Israel Nahum

... זה. אז רשם הלגיונר את שמות כל הנאספים בביהמ"ד ובצדו של כל אחד רשם את סכום הכסף, שעליו לתת. מאחד מהם אהרן צבי דורצין בן שלשים שנה דרש עשרת אלפים רובלים, אהרן צבי ענה, כי אין ידו משגת לתת סכום רב כזה, הלגיונר צוה להמיתו, החילים הוציאוהו תיכף לפרוזדור וימיתוהו, אחר כך דרש הליגיונר משלום בויר אלף רובל, בכיסו של בויר לא היה הסכום הזה, המיתו גם אותו, הלגיונר פנה אז אל יהודה דורצ'ין, דוד של אהרון צבי המומת, וידרוש ממנו חמשים אלף רובל, בכיסו לא היה הסכום הזה. צוה הלגיונר וישימו חבל על צארו ויעלוהו על הבימה לתלותו. בקש האומלל, שירשוהו ללכת להפרז' ממשפחתו נתנו לו חיל ללכת אתו אל ביתו. אשת האומלל ובתו, בראותם, כי חייו בסכנה, פשטו בכפר, נתנו בעבוט לאכרים כל מה שהיה להם, אספו 50 אלף רובלים ויפדוהו ממות. ישראל נחום (אחד מן השנים שספרו לי הכל) התחבא בבית אכר ברפת מול בית הכנסת, כי אחיו אהרן צבי נהרג, יצא ממחבואו ויבא אל ביהמ"ד לראות מה נעשה. תפשו גם אותו וידרשו ממנו שלשת אלפים רובלים. הוא היה אנוס לתת את הסכום הזה, אחר כך שאל את הלגיונר! ,מדוע מהרת להרוג את אחי הלא גם הוא היה פודה את עצמו בכסף". הלגיונר ענה, כי לא יוכל לחכות הרבה. הבלכובצים התנדבו למלחמה