Warsaw

... יהודי סוקולקה השלימו עם המצב בידיעה, ש״הם בגלות", והם המשיכו להתקיים במצב של עלבונות ודיכוי מצד השלטונות. האוכלוסיה הנוצרית עסקה ברובה בענפי החקלאות, והיהודים — במסחר זעיר ובמלאכה, ורק בחלקם בחקלאות. בסוקולקה עבר הקו של מסילת־ הברזל וארשה־פטרבורג, במרחק 37 פרסאות (ויורסט) דרומית־מערבית מגרודנה, באמצע הדרך בין גרודנה, לביאליסטוק ו־201 פרסאות מוארשה, והיא גבוד,ה 765 רגל מעל פני־הים. סוקולקה, נמצאת בין התחנות צ׳רנה־ ויש וקוז׳ניצה. ענף התעשיה, בעיר לא היה גדול, ועוד בשנת 1877 הצטמצמה בשישה מפעלי־חרושת קטנים שהעסיקו תשעה פועלים (מבשל בירה, חרושת נרות, שלושה מפעלי בורסקאות ותעשיה חרסינה). עיקרה של העיר היו שני רחובות ראשיים: רחוב גרודנה, ורחוב ביאליסטוק ובקרבתם נמצאה ככר גדולה שבמרכזה התנוססה כנסיה, מוקפת גדר. מלבד שני הרחובות היו בעיר שש סמטאות צדדיות.

(122 עובדים), 3 מטויו ת (56 פועלים), 2 משרפו ת יין ־שר ף (11 פועלים), 10 בת י תעשי ת ביר ה (26 פועלים), מנסר ת (6 פועלים), 10 מפעל י בורסקאו ת (25 פועלים), 5 מלבנו ת (11 פועל) ושלוש ה מפעל י רעפי ם (3 פועלים). מבחינ ה מנהלי ת נחל ק המחו ז לשלוש ה גלילו ת ו־13 עדות. המשרדי ם הגליליי ם נקבע ו בקוז׳ניצה, סוכובולה, וסילקוב. לקוז׳ניצ ה השתייכ ו העדו ת (א ו הכפרים): קרוגלאני, מקובלאני, גז׳יביני ה וקאמיניה; לסוכובולה: הכפרי ם באגנה, טרופימובקה, אוסטרוגורה, נובה־וול ה ורומנובקה; לואסילקוב: הכפ - רי ם צ׳ארנה־וויש, אוסטרוב, קמיונק ה וזבורזיצה. אש ר לתחבור ה — ק ו מסילת־הברז ל וארשה־פטרבור ג חוצ ה

... 30 עיין במלון הגיאוגרפי של פולין, וארשה, 1886, כרך 7, עמוד 376. ...

... בספר "דברי נגידים" על התורה לדוד מאיר בן יעקב קרולביצקי, מלומזה שהיה מגיד בווארשה, מובאים דברי תורה של הרב ר׳ אפרים פישל סאלומון. שני בנים מופלגים היו לו להרב ר׳ אפרים פישל: ר' יוסף שכנא ור׳ מרדכי, שניהם נולדו וגדלו בסוקולקה. יוסף שלום היה גר בסוקולקה, ועבר לביאליסטוק והיה נחשב מלמדניה המובהקים. לשיעוריו התמידים בחברת ש״ס בבית המדרש על־שם שמואל בולקובשטיין (ברחוב הסוחרים-קופיעצקה) נהרו למדני העיר כדי ליהנות ולשמוע "דף הגמרא" שלו. ...

... גדלותו בתלמוד של הרב ר' יעקב משה מתגלה בחבורו מרגליות הים" שנדפס בשנת תרצ״ג בווארשה (ח״א על הלכה, ח״ב על אגדה) בהוצאות בנו ר' חיים יהונתן מארגולין, מלמדני ווארשה. על ספרו באו הסכמות של גדולי הדור בזמנו. הג״ר בצלאל הכהן מו״צ ווילנה, כותב עליו: "... שלשלת היוחסין וכבר איתמח כבוד האיגברא בין גאוני הדור המפורסמים, ומפורסמות כאלה אינן צריכות ראיה". וכן כנוהו הגאון ר׳ יצחק אלחנן ספקטור אב״ד קובנה "הרב הגדול המפורסם".

