Bialystok
A city identified as lying near Sokolka.
Read more about Bialystok than the memorial book alone records. The assistant works from this record's own source passages and searches trusted archives — Yad Vashem, USHMM, YIVO, Virtual Shtetl, JewishGen and Wikipedia — and shows you what it found, with its sources.
... ביאליסטוק וגרודנה. כמו ספרי זכרון של שאר קהלות, כן גם היה המניע להוצאת ...... 2 על טיקטין וביאליסטוק מצוי חומר רב בשני כרכי
"פינקס ביאליסטוק" בעריכת הסופר א.ש. דדרשברג, וכן
בספרו של הנריק מושצ׳יצקי (פולנית), ביאליסטוק,
1933.... הי־במנק״ס ״בעת שפולין בקושרים״. — הרב שרגא־פייבל
סארנה. — ביאליסטוק מספקת רבנים לסוקולקה. — הרב
צבי־הירש בן האופה ר׳ שלום. — רבי יוס׳לה בעל־מופת. —
הרב משה־יהודה רבינוביץ שעבר לגרודנה. — הרב יצחק
שוסטר, הלוי האחרון, יליד־סוקולקה רבי מאיר מרכוש. ...... את מחוז סוקולקה מדרומית־מערבית לצד דרומית־
מזרחית, התחנות: צ׳ארנה־וויש, סוקולקה וקוז׳ניצה,
ובקוזה נכלל גם קשר הרכבת בין גרודנה לגיאליסטוק.
בראש האצילים שבמחוז סוקולקה עמדו משפחות זאוויס־
טובסקי, דובנארוביץ, טרפילובסקי, בכרה ובר 21. ...... המהפכ ה ברוסי ה בשנ ת 1905 והריאקצי ה שבא ה
אחרי ה גרמ ו לשינויי ם רבי ם בחי י היהודי ם בליטא. מלב ד
המשט ר המדינ י שדיכ א א ת התנוע ה הציוני ת השפי ע
לרע ה ע ל התנוע ה ג ם המצ ב הכלכל י הירוד. ההגיר ה
הגדול ה לארצות־הברי ת רוקנ ה א ת העיירות, בעיק ר
מצעיריהן. לאח ר שנ ת המהפכ ה התחיל ו צעירי ם רבי ם
לחזו ר להסתדרו ת הציונית. רבי ם התארגנ ו באגודו ת
בש ם "צעירי־ציון", שהחל ו להתבד ל במקצ ת מ ן ההסתד -
רו ת הציוני ת הכללית. בכינו ס הציונ י הפלכ י שכינ ס הוע ד
הגליל י בסמורגו ן בתו ר "חתונה" (ועדה) בדרוזגני ק
השתתפ ו 23 צירי ם מ ־ 11 ערי ם (גרודנה, ביאליסטוק,
בריסק, סלונים, סוקולקה, סקידל, לוננה, וולקוביסק,
הורודוק, בילס ק ודרוזגניק).... 32 בעתו ן "דא ס ניי ע לעבן", ביאליסטוק, ל׳ תשרי תר״ץ.... בספר "דברי נגידים" על התורה לדוד מאיר בן
יעקב קרולביצקי, מלומזה שהיה מגיד בווארשה, מובאים
דברי תורה של הרב ר׳ אפרים פישל סאלומון. שני
בנים מופלגים היו לו להרב ר׳ אפרים פישל: ר' יוסף
שכנא ור׳ מרדכי, שניהם נולדו וגדלו בסוקולקה. יוסף
שלום היה גר בסוקולקה, ועבר לביאליסטוק והיה נחשב
מלמדניה המובהקים. לשיעוריו התמידים בחברת ש״ס
בבית המדרש על־שם שמואל בולקובשטיין (ברחוב
הסוחרים-קופיעצקה) נהרו למדני העיר כדי ליהנות
ולשמוע "דף הגמרא" שלו. ...היה סמוך על שולחן הותנו בסוקולקה ועוזר ברבנות
