HeHalutz

... אותו הזמן הוא בא מארץ־ישראל. הוא ראה אותנו ביאושנו. אסף חלק גדול מן הנוער ברחובות העיר. הביא אותנו לבית ליפצר הצלם. ביתו היה בית־מקדש לנו. הוא הביא לנו דרישת שלום מן הארץ השממה, ומן המושבות המעטות שישנן. הארץ ריקה ומחכה לנו ולמרצנו, כי כל הנוער בתפוצות הגולה התעוררו, שאנחנו לא נפגר אחריהם. מפעם לפעם היה צבי מקריא לנו את הפועל הצעיר שהביא מן הארץ, על המושבות, על ה״שומר" ועל העתיד שאנו מצווים לבנות. את הפועל הצעיר היה מתרגם מעברית לאידיש, כי לא כלנו ידענו את השפה. למדנו שירי ביאליק על ארץ־ישראל. ושירי־ערש של טשרניחובסקי, שרנו יחד, התגעגענו לארץ־ישראל שהיתה כבר קרובה מאד ללבנו. מאז, התרוקנו הרחובות של סוקולקה מנוער זה, מקומנו היה בבית ליפצר. אחרי זה שכרנו אולם לפעולותינו. יסדנו את "צעירי ציון" ואת החלוץ וכל אחד מאתנו הכשיר את עצמו לארץ־ישראל לא פללנו אז שנזכה לחיות במדינת ישראל. זכינו, ועוד נזכה לראות ...

בדרך כלל היתה סוקולקה ברובה, פרט לשנים 5 ־ 1904, שנות הריבולציה ברוסיה, בהן רובו של הנוער נמשך אחרי התנועות המהפכניות והתקוה הרנינה את הלבבות, שעם מפלת המשטר הצארי, יבוא גם דרור ליהודים, אבל העבודה הציונית לא פסקה בעיר. כאשר נוסד ה״בנק הקולוניאלי" נמכרו בסוקולקה כ־200 מניות, והמניה אז עלתה 10 רובלים. העיר לקחה חלק פעיל בהפצת השקל, והצטיינה באוסף כספים לקק״ל. כאשר נוסדה אגודת "צעירי ציון" התרחבה הפעולה הציונית במרה גדולה. הענין הציוני חדל להיות נחלת יחידים, משכילים, והפך לתנועה עממית. ארץ־ישראל התחילה לקבל צורה של ממש. בשנות 1920 ־ 1919 קמה תנועת "החלוץ". התחילו לדבר על העליה, על הגשמת הציונות באופן אישי. גם ההכנסות לטובת הקרנות גדלו באופן מפתיע, וסוקולקה שמשה אות ומופת להרבה ערים אחרות ואפילו לגדולות ממנה. בעת ההיא נוסדה "קרן־ הגאולה". ואנה המקרה שעתון גרמני רשמי, שנדפס בביאליסטוק, חציו אידיש וחציו גרמנית הביא את הידיעה שבא״י כבר הוקמה ממשלה יהודית ואף נקב בשמות של כמה מיניסטרים שקבלו תיקים חשובים. הידיעה הזאת עוררה התלהבות עצומה ורגשי שמחה בל יתוארו בקרב הקהל. לזכר המאורע העלו "צעירי ציון" בראש אחד הבתים הגבוהים שבעיר — שבו היה המרכז הציוני, דגל תכלת־לבן, שהתנוסס כמה ימים רצופינ 4 התושבים הנוצרים וגם שלטונות הכיבוש הגר־ מנים ראו בזה סימן מובהק שאכן הוכרזה א״י כמדינה יהודית והממשלה היהודית הוקמה כדת וכדין.

אך כעבור זמן מר. התרכזד. בפעולה תרבותית — ושעורי ם לעברית וד.דרכ ת חוגים שונים. באותד. התקופה גם נר.ל ה קורס להכשרת מורים לעברית בקבוצי הכשרה, אשר אורגן על ידי "החלוץ". זמן קצר אחרי בואה לקבוצץ ברוכוב נעשתד. לאה לאחד מעמודי התו ך של הקבוץ, עסקד. בכל עניני ו ושמה מוכר היד. לכולם. ...

הופעתה, שפתד. עוזרו ת לה לצאת מגיטו, לנד.ל משא־ ומתן עם פולנים וגרמנים, להמצא בדרכים. היא גם משתתפת בפעולה התרבותית של "החלוץ" ומנד.ל ת קור- סים וסמינריונים לעברית. ...

... קובלסקי, היתה. קרובה ברוחה ל״הפועל הצעיר", שאליה אמנם הצטרפו ראשוני העליד. השלישית עם הגיעם לארץ. מן הראוי להזכיר שפעולות "צעירי ציון" בעיר התבטאו לא רק בשטח התרבות. כי אם גם בשטחי הכלכלד., בתקופד. ההיא, תקופת כיבוש העיר ע״י הגרמנים, נוסדד. ביוזמת הסתדרות "צעירי ציון" צרכניה (קואופרטיב בלע״ז) שניד.ולה היד. בידי ח׳ שמואל כד.ן(אבא של הניד. כהן, הנמצאת בקבוץ עין־החורש). נערים בגיל צעיר אשר חברי "צעירי ציון" יסדו, ביוזמת ישעיד. ויודובסקי, הסתדרות נוער "קדימד.". זו היתה. פרוזדור ל״צעירי־ ציון״ — שרובם התארגנו במסגרת "החלוץ", שנוסף על ההכרה התרבותית עסוק בהכשרה. גופנית ומקצועית לקראת העליה לארץ. ...

... בשנת 1919 בנו בעין־חי שני בתים, כי בוטלו כל הגזירות מימי התורכים. עזרתם של יהודי אמריקה היתה גדולה והנוער היהודי מאירופה עלה בהמוניו ארצה, בעיקר על־ידי "החלוץ", ובתגובה להצהרת בלפור ותנועת העליה, התחילו בשנת 1920 פרעות הערבים, שפגעו גם בעולים החדשים. בין הפצועים היתה גם אחת מסוקולקה, עדה לוין, בהתנפלות שהיתה גם על עין־חי מצד הכפרים הערביים הסמוכים. כמובן שבכל נקודה היה נשק, אולם בגלל היחס העוין מצד הצבא והמשטרה האנגלית נעשה הכל במחתרת. ...