Jewish National Fund (Keren Kayemeth LeIsrael)

... בשנת תרנ״ח (1898) עמדה ה״מרכז הציוני לקורספונ- דנציה״ בקישינוב בחליפת-מכתבים עם 19 אגודות בפלך גרודנה, וביניהן נזכר גם השם סוקולקה. בה היו שלוש אגודות: "חובבי-ציון", "צעירי-ציון", "בנות-ציון". התפקידים שהוטלו על האגודה היו: הרחבת התנועה על-ידי הפצת שקלים ומניות של "אוצר התישבות היהודים (הקולוניאל-בנק), איסוף תרומות לקק״ל ול״ועד האודיסאי" של חובבי-ציון, איסוף ספרים לספ- ריה הלאומית בירושלים.

אך לא הלחם לבדו יחיה היהודי. כל הצבור השתלב בחיי העיירה ונשאו בעול הכלל. התנועה הציונית הכתה שרשים מיום היווסדה ורוב מניננו ובניננו של הנוער גדל על ברכיה, התחנך לאורה שהפיצה במחשכי הגולה. הנוער והמבוגרים היו פעילים בק.ק.ל. ומרץ רב השקיעו בהגדלת הכנסותיה. ...

... 1. יום הסרט בסוקולקה, יום פרחים. זוגות, זוגות צועדים אנו לאסוף תרומות לטובת הק.ק.ל נכנסתי עם בן זוגי לחנות. בעלת החנות פונה לקונים, מצביעה עלינו ובלעג מר אומרת: אתם רואים, הזאטוטים האלה רוצים להוביל אותי לארץ ישראל. ...

ידענו בהכרת המעשה הנאה והנאצל שעשינו למען גאולת הארץ ובניין הבית הלאומי לעם היהודי כולו . לא שבעתי מלעלעול בחוברות הקק״ל ולהזין עינינו בתמונות הנוף של ארץ־ישראל . יצאנו , איפוא , קבוצת פטריוטים לאומיים קטנים והחלטתנו נחושה להביא פרחים למען הקק״ל האהובה והיקרה ולא לאכזב את מורינו . אך היכן לוקחים פרחים , אם לא בשכונת הנוצרים 1 סביב בתי המגורים של היהודים וחצרותיהם לא היה זכר לגינה או ירק . ואיך לוקחים פרחים , אם לא ב״משיכה " בלאט , במהירות ובזריזות , כאשר בעל־ הבית אינו מבחין ? הסתובבנו , כנופית נערים , ועווחחנ ו בינינו באופן נרגש : הסתכלו בנו תושבים פולנים — האם הבינו מה אנו עושים בשטח ועל מה אנו ממתיקים סוד—או לא.. . אולי הצליח מבצענו העלוב ואולי הכזיב — אך אזכור יפה את רגשות הבושה והמבוכה , העלבון והצער שמלאו את לבינו בפעולה לא־נעימה זו . כלפי חוץ שוחחנו באופן מעשי , ובמסתרי ם בכה כל אחד מאתנו , וכבשנו פנינו בקרקע מבושה שלא להיראות בקלקלתנו לעיני הפולנים שהביטו בנו באדישות תמימה . . .

קפלן ובית־הספר היה למושג אחד. בפעולתו היה גם חרד לבריאות ילדי העוני, ייסד קיטנות ומרפאה לילדי עמלים, והחזיר לילדים את שמחת ילדותם שנגזלה מהם. בין בוני "עזרת יתומים" דאג ליצירת אוירת־בית ליתומי עירנו מוכי־הגורל והקנה להם חינוך ומקצוע, החזיר להם בטחון עצמי, וחיי יצירה. בפסח היה עורך סדר ליתומים, בטרם ישב לסדר של משפחתו, נתן ידו לכל מפעל ציבורי וציוני והיה יו״ר קק״ל׳ ופעיל ב״קרן־ היסוד", ומידידי תנועת העבודה ו״השומר הצעיר". ער לכל ענין צבורי בעיר. בגיל צעיר גקטל האיש, שקנה לו שם בחיי העיר. זכרו ינון לנצח בתוכנו. ...

אדמת כפר מל״ל נרכשה בשנת 1912 על-ידי אכרי פתח-תקווה מאת שבט ערבי אבו־קישק, במרחק עשרה קילומטר מפתח־תקווה. בפי הערבים נקרא המקום חור - אל-וואווי, כלומר מאורת התנים. נטעו עשרות דונמים שקדים וחורשות איקלפטוסים, בידי פועלים עבריים שהובאו מפ״ת. גם יהושע חנקין קנה למען הקק״ל שטח גדול שנועד להתישבות פועלים. כל אחד מעשרת הפו - ...

ר׳ משה־ליבורעיתו חנה ז״ל, איש רבפעלים ציוני, עסקן ותיק, למען קק״ל ולקרן היסוד, עלה לארץ בשנות ה־20 לא הלך לעסוק במסחר אלא נטע פרדס ברעננה. כל בני משפחתו מושרשים בעבודת ...