Grodno

... ביאליסטוק וגרודנה. כמו ספרי זכרון של שאר קהלות, כן גם היה המניע להוצאת ...

... הנסיעה לארץ־ישראל / גדליהו ויסמן 168 בחינות לגומרי הקורסים הפדגוגיים בגרודנה / ...

... מה טיבה של היסטוריה. — ערים בליטא בנות אלף שנים — סוקולקה בת לגרודנה "אם הבנות" — ערים בכי- רות וצעירות. — סוקולקה ״חלוץ״ ליהודי הורודנה. — יהודי העיר ״מדינה בתוך מדינה״. — גיאוגרפיה יהודית במפת ליטא — על גדות הנימן והסוקולדה. ...

... כמה גלגולים עברו על סוקולקה בתקופת הרפובליקה הפולנית העצמאית. היתה עיר בגליל טרוקי, והשתייכה למחוז גרודנה ולאזור כלכלתה. העיר שוכנת על גדות הנהר סוקולקה, שבראשיתו הוא זורם אל נהר סופראשל. בשנת 1765 ישבו בסוקולקה והסביבה 522 יהודים. החיים זרמו בה, כמו בשאר הערים והעיירות, בלי שאירעו ב ח מאורעות מיוחדים. אכן, יד־הגורל נגע גם בה בתוהו־ובוהו שהשתרר במדינת פולין. ...

... אחרי שגליל ביאליסטוק נספח בשנת 1807 לרוסיה, נועדה סוקולקה לעיר מחוז, ואילו גרודנה נעשתה עיר־הפלך עוד בשנת 1801. ...

אין ידיעות על סוקולקה מתחילת קיום ישוב יהודי, בתוכה, ולא ידוע מתי נוסדה, בה הקהילה היהודית, מיד התלותה בערים בגרודנה או בזולתה, מתי נתמנה, בד, הרב הראשון ומד, היד, שמו ועיר-מולדתו. בשום מקום לא נזכר דבר קיום פנקס של קד,ילת סוקולקד, או של אגודות-אומנים, שממנו נוכל לעמוד על פרטי-חייד,ם של בני-הקהילד,. ייתכן שד,י ו קיימים פנקסים וד,י ו ברשות גבאים או עסקני-ציבור ובשנות השואה האיומד, של הנאצים הטמאים אבדו יחד עם שומריד,ם. אין לד,ניח שהישוב היהודי בעיר, שמנה עוד בשנת 1765 בתקופת הרפובליקה הפולנית, 522 יהודים, התנד,ל באופן שונה משאר הישובים הקרובים והרחוקים, ללא מוסדות ופנ- קסים, ללא ידיים מכוונות ומנד,לות. כל קהילד, בישראל היתד, עומדת על שלושה דברים: על התורה, (בית- המדרש, הישיבה), על העבודד,, (ד,אומנות) ועל גמילות ־ חסדים, על הדין ועל מילוי חובות המדינה (פרעון מסים משותפים). המוסדות היסודיים הרי היו קיימים מזמן בסוקולקה, כמו בית-כנסת ובתי-מדרשות, בית- עלמין, אך לא ידועים שמות הפרנסים והעסקנים שטיפלו בהקמתם ובניהולם.

... הי־במנק״ס ״בעת שפולין בקושרים״. — הרב שרגא־פייבל סארנה. — ביאליסטוק מספקת רבנים לסוקולקה. — הרב צבי־הירש בן האופה ר׳ שלום. — רבי יוס׳לה בעל־מופת. — הרב משה־יהודה רבינוביץ שעבר לגרודנה. — הרב יצחק שוסטר, הלוי האחרון, יליד־סוקולקה רבי מאיר מרכוש. ...

... מסור בלב ובנפש והשתתף בכינוסים ציונים. השתתף בקביעות בירחון לחכמת ישראל שהופיע באודיסה ע״י הרב אבלמן. בשנת 1926 יצא לכהן כרב באמסטיבובו. בשנת 1935 עבר לכהן כמו״ץ בגרודנה. בכל מקום היה פעיל כציוני וכיהן כמורשה לקרן-קימת. ופעם אחת קבל התראה מ״אגודת הרבנים", שאם לא יפסיק את פעו- לתו כציוני יוציאוהו מן האגודה, והוא ענה להם, שגאולת הקרקע בא״י — מותרת בעשיה אף בשבת.

... את מחוז סוקולקה מדרומית־מערבית לצד דרומית־ מזרחית, התחנות: צ׳ארנה־וויש, סוקולקה וקוז׳ניצה, ובקוזה נכלל גם קשר הרכבת בין גרודנה לגיאליסטוק. בראש האצילים שבמחוז סוקולקה עמדו משפחות זאוויס־ טובסקי, דובנארוביץ, טרפילובסקי, בכרה ובר 21. ...

... ופינסק — זמן מה שכן בה ר׳ לוי־יצחק. אוהב־ישראל זה שטען את טענותיו ואמר את ה״קדיש" שלו האחד, החדש — פינסק המתנגדת לא יכלה שאת והוא גורש מן העיר. אחריו באה תקופת ר׳ אביגדור הלוחם העז והקנאי בחסידות. עולמות הרעיש. אגרות הריץ לקיסר ולסינט. לפטרבורג הגיע, ואת המלכות הכניס במחלוקת הזאת, והוא שהפך את הקרליניים לשם נרדף לחסידות של גנאי ולעז, הוא שכתב כתבי־מלשינות ופגה לשל- טונות ואמר לעקור מן השורש את הכפירה החסידית. אבל הוא נוצח. קרלין שנבלעה בפינסק כבשה את גבירתה ויריבתה. קרלין ושכנתה אדמו״ר היו למרכז הפולמוס בין החסידים והמתנגדים למעלה משלושים שנה השפעתו של הבעש״ט היתה גדולה בליטא עד שיכול בשנת תק״ו (1746) למנות את ר׳ יחיאל מרגלית לרב בהורודנה 21.

... 27 בארכיון הציוני הכללי של הסוכנות היהודית בירושלים נמצא ארכיונו של ליב יפה הי״ד, שהיה איש גרודנה, ...

אי באה בשנת תרל״ב (1872) ביזמתו של הרב ר׳ מנחם-מנדל היילפרין מגרודנה. נתכנסו שם להתייע- צות צירי אגודות של "חובבי-ציון" מביאליסטוק, לומזה ומערים אחרות, ונוסדה בגרודנה חברה בשם "דורשי- ציון וירושלים". אגודות כאלו נוסדו גם בשאר הערים, יהודי ליטא היו ערים למתרחש בא״י ולבעית ישוב הארץ, משתתפים ומתענינים בכל פעולה למען ישוב א״י, ואף היו שהזדרזו ומכרו נכסיהם ועלו לארץ. ...

