Poland

אחוז די גבוה של משפחות חסרות אמצעי קיום היה בוודאי מגיע לגבול הרעב וחוסר כל לולא העזרה שהושטה להן משני מקורות: הלוואות ללא ריבית מקופת גמילות חסדים שהוקמה על ידי עסקנים מקומיים, רובם ככולם, ציונים. הקרן נוסדה מתרומות נדיבות של יוצאי העיירה בארה״ב, "הלנדסמנ ־ שפט" הסקאלאית, ושל קרנות עזר שבארצות הגולה האחרות. המקור השני: משלוחי כסף וחבילות למשפחות שהיו להן קרובים מעבר לים. המדיניות האנטי־יהודית של שלטונות פולין וגילויי האנטישמיות מצד האוכלוסיה (החל מתקופת גראבסקי וכלה ...

און אנטאנייע מעשה: אין זומער פון 1920, בעת דער אפענסיווע פון לעאן טראצקי און טוכאטשעווסקי אויף פוילן און גאליציע, האט סקאלה פארזוכט דעם טעם פון אריינמארש פון די באלשעוויקעס. דאס זענען געווען אפגעריסענע־ אפגעשליסענע נישט־דיסציפלינירטקייטע כאפטעס. די באלשעוויקעס זענען געווען אין סקאלה בלויז זיבן וואכן. מען האט פון זיי שווער געליטן. זיי האבן כלומרשט "קאנפיסקירט" דאס הייסט גענומען וואס נאך ס'האט זיך געלאזט, וואס עס איז זיי געפאלן אין אויג און וואס עס איז זיי געקומען אונטער דער האנט. "רעוואלוציאנערן" קעמפער פאר א כלומרשט, נייער געזעלשטפטלעכער ארדענונג האבן זיי קודם כל גענומען, געשלעפט, מיט גוטן און מיט בייזן, אן א סדר, אפילו אן תירוצים, און אן רחמנות. נאך זיבן וואכן פון דער דאזיקער אקופאציע איז מען פון זיי פטור געווארן.

נאכ׳ן פונאנדערפאל פון דער עסטרייכישער אימפעריע, אונטער דער ממשלה פץ פוילן, איז געקומען א קענטיקע ירידה אין א סך הינזיכטן. ס׳האט זיך אדך פארשפרייט א ביטערער אנטיסעמיטיזם. דאך האבן סקאלער יידן־ווייטער אנגעהאלטן א מעמד, הגם א סך האבן זיך געראנגלט פאר זייער עקזיסטענץ, עקאנאמיש, פאליטיש אץ סאציאל. ...

האודים המוצלים מהתופת לא חשבו, ולו לרגע קט, לבנות שוב חייהם על האדמה הרוויה נחלי דם. מצווה גדולה וצוו מוסרי קדוש הם ראו בהושטת עזרה לשלטון הצבא הסובייטי ולממשל הזמני בביעור קני הבאנדיטים האוקראיניים שביערות, בתפיסת הרוצחים המקומיים ובמתן עדות במשפטיהם. הניצולים, בחסדיהם של הגויים הטובים עשו הכל, כדי לגמול למיטיביהם על סיכון בטחונם וחייהם, לכל אחד לפי צרכיו ומשאלותיו. והנה שוב נרצחה ניצולת־השואה בידי ה״באנדרובצים" וזאת היתה הוכחה נוספת, כי יש לברוח מהאדמה הארורה. החלה הפזורה־שלאחר־ השואה. כמה גברים גויסו לצבא הסובייטי ותרמו חלקם לנקמה במפלצת הנאצית ולהבסתה. כל השאר עברו לפולין המשוחררת והתרכזו בחלקה המערבי ובשטחים שסופחו לפולין מגרמניה, בשלזיה העלית. חברי התנועות הציוניות שמלפני המלחמה נרתמו לחידוש הפעילות הלאומית בקרב שרידי השואה, ונוצרו גרעיני התנועות לקיבוצי־נוער בערים הגדולות: וארשה, לודז׳, קראקוב, קאטוביץ ובעיירות שכיה. הקדשנו מאמצים נואשים לאיסוף ילדים יתומים ולהוצאתם של אלה, אשר כבר נקלטו ב״אינטרנאטים" קומוניסטיים, מהפנימיות הללו, כדי להבריחם דרך הגבול הפולני־צ׳כי לאוסטריה ולגרמניה הדרומית. מספר מסויים מניצולי סקאלה מצאו מקומם הארעי ב״מחנות העקורים״ (5 קוח 03. ק.□) בגרמניה, ובאוסטריה ומשם החלו להתפזר בעולם החופשי, מי לארה״ב ולקנדה, ומי לארץ ישראל.