העיר. זמן קצר היה רב בוואשילקוב, כממלא־מקום אביו
הרב הגאון ר׳ אברהם דוד מרגולין. (נצר להרב
ברוך שיק משקלוב, ממקורבי הגאון ר׳ אליהו בוו-
ילנה) היה יושב באהל תורה בביאליסטוק ונפטר שם
בשנת תר״פ (1920) בגיל שבעים שבה. ...התורנ י מאבי ו וב״ישיב ה ש ל ר ' שמשו ן קצנלבויג ן בסו-
קולק ה וג ם בישיב ה שייס ד אבי ו באמציסלא ב וג ם למ ד
תור ה בישיב ת "כנס ת ישראל " המפורסמ ת שבסלובוד-
קהיקובנה . הוסמ ך להורא ה מגדול י הרבנים , ביניה ם ר ׳
חיי ם הר ץ היילפרי ן ראב״ ד ביליסטו ק והג״ ר שמעו ן
שקו פ אב״ ד ור״ ם בריינסק . ...... בשנת תרכ״ח (1868) חזר לביליסטוק וכהן במשרת
רב־מטעם בהצלחה שלשים וארבע שנים, ושם נפטר
בשנת תרס״א (1901), בגיל ס״א. ...... "בית הוועד׳ שנוסד בסוקולקה היד, בו משום חידוש
בימים ההם, לפני כשמונים שנד, ותכליתו היתד, לבטל
מצד אחד ענין החזרה על הפתחים של י ד,ודים עניים
מבחוץ, שחילקו לכל עובר אורח קיצבד, כספית, מאידך
נרשמו לתמיכד, מעניי המקום רק הזקוקים לכך ו״בית
הוועד" העניק להם תמורד, כספית בדרך מכובדת
(בצינעא) למחייתם. מנד,ג זה התקיים בזמנו, בתרכ״ט,
רק בביאליסטוק. אחד היוזמים היד, הרב־מטע ם מאיר
מרקוס, יליד סוקולקד,, וכפי הנראד, הושפעו מבן עירם
גם עסקני העיירד,."החברה הציונית... באמת אין לה במה להתבייש
מרעותיה, בשתי הערים הגדולות (הכוונה בזה
לביאליסטוק וגרודנה הנ״ל: מ.צ.) הקרובות. ובד-
ברים אחרים גם עולה עליהן. גם בעיר הקטנה הזאת
מצא הקולוניאל־באנק חן ומאתים וחמישים איש שקלו
את נדבתם לציון. העיר זכתה גם לרב ציוני שנסע על
חשבונו לבאזעל, לקונגרס הציוני השני, במכתבו שהוא
כותב לנכבדי עירו אודות הקאנגרעס, הוא מדבר בהת-
פעלות עזה והמ ה משפיעים השפעה גדולה על קוראיהם
(הכוונה להרב ר׳ צבי-הירש דירקטור)... בעיר סו-
קולקה נמצא מצב אנשי חיל ופקידים רבים ולכן
נמצא בעיר זו גם בית מסחר ליינות חוץ-לארץ ומטעם
הציונים נמצא "בית מסחר זה גם "יין כרמל". כפי
ששמעתי רבים שותים יין זה מהפקידים מאשר על
שותיו היהודים. וכאשר ישבנו כולנו בבית אחד ומשוחחים
ומדברים על דבר ציון ומושבותיה עד שניחר גרונם,
עלתה מחשבה טובה על לב אחד מן המסובים וישלח
להביא שני בקבוקים יין-כרמל. החנוני הביט בתימהון
על הקונה ועיניו שאלו: ״לשמחה מה זו עושה? הלא
אין משתה חתנים עשירים בעיר? לו בקשו ממני רק
בקבוק אחד כי אז לא היה תמה על החפץ, רק היה
שואל תיכף "מי הוא החולה", כי כבר הורגל שרופאי
סוקולקה מצ ...... בין גרודנו וביליסטוק, באמצע הדרך, שוכנת לה סו־
קולקוז, מוקפת כפרים פולנים, ויערות עבותים משלוש