... וכשם שהעיר גרודנה גופא, שהודות ליהדותה הוכתרה בתואר "עיר ואם בישראל", ושאר הערים שבפלך שאף הן היו מלאות וגדושות יהדות כך ידעו גם כל העיירות הקטנות — ובתוכן גם סוקולקה — לנצור על אורח חייהם וצורת הליכותיהם ולעמוד על משמר האופי היהודי; ככל אשר היישוב היהודי היה קטן — כך הצטיינו הקווים המיוחדים ברוחניות היהודית שהיו בולטים וחרי־ פים והעולמות היהודיים־המסורתיים התמזגו עם עולמות התרבות והרוח. ...

... המהפכ ה ברוסי ה בשנ ת 1905 והריאקצי ה שבא ה אחרי ה גרמ ו לשינויי ם רבי ם בחי י היהודי ם בליטא. מלב ד המשט ר המדינ י שדיכ א א ת התנוע ה הציוני ת השפי ע לרע ה ע ל התנוע ה ג ם המצ ב הכלכל י הירוד. ההגיר ה הגדול ה לארצות־הברי ת רוקנ ה א ת העיירות, בעיק ר מצעיריהן. לאח ר שנ ת המהפכ ה התחיל ו צעירי ם רבי ם לחזו ר להסתדרו ת הציונית. רבי ם התארגנ ו באגודו ת בש ם "צעירי־ציון", שהחל ו להתבד ל במקצ ת מ ן ההסתד - רו ת הציוני ת הכללית. בכינו ס הציונ י הפלכ י שכינ ס הוע ד הגליל י בסמורגו ן בתו ר "חתונה" (ועדה) בדרוזגני ק השתתפ ו 23 צירי ם מ ־ 11 ערי ם (גרודנה, ביאליסטוק, בריסק, סלונים, סוקולקה, סקידל, לוננה, וולקוביסק, הורודוק, בילס ק ודרוזגניק).

... 29 עיין במאמר "הקורסים הפדגוגיים בגרודנה" מאת אהרן קרון בספר "יהדות ליטא".

... הקורסים הפדגוגיים שנוסדו בגרודנה להכנת מורים בעלי-הכשרה פדגוגית להוראת הלמודים העבריים והכל- ליים, באו לשם ביצוע המטרה הרשמית שהציבה לה

אודלסק נמצא ליד המסילה המוליכה מגרודנה לוול ־ קוביסק. הסביבה. מלאה רכסים, אך ללא יערות. בשנת 1800 היו בעיירה. 172 בתים! 3. הישוב היהודי גדל באיטיות רבה. אנשי המקום עשו מאמצים למלא את ה״המנין" הראשון, ולא קל היה הדבר. ...

בשנת תרס״ה (1908) נלקח אחר כבוד להיות מו״צ רשמי בגרודנה הכבודה, בראותו שחרדי העיר ראו בו בר סמכות ואוטוריטה מובהקת לחיזוקה של תורה וארחות חיים מסורתיים שהתרופפו. אבל הוא היה נערץ גם על החוגים המתקדמים בראותם בו רב העומד על דעותיו ללא מ־טוא פנים ומתמסר בכל תום לבבו ליטט ה יטהו א דוגלה בה. במלחמת העולם הראש־ונה פעל במסי־ רות נפש לטובת פליטי הסביבה שהתרכזו בגרודנה בפברואר 1915 רחפה על יהודי גרודנה גזירות גירד ט מהעיר. ר׳ משה יהודה דריט בי׳ באדר דריטה חמה בבית־ הכנסת הגדול יטבגרודנה ועודד את הקהל שלא יחשיטו מאימת הגזירה, הוא פתח את ארון-הקודש וגחה בתפילה ובבכיה. מרוב התרגשות נפל ארצה והתעלף. הרופא שנקרא למקום הושיט לו עזרה, אך כעבור שעה קלה שבה רוחו הטהורה אל על. להלוויתו באו כמעט כל בני העיר וגדול היה המספד •טספדו לו. (ה״צפירה״ 1915, גליון 40). "המנוח השאיר אחריו איטה וחמשה בנים בלי שום מקור מחיה.

בהשתדלותו של הרב ר׳ נחום גרינהויז בשבתו בסוקולקה כדאי לסדר את חתנו כרב העיר (לאחר שהרב משה יהודה רבינוביץ עבר לגרודנה) נתקבל ר׳ יצחק הלוי להיות רבה של סוקולקה, ועמד בתפקידו משנת תרס״ח עד ימיה האחרונים של קהלת סוקולקה. בזמן השואה האיומה, בה נספו הרב ובני קהלתו סוקולקה ביחד. ...

... באלול שנת תרע״ט התקיימה אסיפת רבנים בגרודנה, בה השתתפו הרבה רבנים מן הקהילות של פלד זה. נבחר וועד הפועל של חמשה רבנים, ביניהם הרב מסוקולקה, שהיה מיוזמי האסיפה. באסיפה נתקבלו ההחלטות האלה: א) לייסד מתיבתא רבתא לחניד רבנים עם ראשי ישיבה מומחים ופידאגוגים. ב) להוציא עתון יומי לפי רוח היהדות החרדית. ג) לכונן בית אולפנא לחניד מורים בעלי השכלה פידאגוגית. ד) לייסד אגודת רבנים של פלד גרודנה ושאר הקהילות שבליטא הפולנית. ה) להכניס ...

... ר׳ שמשון קצנלנבויגן השתתף בוועידת ציוני גליל ווילנה בשנת תר״ס, בתצלום הוועידה (בספר "פעמי הגאולה") נמצאת תמונתו במרכז, בסמוך לרבנים ציונים מפורסמים: הרב ר׳ שמואל יעקב רבינוביץ, המורשה לארבעת הפלכים קובנה, ווילנה, גרודנה וסובאלק. בשנת תרמ״ב השתתף ר׳ שמשון קצנלבויגן בכנסיה הציונית של יהודי רוסיה, שהתקיימה במינסק. על השתתפותו נכתב ב״הצפירה״ (תרס״ב, גליון 239): "מודיעים מיאשינובקה בשוב צירנו הר׳ ש קצנלנבויגן מהכנסיה הציונית ממינסק נשא מדברותיו בבית־המדרש דפה ואגודת הציונים פה התעוררה לפעולות ונאסף מאה רובל לצרכי הציונות וירב מספר מכניסי השק״ל שנתנו ידם לאגודתנו". הוא גם נשא דרשה "בפני קהל ועדה ודבריו עשו רושם כביר על קהל הנאספים שהתנדבו להכניס תרומה שבועית לצרכי הציונות".

