Vilna

... הקהילות הראשיות שב ו(בריסק, פינסק, גרודנה — אחר־ כך נוספו עליהן וילנה וסלוצק)׳'. ...

העיירות אמדור, זלווה וכר הי ו בסביבת סוקולקה, אלא שלא נזכר שמה בפרשת המלחמה שבין הצדדים. אולם אין כל ספק שהשליחים שנשלחו מהכא להתם ומהתם להכא, לוילנה, עיר מרכז ההתנגדות, עברו דרך סוקולקה, והיו לנים בבתי "אנשי שלומנו" והם שהכשירו את הקרקע לחסידות בסוקולקה עצמה, ואף שלא הצליחה לכבוש את כל הישוב — העלתה החסידות שרשון גם בסוקולקה והכתה בה שרשים עמוקים. התהוות החסידות בסוקולקה נשארה בגדר תעלומה. אך קיום בתי-תפילה הסידיים בעיר היא ראייה חותכת, שגם בה התקיימה החסידות, בלי שנדע את שמות מייסדיה ועסקניה. ...

... ״חיי אדם״ בווילנה; יקותיאל סאפירשטיין ויצחק עפשטיין. ...

... הר ב ר׳ צבי-היר ש דירקטו ר הי ה מ ן המפורסמי ם ברבנ י דורו. התמזג ו ב ו כ ל הסגולו ת שכח ן יפ ה לר ב ולמנהי ג רוחנ י בישרא ל והי ה מכוב ד ע ל כ ל החוגי ם בעם. חשו ב הי ה חבור ו התלמוד י "בני ן שלום", שנדפ ס בווילנ ה בשנ ת תרנ״ב. חידוש י תורת ו ש ל הר ב ר׳ צב י היר ש מצטייני ם בחריפו ת ובבקיאו ת א ף בתלמו ד ירושלמי, הרמב״ ם וגדול י הראשוני ם ודברי ו בא ו לעמ ק השו ה בעני ן ההלכ ה הברורה. דברי ו מסועפי ם ומסונפי ם ל״בתים" ו״חדףים" ...

עם יסוד ה״מזרח"בווילנה ע״י הרב י״ו ריינס מלידד, (בשנת (תרס״ב) נוסד גם סניף בסוקולקה, שלקח חלק פעיל בפעולות ד,יד,ודיו ת במקום. ה״מזרחי"בסוקולקה הפעיל גם מגבית פנימית לטובת נגועי הפוגרו ם בקישי ־ נוב (בשנת תרס״ג) ונאספו בה 120 רובל למטרה זו. ...

... יליד בוטרימאנץ (פלך ווילנה) נצר למשפחת הרב הצ דיק ר׳ מאיר פרענער, התחנך בישיבות המפורסמות שבסלובודקה ובכולל "קובנא", חתנו של הרב ר׳ נחום גרינהויז אב״ד טראקי והיה סמוך על שלחנו ואח״כ ב״קבוץ" של "האבדכים המצוינים" מיסודו של הגאון ר׳ חיים עוזר גרודזנסקי בווילנה.

הרב ר׳ יצחק שוסטר היה רב פעילים בארגון הציבור הדתי החרדי גם לאחר שנות המלחמה הראשונה. שלא כדרך חותנו הרב ר׳ נחום גרינהויז, ממייסדי "המזרחי" בווילנה בשנת תרס״ב (1902), נטה הוא לחוג החרדים שהתרכזו בתנועת "אגודת ישראל" ואף השתתף בוועידתה העולמית הראשונה בציריך, בשוויץ, בשבט תרע״ט. הוא והגאון ר׳ אברהם דובער כהנא-שפירא אב״ד קובנה היו השניים היחידים מיהדות ליטא שהשתתפו בוועידה זו.

... תולדות חייו: נולד בשנת ת״ר (1840) בסוקולקה להו־ רים נכבדים וישרים. בימי בחרותו בא לביאליסטוק, למד באחת מישיבותיה ועשה חיל בלימודיו עד להפליא. הוריו שלחוהו אחר־כך לווילנא לבית המדרש לרבנים. לאחר שגמר שם לימודיו שב לעיירת מולדתו סוקולקה ונתמנה בה רב־מטעם הממשלה. גם בנובוהורודק פעל ויסד בית־ ספר לילדי ישראל, ומילא תפקיד רב־מטעם. ...