עבריה, שישקי, בוכבולובה ודומברובה. ...... מוקצה למגורי יהודים רובו, והגיע עד סוף העיר. בדרך
המובילה לגרודנה מזה וביליסטוק מזה — היה רחוב
אחד פונה לביליסטוק והלאה לורשה וצדו השני פגע
בכביש המוביל לגרודנה ונמשך לדרך וילנה. ...... ההצגה הראשונה התקיימה בבית־הספר העירוני הרו-
סי (גורוצסקויה אוצ׳ילישצע) מול הכנסיה הפולנית,
במסדרון גדול ומרווח הקימו במה והציגו את "השחיטה"
ואת "הנבילה", ושאר מחזות בהדרכתו של השחקן
שווארץ מביליסטוק. לאחר זמן התקיימו הצגות באולם של
"ליטערארישע געזעלשאפט" (בבית אליקים רבינוביץ)
וגם "בדאם ליודאווי" (בית־העם) שהיה שייך לעיריה. ...... מלבוב נסעתי דרך ווארשה לביליסטוק. יצאתי לבקר
ברחובותיה של ביליסטוק שהכרתי היטב עוד מלפני
עליתי ארצה. ...... לימים כבשה. "התרבות" גם את קרינקי וגלגלי
אוטובוסים התחילו להתגלגל על הכביש ומגמת פניהם
אל המטרופולין, אל ביאליסטוק. קפצה הדרך עתה
והעולם הגדול התכווץ במקצת. סוקולקה היתה מעתה
רק תחנת־ארעי, אליה הציצו מבעד לאשנב הקרון
הדוהר. אולם, בשביל החלוצים העולים נשארה סוקולקה
תחנת המוצא להעפלתם, שכן הרכבת הוסיפה לדהור
ממנה. שוב לא לוו הנשארים את חבריהם העולים כברת
דרך ארוכה בכביש. אי־אפשר היה לרוץ בעקבות גלגלי
האוטובוס.... בת חמש הייתי כאשר עקרו הורי ועלו עם בנותיהם
לארץ האבות, בשנת 1935; בשנים שחלפו לא מצאת־בי
העוז להתוודות על חטאי, על כי בושתי לגלות לאיש
כי בת "קולוניד." אני. לשואלים למקום הולדתי נהגתי
להשיב, כי ילידת ביאליסטוק אני. נאחזתי באילן גדול,
מפני שלא היד. בי הכוח לגלות את צפונותי. ...... רובו של הנוער נמשך
אחרי התנועות המהפכניות והתקוה הרנינה את הלבבות,
שעם מפלת המשטר הצארי, יבוא גם דרור ליהודים,
אבל העבודה הציונית לא פסקה בעיר. כאשר נוסד
ה״בנק הקולוניאלי" נמכרו בסוקולקה כ־200 מניות,
והמניה אז עלתה 10 רובלים. העיר לקחה חלק פעיל
בהפצת השקל, והצטיינה באוסף כספים לקק״ל. כאשר
נוסדה אגודת "צעירי ציון" התרחבה הפעולה הציונית
במרה גדולה. הענין הציוני חדל להיות נחלת יחידים,
משכילים, והפך לתנועה עממית. ארץ־ישראל התחילה
לקבל צורה של ממש. בשנות 1920 ־ 1919 קמה תנועת
"החלוץ". התחילו לדבר על העליה, על הגשמת הציונות
באופן אישי. גם ההכנסות לטובת הקרנות גדלו באופן
מפתיע, וסוקולקה שמשה אות ומופת להרבה ערים
אחרות ואפילו לגדולות ממנה. בעת ההיא נוסדה "קרן־
הגאולה". ואנה המקרה שעתון גרמני רשמי, שנדפס
בביאליסטוק, חציו אידיש וחציו גרמנית הביא את
הידיעה שבא״י כבר הוקמה ממשלה יהודית ואף נקב
בשמות של כמה מיניסטרים שקבלו תיקים חשובים.