״העיר ס. (סוקולקה: מ.צ.) עומדת בין שתי ערים גדו* לות, עיר המרכולת ב (ביאליסטוק) ועיר הפלך ג. (גרודנד,) — וד'יא בעצמד, — עיר מחוז. יש בה, כעשרה בתי עבוד עורו ת ובד,ם פועלים עברי ם מאות אחדות, אך רוב היהודים גם בעיר הזאת, כבכל ערי המושב חיים חיי צער ולחץ על מסחרם הקטן ופרנסתם הקטנה. בצרכי ציבור איננד, ענייה. יש בה, בקור חולים, הכנסת־ אורחים, תלמוד״תורה, וגם ב״ישיבד," ובכלי״קודש ד,יא

"החברה הציונית... באמת אין לה במה להתבייש מרעותיה, בשתי הערים הגדולות (הכוונה בזה לביאליסטוק וגרודנה הנ״ל: מ.צ.) הקרובות. ובד- ברים אחרים גם עולה עליהן. גם בעיר הקטנה הזאת מצא הקולוניאל־באנק חן ומאתים וחמישים איש שקלו את נדבתם לציון. העיר זכתה גם לרב ציוני שנסע על חשבונו לבאזעל, לקונגרס הציוני השני, במכתבו שהוא כותב לנכבדי עירו אודות הקאנגרעס, הוא מדבר בהת- פעלות עזה והמ ה משפיעים השפעה גדולה על קוראיהם (הכוונה להרב ר׳ צבי-הירש דירקטור)... בעיר סו- קולקה נמצא מצב אנשי חיל ופקידים רבים ולכן נמצא בעיר זו גם בית מסחר ליינות חוץ-לארץ ומטעם הציונים נמצא "בית מסחר זה גם "יין כרמל". כפי ששמעתי רבים שותים יין זה מהפקידים מאשר על שותיו היהודים. וכאשר ישבנו כולנו בבית אחד ומשוחחים ומדברים על דבר ציון ומושבותיה עד שניחר גרונם, עלתה מחשבה טובה על לב אחד מן המסובים וישלח להביא שני בקבוקים יין-כרמל. החנוני הביט בתימהון על הקונה ועיניו שאלו: ״לשמחה מה זו עושה? הלא אין משתה חתנים עשירים בעיר? לו בקשו ממני רק בקבוק אחד כי אז לא היה תמה על החפץ, רק היה שואל תיכף "מי הוא החולה", כי כבר הורגל שרופאי סוקולקה מצ ...

... בין גרודנו וביליסטוק, באמצע הדרך, שוכנת לה סו־ קולקוז, מוקפת כפרים פולנים, ויערות עבותים משלוש עבריה, שישקי, בוכבולובה ודומברובה. ...

... מוקצה למגורי יהודים רובו, והגיע עד סוף העיר. בדרך המובילה לגרודנה מזה וביליסטוק מזה — היה רחוב אחד פונה לביליסטוק והלאה לורשה וצדו השני פגע בכביש המוביל לגרודנה ונמשך לדרך וילנה. ...

במודע ה שני ה נצטו ו כ ל אש ר ל א גוי ס לצב א להתיצ ב מי ד במשטר ה ולצא ת ע ם פרו ת לחזית , ברגל , כד י להבי א בש ר לצבא . כ ל צעי ר חפ ש תחבולו ת להשתמט , כמוב ן בעזר ת שוחד , שמא ד נפו ץ הי ה ברוסי ה ושלטונותיה . אב ל הרב ה צעירי ם גויס ו ונשלח ו ללוו ת א ת הפרו ת לחזית . והצב א הרוס י נרד ף ונסו ג מפנ י הצב א הגרמנ י המתקד ם והכוב ש עי ר אחר י עיר , כפ ר אחר י כפר . ה ד רעמ י התותחי ם הגי ע ע ד סוקולקה , בלילו ת האדימ ו השמי ם מפא ת השרפו ת שהתפשט ו בחזית , יהוד י סוקולק ה נת - קפ ו ששו ן ושמחה , מתקר ב יו ם השחרור . יו ם הגאולה , ק ץ לשלטו ן הרוסי . הצב א הרוס י נסוג , החי ל שחנ ה בסוקולק ה חז ר לגרודנה . עו ד נשמע ו אנקו ת פצועי ם רוסיים , מובלי ם בכרכרו ת דו-אופנים . נרא ו הקוזאקי ם הפראי ם בורחי ם במנוסת־בהלה . מחוץ-לעי ר נשא ר המאס ף הרוס י שחיפ ה ע ל הכ ח העיקר י הנסוג . בלי ל ששי , בחצות , שמע ו קו ל נפ ץ אדיר , הבתי ם רעדו , השמי ם האדימו , השמשו ת נשברו , כול ם רעד ו מפחד , ואי ש ל א יד ע מ ה קרה . בבוק ר התבר ר שהרוסי ם פוצצ ו א ת הגש ר שמע ל פס י הרכב ת מו ל הרי-הבלקן . בשב ת החל ו חיילי ם רוסי ם לשדו ד א ת החנויו ת ש ל היהודים . שבר ו דלתו ת וחלונות , שדד ו מכ ל הב א ליד . חרד ת מוו ת תקפ ה א ת יהוד י סוקולקה . הכ ל הסתתר ו בבתי ם ובמר - תפים . כמ ה משפחו ת במרת ף א ו בבי ת אחד . מדוכאי ם ונפחדי ם ורעבי ם ישב ו יהוד י סוקולק ה יחכ ו ליו ם הגאולה . ביו ם ראשו ן בבקר , שנ ת 1915 , נכנ ס הצב א הגרמנ י לסוקולקה . האנשי ם נשמ ו לרווחה . אנשי ם יצא ו מ ן המחבואים , הרגיש ו א ת עצמ ם נגאלי ם וסכנ ת המו ת חלפה . הרוסי ם הספיק ו עו ד להרו ג שג י יהוד י אוגוסטו ב שנקלע ו בדרך .

... ברחובות בלי פחד ואימה והרגישו את עצמם חפשים. הצבא הגרמני התיחס ליהודים בידידות, בקרו בבתיהם, כבדו אותם בלחם, ריבה ושוקולדה, והעיר צהלה. הצבא הרוסי התבצר על שפת נהר נימן בגרודנה ועירנו הפכה שוב מחנה צבא גדול. כל העיר מלאה צבא גרמני, בכל הבתים שוכנו חיילים יחס ם היה אדיב וטוב. בנגוד לרוסים, אשר שיכנו חיילים בבתי־כנסת ובבתי־הספר היהודיים, התייחם הצבא הגרמני בכבוד ולא נגע לרעה במקומות הקדושים. אחרי שגרודנה ווילנה נכבשו והצבא הגרמני חדר אל השטח הרוסי, עזבו הגרמנים את סוקולקה ונשאר רק חיל מצב קטן וז׳נדרמריה גרמנית. מפקד המשטרה הגרמני הקים מש - טרה אזרחית, רוב ה יהודים וחלק זעיר ממנה נוצרים. כמפקד המשטרה האזרחית התמנ ה חיים לייבק ע רייז ־ קינד, ופיקודיו שוטרים יהודים ונוצרים, ללא מדים ולא חמושים, רק סרט ירוק ועליו האותיות צ.פ. (ציווי ל פוליציי) על שרוול המעיל. תחנת המשטרה היתד. בבית ברוידד., מול הכנסיה הרוסית.