בור, הרב ר׳ משה מרדכי עפשטיין מ־ קוזניצה, הרב ר׳ ליפמן מאוסטרוב הרב ר׳ ישראל לייג־ דרשטיין מסוחובוליה, הרב ר׳ חיים מאיר שמואל מו״צ סוקולקה. אכן, עם כל זיקתו של הרב ר׳ יצחק שוסטר ל״אגודת יש־ ־אל" מעולם לא התייצב בגלוי נגד ההסתדרות הציונית וקרנותיה. התעניין תמיד בהתקדמות היישוב המחודש בארץ-ישראל ודרש בשלומה ואף היה תורם לקרנות בחשאי. בהווסד מחלקת החרדים בלשכת קרן הקיימת לישראל בווארשה, כמהה נפשו להצטרף בחתימתו לרשימת הרבנים שפרסמו כרוז לטובת הענין, אבל לא היה לו האומץ הדרוש להשתחרר מזיקתו לאגודת ישראל. ...

... מוקצה למגורי יהודים רובו, והגיע עד סוף העיר. בדרך המובילה לגרודנה מזה וביליסטוק מזה — היה רחוב אחד פונה לביליסטוק והלאה לורשה וצדו השני פגע בכביש המוביל לגרודנה ונמשך לדרך וילנה. ...

... בגמר מלחמת פולין ורוסיד, נפתח בסוקולקד, בית ספר "תרבות", מסונף למרכז "תרבות" בוארשה. שהיה שולח את המורים לעירנו. רוב ילדי העיר בקרו ב״בית־הספר תרבות". תכנית הלמודים כללר, בין היתר גם התעמלות וזמרה. בין שעור ושעור היתד, הפסקה. מלבד תנ״ך למדו גם למודי־חול, דקדוק וחשבון, גיאוגרפיה, והיסטוריד,. השעורים ד,תנד,לו בעברית. נפתח גם בית־ספר עממי פולני(פובשעכנה) של 8 כתות, בו למדו גם תלמידים יד,ודים, ביחוד בכתות ד,גבוד,ות. נפתחה גם גמנסיה פולנית, וגם בד, למדו תלמידים יד,ודים.

לעיתים קרובות הופיעו גם להקות שחקנים מוארשה והציגו את "הדבוק", "געלט, ליבע און שאנדע", "יעקב ורחל", "דער מאמעס טרערן", "כל נדרי", "דאס פינטע־ לע ייד" ועוד. ובכל הצגה היה האולם מלא מפה אל פה, וזאת לדעת: הצגה בעירנו לא היתה סתם הצגה, תופעה של שיגרח. כל מחזה הפך ליום שימורים, נעשה, יום שכולו טוב. ליום זה חיכה הנוער בכליון עינים, זה היה ערב של שמחה ומלא ענין. ...

הירו ר ואזלת־יר ו ש ל הצב א הגרמנ י והתנפל ו ע ל מחסנ י הנש ק הגרמני ם בווארשה , פרק ו א ת נשק ם ש ל החיילי ם הגרמניים , הרג ו הרב ה מהם , והנשארי ם בחיי ם ברח ו מווארש ה בהשאיר ם לפולני ם א ת כ ל הציו ר המלחמתי . הפולני ם הקימ ו צב א לעצמם , ארגנ ו א ת המט ה בווארשה , וצרפ ו ל ו קציני ם פולניי ם משלזיה , ששירת ו בצב א הגרמני . פרצ ה מלחמ ת אזרחים , פקורו ת המט ה הגרמנ י ל א נתקבלו , המט ה הפולנ י בווארש ה נצ ל א ת האנררל ־ מוסי ה ושל ח פקורו ת בגרמני ת לכ ל שטח י הכבו ש בש ם הצב א הגרמנ י בברלין , ג ם לסוקולקה , הגיע ה פקור ה שע ל הצב א הגרמנ י לשחר ר א ת שטח י הכבו ש ולמסו ר א ת נשק ו ליר י הפולני ם במקום . ...