הידיעה הזאת עוררה התלהבות עצומה ורגשי שמחה
בל יתוארו בקרב הקהל. לזכר המאורע העלו "צעירי
ציון" בראש אחד הבתים הגבוהים שבעיר — שבו היה
המרכז הציוני, דגל תכלת־לבן, שהתנוסס כמה ימים
רצופינ 4 התושבים הנוצרים וגם שלטונות הכיבוש הגר־
מנים ראו בזה סימן מובהק שאכן הוכרזה א״י כמדינה
יהודית והממשלה היהודית הוקמה כדת וכדין.... ר׳ אלעזר ביאליסטוק שידך כחתן לאחת מבנותיו של
ר׳ אליהו את הלמדן החסיד ר׳ הלל־משה (משל)
גלבשטיין, יליד ביאליסטוק, ולאחר נשואיו היה סמוך
על שולחן חותנו בסוקולקה. לאחר זמן עלה לארץ־
ישראל נמנה על יקירי ירושלים והתפרסם כאחד מאישיה
הדגולים. ...... היהודית התבטאה בכמה צורות: לינה ליד מיטת
החולה, השאלת כלים שהחולה היה זקוק להם ועקב מצבו
הכלכלי לא השיגה ידו לרכשם. השגת רופא ותרופות
למחוסרי אמצעים, ועזרה כספית לחולים, שהיו זקוקים
לטיפול רפואי מחוץ לסוקולקה, לנסוע לגרודנה לבית־
החולים היהודי או לביאליסטוק, ואף לווארשא. ...... מוסד חשוב ונאה היה בעירנו בשם "חברת לינת הצדק"
שהיה לתועלת רבה לחולים הנזקקים, אנשים שלא עמדה
זכותם להשתייך לקופת חולים, לא השיגה ידם להזמין
רופא והיו פונים ל״לינת־הצדק" והיא הושיטה את
עזרתה. "לינת הצדק" היתה חברה של מתנדבים. העזרה
התבטאה במשלוח רופא לחולה, רכישת רפואות ובשעת
צורך העבירה לבית החולים, לביאליסטאק. החברה
היתה עונה לכולם בעין יפה. ידעה גם לטפל בהרבה
מקרים בצורה חשאית בלי שהדבר נודע לאיש.
עם חברי הועד נמנה מרדכי טרצם שמסר הרבה זמן
להושטת עזרה לחולים. היה חבר בחברה שלשים שנה.
וגם הדור הצעיר ידע להעריך את מטרת החברה והיו
תומכים ועוזרים לחברה, היו שהלכו לבתים כדי ללון
בלילה, להשגיח על החולה, כדי שבני הבית יוכלו לנוח
ולישון בשקט. קשד, היתד, עבודתם בחורף ובעיקר בשעת
מגפות. בחורף הקשד, היו בנות יוצאות לעבודה, פעמים
שלש פעמים בחודש היו יושבות כל הלילה, על־יד חולה,
מגישות לו שתיד, או רפואד, ומטפלים בו במסירות
ודאגד, . ...... כיום — לו היינו עומדים בעירה והיינו מסתכלים לצד
המערבי — לכביש המוביל לביאליסטוק — בזמן שקיעת
השמש ואודם השמים מעל ההרים, היינו בודאי חושבים
שזאת היא השלהבת מהמשרפות במחנות ההשמדה אשר
עם צעקות הנשרפים הגיעה השמימה ונשארה לזכר
דורות.בכל זמן שהותם בגיטו לא ירעו על המתרחש, לא רק בעולם הגרול אלא אפילו על הנעשה בסביבה הקרובה. יריעות קלושות היו מסתמנות ע״י אנשים שעברו מחוץ לגיטו, בשובם עם ערב הביתה. אך אי-אפשר היה לקבל מושג נכון על המתהוה. היהורים לא נסו אפילו לבוא במגע עם העולם מחוץ לגיטו. למשל, הגרמנים היו מוכנים לתת רשיון מיוחד להעביר חולה מסוכן לביאליסטוק. אך היהורים ויתרו על זה. ...... באותו יום—18 בינואר 1943, כאשר כל השרידים הוכנסו לקרונות, הוצאו בהשתדלות רופא אחד של בית־החולים כ־25 איש, בתוכם הגב׳ קפלן ובתה, והם הוסעו באוטובוס לביאליסטוק והועברו לגיטו לא ידוע... בי ת בלומנטל , שפירא , שפרלינ ג — א שור ה קראמע ן אי ן ביאליסטאקע ר גא ס... 5 לאסט־אויטאס האבן קורסירט צווישן סאקאלקע