שמות המורים: מנדל, בית־הספר, בורקובסקי; מורה גרינדאו ז—גיסו של הרב שוסטר (לא איש־סוקולקה). השאר יוצאי סוקולקה: המורה מזור, רחל זדבורינסקי (כעת באמריקה), שיינע־חיה שטיין־בונים (נמצאת בארץ), פנינה וילנסקי־קנטור, בילה בובליק, (יוצאת גרודנו) אלקה קצנלבוגן, דינה ליכטנשיין, עדר, לוין (כעת בארץ).

... 11. נסיגת הצבא הרוסי השלטון הקומוניסטי בעיר החזיק מעמד חודש ימים. אחריו התחילה הנסיגה המבוהלת. קודם רדפו הרוסים אחרי הפולנים מקיוב עד פרברי וארשה. והנה קרה מפנה מפתיע: הצבא הרוסי התחיל לסגת בחפזון; הפולנים שיכורי הנצחון דלקו אחריהם במהירות, כבשו עיר אחרי עיר, כפר אחרי כפר, והגיעו למבואות סוקולקה. חרדת־מוות תקפה שוב את יהודי העיר אשר שמעו על מעלליהם של הפולנים האכזרים, על הטבח הגדול בפינסק ובוילנה, על הוציאם להורג את טובי היהודים, שהעמידום אל הקיר, ברחובה של עיר והמיתום ביריות על לא עוול בכפם. התחילה בריחה. הראשונים שברחו היו אותם היהודים שתפשו משרות ממשלתיות, באמצע הלילה העירו אותם והאיצו בהם שיברחו. התחילה התרוצצות ובריחה לעבר גרודנה. הרחובות היו מלאים פליטים. גם מן הערים הסמוכות, שצעדו לגרודנה. אימה ופחד תקפו את יהודי העיר, כולם רצו לברוח אבל לא כולם יכלו לברוח ברגל למרחקים כה גדולים. מקצת מן הנוער, אף מי שלא תפס משרה ממשלתית הצטרף לבורחים, מפחד הפולנים, אשר עדיין היה חי ורענן היה בזכרון.

אחוזיפחדואימההיובניהנוער,יומםולילה.התחבאו כדישלאיפלולידיהז׳נדרמריההפולניתולמעבידים שהתעללוביהודיםבצורהסדיסטיתואכזרית.גםהרעב הציקמאד.האכריםלאהביאואתתוצרתם,שוםמצרך לאניתןלהשיגאףבכסף.אחריכבושגרודנהווילנה בידיהצבאהפולניהתרחקההחזיתמסוקולקה.הצבא עזבאחהעירוהשלטוןעברלידיהמשטרההאזרחית הפולנית.החייםהתחילולהכנסלמסלול.חודשונסיעות חרכבות,נפתחוהחנויות,פתחואתבתיהחרושת.האב- ריםהתחילולהביאאתתוצרתםויהודיהעירחדשואת עבודתםואתמסחרם. ...

... על אם הדרך, מביליסטוק העיר, בואך גרודנה היפה, משתרעת העיירה סוקולקה.

... זה היה ביום שגי בשבוע, בו מתקיים יום השוק בסוקולקה. זה הוא יום פדיון, שיהודים מחכים לו בכליון * עינים כל השבוע. החלטתי לנסוע הביתה בערב, בגמר השוק, אחרי שהאכרים יעזבו את העיר. יצאתי לדרך באוטו הנוסע לגרודנה לפנות ערב והגעתי לסוקולקה.

הקורסים הסתגלו גם למצב זד, . שלטונות החינוך בגרודנד, הספיקו להכיר בערכם של הקורסים ואף כיבדו את כהנשטאם כמחנך דגול . בגלל זה , בעזרת "מפיצי השכלד, " הצליחו לסדר את הבחינות לגומרי הקורסים בדרך-קבע בסוקלקה , הסמוכה , לגרודנד, , שבד , היתד , קיימת , ליד בית הספר הרוסי , וועדת בוחנים לתואר מורה . שלטונות החינוך עשו מצדם גם הקלות מסוימות לקורסאים : הביאו בחשבון את שיעורי ד,ד,וראד , שנתנו החניכים בקורסים . קיצרו את הבחינות בכמה מקצועות וכר . כמעט כל הגומרים היו עוברים את הבחינות הרש - מיות הללו בהצלחה וקבלו תואר "מורד . רשמי" * ...

... עסקנ י "חבר ת מפיצ י השכלה " בגרודנ ה ובראש ם בצלא ל יפה , השתמש ו בהורא ה ז ו ופנ ו בש ם החבר ה בבקש ה להרשו ת ל ה לייס ד קורסי ם דו-שנתיים , כ י דרו ש זמ ן נוס ף ג ם ללימוד י היהדות , לי ד בית-הספ ר היהוד י הממשלת י למתחילים , שהי ה "הטיפו ס הנדרש " מהממשלה . מנה ל בית-הספר , קצנלסון , הי ה ציונ י ומעס - קנ י החינו ך העברי , חב ר ווע ד "החד ר המתוקן " (בגרודנה) . בימי ם הה ם שימ ש במשר ת דירקטו ר ש ל בתי-הספ ר בפל ך גרודנ ה פדגו ג רוס י ליברלי . עסקנ י החינו ך בגרודנ ה עמד ו את ו בקש ר מתמי ד והיחסי ם ביניה ם הי ו טובים . הו א שנת ן א ת הרשיו ן לחד ר המתוק ן להיו ת לבית-ספ ר "לתור ה ולתעוח; " ואיש ר א ת העברי ת כשפ ת הורא ה בו . והו א שהמלי ץ בפנ י מיניסטריו ן ההש - כל ה ע ל בקש ת "מפיצ י השכלה " בגרודנה . הרשיו ן נתקב ל בשנ ת 1906 אול ם הקורסי ם נפתח ו ר ק בסתי ו 1907 .

