Sokółka

... לע ת זקנת ו עב ר לכ- ה ן כר ב בעייר ה אמס- טיבובו, לי ד וולקו- ביסק. נול ד בסידר ה אב ל יש ב בסוקולק ה זמ ן ר ב וכול ם חשבוה ו לב ן העי ר 20. ...

... ברבנות. הרב ר׳ מאיר בן ר׳ שמשון מרכוס, שנולד בשנת ת״ר בסוקולקה. בימי בחרותו בא לביאליסטוק ולמד בישיבה בשקידה רבה. ואחרי גמר למודיו בבית־המדרש לרבנים בוילנה שב לסוקולקה ונתמנה בה לרב מטעם הממשלה. אחר־כך נבחר לרב עדתי בנובוגרודק, אחר פטירת ר׳ שלמה זלמן בנדט, הרב של ביאליסטוק, במקו- מו. גם כיהן כמורה לדת בבית־הספר הריאלי בשפה הרוסית, בבית־הכנסת היה נושא את דרשותיו הרשמיות ברוסית במעמד פקידי השלטונות, היה חבר פעיל בכל מוסדות הקהילה, מראשוני "חובבי-ציון" ומפיצי רעיו- נותיה, מראשי מוסדות צדקה וחסד, עמד על משמרתו בביאליסטוק 34 שנים, נפטר בהיותו בן 61 שנה, ביום י״ז בניסן תרס״א, ושם מנוחתו כבוד. ...

... ר׳ אפרים פישל סאלומון היה גיסו ותלמידו של הגאון הצדיק ר׳ יעקב מאיר מיאלובקי, ומתלמידיו של הגאון ר׳ חיים מוואלוזין והיה רב אב״ד בסוקולקי, בסטאויסק־ ומשגת תרט״ז במאקוב. (עיירת מחוז בפולין, במחוז לומזה) בה פעל כ״ה שנים ונפטר בשנת תרמ״א. ר' אפרים פישל נחשב כאחד הרבנים המפורסמים בדורו ומובהק בהוראה. הסכמותיו נדפסו בהרבה ספרים של מחברים בני דורו. על אחד מהם "עמק שוה", להרב הצדיק ר׳ שבתי מהורודוק (ווארשה תרל״ט) באה הס־ כמתו ליד דברי הסכמתו של הגאון המפורסם רבינו עקיבא אייגר, רב פוזנה. הסכמתו ניתנה גם בספר שו״ת "תפארת צבי" להגאון ר׳ צבי הירש זאמושט אב״ד אה״ו. ...

... לפי סדרי הזמנים של רבני סוקולקה, היה ר׳ זאב וואלף וויסוקר רב בסוקולקה אחרי הרב ר' יואל ושימש ברבנות עד שנת תרל״ד (ר' זאב וואלף היה רב בסקידל שבע־עשרה שנה תרל״ג—תר״ן 1874 — 1890). ב־ המגיד ״ תרל״ב (1872, 14 14$) נכתב על פעולה מיוחדת של ר׳ זאב וואלף וויסוקר בסוקולקה דברים אלו:

בהיותו בגיל ט״ז הוסמך ר׳ פייבעלי להוראה ע״י מורו ורבו הגאון ר׳ אברהם לנדה ור׳ בנימין דיסקין אב״ד לומזה. נשא לאשה את בת הרב ר׳ יצחק מרגלית אב״ד שצוצין (פלך לומזה). אחרי שהיה רב בסומפולנה (פלך קאליש) ובפופיליאני (זאמוט, פלך קובנה) נעשה רב בסייג (פלך סובאלק), בה שמשו לפניו שני רבנים־גאונים, ר׳ יהודה בכרך בעל הגהות "נימוקי הגרום" על הש״ס ור׳ יצחק אביגדור בעל "פרדס רימו- נים". היה לרב גם באוסטרוב-מזוביצק (פלך לומזה). אולם בגלל הפילוג והמחלוקת בין החסידים והמתנגדים בעניני העדה, שה״צדדים" היו שקולים שם ללא הכרעה לכאן או לכאן קבל את הרבנות בסוקולקה ושמש בה בשנות תרל״ג—תרמ״ב (1873 — 11882). משם עבר להורודוק (מחוז ביאליסטוק), בה פעל תשע שנים. נפטר ...