און ביאליסטאק. צוליב פארמלוכה׳שן די קאמוניקאציע־
מיטלן האבן די יידן אנגעהויבן איבערפירן די סחורה ...... דער ערשטער אוטו "פורד" וואס האט קורסירט
ביאליסטאק—סוקולקה—גראדנע... אפגעלייז ט פי ל געלט. מיט ן לעצט ן בא ן פאר ט ז י
קיי ן ביאליסטא ק אריינגעב ן דא ס געל ד אי ן באנק. ...... סאקאלקע, וועלכע געפינט זיך צווישן צוויי, פאר איר
ריזן־שטעט גראדנע און ביאליסטאק, האט זיך דא אייגנ־
טלעך צוליב דעם נישט געקענט אנטוויקלען, נישט
גייסטיק און נישט מאטעריעל. ...... פאר זיין ארויספאר קיין ביאליסטאק אין 1916 האט ...... ענען פאר אונז געווען די
לעצטע עטלעכיאר 42 קרעמער וועלכע האבן געהאט
זייערע געשעפטן אין די שטאטישע קראמען צוליב דער
לאזונג "סוואידא סוועגא". די אויבן־דערמאנטע קראמען
האבן יידן אין זייער צייט, פאר זייער געלט, אליין
אויסגעבויט, נאר אויפן שטאטישן באדן נאך פאר דער
רוסישער הערשאפט. ביים איבערנעמען די מאכט דורך
די פאליאקן האבן אונדזערע שטאט־טאטעס, צוזאמען
מיט די קרעמער, געמאכט א פאטאלן פעלער: זיי האבן
אונטערגעשריבן מיטן שטאט־ראט א קאנטראקט, אז
נאך 12 יאר גיין אריבער די קראמען צו דער שטאט,
אלם אייגנטום. די לאגע איז געווען ערנסט. עס האט זיך
אנגעהויבן א סעריע איגטערווענצן: הרב שוסטער,
לייזער אשקעוויץ אלם ראש־הקהל, וואלף נארדווינד
פון סוחרים־פאראיין און פון שטאטראט און איך פון
מאגיסטראט, צוזאמען מיט פארשטייער פון דער שטאט
ביאליסטאק פלעגן מיר פארן צום וואיעוואדע פלאץ
און אנדערע אינסטיטוציעס. מיר האבן באקומען אגעבויר ן או ן יאהר ן זי ך אויסגעלעב ט אי ן ביאליסטאק, או ן
דא ך אי ז סאקאלק ע פו ן ד י פריסט ע קינדע ר יאהר ן איינ ־
געבאק ן אי ן הארצ ן—ו י ערש ט נעכט ן ס׳זא ל זיי ן —
או ן ע ס אי ז שוי ן מע ר וו י א האלבע ר יאה ר הונדער ט
אוועק. מי ט ווא ס פאר א פריי ד או ן דערווארטונג, צו ם
פערבריינג ן אי ן זומע ר קאניקל-ציי ט בי י דע ר מומ ע
ליב ע אי ן סאקאלקע, איינגעקריצ ט אי ן זכרו ן ד י שטענ ־
דיג ע גוט ע מומ ע ליב ע ז״ל, או ן אפיל ו דע ר קליינפער ־
שטע ר "שטריינגער" משה־חיי ם ז״ל, פלעג ט אגלע ט טא ן
פאר ן בעקל, וו י מאדנ ע אנדער ש ס׳אי ז אל ץ וו י אי ן דע ר
גרייסע ר שטאד ש וו י אי ן דע ר היים. או ן ע ם געדיינק ט
זי ך אהייסע ר זומע ר טאג, אי ך בע ט דע ר מומע ן אטרונ ק
וואסע ר שעפ ט ד י מומ ע א ן פו ן דע ר ברייטע ר קא ן א
קווערט ל מיל ך און; טרינ ק מעמעלע! או ן אי ך מי ט
ווייני ג דרייסטקיי ט קו ק דע ר מומע ן אי ן איהר ע גוט ע
אייג ן או ן ווי ל פרעג ן: מיל ך אנשטא ט וואסע ר? או ן ד י
די ק פוטע ר בעשמירט ע ברויט, או ן פריש ן פעט ן קע ז או ןדי געסטאפא איז אנגעקומען אין שטאט. מיט א טיפ