... ודי סוקולקה בטבח אם יהיה השלטון בידיהם. הם חיכו ליום הנקמה. חרדת מוות תקפה את העיר. משלחת של ועד־הקהילה התיצבה בפני המועצה הצבאית הגרמנית ובקשה למנות שוטרים יהודים ולצייד־ רם בנשק, כדי שהישוב היהודי יוכל לעמוד על נפשו ולהתגונן מפני הפולנים צמאי הדם. הבקשה נדחתה, ואף הוקמה משטרה פולנית בעזרת הצבא הגרמני. מפקד המשטרה הפולנית היה עורך־דין סטראז, שגר בקוריללי. המשטרה הפולנית השתלטה על סוקולקה. הצבא הגרמני התכונן לעזוב את העיר לפי הפקודה שקבלו מן המטה, ארזו את חפציהם והיו מוכנים למסור את נשקם לפולנים ולצאת לדרכם. בינתיים התנפלו האכרים הפולנים מן הכפרים הסמוכים על מחסני הצבא שהיו במחנה־הצבא בדרך לקרינקי, שדדו את הסוסים, תלבושת ומכולוז, מבלי התנגדות הצבא. אולם, הגיעה ידיעה לצבא הגרמ־ ני שחנה בעיר. שהפקודה מווארשה היא מזויפת, וכי מטרת הפולנים היתד. ללכדם בפח, כדי שיפנו את העיר וד,ם יקבלו את נשקם. חיש־מד׳ התעורר הצבא הגרמני שד.יד. אובד־עצות ומיואש, חזר ותפס את השלטון, אסר מקצת מן השוטרים הפולנים וד,וציאם להורג. יתר השוטרים ברחו מסוקולקד. וד,צילו את עורם.

... 11. נסיגת הצבא הרוסי השלטון הקומוניסטי בעיר החזיק מעמד חודש ימים. אחריו התחילה הנסיגה המבוהלת. קודם רדפו הרוסים אחרי הפולנים מקיוב עד פרברי וארשה. והנה קרה מפנה מפתיע: הצבא הרוסי התחיל לסגת בחפזון; הפולנים שיכורי הנצחון דלקו אחריהם במהירות, כבשו עיר אחרי עיר, כפר אחרי כפר, והגיעו למבואות סוקולקה. חרדת־מוות תקפה שוב את יהודי העיר אשר שמעו על מעלליהם של הפולנים האכזרים, על הטבח הגדול בפינסק ובוילנה, על הוציאם להורג את טובי היהודים, שהעמידום אל הקיר, ברחובה של עיר והמיתום ביריות על לא עוול בכפם. התחילה בריחה. הראשונים שברחו היו אותם היהודים שתפשו משרות ממשלתיות, באמצע הלילה העירו אותם והאיצו בהם שיברחו. התחילה התרוצצות ובריחה לעבר גרודנה. הרחובות היו מלאים פליטים. גם מן הערים הסמוכות, שצעדו לגרודנה. אימה ופחד תקפו את יהודי העיר, כולם רצו לברוח אבל לא כולם יכלו לברוח ברגל למרחקים כה גדולים. מקצת מן הנוער, אף מי שלא תפס משרה ממשלתית הצטרף לבורחים, מפחד הפולנים, אשר עדיין היה חי ורענן היה בזכרון.

... מלבוב נסעתי דרך ווארשה לביליסטוק. יצאתי לבקר ברחובותיה של ביליסטוק שהכרתי היטב עוד מלפני עליתי ארצה. ...

... פנינה קנטור נולדה וגדלה בעיירה קטנה (קרינקי, בסביבת ביאליסטוק) בתחום המושב ליהודים ברוסיה הצארית. עוד בגיל צעיר (כבת 16 — 17) בזמן מלחמת העולם הראשונה, יצאה מבית הוריה לוורשה, שם למדה והתכוננה להוראה בהתאם לנטייתה. ...