בנו של ר׳ יצחק, מנכבדי העיירה לונה (במחוז גרודנד,) ודודו של הגאון ר׳ יחזקאל אבראמסקי (ראב״ד לונדון וכעת בירושלים). מלבד השכלתו התורנית ולמודו בישיבות איישישוק, ז׳אלודוק וראדין, רכש לעצמו גם ידיעות כלליות ואת השפד, הרוסית וגם הצטיין כדרשן נאד, וכיידען בספרות המחקר הדתי. בשנת תרנ״ב וד,ו א בן כ״ב, נשא לאשה את בתו של הרב ר׳ צ״ה דירקטור. התגורר בכולל "קובנא" ונסמך להוראד, על־ידי הגאונים ר׳ יצחק אלחנן ספקטור ור׳ שלמד, ר,כר,ן מו״צ ראשון בווילנד,. כשבע שנים ישב בסוקולקה, עד שקבל בשנת תרנ״ט (1899) את הרבנות בעיר לאפי (פלך לומזה) ואחריד, בסערד,י י (פלך סובאלק). הוסמך גם לתפקיד רב רשמי מטעם הממשלה והופיע במשלחת לפני שר־הפלך סובאלק. הצטיין גם בסגנון משופר בעברית (אחיו חיד, הסופר העברי הידוע עזרא גולדין, מלודז, עורך הקובץ הספרותי "הזמן" שבו פרסם ח.נ. ביאליק את שירו "בני עניים" שד,וסב שמו ל״ד,מתמיד"). ר׳ ישראל גולדין פרסם לעתים מאמרים תורניים בעתונות העברית, שזכו לתשומת לב מרובד,. היד, חובב־ציון נאמן, בד,שפעת

... זד י נוסח הסכמתו של הרב ר׳ משה ידיודדי לספרו של המגיד מייטקיס: "ניגש לפני הרב המגיד ממחנינו והראה לפני מחברתו "חמדת חיים" ליקוטי באורים ומדות מספר "יערות דבש" מהגאון רשכבה״ג ר׳ יונתן אייבעשיץ ז״ל לטובת בני עמנו להקל על המעונין למצוא כל פסוק במקומו ובשעתו. ודיוסיף מן דיליה בדברים טובים וערבים. על כן אמינא לפעלא טבא הדא "אשר חילו יד." יהיה בעזרו לדיוצי א מחשבתו הטובה לפועל. וכל המסייעים לו יתנו יד לעוזרו ויתברכו מהשמים בכל טוב סלה ויזכו לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמעשים טובים וכאשר יצא הספר מבית הדפום אקבל גם אנכי חוברת אחת במחיר אשר ישית עליו ולזאת באתי על החתום י״ב טבת שבת תר״ה פה סאקאלקע. נאום משה יהודה החונה פה ק״ק הנ״ל."

הרב ר׳ משה יהודה נתן גם הסכמה בשנת תרס״ה (1905) לספר "קרן יהושע" (פיעטרקוב תרס״ו) להרב ר׳ יהושע בן נחמן עפשטיין, המכיל דרושים ומאמרים בהלכה ואגדה, שזכה גם להסכמות הרבנים המפורסמים ר׳ יוסף דובער סולובייציק אב״ד בריסק דליטא, ר׳ אליהו חיים מייזל אב״ד לודז ועוד. ומחבר הספר ר׳ יהושע עפשטיין אב״ד קוריצ׳ין (מחוז סוקולקה) היה בעצמו יליד סוקולקה "אביו המופלג ר׳ נחמן היה בנו של הרבני הנגיד המופלא סוחר נכבד ר׳ שמשון בר שלמה סידראג* סקי זצ״ל מסאקלקא סוחר נכבד עסק במסחרו באמונה ועבד את ה׳ עבודת תמה" (בהקדמתו לספרו). ר׳ יהושע עפשטיין התייחס מצד אמו למשפחת הגאון ר׳ אריה לייב עפשטיין אב״ד קעניגסבערג בעל "ספר הפרדס". ור׳ שמואל בר מאיר הלוי אב״ד קוברין, (סבן של הגאון ר׳ אריה ישעיה קארעליץ בעל ה״חזון איש") מטער אף הוא הסכמתו לספר וכותב על שארו וחביבו הרב המאו הגדול החו״ב "יראת ה׳ אוצרו נודע ומפורסם בתורתו ויראתו הטהורה" הרב ר׳ יהושע עפשטיין כותב על ר׳ משה יהודה: "הרב הגאון הגדול המפורסם בתורה והור אה". ...

