Łuków

... הקהילה העתיקה בלוקוב נמצאה מבחינה גיאוגרפית־אסטרטגית בפרשת דרכים רועשת בין פולין לליטא ושלטה על המשור של פודלישה. לכן אולי היתה לוקוב הישוב היהודי העתיק ביותר בפודלישה. לפני שהנוצרים הקימו כנסיה, הקימו היהודים בה בית כנסת משלהם. אם לא נראו בעיר המסעות הסוערים של חבורת חמלניצקי, של השוודים, של צבא נפוליון, של הרוסים והאחרים הרי זה רק בגלל העובדה שהעוברים שדדו, רצחו ושרפו את הכל ביסודיות שלא נשאר זכר לבאים אחר כן. ככל שההיסטוריה של עיר הכתר היתה סוערת, כך סוערים ומלאי חיים היו חיי יהודי לוקוב. הקהילה הקדושה לוקוב היתה בעלת יחוס גדול, היו בה הרבנים החשובים של פודלישה וגם רבה האחרון אם אינני טועה היה נכד הקוצקאי. ...

בשנת 1947 בעת נסיעתי בערים ובעיירות ההרוסות של פולין, הייתי גם בלוקוב וקשה היה להאמין, שהעיר נמצאת בנקודה גיאוגרפית ואסטרטגית חשובה. אפשר היה לחשוב שהשוק, הרחובות והבתים הם שרידים לעיר הנמצאת אי שם בסוף העולם. הם זכר לעיר יהודית, עם שלטים, שלמרות שכתובות בהם אותיות זרות, הם ניבטו מעל לדלתות בשקט כאילו אמרו: כאן סחרו יהודים בבדים וכאן היתה חנות סידקית, שם היתה מסעדה יהודית ושם חנות ברזל יהודית. נראה היה כאילו אין שייכות בין השלטים לבין הפנים שמאחורי הדלפקים. פנים זרות, פני אנשים שאין להם עצמיות כאילו הוי צל. נראה היה כאילו מיד יראו הדמויות האמיתיות מאחורי הדלפקים והצל יעלם, החנויות תתמלאנה שוב חיים. במקום הכתמים הכהים של המשקופים, שוב יראו מזוזות. הרחובות יתמלאו תנועה, על האבנים החדות של הגשרים ירעשו אופני ברזל וצעקות בעלי העגלות שוב ישמעו מקצה אחד של העיר לקצה השני. ...

... היהודים בלוקוב לוקוב היתה עיר עתיקה - עתיקה היתה יותר מכל הערים שבסביבותיה הקרובות. היה בה כנראה ישוב במאה ה־12 לספירה. במאה ה־13 לספירה ידוע בה ישוב בשם לוקוב. • ...

לדאבוננו אין בשאלה מוזכר כל תאריך ואין מוצאים את התשובה. גם שם השואל לא מוזכר. אולם יכולים אנו לשער. המהר״ם נפטר בט״ז אײר שע״ו, גם אם נניח שהשאלה נשאלה בשנתו האחרונה, הרי היה זה 35 שנה לפני פלישת חמלניצקי ללוקוב. אך אין ספק שהשאלה נשאלה מספר שנים לפני כן, כי ר׳ יואלםירקים המוזכר ע״ש יצירתו בית חדש היה רב בלוקוב בשנים 1614—1613. לא מתקבל על הדעת שהוא ישלח שאלה כזו למהר״ם מלובלין. הוא היה בלי םפק פוםק בעצמו בענין. מכאן שעלינו להניח שהיא נשאלה קודם לכן כשללוקוב לא היה רב חשוב כזה שיוכל בעצמו לפםוק בשאלה נכבדה כזו או בזמן שללוקוב לא היה רב כלל. מכאן אנו רואים שבית הכנסת שנשרף ע״י חמלניצקי לא היה הראשון. לפי הםברות הרי שבית הכנםת הנזכר בשאלה אל המהר״ם היה המקום הקדוש הראשון של יהודי לוקוב הבנין כנראה עמד זמן רב עד לשריפתו. אך כל זאת היא לא ױתר מאשר השערה. מאחר וברור לנו שקהילה לא נולדת בן לילה והנה למעשה תוצאה הדרגתית ובמױחד בתקוצ ה ההיא, שבה אי אפשר היה להקים בית כנםת בלי היתר וזכות מױחדת, לקהילה, מכאן שישוב בלוקוב החל במאה ה־15 אם לא לפני כן.