... ר׳ שמשון קצנלנבויגן השתתף בוועידת ציוני גליל ווילנה בשנת תר״ס, בתצלום הוועידה (בספר "פעמי הגאולה") נמצאת תמונתו במרכז, בסמוך לרבנים ציונים מפורסמים: הרב ר׳ שמואל יעקב רבינוביץ, המורשה לארבעת הפלכים קובנה, ווילנה, גרודנה וסובאלק. בשנת תרמ״ב השתתף ר׳ שמשון קצנלבויגן בכנסיה הציונית של יהודי רוסיה, שהתקיימה במינסק. על השתתפותו נכתב ב״הצפירה״ (תרס״ב, גליון 239): "מודיעים מיאשינובקה בשוב צירנו הר׳ ש קצנלנבויגן מהכנסיה הציונית ממינסק נשא מדברותיו בבית־המדרש דפה ואגודת הציונים פה התעוררה לפעולות ונאסף מאה רובל לצרכי הציונות וירב מספר מכניסי השק״ל שנתנו ידם לאגודתנו". הוא גם נשא דרשה "בפני קהל ועדה ודבריו עשו רושם כביר על קהל הנאספים שהתנדבו להכניס תרומה שבועית לצרכי הציונות".

... סמיכה לרבנות מר׳ שלמה הכהן מו״צ ווילנה. למד בקיבוץ התלמודי המפורסם של הגאון ר׳ חיים עוזר גרוזנסקי בווילנה. ר׳ אברהם נעשה רב בגלובוקי (פלד ווילנה) ואח״כ בערים נובי־וויטבסק, יקטרינוסלב, קרי־ בורוג וברדיאנסק, בימי המלחמה העולמית הראשונה. בתקופת המשטר הסובייטי עבר לחרקוב כממלא־מקום הרב ר׳ אליהו־אהרן מילייקובסקי, שעלה אז לארץ־ ישראל ונעשה ראב״ד בתל־אביב. בימי מלחמת העולם השניה, בפלישת הגרמנים הנאצים לפנים רוסיה עקר ר׳ אברהם לסמרקאנד, חזר לחרקוב ונפטר שם בשנת תשט״ז.

... מוקצה למגורי יהודים רובו, והגיע עד סוף העיר. בדרך המובילה לגרודנה מזה וביליסטוק מזה — היה רחוב אחד פונה לביליסטוק והלאה לורשה וצדו השני פגע בכביש המוביל לגרודנה ונמשך לדרך וילנה. ...

... ברחובות בלי פחד ואימה והרגישו את עצמם חפשים. הצבא הגרמני התיחס ליהודים בידידות, בקרו בבתיהם, כבדו אותם בלחם, ריבה ושוקולדה, והעיר צהלה. הצבא הרוסי התבצר על שפת נהר נימן בגרודנה ועירנו הפכה שוב מחנה צבא גדול. כל העיר מלאה צבא גרמני, בכל הבתים שוכנו חיילים יחס ם היה אדיב וטוב. בנגוד לרוסים, אשר שיכנו חיילים בבתי־כנסת ובבתי־הספר היהודיים, התייחם הצבא הגרמני בכבוד ולא נגע לרעה במקומות הקדושים. אחרי שגרודנה ווילנה נכבשו והצבא הגרמני חדר אל השטח הרוסי, עזבו הגרמנים את סוקולקה ונשאר רק חיל מצב קטן וז׳נדרמריה גרמנית. מפקד המשטרה הגרמני הקים מש - טרה אזרחית, רוב ה יהודים וחלק זעיר ממנה נוצרים. כמפקד המשטרה האזרחית התמנ ה חיים לייבק ע רייז ־ קינד, ופיקודיו שוטרים יהודים ונוצרים, ללא מדים ולא חמושים, רק סרט ירוק ועליו האותיות צ.פ. (ציווי ל פוליציי) על שרוול המעיל. תחנת המשטרה היתד. בבית ברוידד., מול הכנסיה הרוסית.