הרבי ניסנבוים כותב על ראש־הישיבה וראש הציו- נים בסוקולקה ר׳ שמשון קצנלנבויגן כי "הוסיף עוד מלמד אחד בתלמוד־תורה ומשתדל להוסיף לו תלמידים מערים שונות ומלמדם פרק בתלמוד. הוא איננו אומר די בעבודתו בעיר מושבו ובעת הפנויה הוא נוסע לערים הסמוכות להפיץ שם את הרעיון הציוני והוא גם חובב ציון במובן הישן, ועתה יעבוד בעירו גם לטובת אחינו העובדים אדמת קודש". ...

... 3. יום השוק אנשי סוקולקה מצבם ודרך חייהם לא היתר. סוגה בשושנים. רובם השתייכו למעמד הבינוני, חנוונים, בעלי־מלאכה, מקצתם סתם פועלים הולכי־בטל. החנו- יות והמסעדות היו כמעט ריקות מקונים כל ימי השבוע, פרט לחנויות מכולת ואטליזים, בהם מצויים הקונים בתדירות. אנשים קנו בדים, חליפות נעלים וכובעים — רק לחגים היהודיים. הפדיון מן האוכלוסיה היהודית, דל היה. לכן צפו יהודי סוקולקה בכליון־עינים ליום השוק הקבוע, שהתקיים מדי שבוע ביום שני, כי עיקר פרנסתם היתר. מצויה מן האכרים, תושבי הכפרים, מסביב. ...

... על אם הדרך, מביליסטוק העיר, בואך גרודנה היפה, משתרעת העיירה סוקולקה.

את הפגישה עם אמי ועם אחי ואחיותי לא שכחתי ולא אשכח כל ימי. אחי ואחיותי לא הכירוני, אמי חבקתני ונשקתני ולא חדלה מהסתכל בי. בעליתי ארצה הייתי עלם צעיר ורזה. מעולם לא עבדתי בבית והנה עברו 12 שנה, שנות סבל רב ועבודה קשה, במחצבות ובכבישים, בפרדסים, ובייבוש ביצות, בבנין ובשמירה, ואנוכי הייתי שזוף ושרירי, ועוד הרבה שינויים חלו בי. הבית נתמלא אנשים מכל העיר. חברים וקרובים, שכנים שבאו לראותני ולברכני, ולהשתתף בשמחת ביתנו. ואני הרגשתי אושר שזכיתי ליום שכולו טוב, לראות את משפחתי ואת עיירתי סוקולקה, שכּה התגעגעתי להם. ...

... אף־על־פי שאני מתגורר בארצנו ההיסטורית הקדושה כבר למעלה מחצי יובל שנים, הרי העיירה ס ו ק ו ל ק ה, שהכרתי אותה הודות לבת־לווייתי היקרה בדרך־החיים שלי, אסתר תחי׳ (אלטקי) לבית שטיין, נחרתה בזכרוני ובלבי עמוק כל־כך, שהיא עומדת ממש לנגד עיני. אני רואה לפני את העיירה היהודית המיוחדת במינה זו, האידילית, הנקיה והעליזה, עם השוק הרחב במרכזה, עם הרחובות והיסמטות הנקיים שמסביב לו. אני רואה את בתי־המדרשות ובתי־התפילה היפים, העתיקים והחדשים, את ה״חדרים", בתי־הספר, הכנסיה של הנוצרים, בתי־החרושת, החנויות ובתי־המלאכה • כמו כל הערים והעיירות שבפולין הטרום־מלחמתית, ובהבדל קטן, כמו גם בארצות אירופה בכלל, ובארצות מזרח־אירופה ביחוד בתקופה ההיא, היתה ס ו ק ו ל ק ה מלאה וגדושה יהודים למדנים ומשכילים, רופאים, רוקחים, ועורכי־דין יהודיים, תעשיינים וסוחרים, חנוונים ורוכלים, בעלי־מלאכה ופועלים, וכן מספר ניכר של נוער לומד ומישתלם. הנוער וכן המבוגרים היו, כרגיל, מאורגנים באירגונים שונים, באיגודים ובמפלגות ציוניות ובלתי־ציוניות. האוכלוסיה היהודית ב ס ו ק ו ל ק ה, שהיתה מושרשת בהזה דורות, היתה הכוח הדינאמי בה; היה ...