... בכתב הזכויות שנתן ב־10 למאי 1659 ליהודי לוקוב, המבוסס על ה״פרױילגיה״ השרופר״ נאמר: ליהודים זכות מגורים בלוקוב, חופש מסחר, מותר להם לעסוק בהכנת שעוה, להיות בעלי גתות, בעלי בתים וכן זכותם לבית כנםת מעץ או אבן ובית קברות. אחרי שריפת בית הכנםת הישן על ידי ההידמקי ם הותר לבנות חדש במקומו, אפשר לשאול בן כמה היה בית הכנםת הישן שנשרף הא ם היה זה בית הכנסת הראשון? המקורות הפולנײ ם שותקים בענין (לפחות לנו לא ידוע דבר ממקור פולני). אך ברור לנו ממקורותינו, כי לא היה בית כנסת זה הראשון. ...

כפי שכבר נאמר היה בכתב הזכות רשות ליהודי לוקוב לגור בעיר, חופש מסחר, להכין שעוה ולעסוק בגתות. ענין הצכים לא הוזכר. צכים מסוימים הרשּו ליהודים לעסוק בעניניהם בחוסר ברירה. הצכים הפולנײם לא יכלו לאסור על היהודים לאכול בשר או להכריחם לאכול בשר טריפה, כי זה היה בנגוד לכתב הזכות שנתן ליהודים זכוױת מלאות לחױת כיהודים, כלומר: לשמור על דיניהם וחוקיהם. כך הױ חײטים יהודײם, כי היהודים היו צריכים להם לשם תפירת בגדים כשרים כדי להמנע מללבוש שעטנז. צכים אלה ואחרים שהוקמו היו צריכים לסבול ממלחמות של הצכים הפולנײם. ...

... ב־1796 תשלום מם החותמת לספרים יהודײם, הביאו 442 יהודים 1587 ספרים לחתימה. אפשר להניח שלא כל הספרים הובאו לחתימה: יש הוכחות שהיו אז בלוקוב 500 או יותר בתי אב יהודײם, ולכל בית אב בממוצע היו םפרים (כמובן: סדורים, חומשים, עשרים וארבע ש״ם ועוד). ...

מתי הגיע הב״ח ללוקוב לצערנו אין בידינו תאריכים מדויקים. אנו יכולים רק לשער. אפשר להפיק מהשאלה שלוקוב שאל את המהר״ם מלובלין בענין בית הכנסת השרוף, מתי נשרף בית הכנסת ן תשובת המהר״ם היא בלי תאריך. קשה לתאר שהשריפה היתה בימיו האחרונים של המהר״ם, כי המהר״ם נפטר ב־1616, כלומר שב״ח היה בן 55, והיה בפולין ולא מתקבל על הדעת שיהודי לוקוב לא ישאלו אותו בענין אם היה פעם רבם? חייבים לכן לקבל שזה קרה לפני שהב״ח היה רב של לוקוב, או שזה קרה כשהמהר״ם היה לראשונה בלובלין ב־1585—87 (משם נקרא לקרקוב וב־1613 חזר ללובלין). לכן אפשר להניח שב״ח היה רב בלוקוב בשנים 1585—1587 וכרב צעיר שולח את השאלה למהר״ם, או שב״ח היה רב מיד אחרי המקרה. אנו יודעים שהב״ח היה רב

פרוגרםיסט כה היה אברהם מנדלברג״י ■ מלוקוב. הוא היה כנראה פעם גביר שירד מנכסיו (אולי בגלל המאורעות). בבקשותיו הוא טוען שמגיעים לו זכויות שװת. כי ילדיו מדברים וכותבים פולנית, אמנם הוא עדיין לובש בגדים יהודים, אך מבטיח לשנותם במהירות עם עזיבת הגליל. ...

עם התנועה׳ שבראשה עמדו יהודים לאדתײם. זה דרש אומץ ואידיאליזם בעיר כמו לוקוב. אך עובדה שכבר בראשית התנועה הציונית היתה בלוקוב קבוצה שהזדהתה עם התנועה והשתדלה לרכוש אוהדים לרעױן הצױני. בענין זה אנו קוראים בדו״ח שהופיע בעתון השבועי ״המליץ״ 2 ^ ואנו מצטטים; מודיעים מלוקוב׳ שכשהמשכיל ישראל (צריך להיות ליתר) בײניש גולדפרב ממזריטש עבר בעירנו והוא אדם שהנו בלב ובנפש מסור לאידיאל הציוני׳ והוא כבר נאם בענין הציונות בערים גדולות חינם׳ בלי לקבל תמורה — בקשוהו הרבה אנשי העיר שגם ידבר בפניהם על מטרות הצױנות ושאיפותיה. הוא קבל בקשתם והסביר להם חשיבות הישוב בא״י. דברױ חדרו ללבבות (השומעים) ועשו רושם חזק ...

