Krynki

... שמה של סוקולקה אינו מתנוסס בין שמות הערים והעיירות שעמדו בקשר עם ׳וועד ארבע הארצות׳ או עם ׳וועד קהילות ראשיות דמדינת ליטא׳, שהחל בקיומו בשנת 1623, כשם שנזכרה קריניק הסמוכה. אכן, מחקירה בשמות הערים והעיירות, שהיו בקשרים עם הוועדים נראה, ששטח העיר סוקולקה נמצא במרכז הענינים. בכל זאת לא הפנו תשומת־לב אליה, כנראה מתוך השתייכותה לגרודנה עצמה, שהיתה מייצגת גם את הערים הכפופות לה והגנה עליהן. במחלוקת בין קהילות טיקטין וגרודנה על השליטה בעיירות הסביבה, נלחמה טיקטין בגרודנה על הגמוניה גלילית.

עם התפתחות התעשיה בביאליסטוק נוסדו בסוקולקה ובעיירות, קריניק וכמד, בתי־חרושת ובורסקאות. לאחר זה נתווספו שנד, שנד, בתי־בורסקאות בביאליסטוק, קרינקי, סוקולקה, זבלודובה, ושישלבי״ץ", שגדלו ווד,י,ו למפעלים גדולים. לפני מלחמת העולם הראשונד, נמצאו בפלך גרודנה כמאתיים מפעלי בורסקאות שהעסיקו כ־6.000 פועלים, ביניהם גם הרבה, יהודים. ענפי אומנות שונים נמצאו ברוב המכריע בידי ד,יד,ודים לא רק בסוקולקה העיר, אלא גם ביתר עיירות המחוז ובגרודנה. האומנות היהודית היתה, מושרשת בערי ליטא מדורות ולה עבר עשיר בהישגים. בחיים הדתיים היתה, השפעה לאומנותם • בערי ליטא היו קיימים בתי-כנסיות מיוחדים לפי חלוקה מקצועית. כמעט בכל עיר נמצאו בתי־מדרשות ...

. . . "בשנות נעורי, עוד לפני עזבי את מולדתי בשביל להגר לארגנטינה, נזדמן לי לבקר לפרקים בכמה עיירות שבפלך גרודנר,, כמו בערים: אדלסק, דוברובה, זבלו ־ דובה, לונה, סוקולקה, סקידל, קוז׳ניצה, קריניק. ועוד יותר בקרתי בסוקולקה, שבה ראיתי כמעט בכל בית יהודי ארון־ספרים במרכז הדירה, שממנו נצנצו ש״סי גמרות בכתבות־זהב על שירי עור. בבתים רבים אף מצאתי אצטבאות מלאות ספרים בעברית ואידית ואף בשפות זרות שנושאיהם לא נסבו על עניני אמונה ומוסר אלא על ספרות ומדע. אף היו כמה בתים שליד האצטב ־ אות עם הגמרות היו מצויים גם "עמודים" שנתנו לבית צורה של בית־מדרש קטן. ...

... רב בסוקולקה בשנים תקצ״ג(1833), תקצ״ז—תקצ״ח (1837 — 38), עבר לקרינאק שם היה רב כשלושים־וחמש שנה ונפטר בשנת תרל״ב (1872), והוא כבן שמונים שנה. פרטים על תולדות חייו אינם ידועים אלא מעט: נראה שר׳ אברהם הכהן היה נצר משפחת הרבנים לבית כהנא, בטיקטין, עיר הגליל. ידוע לנו בוודאות שחותנו היה חתנו של הגאון ר׳ אליעזר רב״ד אמסטיבאוו והסביבה, מחבר ספר "חמדת הימים". ...