הסטטיסטיקה המצורפת לספר הזכרון (דף 143) מראה כי כ־13 ניצולים היגרו לקנדה, למעלה מ־60 השתקעו בארה״ב, 2 משפחות נשארו בפולין, 49 עלו לישראל והיתר התפזרו בארצות אחרות. ...

לנגד עיני רוחי צפה תמונה מאותם ימים רחוקים כשאני הייתי סטודנט ומוניו פידרר־קצין בחיל התותחנים הפולני: מטיילים אנו, החבורה הצעירה של הנוער הסקלאי, בשדרה היפה "אויבן אין טויער" ("בשער למעלה") ולפנינו מטייל זוג צעירים מרשימים ביופיים ובהידורם: זישקה פרייפלדר עם ארוסה מוניו פידרר; היא בלבוש נאה ובהילוך מעורר כבוד, כיאה לבתו של ר׳ ישראל לייב פרייפלדר, מנהיג ציוני עירנו,והוא במדיו, כשהדורבנים הצמודים למגפיו משמיעים צלצול צעידה צבאית. גאים היינו עליו, אנחנו בני העם המדוכא, השנוא והמושמץ כפחדנים. ידענו אמנם כי לא מרצונו הטוב ולא מתוך שמחה הוכנס לשורות הצבא האנטישמי, אבל גם זאת ידענו כי צעיר חסון זה מייצגנו שם בכבוד ובראש מורם. ...

אי ך הא ב געזאל ט זיי ן אי ן סקאל ע בלוי ז דרי י וואכן , אבע ר געבליב ן דארט ן בי ן אי ך זיב ן וואכן . ווע ן אי ך הא ב פארגליכ ן סקאל ע פו ן 1 ו 19 , וו י אי ך הא ב ד י שטא ט איבערגעלאזט , מי ט דע ם ווא ס אי ך הא ב געטראפע ן אי ן 1929 , הא ט ע ס אי ן מייג ע אויג ן אויסגעזע ן א חורבן . כמע ט 90 פראצענ ט פו ן ד י בעל י בתי ם זענע ן געזעס ן ממ ש א ן פרנסה . ר י אנטיסעמיטישע , פויליש ע רעגירונ ג הא ט ניש ט דערלאזט , א ז ד י ייד ן זאל ן קאנע ן אנהאלט ן א מעמ ד או ן האב ן א באשטאנד . אל ע ייד ן א ן אויסנאם , האב ן זי ך באקלאג ט וועג ן ד י גרויס ע שטייערן , ווא ס ד י פויליש ע מאכ ט לייג ט אוי ף זי י ארויף , מע ן שינד ט א פ ד י הוי ט או ן ס׳אי ז ממ ש ניש ט צו ם ...

באלד האט מען אונז געלאזט וויסן, אז כמעט אלע סקאלער האבן שוין פארלאזט פוילן. טייל זענען געפערן קיין עסטרייך. אנדערע קיץ איטאליע אץ איינציקע קיץ ארץ ישראל. מיט א טייל פץ זיי האבן מיר אנגעהאלטן פארבינדונגען. אינגיכן האבן אנגעהויבן קומען די ערשטע פליטים אויך קיץ אמעריקע. ...

... רישו ם "סקאלה " בספ ר "פולי ן בימ י הביניים, " כר ך ...