Ivankov

נא ך בערך א יאר ציי ט אי ז געקומע ן א באפעל, מ׳זא ל ד י ייד ן צוריקלאז ן אהיי ם קיי ן סקאלע. דעמאל ט זענע ן א ס ך יידיש ע הייזע ר געווע ן צעשטערט, ד י רוסיש ע סאלדאט ן האב ן פשו ט צענומע ן ד י הייזער, באזונדער ס ד י טירן, פענצטער, פאדלאגעס, או ן נא ך ברענבאר ע מאטעריאל ן האב ן זי י גענומע ן צו ם הייצן. ד י בלעכענ ע דעכע ר הא ט מע ן גענומע ן אי ן ד י שוץ־גרובנס. נאטירלע ך הא ט יעדע ר זי ך באמיט, ד י צעבראכענ ע הייזע ר צ ו פארריכטן, או ן מ׳האט, וו י וויי ט מעגלעך, צ ו ביסלע ך פאריכ ט ד י דירות, אב י מ׳זא ל וו י ע ס אי ז קאנע ן וואוינען. א ס ך בלעכ ן פו ן ד י דעכע ר הא ט מע ן מי ט דע ר היל ף פו ן פאליצי י אפגענומע ן בי י איוואנקאווע ר גויים, אוקראינער. אזו י הא ט זי ך דא ס שטעט ל סקאל ע צורי ק באזעצ ט יעדע ר אי ן זיי ן געוועזענע ר דירה. ...

... סיפר לי יוסף מורגנשטרן ־ שחר(כעת בישראל) כי זכורות לו ספקותיו של אבי בנוגע לסיכויו, קיומו ועתידו של המשק החקלאי בארץ ישראל. "שהרי מי יחלוב את הפרות ביום השבת, מי יחרוש את השדות, יזרע ויקצור? הרי יהודים, מטבעם, אינם יודעים לעבוד, ולא עוד: חזקה עליהם שהם בוסרים בעבודה גופנית מפרכת. לכל היותר מבקשים להם מלאכה קלה ונקיה," טען. ומאיר זוסיא טאבאק הוסיף נופך משלו והטעים: "לוא היו בארץ ישראל הגויים הערלים מהכפרים איבנקוב ובורדאקוביץ, אז שאני: להם אפשר למכור "בובל" (פסולת) סחורה, ואילו יהודי חכם ומחוכם לא יתן שירמו אותו". ...