... בחג הסוכות, חג שמחתנו, שמחת בית־השואבה, שמחת־תורה הוחג בשירה, בזמרה ובריקודים שנמשכו עד חצות ולמחרת כל היום. כמה חסידי קוצק בסו ־ קולקה עוברים בזכרוני: דודי ר׳ אהרן הירש, יהודי קפדן, בר־אורין, חסיד "שרוף" ובעל־תוקע בראש ־ השנה. הוא היה הגבאי של השטיבל. בכל יום ששי היה מכין את הנרות, ממלא את המנורות בנפט, מכסה את השולחנות במפות צחורות. העבודה הזאת לא נתן לאיש לעשותה, הוא עשה לשם מצוה, ולכבוד שבת או חג. ...

... אברהם קנטור נולד בסוקולקה בשנת 1894. הוא קבל חנוך מסורתי וגם השכלה כללית בביה״ס העירוני. בימי נעוריו הצטרף לנוער הפעיל, שהתרכז בסוקולקה ב״לטע־ רארישע געזעלשאפט". ...

... נתמנה כמורה־הוראה בסוקולקה בשנת 1902. ...

... לזכר לאה פרלשטיין לאה פרלשטיין נולדר. ב־1913 בסוקולקו(פוליסיה) בת של סוחרים ומלומדים. למדד. בבית־הספר "תרבות" והמשיכד. את השכלתה בסמינר למורים בגרודנה• עבדר. בהוראת עברית בעיירות אחדות ואחר כך עברה לוארשה. באה לתנועד. החלוצית דרך ארגון המורים שר.תקיים ליד מרכז "החלוץ". ב־1935 היתד. בהכשרד. בוילנה ...

מאשה חינסקי ז״ל נולדה בשנת 1893 בסוקולקה, להוריה חיה־פייגל וחיים־יהושע שפירא, היא התחנכה ברוח הציונות, קבלה הכשרה חקלאית־חלוצית ועלתה לארץ ב־1921. הצטרפה לקבוצת סוקולקה שעבדה בתחלה בחדרה ועברה לקרית ענבים ("דילב"). ...

... בסוקולקה התארגנה תנועת "פרייהייט" בשלהי שנות העשרים. מספר צעירים בוגרי בי״ס "תרבות" וכמה נערים עובדים, בעזרתם הפעילה של חברי המרכז(צ.ק.) החלו בפעולה שיטתית וארגונית. שכרו אולם ומדי ערב בערב התאספו עשרות עשרות חברים לפעולות שונות. בין חברי המרכז שבקרו בסניף "פרייהייט" בעירנו היו ל. שפיזמן, ז. שרף, מורגנשטרן, מלמד ועוד.

עד שנת 1903 נתבסס החינוך של ילדי סוקולקה רק על למודי "חדר" בלבד. החדרים היו צרים, צפופים ומחניקים. שיטות החינוך היו מיושנות והמלמדים היו נעזרים במקל ורצועה. הבנות כמעט לא ידעו בית-ספר מה הוא? ...

... חלפו דקות ספורו ת וד,ופיעד, מכונית-משא צבאית. כל הטרמפיסטים — אנשי צבא בלבד ואני בתוכם. עלו למכונית. והנה, אנו בדרך לסוקולקה. המכונית מתנהלת לאטה, סבלנותי פוקעת. כל דקה מתמשכת ואני מציץ כל רגע דרך סדקי המכסה לראות היכן נמצאים אנחנו.

זכור לי מקרה של הצלת נפש מיאוש, בהשפעתו. מעשה באדם ידוע בסוקולקה, שהיו מרננים אחריו, שהיד, מרבד, לשחק בקלפים, ומבלה בחברה לא־טובה,. היתה לו בת יחידה,, היא נשאה, ומתה בלידתה את בנה הבכור. האיש שקע במרד,־שחורד, ומשפחתו חששה לחייו. ר׳ בצלאל התחיל לקרבו בשיחות ובלמוד. האיש התחיל לבקר בביתנו ומבלד, את ערבי־החורף ליד הגמרא. ולעתים נראה חיוך נוגד, על פניו. ...

... אנטאני טיזנהאוז, ליטווישער פינאנץ-מיניסטער, אין געווען איינער פון די ליבעראלע מאגנאטן, וואס האבן זיך ארומגעטראגן מיט די פראדוקטיוויזאציע פון די יידן אלס א גאנץ ערנסטן פלאן, און זיי האבן בא- שעפטיגט יידישע ארבעטער אין זייערע פאבריקען כדי צו הויבן דעם אלגעמיינעם מצב פון זייערע יידישע בירגער. טיזנהאוז האט פיל געלייסטערט פאר די ענט- וויקלונג פון סאקאלקע. ...