... 11. נסיגת הצבא הרוסי השלטון הקומוניסטי בעיר החזיק מעמד חודש ימים. אחריו התחילה הנסיגה המבוהלת. קודם רדפו הרוסים אחרי הפולנים מקיוב עד פרברי וארשה. והנה קרה מפנה מפתיע: הצבא הרוסי התחיל לסגת בחפזון; הפולנים שיכורי הנצחון דלקו אחריהם במהירות, כבשו עיר אחרי עיר, כפר אחרי כפר, והגיעו למבואות סוקולקה. חרדת־מוות תקפה שוב את יהודי העיר אשר שמעו על מעלליהם של הפולנים האכזרים, על הטבח הגדול בפינסק ובוילנה, על הוציאם להורג את טובי היהודים, שהעמידום אל הקיר, ברחובה של עיר והמיתום ביריות על לא עוול בכפם. התחילה בריחה. הראשונים שברחו היו אותם היהודים שתפשו משרות ממשלתיות, באמצע הלילה העירו אותם והאיצו בהם שיברחו. התחילה התרוצצות ובריחה לעבר גרודנה. הרחובות היו מלאים פליטים. גם מן הערים הסמוכות, שצעדו לגרודנה. אימה ופחד תקפו את יהודי העיר, כולם רצו לברוח אבל לא כולם יכלו לברוח ברגל למרחקים כה גדולים. מקצת מן הנוער, אף מי שלא תפס משרה ממשלתית הצטרף לבורחים, מפחד הפולנים, אשר עדיין היה חי ורענן היה בזכרון.

אחוזיפחדואימההיובניהנוער,יומםולילה.התחבאו כדישלאיפלולידיהז׳נדרמריההפולניתולמעבידים שהתעללוביהודיםבצורהסדיסטיתואכזרית.גםהרעב הציקמאד.האכריםלאהביאואתתוצרתם,שוםמצרך לאניתןלהשיגאףבכסף.אחריכבושגרודנהווילנה בידיהצבאהפולניהתרחקההחזיתמסוקולקה.הצבא עזבאחהעירוהשלטוןעברלידיהמשטרההאזרחית הפולנית.החייםהתחילולהכנסלמסלול.חודשונסיעות חרכבות,נפתחוהחנויות,פתחואתבתיהחרושת.האב- ריםהתחילולהביאאתתוצרתםויהודיהעירחדשואת עבודתםואתמסחרם. ...

תפילת ו של משה זאב היתה ה״קארלינער שטיבעל". ר׳ משה זאב למד בישיבות קובנה ווילנא, הוסמך לרבנות ע״י ר׳ יצחק אלחנן ספקטור מקובנה ור׳ אברהם עזרה מאמדור, נשא לאשה בת־כפר, קולוניה ע״י אודלסק. ר׳ משה זאב לא עשה את התורה קרדום לחפור בה, ולמרות שהוצעו לו כמה מקומות בעיירות הסביבה לכהן בהן כרב, סרב לקבל את משרת הרבנות. ...

... בהתקרבי לסביבות וילנה, הנני פוגש את היהודים הראשונים בדרכי: פרטיזנים מהיערות פליטים שהצליחו בדרך־לא־דרך להגיע מערבות קזכסטן הרחוקה, מטש־ קנט ומקרגנד ה — בודדים, אשר פקעה סבלנותם לחכות עד שיתירו חזרתם למקומות מגוריהם הקודמים, והלכו לראות במו עיניהם מה הותיי־האויב 1 ...

