Neman River

... מה טיבה של היסטוריה. — ערים בליטא בנות אלף שנים — סוקולקה בת לגרודנה "אם הבנות" — ערים בכי- רות וצעירות. — סוקולקה ״חלוץ״ ליהודי הורודנה. — יהודי העיר ״מדינה בתוך מדינה״. — גיאוגרפיה יהודית במפת ליטא — על גדות הנימן והסוקולדה. ...

... ט, יבש ביצות הסביבה ויסד בתי־ספר מקצועיים, מוסדות תרבות ומפעלי תעשיה. ביניד,ם גם בתי־דפוס, ולתכלית זו הביא בשנת 1785 את אבי אמנות הדפוס בליטא מן העיירד. סוקאל בגליציד,, את ר׳ נחום, שד,י ה יוצק אותיות בגרודנה. הספר הראשון שנדפס בדפוסו היה "זרע יעקב", פירוש על תד.ילים, כתוב בידי הרב מוויסטינץ, ר׳ יעקב בר חיים ד.כד,ן (1788), וכן נדפס בו העתו ן הראשון בגרודנד, בשם "גאזיטה גרודזינסקה". בשנת 1772 הוא הביא לגרודנד, גרמני אחד מנירנברג כדי שילמד קבוצת יהודים את חכמת הפנקסנות. "חכמד. זו — תלמד את הסוחרים הי ד,ודי ם למען יכניסו "סדר גרמני" במסחריהם" אמר לו. טיזנד,ויז יסד בגרודנד, בית־ספר למילדות והוא שעשה נסיון ראשון בשם ממשלת פולין לייסד תעשית טכסטיל בפולין, במחצית השניד, של המאה הי״ח, בהורדניצה, ליד הנהר נימן, אצל גרודנד,. וגם יסד בתי־חרושת, בעלי היקף גדול בתמיכת הממשלה שהוציאד, אמצעים והביאד, מומחים מיוחדים מחוץ־לארץ למטרד, זו.

פני השטח היו גבנוניים. הגבעות שהיו מרובעות בחלק האמצעי של המחוז היוו את חבל המים שבין פלגי הנימן והויסלה. הם לא התנשאו הרבה מעל־פני־השטח. הנקודה הרמה ביותר מאחורי הכפר קוסטיניץ מגיעה ל־777 רגל, ובסוקולקה עצמה ל־765 רגל מעל פני הים. רוב הקרקע הוא חול או חול וחמר יחד, בעוד שבבקעוֹת מצויה אדמה שחורה טובענית. החלק המערבי של המחוז השתייך למשקע הנהר ויסלה, בעוד שהחלק המזרחי הקטן ממנו השתייך למשקע הנהר נימן. הלאה מזה השתייכו הנהרות החשובים למערך הנהר ויסלה, והם: הבובר והסופראסל. ונהר סוקולדה העובֵר בסוקולקה. הנהרות לא התאימו בדרך כלל למעבר ספינות והפלגה במים. האגמים מעטים והם קטנים. מהם נמצאים בקרבת סוקולקה, והם זורמים לנהר סוקולדה. ביצות מצויות בכל מרחב המחוז. וביחוד בעמק הנהר סוקולדה. יערות לא היו מרובים במחוז. בשנת 1877 היו בהם 47.361 עצים, כלומר 20.1% מן המרחב כולו. בשנת 1869 נמצאו עוד כ־56.000 עצים ביערות המחוז, כלומר 20% מן המרחב כולו. בין עצי־היער היו, ביחוד, עצי אלונים ועצי אשוח, וגם אלות לבנות, עצי־אורן וצפצפות. ...

... ברחובות בלי פחד ואימה והרגישו את עצמם חפשים. הצבא הגרמני התיחס ליהודים בידידות, בקרו בבתיהם, כבדו אותם בלחם, ריבה ושוקולדה, והעיר צהלה. הצבא הרוסי התבצר על שפת נהר נימן בגרודנה ועירנו הפכה שוב מחנה צבא גדול. כל העיר מלאה צבא גרמני, בכל הבתים שוכנו חיילים יחס ם היה אדיב וטוב. בנגוד לרוסים, אשר שיכנו חיילים בבתי־כנסת ובבתי־הספר היהודיים, התייחם הצבא הגרמני בכבוד ולא נגע לרעה במקומות הקדושים. אחרי שגרודנה ווילנה נכבשו והצבא הגרמני חדר אל השטח הרוסי, עזבו הגרמנים את סוקולקה ונשאר רק חיל מצב קטן וז׳נדרמריה גרמנית. מפקד המשטרה הגרמני הקים מש - טרה אזרחית, רוב ה יהודים וחלק זעיר ממנה נוצרים. כמפקד המשטרה האזרחית התמנ ה חיים לייבק ע רייז ־ קינד, ופיקודיו שוטרים יהודים ונוצרים, ללא מדים ולא חמושים, רק סרט ירוק ועליו האותיות צ.פ. (ציווי ל פוליציי) על שרוול המעיל. תחנת המשטרה היתד. בבית ברוידד., מול הכנסיה הרוסית.

נא דער ערשטע רפארטיילונג פון פוילן אין אויגוסט 1772 איז געקומען א פרידנט־עפאכע פון צוואנציג יאר. אין דאזיקן פעריאד זעגן אין פוילן פארגעקומען ענדערונגען אין עקאנאמישן און קולטורעלן געביט, וואט האבן געווירקט אויף דער לאגע פון דעם פרי ־ צישן קלאט. טראץ די הויכע צאל־שטייערן, וואט די פרייטן האבן באשווערט אויפן וויכטיגטט ן עקט ־ פארט־וועג קיין דאנציג, איז אויך געשטיגן די געט ־ ריידע־פראדוקציע פונעם לאנד און אויך דער עקטפארט פון האנדל. דער פוילישער געטריידע־עקטפארט האט אנגעהויבן זיך בייגן אין דער ריכטונג פוגם שווארצן ים, וואו רוטלאנד האט געהערשט. צום צוועק פונעם נייען האנדלט־וועג אויפן דרום־מזרח האט מען בא • נוצט דעם אגיגטקי־קאנאל צווישן די טייב ן ניעמאן און פריפעץ און דעם קעניגט־קאנאל צווישן בוג און פריפעץ. דער אויטן־האנדל האט זיך פארגרעטערט אין די צוואנציג יאר דרייפאד אין פארגלייך צו דער צייט פאר דער ערשטע רפארטיילונג. צוליב די גייע שוועריקייטן אין ארויטפירן די תבואה און אנדערע לאנדווירטשאפטלעכע פראדוקט ן דורך דאנציג איז געשטיגן דער אינערער האנדל פון תבואה.