Synagogue courtyard

בחזוני עולים זכרונות מימי ילדותי. זוכרני פנת חמד של "שול־הויף" שם הדהדו צלילי הקולות הזכים של ילדינו. בית־הכנסת הגדול (די שול), בית־המדרש הישן, בית־המדרש החדש, התלמוד־תורה, בי״ס תרבות, הכל מרוכז בפנה רוחנית אחת. המזדמן לעבור בסביבת חצר בית־הכנסת גאה הלב משמחה. ילדים לומדים, משחקים במישחקים, עושים תרגילי התעמלות. ב״תלמוד־ תורה" לימד שנים יודיל המלמד מאדלסק, אדם טוב וישר. כל מאמציו השקיע להסביר לנו את התורה ולקחה. לא ישכח המלמד שטאבינער, אדם נאה ומהודר, דבורו בנחת והלוכו בחשיבות, כולו אומר כבוד. ניגונו בלמדו את התנ״ך, ניגון מתוק וחודר נפש. בשבת נערכה בחינה על שעורי השבוע שלמדנו. ואחרון אחרון חביב המלמד ר׳ חיים המיילד (הקושאר), ירושבסק, אוי ואבוי לילד שחטא. שלא הקשיב או השתובב. המלמד לא דבר הרבה רק רמז באצבע, הילד כבר תפס פירוש הרמיזח, נגש אל המלמד שלפניו נצב כסא קטן, מוכן לפורענות. ובמחילה, הוריד המכנסים לקבל את גזר דינו. אוי היה לילד שסירב לגשת. או שהסיח דעתו בשעת חזרה על פרשת השבוע (בטעמי המקרא); כאשר הגיעו ל״פזר" שלש לרב את אזנו של הילד בשלשלת ארוכה עד שהאוזן הפכה אדומה כדם. המשגיח היה שמואל כהן. נאה ויאה לתפקידו. המורים: קפלן וקוליק, המזכיר כשדן. ...

... נאר א אפקלאנג פון דיין אייגן יאמער און געוויין... אויפן חורבן פון דעם שולהויף וואס געבליבן — ...

ווע ן ס׳האב ן זי ד דערנענטער ט ד י יום־טובי ם 1941 אי ז פארארדנ ט געוואר ן צ ו שאפ ן א געטא . פאר ן געט א זענע ן באשטימ ט געוואר ן פאלגענד ע גאס ן : קאליעיאווע , זיעמיעסלניצ א או ן דע ר שול־הויף . אי ן א טא ג פו ן עשר ת ימ י תשוב ה 1941 הא ט מע ן אל ע ייד ן געהייס ן פארלאז ן זייער ע וואנערטע ר אוי ף ד י הויפט־גאס ן או ן ד י פאר ־ שטע ט או ן אריבע ר קלייב ן זי ד אי ן ד י אנגעוויזענ ע דרי י גאסן . נאכ ן איינזידלע ן אל ע ייד ן הא ט מע ן דע ם געט א ארומגעצאמ ט מי ט א הילצערנע ם פארקא ן או ן ס׳אי ז פארבאט ן געוואר ן געג ן טויט־שטרא ף צ ו פארלאז ן דע ם געט א א ן א דערלויבעניש . ד י יוא ד ארו ם דע ם געט א אי ז באשטאנע ן פו ן פויליש ע פאליצי י אונטע ר א דייטש ן וואכמאן . ד י איינגשאפ ט אי ן געט א אי ז געווע ן אויסער ־ געוויינלאד . ע ם אי ז איי ד געווע ן שווע ר פא ר דע ם