Białystok

הרב, ר׳ דובר מנקס, בן ר׳ מרדכי, שהיה יליד ביאליסטוק, כיהן רב בסוקולקה ומשם עבר לז׳יטומיר. בספרו "ענף עץ אבות" על ארבעה חלקי ש״ע (זיטומיר, תר״ס), בדברו על יחוסו, הוא מספר שבשנות נעוריו היה רב בסוקולקה "בעת שפולין בקוש- רים". מרד הפולנים האחרון ברוסיה היה בשנת 1862. משפחת מנקס היתה מן המשפחות הנודעות בביאליסטוק. ...

... ר׳ יצח ק שוסט ר הי״ד. שבשנו ת נעורי ו למ ד בישיב ת ביאליסטו ק ויצ א ל ו ש ם כבעל-זכרו ן מופלא, יד ע כמ ה מסכתו ת בעל-פה. הו א הי ה חתנ ו ש ל ר׳ נחו ם גרינהוי ז (תרכ״ ו—תרס״ז) הר ב מטרוקי, הסמוכ ה לוילנ ה שהי ה "חובב-ציון" מצעי- ...

... ברבנות. הרב ר׳ מאיר בן ר׳ שמשון מרכוס, שנולד בשנת ת״ר בסוקולקה. בימי בחרותו בא לביאליסטוק ולמד בישיבה בשקידה רבה. ואחרי גמר למודיו בבית־המדרש לרבנים בוילנה שב לסוקולקה ונתמנה בה לרב מטעם הממשלה. אחר־כך נבחר לרב עדתי בנובוגרודק, אחר פטירת ר׳ שלמה זלמן בנדט, הרב של ביאליסטוק, במקו- מו. גם כיהן כמורה לדת בבית־הספר הריאלי בשפה הרוסית, בבית־הכנסת היה נושא את דרשותיו הרשמיות ברוסית במעמד פקידי השלטונות, היה חבר פעיל בכל מוסדות הקהילה, מראשוני "חובבי-ציון" ומפיצי רעיו- נותיה, מראשי מוסדות צדקה וחסד, עמד על משמרתו בביאליסטוק 34 שנים, נפטר בהיותו בן 61 שנה, ביום י״ז בניסן תרס״א, ושם מנוחתו כבוד. ...

בהיותו בגיל ט״ז הוסמך ר׳ פייבעלי להוראה ע״י מורו ורבו הגאון ר׳ אברהם לנדה ור׳ בנימין דיסקין אב״ד לומזה. נשא לאשה את בת הרב ר׳ יצחק מרגלית אב״ד שצוצין (פלך לומזה). אחרי שהיה רב בסומפולנה (פלך קאליש) ובפופיליאני (זאמוט, פלך קובנה) נעשה רב בסייג (פלך סובאלק), בה שמשו לפניו שני רבנים־גאונים, ר׳ יהודה בכרך בעל הגהות "נימוקי הגרום" על הש״ס ור׳ יצחק אביגדור בעל "פרדס רימו- נים". היה לרב גם באוסטרוב-מזוביצק (פלך לומזה). אולם בגלל הפילוג והמחלוקת בין החסידים והמתנגדים בעניני העדה, שה״צדדים" היו שקולים שם ללא הכרעה לכאן או לכאן קבל את הרבנות בסוקולקה ושמש בה בשנות תרל״ג—תרמ״ב (1873 — 11882). משם עבר להורודוק (מחוז ביאליסטוק), בה פעל תשע שנים. נפטר בביאליסטוק י״ב שבט תרנ״ב (1892). ב״הצפירה" הובאה ידיעה על פטירת ר׳ פייבעלי והוא מתואר בה בתור "איש אמת, שונא בצע, צנוע, לא הכיר שוע לפני דל". על מצבת קברו בביאליסטוק חרותים דברי שבח אלו: "ציון לנפש צדיק, שובי נפש צדיק למעון שמים. רבות פעלת בהיותך בחיים. גאון היית לגאון ולתפארת אשר תורה לך עטרת, הרב הגדול הגאון המפורסם מו״ה שרגא פייבל זצ״ל."

... ר׳ צב י היר ש דירקטו ר נול ד בביאליסטו ק לאבי ו ר׳ שלו ם שהי ה אי ש אמי ד בעל-מאפי ה (ידו ע ש ם בש ם ר׳ שלו ם בעקער) ובנ ו מתוא ר כ״נגי ד מפוא ר ויר א אלקי ם רחי ם ומוקי ר רבנן, אי ש נדי ב המפורס ם ברו ב פזרונותיו". ר׳ שלו ם נת ן לבנ ו ר׳ צב י היר ש חינו ך תורנ י מובהק, ר׳ שלום, התכונ ן לרבנות. בראשונ ה הי ה ר ב בקופציוב ה (פל ך סובאלק) ומש ם ב א לסוקולקה. ...

