Rumkowski

... -- לבנות ואחר -- לבנים. במרוצת הזמן נפתח נם בית-ספר תיכון מקצועי. בתי- ספר אלה שוכנו בבניינים ש? בתי-הספר העממיים לשעבר, באותו איזור ובמרישין,. לא זמן רב שהו הילדים בבניינים אלה, שהיו נאותים ללימוד. קרו מקרים, שהגרמנים דרשו לנצל את הבניינים המתאימים לעבורה , פּרודוקטיבית", ולכן נפתחו בבתים אלה בתי חרושת וכל בתי-הספר התיכוניים העברו למרישין. על יד כ? בית-ספר תיכון הופעל מטבח, שבו קיב? הנער תבשיל חם ופרוסת לחם. בית-ספר אלה התקיימו עד סתו 1941, עד התקופה, שבה הניעו לגיטו היהודים מאוסטריה ומצ'כיה. הלימודים במרישין התנהלו גם לפני הצהרים וגם אחרי הצהרים, כששעות הלימודים של בנים ושל בנות מתחלפות לסירונין מדי חורש בחודשו. המנהלת של הגימנסיה לבנות היתה נב' ריין. מנה? הגימנסיה לבנים -- מר זילברבוגן. זקן היהודים, רומקובסקי, מינה בשנת 1940-41 מנהל מאנשי שלומו. זה מסביר לנו את החתימה הכפולה של שני המנהלים ע? כ? תעודה ותעודה. ...

בפנית ,ועד הספרות" אל וװעד הקיבוצים מתאוננים הראשונים על שפניותיהם נשארו ?א תנובה מצד האחרונים. באחת הפניות מ-28.9.40 מודים אנשי ,קבוצות הספרות", שהם פעלו יחד עם אלמנטים אַנט-ציוניים ועליכן הוכתם שמם י. טבקסבלט, חבר האקסקוטיבה הציונית בגיטו, מספר, שרומקובסקי, בעת הכונות המסויימות בנונע לקיבוצים, הקים ליד הקיבוצים הציוניים קיבוצים בלתי-מפלגתיים, שנקראו ה, פראים". הללו היו ?לא כ? ביקורת ומשמעת פנימית וע"ב הגיעו ?, דמורליזציה והפקרות". בחוני הניטו של מרישין סופר על אלמנטים נרועים, שחדרו אל תוך הקיבוצים, או אל קבוצות, שנתקראו קיבוצים ולא היו יותר מאשר אוסף ספסרים, נושכי נשך ומלשינים. מובן, שעובדות אלה לא הביאו כבוד לועד הקיבוצים והוא נאלץ להקים מיליציה מיוחדת בשבי? לרכא אלמנטים אלה. מובן, שהדבר היה מלוה בתקריות. חלק מ, קבוצות הספרות" הסתייג מאלמנטים אלה, ווער הקיבוצים אף לא אבה לנה? מו"םמ אתם. ...

... היחסים נתחדרו יותר ויותר. בתחילת מרץ 1941 התזי? רומקובפקי בפירוק הקיבוצים (את קולקטיב הנוער ש? הבונד --- פירק כבר בחודש ינואר) וב-9.2.41 החליט רומקובסקי לחסל את נקודות ההכשרה, שמנו 860 חברים, נשים וגברים. כפי שמופיע בעתון הגיטו, טען רומסובסקי, שלנקודות ההכשרה ...

... שחיה בם מזון טוב יוֹתר. (זה היה לפני שהונהג הקיצוב). הנוער היה פונה בבקשה להתקב? לקיבוצים ביחידות ובקבו- צות, באמצעות ,ועד הקיבוצים" או באמצעות , ברית הקיבו- צים" (כנראה ארגון רביזיוניסטי). באחת הבקשות הקיבוציות הודגשה הכוונה היחודית שבהצטרפות לקיבוץ ולא הצורך ב, הזנה". בבקשה אחרת מבקשת קבוצת נוער מהעיר אלכסנדר, אשר תושביה נורשו כולם ללודז' בקיץ 1940, להצטרף לקיבוץ. גם בני הנוער ש? הבונד וארגוני הנוער , צוקונפט" ו,;סקיף" יסדו במרישין קולקטיב חקלאי בשם , התלמידים לשעבר ש? ביה"ס מדם" התארגנו שם 40 בני נוער וילדים, בתחילה פורנסו ע"י ה, בונד" ואח"כ קיבלם רומקובסקי תחת חסותו. הקיבוצים הציוניים והקולקטיביים ש? הבונד ניהלו פעולה פוליטית ענפה וכן פעולה חינוכית תרבותית. למעשה, הם היוו את המרכז החינוכי של מארישין. הקולקטיבים החקלאיים היו מסונלים ליהפך ליסוד דינמי בריא ולהשפיע השפעה חיובית על מהלך החיים וע? האווירה בניטו, אבל רומקובסקי לא השלים עם קיומו ש? כח נלתי תלוי בו. הוא רצה ע"כ לארנן את הקיבוצים ביחידות עבודה תחת השנחה המשטרה, ובשלא ניתן לו הדבר, חיס? רומקובסקי את הקיבוצים, ההכנה לחיסול הקיבוצים באה לידי ביטוי בהתכתבות,