Ha-Tsfira

אף הוא מתושבי ביאליסטוק, הצטיין בלמדנות וכאביו ואם־כי סוחר גדול היה וניהל עסקים גדולים היה יושב באהלה של תורה, כל שנה היה מסיים את הש״ס. עם פרוץ המלחמה העולמית הראשונה השתקע בווארשה ושם נפטר בשנת תרפ״ו. בצוואתו ביקש שלא להספידו, ושיורשיו ילמדו כל יום דף גמרא. וזה לא לעילוי נשמתו כי אם לעילוי נשמותיהם. השאיר בכתובים חיבורים תור- ניים: "וזאת ליעקב", מלין דרבנן", "אורחות חיים" ועוד. היתה לו ספרייה תורנית גדולה שהכילה הרבה ספרים יקרי־מציאות וכתבי־יד נודעים. מקור הידיעות שר׳ אפרים-פישל היה רב בסוקולקה הוא בדברי ר׳ מרדכי ניימאן שהסב את שם משפחתו לפינקל והיה למדן מתמשכל. רוב ימיו גר בבריסק-דליטא ונפטר במאקוּב בהיותו בן שבעים בשנת תרס״ג. נחום סוקולוב, עורך "הצפירה", כותב עליו ("הצפי- רה", 1930, 160־11) הערכה: ...

... נחום סוקולוב שהתחתן במאקובי והתגורר שם שנים מספר היה ממקורביו של ר׳ אפרים פישל, הרב דמתא, וברבות הימים היה מעלה ב״הצפירה" זכרונות מעניינים על רב מפורסם זה, כדמות פאטריארכלית של רב בישראל בימים שעברו.

... ר׳ שמשון קצנלנבויגן השתתף בוועידת ציוני גליל ווילנה בשנת תר״ס, בתצלום הוועידה (בספר "פעמי הגאולה") נמצאת תמונתו במרכז, בסמוך לרבנים ציונים מפורסמים: הרב ר׳ שמואל יעקב רבינוביץ, המורשה לארבעת הפלכים קובנה, ווילנה, גרודנה וסובאלק. בשנת תרמ״ב השתתף ר׳ שמשון קצנלבויגן בכנסיה הציונית של יהודי רוסיה, שהתקיימה במינסק. על השתתפותו נכתב ב״הצפירה״ (תרס״ב, גליון 239): "מודיעים מיאשינובקה בשוב צירנו הר׳ ש קצנלנבויגן מהכנסיה הציונית ממינסק נשא מדברותיו בבית־המדרש דפה ואגודת הציונים פה התעוררה לפעולות ונאסף מאה רובל לצרכי הציונות וירב מספר מכניסי השק״ל שנתנו ידם לאגודתנו". הוא גם נשא דרשה "בפני קהל ועדה ודבריו עשו רושם כביר על קהל הנאספים שהתנדבו להכניס תרומה שבועית לצרכי הציונות".