... טיזנהאוז איז געווען אויסגעקאכט אין לעבן פון סאקאלקע ער האט פערוראבדלט סאקאלקע א דארף אין א שטאט, אויפגעשטעלט אין איר א שיינעם מארק און באזעצט אין איר יידישע קוואליפיצירטע בעלי־ מלאכות. נאד אין יאר 1765 זעגן געזעסן אין סא־ קאלקע און אומגעבונג 522 יידן. נאכן באקומען דעם שטאנד אין די באפעלקערונג נאך געוואקסן, און אוי ר די יידן.

... הגם איך בין שוין אין אונדזער הייליג־היסטארישע פאטערלאנד מער ווי א׳האלבן יובל יארן, דאך איז מיר די שטאט סאקאלקע, פאר די יארן וואס איך האב איר דערקענט און געקענט, דורך מיין טייערע לעבנסבגלייטערקע אסתר (אלטקי) תחי׳, פון דער היים שטיין, אזוי איינגעקריצט און פריש אין מיין זכרון און געדאגקען, אז אזוי ווי איך וואלט אקארשט געקוקט אויף איהר. דאס זויבערע, יידיש־אידילשע, אייגנארטיגע שטעטעלע סאקאלקע, מיטן ברייטן מארק אין דער מיטן, מיט אירע ארומיקע ריינע גאסן און געסלאך, שיינע אלטע און נייע בתי־מדרשים און שולן, קלויזן און "חדרים", שולעס און אנשטאלטן, שקאלעס און קלייסטערם, פאבריקן, קראמען און ווארשטאטן. ווי אלע שטעט און שטעטלאך אין דער פאר מלחמה׳דיגער פוילן און מיט קליינע אונטערשידן אין די אייראפייאישע לענדער בכלל, בעזאנדערס פון מזרח אייראפע, איז זי געווען דאס ישטעטעלע סאקאלקע מלאה וגדושה מיט יידן לומדים און משכילים, מיט יידישע דאקטוירים,

... מיין סאקאלקע ...

באפרידיקנדיק תשובה, מען האט אבער דאן שוין נישט דערלויבט די קראמען צו פארקויפן. פאר דער פאמיליע קונסט האט מען דאן געפועל ט זי זאלן קענען פארקויפן די קראם, כדי צו עמיגרירן. כדאי אונטערצושטרייכן, אז סאקאלקע האט געהאט וויכטיקע רבנים פאר די לעצטע 50 יאר זענען געווען 3 רבנים מיט איין קאזיאנער רא ־ בינער. דער ערשטער איז געווען דער אמציסלאווער, נאך אים הר ב הגאון ר׳ משה יהודה ז״ל. דער לעצטער הר ב שוסטער הלוי ז״ל. און אל ם מורה הוראה הר ב בצלאל זאקהיים ז״ל. אל ם רעגירונגס־ראבינער האט פאר אן אפשניט פון איבער 50 יאר ביזן יאר 1926 אמטירט אויך פאר אלע 9 שטעטלעך ארום סאקאלקע, מיין פאטער בערל פרידבערג, וועמען עס איז אין פאר ־ לויף פון די יארן אויסגעקומען צו אמטירן גלייכצייטיק אויך אין גראדנע איבער 3 יאר, שפעטע ר אי ן ביאליסטאק 2 יאר. אין גראדנע האט ער איבערגעגעבן דעם ראבי ־ נער־אמט צו ד״ר שמריהו לעווין. אין ביאליסטאק האט ער איבערגעגעבן דעם אמט ד״ר מאהילעווער, אן אייניקל פון באוויסטן שמואל מאהילעווער.

... בצלאל טערקל איז געבוירט געווארן אין דעם יודישן שטעטל סאקאלקע, אין גראדנער קרייז און האט געש־ טעלט זיינע ערשטע שרייבערישע שריט אין דער בארימטער גרופע "יוגג ווילנע". ...

... אין יאר 1915, אין דער ערשטער וועלט־מלחמה ווען די דייטשן האבן פארנומען די געביטן פון ארום ביאליסטאק, איז געקומען א דעלעגאציע פון סאקאלקער בעלי־בתים צו מיין פאטער. אזוי ווי סאקאלקע נויטיגט זיד אין מעדיצינישע הילף, ווערט אים פארגעלייגט זיך צו באזעצן אין סאקאלקע. מיין פאטער איז מסכים געווען, ווייזט אויס אז ער האט אויך געהאט געפיל צו דעם שטעטעלע. ...