... רגישה. לימים הכרתיה מקרוב כתלמידת בית־המדרש העברי למורים "תרבות" בגרודנה. מי ידע את דרך חרוחן מבית דודי חיים העברי, שבקושי ידע לסנן מבין שפתיו משפט בפולנית יצאה נערה שנפשה דבקה בשירת פולין, עד כדי הבנה בקמטי לשונה. ...

... יהודית. רק בודדים הצליחו לעבור לעיר הסמוכה הגדולה, כמו ביאליסטוק או גרודנה, מקום שמתקיים בית ספר יותר גבוה, או ללמוד בישיבה וולוזין, מיר. מה יהיה הסוף? שמענו פעם לפעם מפי אבא־אמא: איזה עתיד לבנם המתבגר, הלא־יוצלח, בחיים העתידיים? והם בעצמם היו במבוכה. יום יום היינו נפגשים ברחובות העיר, מטיילים בשפת נהר או עברנו ליער שישקי. אחרי הכל, עצבות תוקפת אותך ונמאס עליך. הצהרת בלפור מלאה תיכף תוכן בחיינו. הכניסה בנו רוח חיים, לחיים חדשים, היינו כחולמים.

... לזכר לאה פרלשטיין לאה פרלשטיין נולדר. ב־1913 בסוקולקו(פוליסיה) בת של סוחרים ומלומדים. למדד. בבית־הספר "תרבות" והמשיכד. את השכלתה בסמינר למורים בגרודנה• עבדר. בהוראת עברית בעיירות אחדות ואחר כך עברה לוארשה. באה לתנועד. החלוצית דרך ארגון המורים שר.תקיים ליד מרכז "החלוץ". ב־1935 היתד. בהכשרד. בוילנה ...

... לאה היתה ילדה נבונד. עליזה, בעלת חוש הומור. צחוקה הלבבי היה מדביק ממש. בסיימד. את בית-הספר העממי "תרבות" נסעה לגרודנה להמשיך את הלימודים בסמינריון. ...

... היהודית התבטאה בכמה צורות: לינה ליד מיטת החולה, השאלת כלים שהחולה היה זקוק להם ועקב מצבו הכלכלי לא השיגה ידו לרכשם. השגת רופא ותרופות למחוסרי אמצעים, ועזרה כספית לחולים, שהיו זקוקים לטיפול רפואי מחוץ לסוקולקה, לנסוע לגרודנה לבית־ החולים היהודי או לביאליסטוק, ואף לווארשא. ...

... עד שקמו ה״ה יודובסקי, מאיר בובריק ורייזקין, מנכבדי העיר, ויצאו במשלחת לגרודנה, ופנו למפקח ביה״ס התיכון, בבקשה לעזור להם להקים בית-ספר עברי כדוגמת בית-הספר בגרודנה. בוועד הממונה על הקמת בית-הספר השתתפו יעקב ...

... הודיעו בשלש שפות אזהרה שמרחפת סכנת מלחמה. באותו לילה עוד לפני הכרזת המלחמה גששו האוירונים וסיירו על פני סוקולקה. למחרת פרסמה העיריה מודעות וקראה לגיוס כללי של אנשים, סוסים וכלי־רכב. הגברים קבלו תלבו- שת צבאית ונשלחו למרכזי־צבא בשדות. כל לילה לא עצמו האנשים את עיניהם וטפלו באגירת מזון. הגיוס התנהל ללא סדר והמפקחים לא יכלו להשתלט על האוכלוסיה. חלפו 4 — 6 ימים וכעבור שבוע לפרוץ המל- חמה הגיעו לסוקולקה גרמנים מצבאהיטלר ופלשו לעיר דרך רחוב ביאליסטוק, מעל הגשר על אופנועים וטנקים, כלי־רכב וסוסים. הם בלשו במשקפות בעיר; היהודים התחילו להתחבא במרתפים ובעליות הגג. בעיר ובסביבה הם נתקלו ברוסים, וכעבור כמה ימים פרצו לדירות, ולקחו אנשים לעבודת־כפיה; הם שדדי מקלטי- רדיו ואופניים. כעבור 4 ימים נכנסו הרוסים מצד גרודנה, בטנקים וחיל רגלי. יהודי סוקולקה צהלו ושמחו לקראת הרוסים בכבושם בפעם הראשונה. אולם הם החרימו את הדירות הגדולות בשביל הקצינים. בהתחלה הקימו משטרה יהודית. מאיר סוקולובסקי היה מפקד הצרכניות של מחנות הרוסים. התחילו לבנות שדה- תעופה בדרך לקרשניאן, והביאו מרוסיה אנשי־קולחוזים לעבודה. החנויות לא נפתחו, כי היהודים פחדו ולא ידעו מה תהיה עמדת הממשלה, אך כעבור זמן פתחו את החנויות ובתי־החרושת התחילו לחזור למסלולם׳ לא עבר זמן רב והרוסים לקחו את השלטון לידיהם. סוקולקה הוצפה פליטים יהודים משטח הכיבוש הגרמני, הם התאכסנו בבתי־הכנסת, וב״הכנסת־אורחים", והקהלה השתדלה לעזור להם. קשה מצבם; כל עוד ישבו בב- תים היה להם אוכל אולם, אך זזו ממקום־מגוריהם כבר היה גורלם רע מאד. שדה־התעופה כמעט הושלם, וכעבור כמה חדשים בססו הרוסים את שלטונם בעיר. הם התחילו להחרים את בתי־החרושת לעורות וארגנו קואופרטיבים לנגרות, סנדלרות וחייטות.

קיץ 1944, כל יום רעמו התותחים וברדיו נשמע קולו העמוק של הקריין היהודי יורי לויתן: "מבשרת מוסקבה: פקודת היום של המפקדה העליונה של הצבא האדום". הלב פועם בחזקה. כולי צפיה ומתיחות. רק אתמול הודיעו על שחרורה של גרודנו. "העיר הרוסית עתיקת היומין" כדברי הקריין, חיוך מר עולה על שפתי, מה לי ולוכת ז״ההסטורי״: עיר רוסית, פולנית או בילורוסית ? בשבילי גרודנו הרי זה התחנה האחרונה לפני עירתי סוקולקה. ...

... מקולבסין העבירונו לגרודנו, לגיטו, הכניסונו לבית־ הכנסת לכמה ימים והעבירונו לאושביץ. ...

והנה אני יושב בחדרו של חברי. הוא מספר לי על הנעשה בעיר. בעלת־הבית רוסיה שישבה בגרודנה בכל שנות הכיבוש נכנסת לחדר, מתישבת ומתערבת בשיחה. עוד רגע והיא המדברת היחידה ואנחנו יושבים קשובים ובולעים כל מלה. קורות ימי הזוועה, הגיטו, מחנד, קלבסינו, קרונות המוות לטרבלינקה ולאושויץ. ...