... ב־ת בנובמבר 1918 הפכד, פולין עצמאית. הארץ היתה הרוםה אחרי שנות המלחמה הקשות. כך גם האוכלוםיה בלוקוב שחיה בעוני גדול. אנשי העיר (לשעבר) באמריקה הביעו רצונם לשלוח עזרה בשביל יהודי לוקוב הענײם, ...

... בית הספר היסודי התקײם 3 שנים. בגלל ההתעללוױת של שלטונות החינוך וכן בגלל חוםר כסף נאלץ בית הספר להסגר. בזה נהרס ענף תרבותי חשוב בחיי היהודים בלוקוב.

... בלוקוב היה בית כנסת גד־ול, שהכיל מספר מאות מתפללים. בית הכנסו: היה פאר העיר. הוא נצב ע״י הצבעים הטובים בעיר, הרש ליב רוחײם מטס מנדלבוים. ליד בית הכנסת היה גם בית מדרש קטן, שבו התפללו יהודים פשוטים כמו בעלי עגלד״ / קצבים ובעלי מלאכה. הם גם נקראו ״חברה מקרא״. בכל ערב בין מנחה למעריב ובשבת אחרי הצהרים הם למדו חומש עם ר׳ אהרן מקרא־רבי. גם בבית הכנסת הגדול ישבו בכל ערב קבוצת יהודים מסביב לשולחן ארוך ועמם למד ר׳ אפרים ליכטנברג. בתלמוד התורה למדו מספר מאות ילדים ענײם. התלמוד תורה קוײם ע״י הקהילה. ...

התנועה הלאומית־הצױנית גם התפשטה בחלק מהנוער שנתפסו לגינוני פעולות תנועות הנוער שהױ אז באופנה וכך עזבו רבים מבני־עירנו את םפסלי בית המדרש וגם עזבו את דרכי חײ הוריהם שהיו מבוםםים על חיי תורה ומצװת והתמסרו בלהט נעוריהם לאידיאלים השונים שחדרו אז לרחוב היהודי ועל כל אלה הקורא ימצא הרבה חומר בםפר זה. ברצוני לצײן פה, כאחד שנולדתי וגדלתי בעיר לוקוב וחײתי בה כל התקופה שבין שתי מלחמות העולם ובשנים האחרונות לפני מלחמת העולם השניה, גם הײתי פעיל בה (למרות שהײתי צעיר מאד)׳ שלמרות הכל נשארה לוקוב עיר שרוב האוכלוסיה היהודית נשארה דתית וממשיכה בדרך אבותיהם.

... לוקוב היהודית ...

4 פרװנים׳10 כובעגים׳4 עושי מגבעות׳33 נגרים׳12 בוני בניני עץ׳4 עושי עגלות, 2 חרטים׳4 עושי חביות עץ׳17 מסגרים׳25 נפחים׳8 פחחנים׳8 שענים׳3 צורסים׳ 2 מתיכי נחושת׳30 אופים׳5 אופי עוגות׳23 עובדי בנין׳2 עושי תנורים׳8 זגגים׳ 6 צבעים׳3 רפדים׳11 ספרים׳3 כורכים׳2 צלמים׳2 תופסי כלבים ומנקה ארובות. מכל בעלי המקצועות הנ״ל ברור ש־73 אחוז היו יהודים. מובן גם שהיו מקצועות נוצרײם במאה אחוז׳ כמו למשל תופסי כלבים ומנקה ארובות. לזה צריך להוסיף אחוז רציני שלא הױ רשומים כבעלי מלאכה או כפועלים׳ כי הרי היתה חרפה להױת סועל... צריך להעיר שבלוקוב היה מספר גדול של סוכרים׳ כותבי מזוזות׳ תפילין׳ ססרי תורה ועוד דברי קודש דומים׳ שאת תוצרתם שלחו גם לחוץ לארץ (אגב׳ הכרתי קומוניסטים שהיו עוסקים בכך). אפילו ממספרים לא מדויקים כנ״ל רואים שלפחות ()3 אחוז מיהודי לוקוב היה פועליםי בכלל לא היתה העיר׳ עיר גבירים. יהודים הױ בדרך כלל מתסתלים כדי להשיג קצת פרנסה. אני זוכר׳ שבעודי ילד שמעתי הפזמון חוזר: /׳אי װי נעמט מען פאניעס (די רוסישע) צײטן׳ פארא קאפיקע האט מען געקענט לעבן״ (אי איך מחזירים את תקופת הרוסים׳ שעבור קופיקה אפשר היה לחױת). עובדה׳ שבין השנים 1930—1914 קטנה האוכלוסיה היהודים ב־30 אחוז. אנו גזכרים שרק דברו על נסיעה׳ על הגירה׳ וקנאו בכל אחד שהצליח לפרוץ מלוקוב.