... לזכר לאה פרלשטיין לאה פרלשטיין נולדר. ב־1913 בסוקולקו(פוליסיה) בת של סוחרים ומלומדים. למדד. בבית־הספר "תרבות" והמשיכד. את השכלתה בסמינר למורים בגרודנה• עבדר. בהוראת עברית בעיירות אחדות ואחר כך עברה לוארשה. באה לתנועד. החלוצית דרך ארגון המורים שר.תקיים ליד מרכז "החלוץ". ב־1935 היתד. בהכשרד. בוילנה ...

... נגמר הקיץ והפלוגה הוחזרה לגיטו. החברים חיכו בכליון עינים לאביב, ליציאה לכפר. כל אחד מהם היה פונה אל לאה, מזכיר לה שלא תשכח אותו בעת שהקבו- צה תאורגן מחדש. ולאה עוד בחורף החלה במשא־ומתן עם בעל האחוזה שיסכים להגדיל את הקבוצה ולקבלה לעבודה שנתית. כאשר יצאו החברים בקיץ 1941 לצ׳רניאקוב, שוב לא חזרו עם תום העונה לוארשה. הקבוצה נשארה באחוזה עד קיץ 1942. ...

... משרה בבית־ספר בוארשה, ושם פעלה רבות במרכז "החלוץ". ...

... היהודית התבטאה בכמה צורות: לינה ליד מיטת החולה, השאלת כלים שהחולה היה זקוק להם ועקב מצבו הכלכלי לא השיגה ידו לרכשם. השגת רופא ותרופות למחוסרי אמצעים, ועזרה כספית לחולים, שהיו זקוקים לטיפול רפואי מחוץ לסוקולקה, לנסוע לגרודנה לבית־ החולים היהודי או לביאליסטוק, ואף לווארשא. ...

... * די ידיעות — אין א בריװ פון ״יידיש היסטארישן אינסטיטוט״, ווארשע, 15.9.1960 .

דאס צייטווייליקע פארמאכן פון פוילנס גרענעצן פאר מערב־אייראפע האט געבראכט די איניציאטיוו פון פוילישע מאגנאטן אויפצושטעלן פאבריק ן לויטן מאנופאקטור־מוטטער פון מערב־אייראפע. דער קעניג פאניאטאווטקי אליין האט געעפנט א פארצעלאן־פאבריק אין בעלוועדער לעבן ווארשא און א פאבריק פון אייזן־געצייג און געווער אין קאזיעניץ. אנטאנ י טיזנהאוז, דער ליטווישער וויצע־פינאנץ־מיניטטער, האט געעפנט פאבריקן פון וועב־טחורות, לייוונט, פאפיר, שפיצן, וועג ן און אנדערע טהורות. די טשאר־ טאריטקיס אין וואהלין און די פאטאצקיס אין אוקראינע האבן געגרינדעט פאבריקן פון פארצעלאן, וועבע־ רייען און היטן. די צאל פון די נייע פאבריקן פון די מאגנאטן, רייכע שלאכט און רייכע מיעשטשאנעס האט באטראפן אומגעפער 300 אין גאנצן לאנד.

... ד י יידיש ע באפעלקערונ ג אי ן ד י לעצט ע יאר ן פא ר דע ר צווייטע ר וועלט־מלחמ ה אי ז זייע ר פארארעמט. ס׳אי ז קיי ן ווונדע ר ניש ט דעריבער, ווא ס פו ן סאקאלק ע ה א ט זי ך אנטוויקל ט אי ן ד י דאזיק ע יאר ן א שטארק ע עמיגראנציע. ניש ט נא ר יוגנטלעכע, נא ר גאנצ ע מש - פחו ת האב ן עמיגרירט, איבערהויפ ט קיי ן ארץ־ישראל, אבע ר אוי ך קיי ן ארגענטיגע, קוב א א. א. וו. א ס ך האב ן זי ך איבערגעצויג ן אי ן אנדער ע שטע ט אי ן פוילן, וו י ביאליסטאק, ווארשע, ווילנ ע או ן אי ן פי ל נאענט־ ליגנדיק ע קלענער ע שטעטלעך, פונק ט פארקער ט וו י דא ס אי ז געווע ן פא ר דע ר ערשטע ר וועלט־מלחמה. דא ן אי ז אי ן סאקאלק ע געווע ן דע ר וווילשטאנ ד גרעסע ר וו י אי ן אנדער ע שטעטלע ך ארומ, צולי ב ד י גארבע־ רייען. דעמאל ט אי ז פו ן ד י ארומיק ע שטעטלע ך גע ־ גאנגע ן א גרעסער ע עמיגראנצי ע קיי ן אמריקע. אבע ר

