Przemyśl

עליהם את המסחר בכלל ו25 א). היהודים היו משקיעים את כספיהם, עפ״ר במשכנתאות, ובמדה מדובה מאשר לפני 1488, ולכן לא ויתרו על מאבקם. בד15 בפברואר 1493 השיגו מידי אילברכט הסכם זמני ואינטרים 6 ־׳*) לפיו אמנם הוגבל מסחרם, פרט לשני סוגים: סהר* ־ שוורים ואריגים. הותר להם להביא כל שנה לירידים בפשמישל וביארוסלב 1000 שוורים ולמכור שם גם 500 חבילות ארג. בלבוב הותר להם למכור אריגים בסיטונות. העירונים היו מעונינים לשמור להם את המסחר הקמעוני, שהביא רווחים גדולים ולהשאיר ליהודים את המסחר הסיטוני הכרוך בסכנות וקשיי יבוא מארצות המזרח 26 א).

... בינתים נפטר הפטרון של הישועים, הארכיהגמון יאן דימיטר סוליקובסקי, וכיורשו נתמנה יאן זאמויסקי, חניך האקדמיה בקרקא, שלא היה מאוהדי הישועים. ב*10 באוקטובר 1603 הגיעו לבוב שני חברי הועדה: אדם סטאדניצקי (הסטרוסטה של פשמישל), סטניסלב סטאדניצקי 1 יתר חברי ה : הידונים גוסטומסקי (הוויבוד של פוזנא), כטניסלב גארבבסקי ויאן שוינטוסלבסקי לא באו. דוקא בזמן בואם ללבוב פרצה מחלוקת במחנה העירונים: ועדת תשלומי שכר־ חיילים הכריחה את הסוחרים לשלם סכום גדול, שהרגיז מאד את הרוחות. באותו זמן התכנס בלבד ה״סיימיק" (בית־הנבחרים הגלילי) של רייסין שהיו בו הרבה מתנגדי השלטון, ששנאו את הישועים והתיחסו באיבה גם אל המלך. באותו זמן התכנס גם הועד היהודי של גליל רייסין, פודוליה, ■יוהלין ופודלסיה. הדיונים עם הועדה המלכותית נקבעו להיות במשרדי העיריה. לפני ההתחלה הלכו שלושת יועצי העיר אל כנס ...

... לפי בקשתו של המלך יצאו נשים, ישישים, ילדים את העיר ותכשיטים ודברי יקר נגנזו. בין הנמלטים היו גם הרבנים ר׳ צבי־הירש (בתוך־העיר) ור׳ יהודוד יודל (מחוץ־לעיר). הגברים שנשארו בעיר, כ־1000 איש, גוייסו, וביניהם היו גם יהודים. האוכלוסיה היהודית בלבוב, כמו היהודים בריישה, פשמישל, טרמבובלה, בוצאץ, טארנופול, צורטקוב. היתה חייבת להגן על העיר יחד עם הנוצרים, ולשם כך ניתן לה ציוד של רובים ואבק־שרפה, ולפעמים גם תותחים. לצרכי ההגנה נשרפו הפרברים ובהם הושמד רכוש יהודי. כאשר התורכים התקרבו אל העיר דרשו את

... ׳) הידיעות הראשונות על קהל היהודית ברייסין, הן על פשמישל משנת 1031, שהיתה תחנה חשובה בקו המסחרי בין המזרח והמערב, כאשר הנסיכים הרוסיים יארוסלב ומסמיסלב פלשו לפולין. ...

... תרנ״א (1891), ר, יצחק אהרן ב"ר מרדכי זאב הלוי איטינגא. נשיא כולל גליציה למען עניי ארץ־ישראל, נתמנה לרב אב״ד בפשמישל, אבל בהיותו עשיר לא היה זקוק להכנסה מרבנות ולא חפץ לעקור דירתו מלבוב עיר־מולדתו. בשנת תרמ״ח, אחרי פטירת רצ״ה אורנשטיין, נתמנה לממלא־מקומו כאב״ד בלבוב. מלבד תשובות שנת- פרסמו בספרים שונים נדפסו שני חלקים מתשובותיו

בשנת 1891. במקומו נבחר הרב ר׳ יצחק שמלקיש מפשמישל. בימי כהונתו אישרה הנציבות בשנת 1897 את התקנון החדש של הקהלה הקובע בלבוב שני רבנים: רב־הקהלה של החרדים ורבדהקהלה של המתקדמים. לפי התקנון נתמנו 30 בוחרים, שיחד עם ...

אשר בראש ה עמד ד״ר שוצמן מפשמישל, ואחרי מותו ד״ר יפה׳ מבילסקו׳ שלזיה, אחד הפקידים והמנהלים במחלקת השיכון היה שמואל פצנובסקי מלודז, מראשי תנועת "הנוער הציוני" (נרצח בידי הגרמנים באוגוסט 1942) 14) המחלקה הכלכלית בראשותו של ד״ר זארניצר, סטניסלב רוטפלד, ד״ר בארדאד ואחרים; 5) מחלקת העבודה; 6) מחלקת המסים? 7) מחלקת הבריאות, מנהלה — ד״ר גינסברג ואחריו ד״ר אלכסנדר בלאושטיין; 8) מחלקת הטיפול והעזרה הסוציאלית׳ בראשותו של ד״ר יוסף כהן, עסקן סוציאלי ותיק; 9) המחלקה המשפטית * — ד״ר הירשפרונג ואחרים; 10) המחלקה לסט- טיסטיקה׳ מנהלה ד״ר פרידריך כץ: 11) מחלקת הבניה? 12) מחלקת ״חברה קדישא? 13) מחלקת החינוך, שהתנהלה ע״י אברהם רוטה, מי־שהיה מנהל הגימנסיה המסחרית היהודית׳ ומרת ד״ר ציציליה קלפטן, שהיתה עסקנית פעילה מאד בשדה החינוך המקצועי לפני המלחמה. אך מפאת איסור הגרמנים על פתיחת בתי־ספר יהודיים לא יכלה מחלקת החינוך לפתוח את פעולתה; 14* מחלקת התרבות, שעיקר עיסוקה — בצד האדמיניסטרטיבי ■של עניני הדת. במחלקה זו עבדו: מן הרבנים , האורתודוכסיי ...