הישיבה התקיימה רק שנים מועטות. אנשי סוקולקה לא הבינוהו ולא היה לו עורף צבורי מן החוץ. צנוע היה האיש בהליכותיו ולא ידע את סוד התעמולה ושיגור שדרים בעיירות ישראל לרכוש חברים תורמים לישיבתו כדוגמת ישיבות שנוסדו בימים ההם, הוא לבדו, באין לו בסיס תקציבי ושיעוריו בכל יום לתלמידים שלא על מנת לקבל פרס הוגיעוהו בהרבה והיה נאלץ לצמצם את הישיבה החדשה בסוקולקה. בינתיים נוסדה בלידה הישיבה הגדולה של הרב י״ו ריינס ברוח הציונית הדתית, בתכנית משולבת עם לימודי חול. מאידך הוקמה גם ישיבה גדולה בקרינאק הסמוכה בשם "ענף עץ חיים", מיסודו של ר׳ זלמן סנדר כהנא־שפירא מבית הרב מוואלוזין. בישיבה זו התרכזו תלמידים מובחרים מבוגרי ישיבות קטנות שבסוקולקה והסביבה. ר׳ שמשון קצנלנבויגן, שעמד יחידי במערכה היה נאלץ לצמצם ישיבתו בממדים צנועים ולהסתפק בלימוד בביתו, ליד בית המטבחיים העירוני עם מספר תלמידים מובחרים גומרי חדרים בסוקולקה, לחנכם ולהכשירם עד שיעברו לישיבה מתאימה להם.

... סוקולקה היתה ■ עיר מחוזית, בה תחנת־רכבת, צומת דרכים מסועפת וחשובה, המקשרת את הערים ביליסטוק, גרודנו, קרינקי, ינוב, סידרה וסוכובוליה. ...

... ה הבינו מה טיבו של שלטון פולני הם הכירו את הפולנים היטב, וידעו שהם צמאים לדם יהודי. לא פעם איימו הפולנים על יהודי סוקולקה בטבח אם יהיה השלטון בידיהם. הם חיכו ליום הנקמה. חרדת מוות תקפה את העיר. משלחת של ועד־הקהילה התיצבה בפני המועצה הצבאית הגרמנית ובקשה למנות שוטרים יהודים ולצייד־ רם בנשק, כדי שהישוב היהודי יוכל לעמוד על נפשו ולהתגונן מפני הפולנים צמאי הדם. הבקשה נדחתה, ואף הוקמה משטרה פולנית בעזרת הצבא הגרמני. מפקד המשטרה הפולנית היה עורך־דין סטראז, שגר בקוריללי. המשטרה הפולנית השתלטה על סוקולקה. הצבא הגרמני התכונן לעזוב את העיר לפי הפקודה שקבלו מן המטה, ארזו את חפציהם והיו מוכנים למסור את נשקם לפולנים ולצאת לדרכם. בינתיים התנפלו האכרים הפולנים מן הכפרים הסמוכים על מחסני הצבא שהיו במחנה־הצבא בדרך לקרינקי, שדדו את הסוסים, תלבושת ומכולוז, מבלי התנגדות הצבא. אולם, הגיעה ידיעה לצבא הגרמ־ ני שחנה בעיר. שהפקודה מווארשה היא מזויפת, וכי מטרת הפולנים היתד. ללכדם בפח, כדי שיפנו את העיר וד,ם יקבלו את נשקם. חיש־מד׳ התעורר הצבא הגרמני שד.יד. אובד־עצות ומיואש, חזר ותפס את השלטון, אסר מקצת מן השוטרים הפולנים וד,וציאם להורג. יתר השוטרים ברחו מסוקולקד. וד,צילו את עורם.