... יסוד ארגון השומר הצעיר בלוקוב היה חידוש לא רק לנוער והמבוגרים בלוקוב׳ ...

... ההופעה הראשונה היתה בל״ג בעומר. כ־סס 2 צעירים צעדנו ברחובות לוקוב לבושים בתלבושת צופים, ובילינו יום ולילה ביער, בו התקיימו כל מיני משחקי צופים וכן הרצאות ״מעניני דיומא״, בעיקר על החיים בארץ ישראל. הטיול עשה מהפכה בלוקוב. הפולנים לא רצו להאמין, שיהודים יכולים להיות גם צופים ולצעוד באופן חפשי, עם ראשים מורמים. אני רוצה להעיר, שהציוני בנדרמן עזר רבות בארגון טיול ל״ג בעומר החגיגי. הוא בכלל עזר להשומר הצעיר. ...

אני לא בלתי הרבה זמן בלוקוב, אבל במשך זמן הױתי שם הםפקתי להכיר אנשים רבים מילידיה והױלי פגישות ושיחות עמהם. אבל אישױת כמו ר׳ יונה נוייז״ל היתה מיחידי םגולה. בתור עםקן צבורי היה גבוה משכמו ומעלה מכל אלה שעמדו בםביבתו. ...

... אחד מטובי הבנים בלוקוב יעמודי ה־ התװך של התנועה הצױנית הדתית בעירנו. איש׳ אשר כל חײו הױ קודש לבנין הארץ. ...

עד מחצית 1941 חיו היהודים פחות או יותר רגיל. הצרות היהודיות האמיתיות החלו עם ההתנפלות של הגרמנים על רוםיה. הדבר החל בהוראה, שכל היהודים בגילים 17—50 יתיצבו בחצר השוק, משם העבירו אותם בקבוצות לעבודת כפיה. מקום עבודה אחד היה בלפוקם: במחנות, מקום עבודת כפיה אחר נמצא ברוגוז׳ניצה ליד מזריטש. ברוגוז׳ניצה הייתי עד להריגת מספר יהודים, ליבק קרפנקוב, יעקב פלישהקר ושמואל לײזרוביץ׳ (הקצב). בראותי מה שקורה, ברחתי מהמחנה וחזרתי ללוקוב. צריך לציץ שבזכות אברהם ויסבויים ניצלו הרבה יהודים במחנה רוגוז׳ניצה. מאוחר יותר, בחורף, שחררו את כולם והחזירום ללוקוב. ...

לאחד המרתפים התפרצו הגרמנים הפראים והאוקראינים. הם פתחו ביריות וללא הפסק צעקו: ״ראום, יודן, ראום!״ באפלולית המרתף נשמעו הכדורים של האוטומטים. הם נתקלו בקירות ריקים׳ כי עוד קודם יצאו כולם את המרתף. בערב הגיעו שוב הגרמנים ושוב ירו פנימה. אולם רק הד הדהד כתשובה. אין יותר יהודים בעיירה, לוקוב נוקה מיהודים!.. . ...

... אבל חורבננ ו בפולי ן הנ ו הר י הגדו ל בױת ר ולכ ן הכא ב גח ל מנשוא • אנ ו כואבי ם את חורב ן לוקו ב בלבנ ו ויודעי ם כ י הכא ב ל א יגמ ר ע ם מותנו . מ ה מוזרי ם דרכ י הגורל . יקירינו בחײכ ם הקשי ם והמרי ם םבלת ם םב ל מ ר ואפיל ו לבכו ת ע ל קבריכ ם איננ ו יכולים . כי את ם פזורי ם בשדות ׳ יערו ת ולקב ר ישרא ל ל א הביאוכם . ...

... מעסקני ״המזרחי״ בלוקוב. כדנזפחת עדלפוים־פרידמאן ...

... כפי שידו ע לנ ו הזכו ת החוקי ת לישו ב יהוד י בלוקו ב מבוסס ת ע ל כת ב זכו ת שהמל ך יאן קזימי ר וקודמ ו א ו קודמי ו נתנ ו ליהודי ם שהתישב ו בלוקוב .