Lemberg’s house

לאבי היתה אמנם שפה משותפת עם בני גילו וגם עם צעירים ממנו. זוכרת אני איך היה מטייל, שעות ארוכות, עם ייקל אורבאך, חיים הירש, ניסן אולינגר ולביש שטוק־ותמיד היה להם על מה שישוחחו ויתנצחו. ערב ערב היה אבי משתהה עד שעה מאוחרת על אותה אבן שעל יד ביתו של למברג. מי לא נמצא שם אותה שעה? הרש ל אורבאך, מאיר זוסיא טאבאק, נחמן ברטלר, זכריה ויזנטאל, הרש ל וויינטרויב וגם מוטי וידברג היה עובר על ידם לפעמים, ניגש, מצטרף ומשתתף בשיחות, כשחיוכו האופייני לו מרטיט על פניו. על מה לא נסבו אותן שיחות קולחות ועל מה לא היו דנים? פוליטיקה כללית ועניני ארץ ישראל, בעיות הקהילה ואף הקנוניות הבזויות הנרקמות בה בחשאי. אף זאת: לא התעלמו ...