Lithuania

... מה טיבה של היסטוריה. — ערים בליטא בנות אלף שנים — סוקולקה בת לגרודנה "אם הבנות" — ערים בכי- רות וצעירות. — סוקולקה ״חלוץ״ ליהודי הורודנה. — יהודי העיר ״מדינה בתוך מדינה״. — גיאוגרפיה יהודית במפת ליטא — על גדות הנימן והסוקולדה. ...

... יהודים ישבו בצד הליטאים והפולנים בערים ובעיירות והיו כעין "מדינה. בתוך מדינה". ולא הרי עיר זו כהרי עיירה זו. כל עיר ועיר בליטא ובפולין מקפלת בזעיר אנפין את ההיסטוריה, היהודית בתמציתה ומגוללת בקורותיה את פרשת הגלגולים שעברו במרוצת הדורות על חבל-ארץ זה. עיר ועיר ופרצוף שלה, ואופי שלה,. ...

... אבל, בשנת 1495 גירש הנסיך הגדול אלכסנדר היאגילוני את ד.יד.ודים מליטא כולה, ויהודי גרודנד., יחד עם אחיד.ם לצרד., מצאו להם מפלט בפולין השכנה. בשנת 1503 ביטל אלכסנדר, מלך פולין, את גזירת הגירוש וד.רשד. ליהודים לשוב, וגם לתבוע בחזרה את נכסיהם ואת החובות המגיעים להם י. ...

... בסוף המאה הי״ד וראשית המאד. הט״ו היו בליטא ארבע קהילות יד.ודיות בערים: בריסק־דליטא, גרודנה, טרוקי ולתק. הנסיך הגדול ויטולד, שעשה הרבה ...

8 הנוצרים ידעו לרשום תאריכים מדוייקים ליסוד כנסיותיהם ולמסור עליהן, פרטים גם על מנזצאים בלתי חשובים. רק יהודי פולין וליטא ייסדו בתי-כנסיות ומוסדות צבוריים ללא ציונים היסטוריים, לפיכך, גם בסוקולקה אין אתנו יודע אימתי נוסד בית־הכנסת הישן.

עברו שנים אחדות. קרבה שנת 1812. והפולנים התנחמו בתקוות חדשות. ערב המלחמה הגדולה הגבירה הממשלה הרוסית את פיקוחה והכריזה מצב־מלחמה בכל החבל. לאחר זמן עברו גייסות צרפת את גבול רוסיה וצבא רוסיה נסוג. אחרי כיבוש וילנה ארגן נפוליון את החבל המשוחרר, בהועידו ממשלה זמנית בליטא, שבה נכללה גם סוקולקה. שמחה זו ארכה רק חדשים מספר. ב־26 לדצמבר 1812 חזרו הרוסים לליטא ללא שפך דם. בימי מלחמת נפוליון מסר הגינירל הרוסי דוידוב, שלא נתן אמון יתר בפולנים, את השלטון על העיר לידי היהודים. ...

האוכלוסיה של סוקולקה והמחוז היתה מורכבת מגזעים ואמונות שונים: ליטאים ופולנים, פראבוסלבים, קדרים ־ טטרים ויהודים. הקדרים הגיעו עם גייסות המונגולים שכבשו את כל השטחים השייכים בזמננו לרוסיה וסין, ואף במערב אירופה כבשו את פולין והגיעו עד קרוב לברלין בירת פרוסיה. המונגולים, שנסוגו לארצם אחרי כל פריצה לרשות זרים, נשארו רבים מהם במדינות שנכבשו בידי רוסיה, וגם בתחומי ליטא, שתושביה קרובים למונגולים, קרבת גזע ושפה, הם נקראו בשם "קדרים" (טטרים), נשארו נאמנים לדתם היו מאמינים במוחמד ומבקרים במסגדים מיוחדים למושלמים.

פינסק וקרלין שכנו על גבול שני מרכזים שונים בתכלית: ווהלין העממית, מרכז החסידות שלאחר הבע״ש ומשכן כבודו של המגיד ממזריטש, וליטא הלמדנית הללו "המתנגדים" של הגאון ר׳ אליהו מוילנא. שני "הרים" אלה התנגשו, התנצחו ונלחמו על החיים. פינסק וקרלין חלקו ביניהן את ה״העולמות" האלו, וקרלין היתה — "ראש־גשר" ראשון לחסידות בליטא . ...

... המהפכ ה ברוסי ה בשנ ת 1905 והריאקצי ה שבא ה אחרי ה גרמ ו לשינויי ם רבי ם בחי י היהודי ם בליטא. מלב ד המשט ר המדינ י שדיכ א א ת התנוע ה הציוני ת השפי ע לרע ה ע ל התנוע ה ג ם המצ ב הכלכל י הירוד. ההגיר ה הגדול ה לארצות־הברי ת רוקנ ה א ת העיירות, בעיק ר מצעיריהן. לאח ר שנ ת המהפכ ה התחיל ו צעירי ם רבי ם לחזו ר להסתדרו ת הציונית. רבי ם התארגנ ו באגודו ת בש ם "צעירי־ציון", שהחל ו להתבד ל במקצ ת מ ן ההסתד - רו ת הציוני ת הכללית. בכינו ס הציונ י הפלכ י שכינ ס הוע ד הגליל י בסמורגו ן בתו ר "חתונה" (ועדה) בדרוזגני ק השתתפ ו 23 צירי ם מ ־ 11 ערי ם (גרודנה, ביאליסטוק, בריסק, סלונים, סוקולקה, סקידל, לוננה, וולקוביסק, הורודוק, בילס ק ודרוזגניק).