שעת ידחוקה, עלי לחזור ליחידתי, שלשת ימי הצפיה בגרודנה לא נתנו לי להשאר זמן נוסף בסוקולקה. ואולי טוב הדבר, אין לי מה לעשות פה יותר • עלי להפרד מעיירתי לנצח ■ אולם איך אלך בטרם נפרדתי מאבי. הוא מת עלי בהיותי ילד רך. זכרונות מעטים נשארו מימי חלדו, אולם את העדח הרגשתִי שנים רבות, יום יום ושעה שעה • אני נזכר באמי המבכה אותו בלילות. איך לא אפקוד את קברו ן וכך שמתי פעמי לבית־העלמין. הנני חולף על פני הבתים ב״אוליצקה״ — הרחוב המוביל לבית־הקברות. ...

אין די מאגנאטישע אינדוסטריע וואט איז דאמאלט ענטשטאנען אין לאנד האט מען פון אנהויב צוגענומען א געוויסע צאל פון יידישע ארבעטער, צוליב פאלגענדע מאטיוון: די יידן, וואט זענען זייט הונדערטער יארן געווען א שטאט־עלעמענט, האבן פארמאגט א געניגנדע אינטעליגענץ כדי זיך אין א קורצע צייט צוצופאסן צו די באדינגונגען פון אינדוסטריע־ ארבעט און דערלערענען דאס פאך. די יידן זענען געווען גענוג ארים און האבן זיך באגניגט מיט א מינימאלן געהאלט, און אזוי האבן זיי צוגעהאלפן אראפצוזעצן דאס געהאלט פון די ארבעטער פון אויס־ לאנד. אייניקע פון די ליבעראלע מאגנאטן, ווי אנטאני טיזנהאוז פון גראדנא האבן אריינגענומען יידן אין זייערע פאבריקען כדי צו הויבן דעם עקאנאמישן צוש־ טאנד פון זייערע יידישע בירגער, און אויך צו פאר־ גרעסערן זייער אייגענעם פארדינסט. ...

אנטאני טיזנהאוז, פון די ליטווישע רעגירונגסמענטשן אין 18־טן יארהונדערט, א זון פון שמעלטינער ראיאך שעף בענעדיקט, איז געבוירן אין יאר 1733, האט באקומען זיין ערשטע ערציהונג אין זיין עלטערנס היים און שפעטע ר אין ווילנע. ער איז אנגעקומען קיין וואלטשין און אויפגעוואקסן אונטער די אויפ־ זיכט פונם פירשט טשארטאריסקי, איינער פון די גרויסע פאליטיקער אין פוילן. דארט האט ער זיך באקאנ ט מיטן פירשט׳ס פלעמעניק סטאניסלאוו אויג־ גוסט פאניאטאווסקי, וואס איז שפעטע ר געווארן געק־ רוינט אלס פוילישער קעניג, און זיי זענען געבליבן פריינד אויפן גאנצן לעבן. טיזנהאוז וואס האט נישט באזוכט אין אויסלאנד און האט געקענט נאר פויליש איז באשטימט געווארן אלס וויצע פאויאט־שעף אין גראדנא. אין יאר 1761 האט ער באקומען די נאמי־ נאנציע אלס סעקרעטאר פון ליטא־ענינים. און פון דאמאלס איז ער כסדר געשטיגן. ער איז געווארן קרייז־שעף פון גראדנא און וויצע פינאנץ־מיניסטער

... דער ערשטער אוטו "פורד" וואס האט קורסירט ביאליסטאק—סוקולקה—גראדנע

... אין חדר פון אברהם איטצע דער מלמד האט מען מיר געבראכט איינגעוויקלט אין א טלית, ווייל ביי מיין טאטען אייזיק דער צעסלער און שאשקע די שייטל־מאכערקע האבן זיך די קינדער געהאדעוועט זייער שווער. פון 9 קינדער, וואס מיין מוטער האט געבוירן זענען געבליבן צוויי און א לאנגע צייט בין איך געגאנגען מיט א קאל־ ציק (אוירינגל) אויפן אויער, ווייל מיין פאטער האט געבעט א סגולה ביים רבין און דער סלאנימער רבי האט געהייסן א נאמען געבן דעם קינד וועלכס וועט געבוירן ווערן בן־ציון, און אנטאן א "קאלציק" און ער זאל אים טראגן אזוי לאנג ביז ער וועט פארשטיין, אז ער דארף זיך שעמען מיט אים. ערשט ווען איך בין געפארן מיטן טאטען צוגאסן קיין גראדנע אויף דאוונען אין שול האבן די קינדער אנגעהויבן ווייזן אויף מיר מיט זייערע פינגער, האב איך זיך פארשעמט און געבעטן מען זאל מיר אויסטון דעם קאלציק.

מיין פאטערס ברודער יודל חסיד פון גראדנע האט אויסגעלערנט מיין טאטן מאכן בראנפן, האט פאר אונז געמאכט אלע קעסלען, ביי אונז אין שטוב האט דער פאטער פארמאכט די ווענט מען זאל אזוי גיך נישט קענען כאפן די געהיימע ברייזל, מיין מוטער פלעגט טראגן פארקויפן דעם בראנפן אין די שיינקען. איין מאל איז ארויף צו אונז אין שטוב א דייטש, פריטץ, ער האט געכאפט א גאנשיאר מיט בראנפן און אים אוועק־געטראגן אין דער פאליציי. מיין פאטער איז געגאנגען איבערצוטוישן דעם גאנשיאר מיט בראנפן אויף א גאנשיאר מיט סאק און ביים משפט האבן זיי זיך אלע געחידושט, ווי קען א גאנשיאר מיט בראנפן ווערן סאק. מען האט געמיינט, אז מען האט פשוט געמאכט א כישוף. דערנאך האבן מיר א פאר מאל געטוישט דעם ארט פון אויסארבעטן דעם בראנפן. שפעטער האבן מיר געמאכט שותפות מיט אלטער דעם קאטלער ליפשיץ און אין בוכוועלאווער וואלד אויסגעגראבן א גרוב און אויס־געבויט קוימען און געארבעט א לאנגע צייט ביז דייטשע זשאנדארן האבן געכאפט דעם טאטן מיט א וועגעלע ...

