Mizrachi

ד״ר לפילוסופיה ומוסמך בית־המדרש לרבנים בוינה. ממייסדי האגודה האקדמאית ״בר כוכבא״ בוינה. משנת 1903 — מורה־דת בגימנסיה השניה בלבוב. בימי מלחמת העולם הראשונה היה רב צבאי בחזית האיטלקית. ממארגני "ועד־ העזרה״. אחרי 1918 — מפעילי התנועה הציונית וממנהיגי ״המזרחי״ בגליציה המזרחית. 1923 — 1927 — חבר הסיים הפולני, ב־1927 נתמנה כקונסול פולין בחיפה׳ ואח״ב בתל־ אביב. לקח חלק פעיל בחיים הציבוריים בארץ־ישראל, פרסם מאמרים מדעיים בפולנית, גרמנית ועברית. היבר ספר "דקדוק הלשון העברית", כתב על סלובצקי ייחסו לתנ״ך. איוב והדרמה היונית. ...

... התנועה הלאומית, הביאה את החרדים לשיתוף פעולה עם המתקדמים וממילא הוטבו היחסים בין חלק מן החרדים ובין המתקדמים. הסתדרות "המזרחי" שקמה מתוך שורות הציונים, ומטרתה היתה שיתוף־פעולה עם כל החוגים והמתקדמים בכלל בענינים, שאין להם אופי דתי, דחתה מפניה חלק מן החרדים, שמצאו פסול בכל קשר עם המתקדמים, וגרמה ליצירת,אגודת ישראל׳ ...

... רת; בסעודת־מצוה או בסעודה־שלישית של שבת היו מספרים סיפורים מאלפים של ר׳ ישראל מרוז׳ין ושל האדמו״ר הראשון לבית טשורטקוב ועל הנהגות ר׳ ישראל מטשורטקוב ופרטי חייו בגולת וינה. בשנת 1923 בא הרבי ר׳ ישראל בפעם הראשונה אחרי מלחמת העולם לביקור בלבוב, בדרכו לטשורטקוב. אלפים מחסידיו ומעריציו באו מכל קצוי פולין לגליציה לקבל את פני רבם, והיתה זאת הפגנה עצומה. הרבי הזקן, העדין והאציל, עשה רושם על כל רואיו. באולם הגדול בבית־החרושת של חסידו ר׳ משה גריפל ברחוב לעגיונוב התאספו חסידיו, וניגשו אליו אחד אחד, ובידיהם הפתקאות (קויייטעל). לשפוך לפניו את שיחם, שמחתם וצרותיהם. הוא קיבלם באהבה ובחדוה, קורא ומעיין בכל פרט ושואל ומשיב ומברך את כל אחד. אח״כ קיבל הרבי משלחות מטעם הארגונים השונים שבעיר: ההסתדרות הציונית, "המזרחי", "האגודה", הנהלת הקהלה וכר. בצאתו את לבוב ליווהו המונים בטקס־פרידה רב־רושם.