ווען מיר זענען ארויס צוריק קיין ביאליסטאק האב איך פארענדיקט מיין שטודיום אין קאנסערוואטוריום . אין סאקאלקע איז די יוגנט געווען צוטיילט אין 3 גרופעס . די 1־טע גרופע : מיין שוועסטער עווא , אלט־ ...

נאדםיין באפרייען ביואיד געקומען אין סאקאלקע אבער קיינעם נישט געטראפן • איך בין געשטאנען ביי אונזער שטוב און זיך גוט אויסגעוויינט . און נאך א קורצע צייט האב איך זיך דערוווסט אז מיין ברודער בנימין לעבט . מיר האבן זיך געטראפן און מיר זענען די 2 ברידער פארבליבענע פון דער גאנצער משפחה .

... איך הויב אן צוקלערן פארן זען סאקאלקע מיין היים־ שטעטעלע, ווו איך בין געבוירן, און דערצויגן. ...

... אבא! במפת העולם חיפשתיה את עיר מולדתך — סוקולקה — ולא מצאתיה... ...

... דיטראַגיש־פארניכטעטע היימאט "קאלאניע־איזאאקא" רואם איז געלעגן 14 ק״מ פון סאקאלקע, צווישן אמדור און קריניק. ...

... יהודית חיה • פתיל חייה נותק לנצח • השרידים הבודדים שנשארו בחיים אינם מעיזים אפילו לבקר בה. רק צעיר אחד, פקיד בשלטון הסוביטי, בקר את העיר לאחר שחרורה מידי הגרמנים והוא כתב לבני משפחתו כאן, שמצא את בתי העיר שלמים, ופולנים גרים בתוכם, והם לבושים בגדי היהודים שגורשו ממנה. הוא בקר גם את בית־העלמין ומצא שנחרש לשדה ואין סימן למצבות ניסה להכנם בשיחה עם גוים מכירים ולהודע על פרטים, אך הללו משכו בכתפיהם: לא יודעים, לא ראו כלום, ולא שמעו כלום. ...

ע ם איז אונד ז ניש ט באוווס ט ד י צייט, ווע ן ייד ן האב ן זיך אנגעהויב ן צ ו באזעצ ן אי ן סאקאלקע, על־כל־פני ם וווינע ן זי י דאר ט אי ן דע ר ציי ט פו ן אונדזע ר פריווילעגי ע שוי ן פו ן קדמונים. אוי ך זיינע ן אונד ז ניש ט באוווס ט ד י דירעקט ע טיבות, ווא ט האב ן באווויג ן ד י סאקאלקע ר ייד ן זי ך משתד ל זיי ן אוי ף צ ו באקומע ן א באזונדער ע פריווילעגי ע אוי ף זכיות, ווא ט זיינע ן טי י וו י געווע ן גאראנטיר ט ד י ליטוויש ע ייד ן דור ך א גאנצע ר רי י אלגעמיינ ע פריווילעגיעט. ט׳אי ז אבע ר לייכ ט ארויט־ צודרינגען, א ז ד י באמיאונגע ן פו ן ד י טאקאלקע ר ייד ן שטייע ן אי ן צוזאמענהאנ ג מי ט דע ם קאמ ף פו ן ד י שטאט־ליי ט (מיעשטשאנעט) קעג ן זייער ע יידיש ע קאנקורענטן, ווא ט פארשארפ ט זי ך באזונדער ט אי ן דע ר צווייטע ר העלפ ט פו ן 17־ט ן יא ר הונדערטי. גרא ד אי ן דע ר ציי ט חזר׳ ן זי ד איבע ר אי ן א גאנצע ר רי י שטע ט או ן שטעטלע ך אי ן ליט ע אנפאל ן אוי ף דע ר יידישע ר באפעלקערונג, יוא ט ד י פויליש ע כראניטט ן רופ ן "טו־ מולטן". פו ן א ט ד י "טומולטן" ווער ט ניש ט איי ן יידי־ שע ר ישו ב רואינירט. (באזונדער ט שטאר ק לייד ט אי ן דע ר ציי ט פו ן ד י ארטיק ע מיעשטשאנע ...