Polish Police

... מוות, רחפה חרדה לבאות, לבלתי נודע. יהודי סוקולקה הבינו מה טיבו של שלטון פולני הם הכירו את הפולנים היטב, וידעו שהם צמאים לדם יהודי. לא פעם איימו הפולנים על יהודי סוקולקה בטבח אם יהיה השלטון בידיהם. הם חיכו ליום הנקמה. חרדת מוות תקפה את העיר. משלחת של ועד־הקהילה התיצבה בפני המועצה הצבאית הגרמנית ובקשה למנות שוטרים יהודים ולצייד־ רם בנשק, כדי שהישוב היהודי יוכל לעמוד על נפשו ולהתגונן מפני הפולנים צמאי הדם. הבקשה נדחתה, ואף הוקמה משטרה פולנית בעזרת הצבא הגרמני. מפקד המשטרה הפולנית היה עורך־דין סטראז, שגר בקוריללי. המשטרה הפולנית השתלטה על סוקולקה. הצבא הגרמני התכונן לעזוב את העיר לפי הפקודה שקבלו מן המטה, ארזו את חפציהם והיו מוכנים למסור את נשקם לפולנים ולצאת לדרכם. בינתיים התנפלו האכרים הפולנים מן הכפרים הסמוכים על מחסני הצבא שהיו במחנה־הצבא בדרך לקרינקי, שדדו את הסוסים, תלבושת ומכולוז, מבלי התנגדות הצבא. אולם, הגיעה ידיעה לצבא הגרמ־ ני שחנה בעיר. שהפקודה מווארשה היא מזויפת, וכי מטרת הפולנים היתד. ללכדם בפח, כדי שיפנו את העיר וד,ם יקבלו את נשקם. חיש־מד׳ התעורר הצבא הגרמני שד.יד. אובד־עצות ומיואש, חזר ותפס את השלטון, אסר מקצת מן השוטרים הפולנים וד,וציאם להורג. יתר השוטרים ברחו מסוקולקד. וד,צילו את עורם.

בוצקובסקי-קשוקבי ץ בוליע ק נעש ה מפקד הגיטו, צ׳צ׳ק ו—מפקד במשטרה, בה השתתפו פולנים, והם התחילו לגייס אנשים לעבודות-כפיה, לנקות את הקסרק- טין והרחובות, ולהתגרות ביהודים. החנויות היו סגורות ובתי-החרושת לא עבדו. בתחילה החרימו הגרמנים את הסחורות בבתי-החרושת, ולאחר זמן ציוו גם להביא את הפרוות, ואמרו שהן נחוצות עבור הצבא. כאשר היו דרושים אנשים נוספים לעבודה היתה המשטרה הפולנית נכנסת לבתים לחפש יהודים לעבודה זו.

אנהויבנדי ק פו ן דע ם טאג, הא ט מע ן יעד ן פרימארג ן (ביז ן איינשליס ן אי ן געטא) זי ך פארזאמעל ט אויפ ן מארק־פלא ץ או ן געוואר ט בי ז ע ם וועל ן קומע ן ד י "ארבעטס־געבער" או ן אויסזוכ ן ד י שטארקער ע או ן ד י געזונטער ע פו ן אונ ז צ ו ארבע ט או ן ד י איבעריק ע פלעג ן זי ד צוגיי ן פו ן פלאץ. ווע ן ע ם פלעג ט זי ך מאכ ן אי ן צווישגציי ט א דרינגענד ע "שטיק ל ארבעט" פלעג ט ד י פויליש ע פאליצי י דורכפיר ן אז א גערופענ ע "לאפאג ־ קע" (לויט ן אנגענומענע ם אויסדרו ק פו ן יענע ר צייט) ד. ה. כאפ ן ייד ן צ ו ארבע ט פו ן אל ע מעגליכ ע פלעצע ר: פו ן זיי ן היים, פו ן באהעלטעניש, פו ן גאס. ...

ווע ן ס׳האב ן זי ד דערנענטער ט ד י יום־טובי ם 1941 אי ז פארארדנ ט געוואר ן צ ו שאפ ן א געטא . פאר ן געט א זענע ן באשטימ ט געוואר ן פאלגענד ע גאס ן : קאליעיאווע , זיעמיעסלניצ א או ן דע ר שול־הויף . אי ן א טא ג פו ן עשר ת ימ י תשוב ה 1941 הא ט מע ן אל ע ייד ן געהייס ן פארלאז ן זייער ע וואנערטע ר אוי ף ד י הויפט־גאס ן או ן ד י פאר ־ שטע ט או ן אריבע ר קלייב ן זי ד אי ן ד י אנגעוויזענ ע דרי י גאסן . נאכ ן איינזידלע ן אל ע ייד ן הא ט מע ן דע ם געט א ארומגעצאמ ט מי ט א הילצערנע ם פארקא ן או ן ס׳אי ז פארבאט ן געוואר ן געג ן טויט־שטרא ף צ ו פארלאז ן דע ם געט א א ן א דערלויבעניש . ד י יוא ד ארו ם דע ם געט א אי ז באשטאנע ן פו ן פויליש ע פאליצי י אונטע ר א דייטש ן וואכמאן . ד י איינגשאפ ט אי ן געט א אי ז געווע ן אויסער ־ געוויינלאד . ע ם אי ז איי ד געווע ן שווע ר פא ר דע ם