עצמו, פנה לד״ר הויזנר בדרישה זו. אבל, בהביאו בחשבון את הסכנה שיהודי לבוב צפויים לה מצד השלטונות האוסטריים במקרה כזה, סרב ד״ר הויזנר להענות לדרישות. ...