... ווי באקאנט זענען די ערשטע צייטונגען פאר יידן אין רוסלאנד געווען אין העברעאיש, ווי "המגיד" (דערשינען אין ליק, א גרעניץ־שטעטל אין אסט פרייסן); ״הצפירה״ אין ווארשע; "המליץ" אין פע־ טערבורג; "היום", און ערשט דערנאך האבן אנגע־ הויבן דערשינען צייטונגען אויך אין יידיש. אין די העברעאישע צייטונגען געפינט מען זעלטן קארעס־ פאנדענציעס וועגן סאקאלקע. עס האט געפעלט, ווייזט אויס, אין סאקאלקע א מענטש א משכיל וואס האט געוואלט שרייבן אין דער פרעסע, ווי ס׳איז געווען אין אלע אנדערע שטעטלעך. אויך די פארהאנענע קארעספאנדענציעס זענען געשריבן מייסטנס דורך נישט קיין שטאטישע. אבער פון זיי קען מען בא־ קומען א שטיקל באגריף ווי סאקאלקע האט אויס־ געקוקט אין יידישן לעבן און וואס ס׳האט זיך אפ־ געטאן דארט אין יענע צייט. ...

די יידישע ארבעטער האבן געזוכט און געפונען אין די בגדים פאטאגראפיעס, דאקומענטן, פעסער. מ׳זאגט, אז מ׳האט אין די בגדים אויך געקענט געפינען פאר־ באהאלטענע געלט, גאלדענע חפצים. די פוילישע ארבע־ טער האבן בעיקר אזעלכע געזוכט. די געפונענע פעסער און דאקומענטן זענען פון ווארשעווער, גראדנער, קני־ שינער, גרייעווער אווגוסטאווער יידן. די בריגאדירן און אויך א דייטש האבן די יידן געווארענט, אז מ׳זאל פון בגדים קיין זאך נישט נעמען און נישט זוכן, מ׳וועט אלעמען רעווידירן. כך הוה. אלע יידישע באן־ארבעטער פון דער פירמע פריץפערשקע (אן אוטיל־פירמע, פאר די פוילישע צייטן האט עס געהערט צו קאמכאוון),

לימים היד. חבר ב״השומר הצעיר", איש תרבות, בוגר בית־ספר וחניך האוניברסיטה בוורשא. חלוש בגופו, צנום ונמוך קומה, יצא להכשרה חלוצית, מסור ונאמן ללא־גבול, נאכל באש האידיאה, שכבשד. אותו כליל. וכאשר אושר לעליד., צרר את צרורו הדל, נפרד מבני משפחתו והפליג ברכבת לוורשח. כאן חכתה לו גזרת גורלו. עלייתו למולדת עוכבד. על הסף, כי הרופאים מצאו פגם בריאותיו. הוא נפתל עם גורלו, נאבק על זכותו לעליד., אך בינתים נפרד מן החבורד.. הוא חזר שוב לסוקולקה, לאוניברסיטד. בוורשה. מה עבר עליו בעמקי נפשו לא ידעתי • לימים נימק לפני את פרישתו מן הציונות: אכזבות, הדים על האבקות מרד. של חבריו בארץ בפ״ת לעבודד. ולפת־לחם, ועל הקדח ש שנתנסו בה, ועל חבר שנהרג • אולי פעל גם העוני וד.מצוקה של