Prussia

... עם החלוקה השלישית של פולין בידי שכנותיה בשנת 1795, עברה כל פודלסיה לשלטון פרוסיה. ומיד החלה ריאורגניזציה בכל השטח. שמו של חבל פולין־ליטא הוסב לחבל "פרוסיה המזרחית החדשה" (ניי אוסטפ־ רויסן). בחבל החדש ישבה אוכלוסיה של למעלה מחצי מיליון נפש. סוקולקה, יחד עם כל החלק המערבי של פלך גרודנה, עברו לידי הפרוסים ונשארו תחת שלטונם עד ל״שלום טילזיט".

במשך 12 שנות שלטונה עשתה ממשלת פרוסיה הרבה לפיתוח החבל ושיפורו במובן הכלכלי. מאידך הניחו את כף ידם הקשה והאכזרית על היהודים, יושבי־החבל, להחניק את חרותם ולהגביל את זכויותיהם. מס־הגלגולת, מס־הכנסה חשוב בפולין, היו גובים מידי יהודים. הגרמנים הכפילו את המס. ואחרון הכביד עוד, הן ה״תקנות ליהודים" (יודן־רעגלמענט) שהוציא פרידריך־ וילהלם השני ב־17 לאפריל 1797 בברלין, שמטרתם היתה לשלוט על ה״יהודים הבלתי־רצויים" שבכל החבל החדש. בהקדמה לתקנות הללו נאמר: "הואיל ונודע לנו שמספר היהודים בחבלים הנכבשים עובר על מספרם בחבלים האחרים שלנו במדינות הנוצריות, והם מביאים נזק לנתינינו הנוצרים הנאמנים במסחרם, והם קיימים רק בכוח התרמית והשחיתות וכדי לסלק את המצב הרע ובו בזמן לשפר את מצבם, מצאנו לנחוץ וטוב לקבוע ולהסדיר ב׳תקנות׳ כיצד להתנהג ולנהוג". ב״תקנות יהודיות" אלה כלולה תמצית מ״תקנות היהודים" שפרידריך השני (המכונה "גדול" ו״פילוסוף") ...

האוכלוסיה של סוקולקה והמחוז היתה מורכבת מגזעים ואמונות שונים: ליטאים ופולנים, פראבוסלבים, קדרים ־ טטרים ויהודים. הקדרים הגיעו עם גייסות המונגולים שכבשו את כל השטחים השייכים בזמננו לרוסיה וסין, ואף במערב אירופה כבשו את פולין והגיעו עד קרוב לברלין בירת פרוסיה. המונגולים, שנסוגו לארצם אחרי כל פריצה לרשות זרים, נשארו רבים מהם במדינות שנכבשו בידי רוסיה, וגם בתחומי ליטא, שתושביה קרובים למונגולים, קרבת גזע ושפה, הם נקראו בשם "קדרים" (טטרים), נשארו נאמנים לדתם היו מאמינים במוחמד ומבקרים במסגדים מיוחדים למושלמים.

ממשלת רוסיה הכובשת, שבתוקף שלום בקונגרס הוי- נאיקה קבלה לרשותה את יתר שטחי פולין וליטא, ובהם גם את שטח פלך גרודנה עם סוקולקה עיר המחוז, קבלה מן הפרוסים מורשת של "תקנות פרוסיה ליהודים", שלא בוצעו למעשה. התקנות הללו לא השיגו את מטרתן מפאת גורמים שונים, ובמיוחד בגלל התנגדות האוכלו- סיה הלא־יהודית. אך השפעתן נשארה בתקפה כלפי היהודים גם תחת שלטון רוסיה למעלה ממאה שנה, כי ה״תקנות" ההן הפכו למורה-דרך לממשלה הרוסית, כיצד לנהוג בקהילות היהודים שעברו אליה עם חבלי פולין וליטא, וכוחם היה יפה בממלכת רוסיה הגדולה והחזקה, ביחוד בתקופת ניקולאי הראשון. בהשוואת גזירות רוסיה על היהודים ל״תקנות פרוסיה" נמצא שאינן אלא תעתיק של המקור. "תקנות פרוסיה" שימשו מקור לכל ההגבלות והחוקים המיוחדים שנגזרו על היהודים ברוסיה. השר הרוסי דירז׳אוויין השתמש בהצעתו ב״תקנות הפרוסים"יי, וכפי שהעיר חרצן' * ...