... של הג״ר שמואל מוהילובר, רבה של ביאליסטוק וכשהיה מבקר תכופות בעיר מולדתו היה שוחר תמיד את פני הרב חובב־ציון הנעלה ומקבל ממנו ידיעות ממקור ראשון על המתרחש בתנועת חיבת־ציון והקשור במצב המושבות החדשות שהוקמו בארץ־ישראל. היתד, לו התכתבות אישית גם עם הרב ר׳ אהרן הכהן אורליאנסקי, רבד, הראשון של פתח־תקוה שד,יד, ידיד נעוריו מתקופת לימודיהם בישיבת ביאליסטוק.

ביקש לישיבה של ר׳ שמשון שהתקיימה מספר שנים בסוקולקה (תרנ״ז—תרס״ח), הובטח תקציב לביסוסה ע״י ר׳ שמואל מוהילובר, רבה של ביליסטוק, שאף שיגר לסוקולקה את הלמדן החריף ר׳ יצחק יבור־ קובסקי מביאליסטוק שיעזור לר״ש קצנלנבויגן בניהול הישיבה ובהרחבתו. ר׳ יצחק היה תלמידו של הגר״ש מוהילובר עוד מתקופת רבנותו בסובאלק. ר׳ יצחק היה בעל־בית חרושת לאריגים בוואשילקובה (הסמוכה לבי־ ליסטוק) וכשירד מנכסיו נעשה למרביץ תורה בביאליס־ טוק ודבק בתנועת חיבת־ציון ונשא בדרשותיו ב״הברה תורה״ של חובבי־ציון, מיסודם של ד״ר ל. חזנוביץ וא״ש הרשבערג. ...

״העיר ס. (סוקולקה: מ.צ.) עומדת בין שתי ערים גדו* לות, עיר המרכולת ב (ביאליסטוק) ועיר הפלך ג. (גרודנד,) — וד'יא בעצמד, — עיר מחוז. יש בה, כעשרה בתי עבוד עורו ת ובד,ם פועלים עברי ם מאות אחדות, אך רוב היהודים גם בעיר הזאת, כבכל ערי המושב חיים חיי צער ולחץ על מסחרם הקטן ופרנסתם הקטנה. בצרכי ציבור איננד, ענייה. יש בה, בקור חולים, הכנסת־ אורחים, תלמוד״תורה, וגם ב״ישיבד," ובכלי״קודש ד,יא

... גם העגלונים הצטיינו בידיעת היהדות, מי שנזדמן לו לנסוע אתם בדרך הארוכה לביליסטוק או לינובה או לסוכובוליה, מעולם לא השתעמם מפני האימרות וד,פסו • קים וד,הגדות והמעשיות, שהעגלונים ידעו לספר ולעניין בהם את הנוסעים. ...

את הסחורות לביליסטוק, קבלו מחירים יותר טובים מאשר בעירנו.. אבל המשטר הגרמני היד. חמור מאד. שני הז׳נדרמים ישצינסקי וגרונופול הטילו את פחדם על אנשי סוקולקה. מר היד. גורלו של מי שנתפס וסחורות "שחורות" בידו. ...

... על אם הדרך, מביליסטוק העיר, בואך גרודנה היפה, משתרעת העיירה סוקולקה.

... יהודית. רק בודדים הצליחו לעבור לעיר הסמוכה הגדולה, כמו ביאליסטוק או גרודנה, מקום שמתקיים בית ספר יותר גבוה, או ללמוד בישיבה וולוזין, מיר. מה יהיה הסוף? שמענו פעם לפעם מפי אבא־אמא: איזה עתיד לבנם המתבגר, הלא־יוצלח, בחיים העתידיים? והם בעצמם היו במבוכה. יום יום היינו נפגשים ברחובות העיר, מטיילים בשפת נהר או עברנו ליער שישקי. אחרי הכל, עצבות תוקפת אותך ונמאס עליך. הצהרת בלפור מלאה תיכף תוכן בחיינו. הכניסה בנו רוח חיים, לחיים חדשים, היינו כחולמים.

... בסיום מלחמת העולם הראשונה עבד קנטור בועד־ הקהלה בביאליסטוק ואשתו היעודה פנינה וילנסקי עב- דה כמורה בגמנסיה העברית בביאליסטוק, אשר נוסדה אז. קנטור גילה מרץ רב, חריצות וכוח ארגוני בפתיחת בתי־מטבח זולים או בחינם, בארגון "גמילות־חסדים" ו״מתן בסתר". כעבור שנים המשיך בפעולתו הסוציאלי כחבר בבית הכנסת "משכן יעקב".

