Kielce cemetery

חותנו, רבי חײם שמואל הלוי הורביץ הצדיק מחנצ׳ין, העתיק משכנו לקילץ אחרי השריפה שפרצה בעיר שהחריבה את רוב בתיד״ ובהם גם את בית הצדיק. ובימי המלחמד״ ביום ח״י בטבת תרע״ו נפטר לעולמו, וללויתו באו אלפי חסידים מהס־ ביבה, בהם רבנים וראשי העדד״ והאבל בעיר היה גדול. בין המלוים היה גם חתגו רא״ש. וסיפרו בשם הצדיק מחנצ׳ין, שבשבועות האחרונים קודם פטירתו אמר, שמורגשת התנוצצות של המשיח, והלואי שלא נאחר. ושבוע קודם פטירתו אמר* ״אין עצה אלא לברוח מהעולם הזה״. לפני פטירתו ממש צוה להביא לו מים וברך ברכת שהכל. רא״ש אחרי חזרו מהלוית חותנו היה נרגש מאד וזמן רב נמצא תחת רושם אבדן חותנו. ואכן חםידי הצדיק מחנצ׳ין הקימו על קברו בבית־החײם בקילץ אוהל ובו הציבו מצבת־זכרון, ושנה שנה ביום פטירתו הױ באים מאות חםידים על קבר רבם, מדליקים גרות ומש־ אירים פתקאות על קברו ונותנים פדיונות לאלמנתו הרבגית שהאריבה ימים אחרי פטירת בעלה.

רבי מוטילה היה מבקר בחמלניק שנה שנה בבית ר׳ דוד יוםל זילברברג. כשבא לעיר, קבלה העײרה מראה חגיגי. את ה״שולחנות״ הױ עורכים בבית־המדרש הגדול. הצדיק היה תמיד יושב בעיר מםפר חדשים. אצלו היו אומרים ביום שני וחמישי בתוך התפילה את ״והוא רחום״ הארוך, והױ מםײמים בתפילה בשעה ארבע אחרי הצהרים. ר׳ מוטילה היה צולע על רגל אחת, ותמיד היה הולך עם מקל. דבר זה לא מנע בעדו לרקוד בהקפות של שמחת־תורה עם התורה בלי מקל כשעתײם ללא לאות ועורר התפעלות גם אצל יתר החסידים. חםידױ חשבו דבר זה לאחד ממופתױ. אחרי פטירתו כא ױרשו וממלא מקומו, ואף הוא היה מבקר בכל שנה בחמלניק. לרבי מוטילה הוקם אוהל בבית־הקברות הקילצאי.