... נאכדעם ווי די פאלאקן האבן זיך באזעצט האבן זיי גע־ מאכט א רעוויזיע ביי אונדז אין שטוב און געפונען בראנפן. זיי האבן געהייסן מיר נעמען דעם בראנפן און גיין מיט זיי אין דער פאליציי. די שרעק אין שטוב איז געווען זייער גרויס, ווייל די פאלאקן האבן אין דער צייט פון זייער קומען קיין סאקאלקע געשאסן א פאר יידן. ווען די פאלאקן האבן ארויסגעגעבן א באפעל, אז די יוגנט זאל זיך שטעלן צום מיליטער האט מען מיר געמאכט א קראנק אין פוס און אזוי אדום מיך באפרייט פון מיליטער־דינסט. איך בין אוועק קיין גראדנע, ווו מען האט מיד נישט געקענט און דארט געלעבט א צייט. ווען עס האט זיך אביסל בארואיקט בין איך צוריקגע־

... סאקאלקע, וועלכע געפינט זיך צווישן צוויי, פאר איר ריזן־שטעט גראדנע און ביאליסטאק, האט זיך דא אייגנ־ טלעך צוליב דעם נישט געקענט אנטוויקלען, נישט גייסטיק און נישט מאטעריעל. ...

באפרידיקנדיק תשובה, מען האט אבער דאן שוין נישט דערלויבט די קראמען צו פארקויפן. פאר דער פאמיליע קונסט האט מען דאן געפועל ט זי זאלן קענען פארקויפן די קראם, כדי צו עמיגרירן. כדאי אונטערצושטרייכן, אז סאקאלקע האט געהאט וויכטיקע רבנים פאר די לעצטע 50 יאר זענען געווען 3 רבנים מיט איין קאזיאנער רא ־ בינער. דער ערשטער איז געווען דער אמציסלאווער, נאך אים הר ב הגאון ר׳ משה יהודה ז״ל. דער לעצטער הר ב שוסטער הלוי ז״ל. און אל ם מורה הוראה הר ב בצלאל זאקהיים ז״ל. אל ם רעגירונגס־ראבינער האט פאר אן אפשניט פון איבער 50 יאר ביזן יאר 1926 אמטירט אויך פאר אלע 9 שטעטלעך ארום סאקאלקע, מיין פאטער בערל פרידבערג, וועמען עס איז אין פאר ־ לויף פון די יארן אויסגעקומען צו אמטירן גלייכצייטיק אויך אין גראדנע איבער 3 יאר, שפעטע ר אי ן ביאליסטאק 2 יאר. אין גראדנע האט ער איבערגעגעבן דעם ראבי ־ נער־אמט צו ד״ר שמריהו לעווין. אין ביאליסטאק האט ער איבערגעגעבן דעם אמט ד״ר מאהילעווער, אן אייניקל פון באוויסטן שמואל מאהילעווער.

א באהעלטעניש געזען מיט מייגע אויג׳ן ווי זייערע לעבנט זענען אין אייניגע מינוטן פארשניטן געווארן. אזוי איז געפאלן טויט דער ערשטער אדוואקאט פריד־ בערג נאכדעם זיין ליבהע בלאנדע שיינע טאכטער, די פרוי, און די טאכטער פון ישראל, נאכדעם אדוואקאט גאזאנטקי פון גראדנע נאכדעם די מיידלעך פון יאנאווע. ...

... ווען דער טראנפארט איז געווען פערטיג צום אפפאר, האט מען אלע אוועקגעפירט קיין קיעלבאסין ביי גראדנא. קיעלבאסין איז געווען א זאמעל־לאגער פון אלע ארומיגע שטעטלאך ווו מען האט צוזאמענגעבראכ־ ט 20 טויזנט אידן און פון דארט זיי געפירט קיין אושוויץ און טרעבלינקע (זע גבית־עדות פון משה בורוביק ה. ק. פלדפינג דעם 5.10.1947). ...

... 20 יאר אלט, געלעבט אין סאקאלקע, ביאליסטא ־ קער וואיעוואדשאפט, געווען אין סאקאלקער געטא און אין גראדנע. אין עטליכע קאנצ׳לאגערן. צום לעצט אנטלאפן פון אשוויענטשים און זיך אויס־ באהאלטן אין וואלד. געלעבט אין ביאליסטאק. ...

פאטער, מוטער, דעם פאטערם 2 שוועסטער ן און 3 ברידער, ספעציעל מיטגעפארן מיט איינעם פון די טראנספארטן אין פעברואר 1943. קיינעם נישט פאר־ טרויענדיק מיינע פלענער, בין איך אראפ געשפרוגגען און אנגעקומען אין גראדנע. אין גראדנע איז שוין דאמאלסט געווען ליקווידירט איינער פון די 2 באשטא־ נענע געטאס און איך בין אריין אין צווייטן געטא. דא בין איך אפגעווען 3 וואכן ביז עם האבן זיך אנגע־ הויבן פארשפרייטן קלאנגן וועגן דער ליקווידאציע פונם געטא. איך בין ווידער אמאל אנטלאפן. דער גראד־ נער יידנראט מיינענדיק, אז דער סאקאלקער לאגער ביי ס פילץ־פאבריק וועט בלייבן לעבן האט אפגעשיקט אליין 20 קינדער. איך האב זיך מיט די קינדער דורכגעגאנבעט דעם טויער, מיט געוואלט ארויף אויף דער מאשין און אנגעקומען קיין סאקאלקע. אין א פאר וואכן ארום איז אויך דער לאגער ליקווידירט געווארן. די 20 סאקאל־ קער און נאך 10 קרינקער יידישע ארבעטער זענען אוועקגעפירט געווארן אין אשוויענטשים. איך בין מיט־ געפארן מיט זיי און אין מערץ מאנאט 1943 אנגעקומען אין קאנצ׳ לאגער אשוויענטשים.

שוררות שטייער זיינען בעיקר, פרויען פון אלע שיכטן און עלטער. אלע זוכן ארבעט. מ׳זעט אויף היימלאזע יידישע מענער אין די רייען. יידישע פאכלייט, וועלכע האבן געארבעט אויסער געטא, רעגיסטרירן זיך אין אונדזער אינדוסטרי־אפטייל, ווייל דעם 1־טן פעברואר 1943 זאלן אפגעזוכט ווערן די יידישע פאכלייט, וועלכע ארבעטן אויסערן געטא. די שטימונג אין געטא איז א נערוועזע. א טרייסט און א שטיקל אנשפאר געפינט מען אין די גרויסע באשטעלונגען פאר די געטא פאבריקן פון דער ווערמאכט און אין דער גרויסער אקציע פון יידנראט צו באשעפטיקן יידן. וועגן גראדנע ...

