Agudat Israel

מנהיגי הקרילה היו פעם פרנסים יהודײם. הם היו בעלי הבתים של חיי היהודים בעיר. הם החליטו על קבלת רב, בשאלות חינוך דתי ובדרישות השונות. הפרנסים מפעם לפעם הי מאיר ליב גםטרז׳ויטש, ישראל בירכם, מנדל שינברג וזלמן גולדפרב. כשד,חײם היהודײם קבלו מםגרת חופשית, יצרו דתײם אלו מפלגה משלד,ם, ״אגודת ישראל״, שקמה גם בלוקוב. הם פתחו בית םפר לבנות בשם ״בית יעקב״ בנהולו של מנדל פוריםובר. יותר מאוחר נבחרו הנציגים בעיריה ע״י האוכלוםיה היהודית. הם הױ: מאיר ליב גלרנטר׳ משה פליכטנריך, הרש ליזר לנדוי. נציג העובדים היה אנשל מנשפיזר. ...

התקיימו בעירנו גם חברות ביקור חולים ולחם לעניים שאספו תרומות בצורות שונות וכן התנדבו לפעילות בשטחים אלה. וכמובן מלבד החברות ה״רשמיות״ הללו, לבבות היהודים היו תמיד פתוחים לעזור לזולת ולא היה איש שהרגיש את עצמו בודד בעת שמחתו או ח״ו צרתו, כל העיר היתה כמשפחה אחת ושותפה בשמחתו או ח״ו צרת תושבי העיר. ג. אגודת ישראל בתקופת הסער והדחף ...

... אחרי מלחמת העולם הראשונה נוסדה בעיר תנועת אגודת ישראל שיצגה את החוגים האורטודוקסים׳ במיוחד הפעילים בה החסידים והיא יצגה אותם בבחירות אם לעיריה ואם לקהילה היהודית ובראשה עמדו נציגים מוכשרים שיצגו אותה במוסדות הללו. ...

... אין לוקאװ זעגן געװען אקטױו אלע אן אויסנאם פאליטישע פארטײען : אגודת ישראל׳ מזרחי׳ פועלי מזרחי׳ צױנים כללײם׳ צ . ם . צעירי־צױן׳ פועלי־צױן רעכטע׳ פועלי־ציון לינקע׳ פאלקס־פארטײ׳ ״בונד״, ״קאמבונד״׳ קאמוניםטן׳ ״החלח׳ . עם זענען געװען אויך חסידים פון אלע רבישע גזעם . פון די אינסטיטוציעם דארף מען דערמאנען קודם־כל דעם האנטװערקער־פאראיץ׳ די גמילות־חסדים־קאסע און די געזעלשאפטלעכע בענק . ...

... ואני מזכיר את שמו ברגשי כבוד ואהדה. באישיותו הוא גלם דמות פטריאכלית יהודית טפוסית. כל ישותו אמרה כבוד. מעיניו העמוקות והםקחיות נשקפה תמיד התוגה היהודית. ואיזה חן מיוחד היה נסוך על פניו: הוא היה איש מפלגת ״אגודת ישראל״, חסיד נלהב של הרבי מגור׳ צנוע, דתי מאד אך סובלני לזולת.