Vienna

לבעלי אחוזות, או לחוכריהם בגאליציה האוסטרית. סוחרי עופות היו קונים ברוסיה אווזים, שבשרם, שומנם וכבדיהם היו מצרך מבוקש ביותר על ידי האוכלוסיה היהודית. מוצרים רבים אחרים נקנו ונמכרו בסיטונות ובקמעונות על ידי סוחרי המוכשרים של סקאלה: בתי מסחר גדולים לבדים ולבגדים מוכנים, לעורות, נעליים ומגפיים סדקית ומצרכי מזון. מחסני ברזל־בניה, כלי עבודה פח מכשירי עבודה פשוטים ומשוכללים סיפקו סחורתם לכל הסביבה. אחד מסוחרי הברזל היה סוכנם של חברות מסחריות גדולות בווינה, פראג וברין. ושוב ־ הרבה מן הסחורות האלה היו מוברחות לרוסיה אשר היתה "בולעת" כל מה שהגיע מהמערב. כמה יהודים עשירים עסקו במסחר בחומרי בנין עצי בניה ונגרות. "הדרכים הפולניות" ומסילות הברזל היו זקוקות לכמויות עצומות של אבני תשתית וחצץ באשר באותם הימים זיפות כבישים לא היה ידוע בכלל. חומרים אלה הוכנו במחצבות המקומיות וסוחרי סקאלה סיפקו אותם למרחקים, עד טארנופול סטאניסלאבוב וזלוצ׳וב. ...

מובן מעצמו כי בתקופה סוערת ובמצב בלתי־יציב מעין זה אין לצפות להתפתחותם ולקידומם של חיי החברה והתרבות, מה גם שרובם של הצעירים בעלי ההשכלה והסטודנטים היו מגוייסים לצבא האוסטרי או הצליחו להשתקע בווינה, בירת האימפריה האוסטרית. ...

בחירת המורים הייתה מוצלחת ביותר והדבר השפיע על מהלך ההתפתחות של מוסד חינוכי זה. מ.א. טננבלט היה חניך של מספר ישיבות, קנה השכלה כללית בוינה והיה לאחד המחנכים המעולים. במקביל הוא טיפח גם את נטיותיו לעתונאות ומאמריו התפרסמו ב״המצפה״,ה״עולם ","הזמן " ואחרים. לאחר זמן מה התמסר כולו לעיתונאות בלבד. היה כתבו האירופי של ״פארווערטס״ הניו־יורקי. משנת 1921 ניהל את הסניף הוינאי של ״איטא״ (הסוכנות הטלגרפית היהודית) ומשנת 1935 ניהל את ה״איטא" בארץ ישראל, בירושלים, ויחד עם זאת עסק גם בכתיבה. ...

... לערערס , אוניווערסיטעט־סטודענט ן וכדומ ה אינטעליגענץ . איינע ר פו ן ד י דאקטוירי ם אי ז געווע ן דר . זיידנער . ע ר הא ט שטודיר ט מעדיצי ן אי ן ווי ן או ן אי ז געווע ן "פארדייטשט" . ע ר הא ט גערעד ט דייט ש א ץ דייטשמעריש . ע ר הא ט געהא ט א בערד ל או ן געטראג ן א צוויקע ר אוי ף א שווארצ ן בענדל . ע ר אי ז ניש ט געווע ן קיי ן זייע ר איבערגעשפיצטע ר (יעקע׳וואטע ) או ן אביס ל שלאברי ק אי ן גאנג . האב ן שטאטיש ע ליצני ם אי ם גערופ ן "שאי ע משה" , אויפ׳ ן נאמע ן פו ן שטאטיש ן שוטה . . . ...

דערפילנדי ק זי ך עפע ס ניש ט מי ט אלעמען , אי ז אווע ק קיי ן ווי ן זי ך קורירן . רעכענענדי ק לענגע ר צ ו פארבלייב ן אי ן ווין , הא ט ע ר ביי ם איינפאק ן ניש ט פארגעס ן מיטצונעמע ן אלץ , ווא ס א יי ד דארף , ווע ן ע ר לאז ט זי ך אי ן ווע ג אריין . טלי ת או ן תפילין , א חוק , דא ס שטריימל , ד י זיידענ ע קאפאט ע א ץ.. . א היפש ן זאפא ס "אש ר יצר " פאפיר . אפזייענדי ק דאר ט א שטיק ל צייט , הא ט ברו ך ליי ב דערזען , א ז דא ס אשר־יצ ר פאפי ר אי ז אי ם אויסגעגאנגען . ניש ט טראכטנדי ק לאנג , אי ז ע ר אריי ן אי ן א פאפי ר געשעפט . דע ר "יעקע" , כאט ש א יידישער , ניש ט פארשטייענדי ק מע ר וו י דא ס וואר ט פאפיר , לייג ט אי ם אווע ק פאפי ר מכ ל המינים , שריי ב פאפיר , פאק־פאפיר , בלומע ן פאפיר , וואנט־פאפיר . ברו ך ליי ב אי ז ניש ט ...