די יידישע ארבעטער האבן געזוכט און געפונען אין די בגדים פאטאגראפיעס, דאקומענטן, פעסער. מ׳זאגט, אז מ׳האט אין די בגדים אויך געקענט געפינען פאר־ באהאלטענע געלט, גאלדענע חפצים. די פוילישע ארבע־ טער האבן בעיקר אזעלכע געזוכט. די געפונענע פעסער און דאקומענטן זענען פון ווארשעווער, גראדנער, קני־ שינער, גרייעווער אווגוסטאווער יידן. די בריגאדירן און אויך א דייטש האבן די יידן געווארענט, אז מ׳זאל פון בגדים קיין זאך נישט נעמען און נישט זוכן, מ׳וועט אלעמען רעווידירן. כך הוה. אלע יידישע באן־ארבעטער פון דער פירמע פריץפערשקע (אן אוטיל־פירמע, פאר די פוילישע צייטן האט עס געהערט צו קאמכאוון),

... א טאג פאר דער נייער עוואקואציע פון גראדנע, דעם 15־טן יאנואר, האט מען די פארבליבענע סאקאלקער אין גראדנע פון קעלבאסינער לאגער ארויסגעפירט צוריק אין זייער היימשטאט — סאקאלקע. אזוי האט מען געזאגט. (ווי באוווסט, האט מען דעם 25־טן יאנואר געמאכט סאקאלקע יידן־ריין). ...

... אי ן ארץ־ישרא ל זיינע ן מי ר אנגעקומע ן סו ף דעצעמבע ר 1921 , שפעטע ר זיינע ן צ ו מי ר געקומע ן מיי ן פאטער , מוטע ר או ן דע ר ברודער . אי ן יענ ע צייט ן אי ז ד י זארג ן פו ן פרנס ה געווע ן זייע ר גרויס , או ן מ׳הא ט ווייגי ג ווא ס געקענ ט טראכט ן וועג ן אנדער ע זאכען . אי ך פלע ג זי ד טרעפ ן מי ט סאקאלקע ר עולי ם זייע ר וועניג , נא ך זייענ ־ די ק אי ן גראדנ ע הא ב אי ך זי ך באקאנ ט מי ט מיי ן צוקונפ ־ טיק ע פרוי ; אי ן ארץ ־ ישרא ל האב ן שוי ן ד י גראדנע ר געהא ט א ארגו ן פו ן יאר ן לאנג , נא ך פו ן פא ר דע ר מלחמה , ווא ס פלעג ט מאכ ן נשפי ם פא ר ד י לאנדסלייט .

... רק מן המחצית השניה של המאד, הי״ח ישנם יותר פרטים על סוקולקה, שאז נשתנד, מצבר, ויצאה מכלל כפר ועלתה לדרגת עיירה. מאורע חשוב זה אירע בשלד,י המאה הי״ח. לא ידי מלכים ונסיכים מבית המלוכד. פעלו זאת, אלא דווקא ידי הסטארוסטד, של גרודנד, ושר־האוצר של ליטא, אנטוני טיזנד,ויז (1762 — 1785) שעלד, לגדולה בזכות המלך פוניאטובסקי. הוא היה פטרון העיירה סוקולקה וראוי להזכירו. ...

... הצטיין בזכרונו ובכשרונותיו, והוסמך לכס הרבנות. שנים מספר כיהן כרב בעיירה מוס ט שע״י גרודנה, שכנא קרנט אסף פרוטה לפרוטה ויחד עם עוד יהודים ...

... גיטו, לרבות נשים ותינו- קות, יופיעו מיד ליד השער הראשי. מבוהלים ורחופים רצו היהודים למקום שנצטוו ואנשי הגיסטפו מחכים ליד השער. באותו מעמד ניתנה פקודה חדשה, שכל העוברים בבית״ר למגפי-לב ר (וואילאקע ס בלע״ז) ימשיכו לעבור בו, ולא עליהם לנסוע למקום העבודה החדש. (בית- החרושת היה בתוך הגיטו קודם היה בית״ר-לברסקאות של חיים ברלשטיין). במגלבים ביד התחילו הגרמנים לעשות את החלוקה: מי יסע ומי ישאר. הסלקציה הזאת נעשתה באכזריות רבה כ-4 שעות. הפרידו בכוח וללא רחמים בין בני משפחה. הגולים העלו על עגלת-אכרים שחוכנו לכך ועמרו ליד שער הגיטו ברחוב 3 במאי. בגיטו נשארו רק כ-200 יהורים שאליהם נוסף עוד 200 אחרים מישוכי הסביבה מיד נורע לאומללים וגם לשארית הגיטו שמקום העבודה החדש הוא קלבסין, לפנים לוסוסנה, כ-4 קילומטר מגרורנה בדרך לסובאלק, באותו יום הועברו ללוסוסנה גם יהורי ינובה. באחת העגלות שיצאו לדרך היה מוטל חולה אחר, משה חיים שאפירא החלב ן שעור לא הספיק לחחלים ממחלת הריאות שתקפתו, והוא מת. היחורים חפרו לו קבר בצד הכביש, אך הגרמנים האיצו בעושי המלאכה והקבר נחפר רק עד מחציתו ובקושי הספיקה שכבת העפר לכסות את הגויח.

... גם אחרי הטיהור הגדול בביאליסטוק נשארו עוד מאות יהודים, שהוגלו, ממקום למקום. גלגולים כאלה עברו גם על הגב׳ קפלן ובתר, — שאחרי־כן הופרדו ולא ידעו זו על זו. בדרך של נדודים לבית־ד,סוד, ר בגרודנר,, לומזד. ושטוטהוף שע״י דנציג — הגיעה סוף־סוף, ביום 18/1/45 לאושביץ. המרחק בין המחנה, עד מקום ד,קרמ־ טוריון היד, כ־150 מטר. מן המחנה,, ראו את הכל ושמעו את הכל. על אופן החנקת האנשים וכל תהליך הזוועד, אין לד,עלות על הכתב. ...

רוסית וסוקולקה הפולנית. שלשה ימים התרוצצתי, טכסתי עצה ולא עלה בידי להשיג אשרת-כניסה לפולין, ולהב- ריח את הגבול — משמע להסתכן בכדור או בשמונה שנות מאסר. לבסוף החלטתי לפנות ישר ל״גב האריות", למפקד הצבאי של העיר גרודנד,. מצאתיו במצב רוח מרומם. מצוחצח וממורק, הופעתי בלשכתו, מתוח ומצדיע דום, הסברתי לו כי הנני נמצא בשליחות ולפי מיטב ידיעתי עברה היחידה אליה נשלחתי לסביבות ביאליס־ טוק. מד, בכך 1 ענד, לי הקצין, סע לביאליסטוק. ואיד אעבור את הגבול? שאלתי. המפקד נטל את נירותי, הפך את צו התנועד, וכתב באותיות מאירות עינים: ״להתיר מעבר הגבול״ — וחתם את שמו. זד, הכל שאלתי בתמיהה, וחותמת זאין צריך בחותמת, ענני, כלם על הגבול מכירים את חתימתי. ...