... דים כד,ל-כה, רובם יחפים בלי נעלים, ללא תלבושת אחידד,. חיילי הצבא עשו רושם עלוב, מקצתם לבשו מדים גרמנים ומקצתם תלבושת אזרחית. החיילים הפולנים פשטו על רחובותיה של סוקולקה, שדדו את הנעלים מכל יד,ודי שנראה בדרכם וד,שאירוד,ו יחף. אף יד,ודי לא העיז להתנגד להם, מפחד לחייו. מפקד העיר, הקומנדנט, פקד על ועד־הקהילה לספק לצבא הפולני מדים ונעלים. ד.יד.ודים קיבלו את הגזירד, ומלאו א ח הפקודד, בדייקנות. אנשי ועד־הקהילה הלכו מבית לבית ואספו את הכסף וספקו לצבא הפולני את כל אשר נדרש, ובלבד שלא יהיו קרבנות בנפש. האו ד לוסיד, הפולנית. צמאי הדם היד,ודי, הסיתו את החיילים הפולנים לשוד ורצח. נוצרי אחד, בשם בובוריקי, צורר יד,ודים, גבד,־קומד, ומשופם, מגודל זקן בצד הלחיים. פניו פני רוצח, גר בפרבר העיר, בדרך המובילד, לעיר קרינקי, אחר פסי הרכבת. בסמוך לו גר יד,ודי, בלומנטל שמו, בעל חנות מכולת. הרוצח מצא לו שעת כושר לנקום בשכנו היד,ודי. הלשין עליו בפני הז׳נדרמריה הצבאית הפולנית שהוא קומוניסט. בלי חקירה הוציאו הז׳נדרמים הפולנים את בלומנטל החוצה מביתו ולא רחוק מביתו ליד תחנת הרכבת, נורד, במקום, על לא עול בכפו. גופתו של הקדוש היתד. מונחת בחוץ ולא

... פנינה קנטור נולדה וגדלה בעיירה קטנה (קרינקי, בסביבת ביאליסטוק) בתחום המושב ליהודים ברוסיה הצארית. עוד בגיל צעיר (כבת 16 — 17) בזמן מלחמת העולם הראשונה, יצאה מבית הוריה לוורשה, שם למדה והתכוננה להוראה בהתאם לנטייתה. ...

... ווען אין מיינע יינגלשע יארן פאר מיין ארויספארן אהער קיין ארגענטינא, איז מיר ביי פארשידענע גע־ לעגנהייטן אויסגעקומען צו באזוכן אייניקע פון די דאזיקע שטעטלעך, ווי: אדעלסק, דובראווע, זאבלו־ דאווע, לונע, סאקאלקע, סקידעל, קוזניצע, קריניק, האב איך דארט אין כמעט יעדער שטוב געזען שטיין אויבן אן א ספרים־שראנק, פון וועלכן ס׳האט ארויס־ געבליאסקעט א ש״ם גמרות מיט די גילדערנע אויפ־ שריפטן אויף די געבלימלטע לעדערנע רוקנס. אין א סך שטיבער האב איך אויך אנגעטראפן אנגעפולטע פאליצעס מיט העברעאישע און יידישע ביכער און אפילו פרעמדשפראכיקע, וואס זייער אינהאלט האט קיין שייכות נישט געהאט מיט אמונה און מוסר, נאר מיט ליטעראטור און וויסנשאפט. ...

... היינט זענען אנגעקומען עטליכע פליטים פון סאקאלקע און קרינעק, וועלכע זענען געשפרונגען פון צוג. צווישן זיי פארווונדעטע. 3 קרינקער מיידלעך מיט א בחור זענען געווארן צושלאגן דורך געסטאפא. די פארווונדעטע האט מען אפגעפירט אין שפיטאל, די ריכטיגע צאל פליטים פון היינטיקן טאג איז מיר נישט געלונגען פינקטליך פעסטצושטעלן. ...

עם פרוץ המלחמה, גויסו כל צעירי העיר לצבא הפולני. הרכוז היה בקסרקטין בסוקולקה. קבלנו רק רובים. כעבור שבוע נכנסו הגרמנים על אופנועים וד,תחילו להחרים את כל הרכוש וד,עורו ת מבית-החרושת. הם היו בסוקולקה שבוע, ואח״כ באו הרוסים, שהיו בעיר שנד, שלמה, עד שד,גרמנים התנפלו על הרוסים. בזמן שלטון הרוסים עסק כל אחד בעבודה תחת פקוח הרוסים. לקבל לחם היה צריך לעמוד בתור. לרוסיה שלחו הרבה מיד,ודי העיר. היו שחשבו שבקרינקי אין רכבת ויד,יד, יותר שקט, וד,רבד. עברו לקרנקי, אבל, פתאום ירד אוירון וד,טי ל פצצות וד,שמיד הרבה מן הנאספים. אחר 3 חדשים ריכזו הגרמנים את היד,ודים בגיטו, מביתו של פייבל קרמר עד הורשל הנפח, ועד פסי הרכבת. ...