First World War

... למרות שלא יכול היה להיות כל דבור על פעילות ציונית ענפה באותו זמן בעיר כמו לוקוב היתה התנועה מוצגת בה לכל צורותיה וגווניה שהיו קיימים כבר אז. אחרי מלחמת העולם הראשונה, תחת הרושם של הצהרת בלפור סךרמ ווהמגט, קבלה התנועה הציונית כנפיים. כמו גל סטיכי התפשטה על פני כל פולין כולל לוקוב. יהודים דתיים בעלי בתים וצעירים לא פחדו יותר מלחצם של חסידים אנטי־ציוניים. שלטון האדמו״רים החסידיים על ההמונים נחלש, היהודים החלו להתעניין בפוליטיקה והציונות הפכה יש גדול ליהודי לוקוב. בראשית שנות העשרים היה לכותב שורות אלו הכבוד להופיע באסיפה ציונית יחד עם חיות בוסל ואורי צבי זסלבסקי מנהל שהיו בשליחות הקרן הקיימת. כותב השורות פגש אז ציונים מכל הגונים: ציונים כלליים, מזרחי^ צעירי ציון ופועלי ציון. לוקוב נתנה מספר חלוצים שיחד עם אחיהם הגיחו את היסוד למדינת ישראל. ...

... )4 עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוחרבו החיים החברתיים והכלכליים בלוקוב. ...

... קעגנאיבער דער שול איז געװען דאס גרויסע בית־מדרש׳ װאם איז געװארן געבויט נאך פאר דער שול. דאס דאזיקע ״אלטע בית־מדרש״׳ װי מען האט עס גערופן׳ האט אין פארשידענע צײטן געדינט אויף פארשידענע צװעקן. דארט האבן די מגידים געהאלטן זײערע דרשות׳ דארט זענען פארגעקומען די פארשידענע װאל־אסיפות׳ דארט האט זיך אפגעשפילט דער קאמף צװישן ״אגודה״ און ״מזרחי״ און דארט פלעגט אפרים מעזריטשער שבת נאך מיטאג לערנען א ביסל מיט די פראסטע ייִדן׳ יעדער ארעמאן׳ װאם האט נישט געהאט װו צו שלאפן׳ האט געפונען אן ארט אין בית־מדרש. אין בית־ מדרש פלעגן אויך אפזיצן גאנצע נעכט די ייִדישע בחורים׳ װאם האבן געדארפט שטײן צום מיליטער. אין דער צײט פון דער ערשטער וועלט־מלחמה האבן די פליטים פון די ארומיקע שטעטלעך זיך אײנגעארדנט אין בית־מדרש.