אנטאני טיזנהאוז, פון די ליטווישע רעגירונגסמענטשן אין 18־טן יארהונדערט, א זון פון שמעלטינער ראיאך שעף בענעדיקט, איז געבוירן אין יאר 1733, האט באקומען זיין ערשטע ערציהונג אין זיין עלטערנס היים און שפעטע ר אין ווילנע. ער איז אנגעקומען קיין וואלטשין און אויפגעוואקסן אונטער די אויפ־ זיכט פונם פירשט טשארטאריסקי, איינער פון די גרויסע פאליטיקער אין פוילן. דארט האט ער זיך באקאנ ט מיטן פירשט׳ס פלעמעניק סטאניסלאוו אויג־ גוסט פאניאטאווסקי, וואס איז שפעטע ר געווארן געק־ רוינט אלס פוילישער קעניג, און זיי זענען געבליבן פריינד אויפן גאנצן לעבן. טיזנהאוז וואס האט נישט באזוכט אין אויסלאנד און האט געקענט נאר פויליש איז באשטימט געווארן אלס וויצע פאויאט־שעף אין גראדנא. אין יאר 1761 האט ער באקומען די נאמי־ נאנציע אלס סעקרעטאר פון ליטא־ענינים. און פון דאמאלס איז ער כסדר געשטיגן. ער איז געווארן קרייז־שעף פון גראדנא און וויצע פינאנץ־מיניסטער

אין גאנצן אן אנדער אויסזען האט דאס שטעטל באקומען נאך דער ערשטער וועלט־מלהמה, אויסערלעך אביסל "אייראפעיזירט", ווייל די גאסן זענען שוין כמעט אלע ברוקירט און עלעקטרישע ליכט באלייכט זיי — איז עס אבער אין עקאנאמישן זין אינגאנצן צעבראכן און רואינירט געווארן. צוליבן פארלירן דעם גרויסן רוסישן מארק, האבן זיך אסאך גארבערייען נאך דער מלחמה ליקווידירט. די גרעסטע גארבעריי פון נאך דער מלחמה, וועלכע האט באשעפטיגט ביז 200 ארבעטער, האט זיך אריבערגעצויגן קיין ווילנע. געבליבן זענען בלויז 5 קליינע גארבערייען און 2 וואלקערייען, וועלכע באשעפ־ טיגן צוזאמען קוים 77 ארבעטער. פון דעם: 39 יידן. דאס איבערקלייבן זיך פון דער גרעסטער גארבעריי קיין ...

... ד י יידיש ע באפעלקערונ ג אי ן ד י לעצט ע יאר ן פא ר דע ר צווייטע ר וועלט־מלחמ ה אי ז זייע ר פארארעמט. ס׳אי ז קיי ן ווונדע ר ניש ט דעריבער, ווא ס פו ן סאקאלק ע ה א ט זי ך אנטוויקל ט אי ן ד י דאזיק ע יאר ן א שטארק ע עמיגראנציע. ניש ט נא ר יוגנטלעכע, נא ר גאנצ ע מש - פחו ת האב ן עמיגרירט, איבערהויפ ט קיי ן ארץ־ישראל, אבע ר אוי ך קיי ן ארגענטיגע, קוב א א. א. וו. א ס ך האב ן זי ך איבערגעצויג ן אי ן אנדער ע שטע ט אי ן פוילן, וו י ביאליסטאק, ווארשע, ווילנ ע או ן אי ן פי ל נאענט־ ליגנדיק ע קלענער ע שטעטלעך, פונק ט פארקער ט וו י דא ס אי ז געווע ן פא ר דע ר ערשטע ר וועלט־מלחמה. דא ן אי ז אי ן סאקאלק ע געווע ן דע ר וווילשטאנ ד גרעסע ר וו י אי ן אנדער ע שטעטלע ך ארומ, צולי ב ד י גארבע־ רייען. דעמאל ט אי ז פו ן ד י ארומיק ע שטעטלע ך גע ־ גאנגע ן א גרעסער ע עמיגראנצי ע קיי ן אמריקע. אבע ר

... לזכר לאה פרלשטיין לאה פרלשטיין נולדר. ב־1913 בסוקולקו(פוליסיה) בת של סוחרים ומלומדים. למדד. בבית־הספר "תרבות" והמשיכד. את השכלתה בסמינר למורים בגרודנה• עבדר. בהוראת עברית בעיירות אחדות ואחר כך עברה לוארשה. באה לתנועד. החלוצית דרך ארגון המורים שר.תקיים ליד מרכז "החלוץ". ב־1935 היתד. בהכשרד. בוילנה לאה פרלשטיין ז״ל ...