Lukow Jewish community

... שבט האב איך געזען אין די זאמדןא זעקס״זיבן קילאמעטער פון לוקאװ, אויפן וועג קיין ראדזין. דא האבן די דייטשן אומגעבראכט טויזנטער און טויזנטער יידן סיי פון לוקאוו גופא און סיי פון אנדערע שטעט און דערפער, פון וואנען יידן זענען געטריבן געװארן. ווארעם פונקט ווי אין דער פאר־ גאנגענהײט איז לוקאוו געוועןא צענטראלער פונקט פאר געשעענישן, ^דער וװ געשעענישן האבן זיך אראפגעגאסן פון היסטארישע ווייטקייטו, אזוי איז אויך די יידישע קהילה לוקאוו געווארןא צענטער פאר מוראדיקע הריגות און פיינען נישט בלויז פאר די יידן פון לוקאוו, נאר פארא סך זןנדערע יידישע שטעט, שטעטלעך און דערפער.

... כמו בסערות קודמות לא נשאר בלוקוב כל סימן, כן לא נשאר שריד בעיר שיראה שכאן חיו, עמלו וחלמו על גאולה שבט יהודים בריא של פודלישה, שלא ידע מנוחה. בחולות בדרך לרדזין, 7־6 ק״מ מלוקוב, ראיתי המון אברים זרוקים— אבריהם של בני שבט זה. כאן רצחו הגרמגים אלפי יהודים הן מלוקוב העיר והן מן הערים, העיירות והכפרים שבסביבה, מחם גורשו היהודים. כמו שבעבר היתה לוקוב העיר לנקודה מרכזית למאורעות, מקום של מאורעות היסטוריים, כך היתה הקהילה היהודית בלוקוב למרכז הריגות איומות ועינויים אכזריים. לא רק ליהודי לוקוב, אלא גם לערים, עיירות וכפרים יהודיים אחרים. קשה לחושי אנוש להבין את הסבל חנורא שסבלו יהודי פולין בדרכם האחרונה לתאי הגזים. גם אם כל השמים יחפכו לדפים, כל היערות לעטים וכל הנהרות לדיו, אי אפשר יהיה לכתוב ולתאר את כל מה שנעשה בשנים1939-1944 על אדמת לוקוב. אין זה בכוחו של אדם לכתוב ואפילו יעשו המשתתפים בספר מאמץ על אנושי, לא יוכלו יותר מאשר לגלות קצה מיריעת הגיהנום.