Berlin

... אכן, הפרוסים השולטים לא שמחו זמן רב בחלקם ובשלטונם, עלה כוכבו של נפוליון בונפרטה הצרפתי, שבקרב ליד יינה (גרמניה) הביס את גייסות הפרוסים ואף כבש את ברלין, וממשלת פרוסיה נאלצה להמלט ...

במשך 12 שנות שלטונה עשתה ממשלת פרוסיה הרבה לפיתוח החבל ושיפורו במובן הכלכלי. מאידך הניחו את כף ידם הקשה והאכזרית על היהודים, יושבי־החבל, להחניק את חרותם ולהגביל את זכויותיהם. מס־הגלגולת, מס־הכנסה חשוב בפולין, היו גובים מידי יהודים. הגרמנים הכפילו את המס. ואחרון הכביד עוד, הן ה״תקנות ליהודים" (יודן־רעגלמענט) שהוציא פרידריך־ וילהלם השני ב־17 לאפריל 1797 בברלין, שמטרתם היתה לשלוט על ה״יהודים הבלתי־רצויים" שבכל החבל החדש. בהקדמה לתקנות הללו נאמר: "הואיל ונודע לנו שמספר היהודים בחבלים הנכבשים עובר על מספרם בחבלים האחרים שלנו במדינות הנוצריות, והם מביאים נזק לנתינינו הנוצרים הנאמנים במסחרם, והם קיימים רק בכוח התרמית והשחיתות וכדי לסלק את המצב הרע ובו בזמן לשפר את מצבם, מצאנו לנחוץ וטוב לקבוע ולהסדיר ב׳תקנות׳ כיצד להתנהג ולנהוג". ב״תקנות יהודיות" אלה כלולה תמצית מ״תקנות היהודים" שפרידריך השני (המכונה "גדול" ו״פילוסוף") ...

האוכלוסיה של סוקולקה והמחוז היתה מורכבת מגזעים ואמונות שונים: ליטאים ופולנים, פראבוסלבים, קדרים ־ טטרים ויהודים. הקדרים הגיעו עם גייסות המונגולים שכבשו את כל השטחים השייכים בזמננו לרוסיה וסין, ואף במערב אירופה כבשו את פולין והגיעו עד קרוב לברלין בירת פרוסיה. המונגולים, שנסוגו לארצם אחרי כל פריצה לרשות זרים, נשארו רבים מהם במדינות שנכבשו בידי רוסיה, וגם בתחומי ליטא, שתושביה קרובים למונגולים, קרבת גזע ושפה, הם נקראו בשם "קדרים" (טטרים), נשארו נאמנים לדתם היו מאמינים במוחמד ומבקרים במסגדים מיוחדים למושלמים.

אחרי שובו מסוקולק ביקר הציר פארבשטיין את בא־כח הדז׳וינט שמיהרו לשלוח לשם 500 דולאר לשם העזרה התכופה הדרושה להם. הציר פארבשטיין פנה אל הד״ר ברנרד כהן בברלין, שימאר להקציב סכום ידוע לצורך מתן הלוואות ארוכות ופתיחת מטבח לילדים. חוץ מזה פנה הציר הנ״ל אל חברת "טאז" בדבר עזרה מדיצינית לחברת "לינת הצדק". ...