... בגמר לימודיה הגיעה לסוקולקה, כדי לעבוד בהוראה עברית, ולאחר זמן קצר הצטרפה לקבוצה יוזמת, אשר יסדה את הגימנסיה העברית בביאליסטוק. קבוצות יוזמות, ביחוד מבין תנועות הנוער הציוניות ("צעירי ציון״) ראו את השעה כשרה להקים — לראשונה בחיי הגולה — בתי״ס עבריים, שבהם תינתן השכלה מלאה, בכל מקצועות הלימוד (ולא רק בלימודי היהדות כפי

... ע״פ הלשנת הפולנים נאסרו 2 נשים: אלקה נורדוינ ד לבית קצנלבויגן, ובאשד, טרשצן, וכלאן בבית הסוד,ר בביאליסטוק. הן הוצאו לד,ורג יחד עם אסירים אחרים. כולם נפלו ביריות. גם אלקד, נפלד, וד,ושלכד, לקבר יחד עם כולם, אך שככת העפר על הקבר היתד, דקה ואלקד, שלא היתד, פצועד, קשד,, הצליחה להמלט בחשכת הלילד, ולד,גיע לגיטו ביאליסטוק, שם הוסיפד, לחיות עד שבא הקץ על יהודי ביאליסטוק. ...

רוסית וסוקולקה הפולנית. שלשה ימים התרוצצתי, טכסתי עצה ולא עלה בידי להשיג אשרת-כניסה לפולין, ולהב- ריח את הגבול — משמע להסתכן בכדור או בשמונה שנות מאסר. לבסוף החלטתי לפנות ישר ל״גב האריות", למפקד הצבאי של העיר גרודנד,. מצאתיו במצב רוח מרומם. מצוחצח וממורק, הופעתי בלשכתו, מתוח ומצדיע דום, הסברתי לו כי הנני נמצא בשליחות ולפי מיטב ידיעתי עברה היחידה אליה נשלחתי לסביבות ביאליס־ טוק. מד, בכך 1 ענד, לי הקצין, סע לביאליסטוק. ואיד אעבור את הגבול? שאלתי. המפקד נטל את נירותי, הפך את צו התנועד, וכתב באותיות מאירות עינים: ״להתיר מעבר הגבול״ — וחתם את שמו. זד, הכל שאלתי בתמיהה, וחותמת זאין צריך בחותמת, ענני, כלם על הגבול מכירים את חתימתי. ...

... אפרידיקנדיק תשובה, מען האט אבער דאן שוין נישט דערלויבט די קראמען צו פארקויפן. פאר דער פאמיליע קונסט האט מען דאן געפועל ט זי זאלן קענען פארקויפן די קראם, כדי צו עמיגרירן. כדאי אונטערצושטרייכן, אז סאקאלקע האט געהאט וויכטיקע רבנים פאר די לעצטע 50 יאר זענען געווען 3 רבנים מיט איין קאזיאנער רא ־ בינער. דער ערשטער איז געווען דער אמציסלאווער, נאך אים הר ב הגאון ר׳ משה יהודה ז״ל. דער לעצטער הר ב שוסטער הלוי ז״ל. און אל ם מורה הוראה הר ב בצלאל זאקהיים ז״ל. אל ם רעגירונגס־ראבינער האט פאר אן אפשניט פון איבער 50 יאר ביזן יאר 1926 אמטירט אויך פאר אלע 9 שטעטלעך ארום סאקאלקע, מיין פאטער בערל פרידבערג, וועמען עס איז אין פאר ־ לויף פון די יארן אויסגעקומען צו אמטירן גלייכצייטיק אויך אין גראדנע איבער 3 יאר, שפעטע ר אי ן ביאליסטאק 2 יאר. אין גראדנע האט ער איבערגעגעבן דעם ראבי ־ נער־אמט צו ד״ר שמריהו לעווין. אין ביאליסטאק האט ער איבערגעגעבן דעם אמט ד״ר מאהילעווער, אן אייניקל פון באוויסטן שמואל מאהילעווער.

ווען מיר זענען ארויס צוריק קיין ביאליסטאק האב איך פארענדיקט מיין שטודיום אין קאנסערוואטוריום . אין סאקאלקע איז די יוגנט געווען צוטיילט אין 3 גרופעס . די 1־טע גרופע : מיין שוועסטער עווא , אלט־ ...

... מנחם עפשטיין דער ראש־הקהלה פון 36 טויזנט יודן. דא הער איך נאך מער פון דעם גרויסן בראך. דאם לעבן איז נאך אויך נישט זיכער, אלע טאג פרישע פאגראמען, פאגראמען פון די גויים, אויך פון די "פאדזעמניקעס" אלע טאג אנדער געדוארגעטע יידן. שרעקלעך איז געווען אונזער לעבן. איך נעם מיין קינד און פאר קיין ביאליסטאק.