בני נוער יהודים מעיירות פולין נהרו דרך רחובות סוקולקה, עם נסיגת חיילי רוסיה, מי לרוסיה ומי לליטא, עד שיעבור זעם. אני, ועוד מאות כמוני, עברנו את הגבול ונכנסנו לשטח ליטא. חלק מועט מן הנוער הצליח לנסוע מליטא, דרך גרמניה, לארץ־ישראל, אבל רובם שבו לפולניה, כאשר שקטה הארץ, כי בליטא היה הכרח להסתתר מעיני המשטרה, שתפסה ורדפה אחרי הפליטים היהודים. ...

... אני טיזנהאוז, פון די ליטווישע רעגירונגסמענטשן אין 18־טן יארהונדערט, א זון פון שמעלטינער ראיאך שעף בענעדיקט, איז געבוירן אין יאר 1733, האט באקומען זיין ערשטע ערציהונג אין זיין עלטערנס היים און שפעטע ר אין ווילנע. ער איז אנגעקומען קיין וואלטשין און אויפגעוואקסן אונטער די אויפ־ זיכט פונם פירשט טשארטאריסקי, איינער פון די גרויסע פאליטיקער אין פוילן. דארט האט ער זיך באקאנ ט מיטן פירשט׳ס פלעמעניק סטאניסלאוו אויג־ גוסט פאניאטאווסקי, וואס איז שפעטע ר געווארן געק־ רוינט אלס פוילישער קעניג, און זיי זענען געבליבן פריינד אויפן גאנצן לעבן. טיזנהאוז וואס האט נישט באזוכט אין אויסלאנד און האט געקענט נאר פויליש איז באשטימט געווארן אלס וויצע פאויאט־שעף אין גראדנא. אין יאר 1761 האט ער באקומען די נאמי־ נאנציע אלס סעקרעטאר פון ליטא־ענינים. און פון דאמאלס איז ער כסדר געשטיגן. ער איז געווארן קרייז־שעף פון גראדנא און וויצע פינאנץ־מיניסטער

... ע ן זי י דאר ט אי ן דע ר ציי ט פו ן אונדזע ר פריווילעגי ע שוי ן פו ן קדמונים. אוי ך זיינע ן אונד ז ניש ט באוווס ט ד י דירעקט ע טיבות, ווא ט האב ן באווויג ן ד י סאקאלקע ר ייד ן זי ך משתד ל זיי ן אוי ף צ ו באקומע ן א באזונדער ע פריווילעגי ע אוי ף זכיות, ווא ט זיינע ן טי י וו י געווע ן גאראנטיר ט ד י ליטוויש ע ייד ן דור ך א גאנצע ר רי י אלגעמיינ ע פריווילעגיעט. ט׳אי ז אבע ר לייכ ט ארויט־ צודרינגען, א ז ד י באמיאונגע ן פו ן ד י טאקאלקע ר ייד ן שטייע ן אי ן צוזאמענהאנ ג מי ט דע ם קאמ ף פו ן ד י שטאט־ליי ט (מיעשטשאנעט) קעג ן זייער ע יידיש ע קאנקורענטן, ווא ט פארשארפ ט זי ך באזונדער ט אי ן דע ר צווייטע ר העלפ ט פו ן 17־ט ן יא ר הונדערטי. גרא ד אי ן דע ר ציי ט חזר׳ ן זי ד איבע ר אי ן א גאנצע ר רי י שטע ט או ן שטעטלע ך אי ן ליט ע אנפאל ן אוי ף דע ר יידישע ר באפעלקערונג, יוא ט ד י פויליש ע כראניטט ן רופ ן "טו־ מולטן". פו ן א ט ד י "טומולטן" ווער ט ניש ט איי ן יידי־ שע ר ישו ב רואינירט. (באזונדער ט שטאר ק לייד ט אי ן דע ר ציי ט פו ן ד י ארטיק ע מיעשטשאנע ט דע ר ווילנע ר ישוב. זע: "אקט י איזראוואטמי ע ווילענטקאי ו קאממי־ סיעט ו דלי א ראזבאר א דרעווני ך אקטאוו״. ווילנ א 1901, טא ם אקט י א יעוורעיעוו").

... דער יידישער יישוב אין סאקאלקע האט זיך גע־ רעכנט צווישן די "שטילע" ישובים אין דער געגנט, וואט האבן זיך נישט אריינגעמישט אין די קהילות־טכטוכי ם וועגן דער העגעמאני ע פון טיקטי ן און גראדנע, און האבן זיך נישט בארימט מיט אלע היטטארישע שולן און בית־עלמין ווי אין די שכנדיקע שטעט. דער יידישער ישוב אין טאקאלקע האט זיך באנוצט מיט די זכיות וואט ער האט באקומען פון די פוילישע און ליטווישע הערשער, און האט געצויגן די פרנט ה פון האנדל און מלאכה, און אויך פון לאנדווירטשאפט, נישט דערווע־ קנדי ג קיין באזונדערע אויפמערקזאמקייט. דער ישוב אין טאקאלקע איז נאך נישט געווען גרויט, און צוליב דעם האט ער זיך געמוזט אנשפארן אויף די "ברייטע פלייצעט" פון די גרעטערע נאענטע יידישע ישובים.