פארבארגענעם פחד פארזאמלט זיך די באפעלקערונג
אויפן מארק־פלאץ, מען גייט פונקט ווי געווענליך צו
דער ארבעט, די נישט ארבעטנדע פארלאזן שנעל די
גאסן. שוין עטליכע שעה שפעטער, גייען פוילישע
פאליציאנטן זוכן פרישע ארבעטס־קרעפטן. דאם מאל
פירט מען א ספעציעלן סוג ארבעטער. עס גייט אריה
גובינסקי, אברהם דער שוחט, יעקב גראסבערג, בנימין
קרוגלאק, און אנדערע. 20 בכבוד׳יגע יידן. מען פירט
זיי אלע אין ז׳אנדארמעריע כדי קיין מאל פון דארט
נישט צוריק צו קומען. אין א טאג שפעטער, האט מען
זיי געזען דורכפירן אין א לאסט־וואגן אין דער ריכטונג
צו ביאליסטאק, אבער קיינער ווייסט נישט צו זיי האבן
ביז ביאליסטאק דערפארן. ...... 20 יאר אלט, געלעבט אין סאקאלקע, ביאליסטא ־
קער וואיעוואדשאפט, געווען אין סאקאלקער געטא
און אין גראדנע. אין עטליכע קאנצ׳לאגערן. צום
לעצט אנטלאפן פון אשוויענטשים און זיך אויס־
באהאלטן אין וואלד. געלעבט אין ביאליסטאק. ...... נעכטן, שבת, האט מען ווידער געזען עוואקואציע־
טראנספארטן פון גראדנער יידן. עטליכע גראדנער
זענען געקומען אין ביאליסטאק, געשפרונגען פון צוג.
נייע פליטים. ...... אין געטא רעדט מען כסדר וועגן די יידישע זאכן פון טרעבלינקי, וועלכע מ׳האט געבראכט אין ביאליסטאק. נעכטן איז די יידישע ארבעטער, וועלכע ארבעטן ביים באן פון דער פירמע פערשקע, אויסגעקומען אויסצולאדן 7 וואגאנעס מלבושים געפאקטע און סארטירטע אין קליינע פעקלעך מיטן אויפשריפט: טרעבלינקי, דורך מאלקין—ביאליסטאק... ווי אנדערע זאכן, איז אויך אויף די וואגאנעס געווען דער דערמאנטער אויפשריפט. אלענפאלס איז אבער זיכער, אז די מלבושים זענען פון טרעבלינקי. די דאזיקע לאדונג גייט פאר טעקסטיל־צוועקן, אין ביאליסטאק פאר די שמאטעם־לאגערן.... נעמען פון די פארגעדיינקטע ייִדישע פאמיליעס פון
די דאקומענטן ווערן דערמאנט אין די באריכטן פון די
דערציילער — הגם די סודות פון די טרעבלינקער טויט־
פאבריק האבן שוין לאנג אויפגעהערט צו זיין א סעג־
סאציע, הגם אין ביאליסטאק געפינען זיך שוין אויך
פליטים פון טרעבלינקי, פונדעסטוועגן רופט ארויס א ...... ע״י בית ואלאנסקי ביח׳ ביליסטוק
(בצילום ד,אחים ואלאנסקי) ...כול ם נשרפ ו חיים , בתוכ ם זינד ל חינסק י מסו ־ קולק ה
- method:
- burned alive
Yosef Shalom moved from Sokolka to Bialystok.
Yaakov Moshe Margolin died in Bialystok in 1920 at age seventy-seven.
Meir Markus died in Bialystok in 1901.
A hospital doctor secured the removal and bus transport of approximately twenty-five people to Bialystok.
The final aktion in Bialystok occurred on 16 August 1943.
Approximately two thousand Jews were reportedly burned alive, including Zindel Chinski from Sokolka.
Polish police took twenty Jewish men to the gendarmerie and later transported them toward Bialystok.