United States

מחרוזות אלמוגים מאיטליה. יעדם הסופי היתה רוסיה שאליה היו מגיעים בהברחה. יצוא ביצים לארצות אירופה המערבית נמצא גם כן בידי יהודים סקאלאים ונמשך, במימדים גדולים, עד מלחמת העולם השניה. בתחילת המאה הנוכחית התחיל להתפתח בסקאלה יצוא קטניות למיניהן: שעועית, אפונה, תלתן, קנבוס. כל זה נקנה ברובו ברוסיה ונשלח לגרמניה, שוויצריה, איטליה, צרפת, אנגליה וספרד ואפילו לארה״ב, קובה ופורטו־ ריקו. ...

... זר ם ש ל עריקי ם כאל ה שט ף א ת הגבו ל בשנ ת 905 ו בתקופ ת המלחמ ה הרוסית־היאפאנית, כאש ר צעירי ם יהודיי ם החל ו להימל ט מסכנ ת הגיו ס לצבא ו ש ל הצא ר השנוא. הפליטי ם נעזר ו ע ל יד י אחיה ם בסקאלה, רוב ם הגר ו לארה״ב, אחדי ם הצטרפ ו לעלי ה השני ה לא״ י ואחרי ם השתכנ ו בסקאלה. ...

אחוז די גבוה של משפחות חסרות אמצעי קיום היה בוודאי מגיע לגבול הרעב וחוסר כל לולא העזרה שהושטה להן משני מקורות: הלוואות ללא ריבית מקופת גמילות חסדים שהוקמה על ידי עסקנים מקומיים, רובם ככולם, ציונים. הקרן נוסדה מתרומות נדיבות של יוצאי העיירה בארה״ב, "הלנדסמנ ־ שפט" הסקאלאית, ושל קרנות עזר שבארצות הגולה האחרות. המקור השני: משלוחי כסף וחבילות למשפחות שהיו להן קרובים מעבר לים. המדיניות האנטי־יהודית של שלטונות פולין וגילויי האנטישמיות מצד האוכלוסיה (החל מתקופת גראבסקי וכלה ...

... , כי יש לברוח מהאדמה הארורה. החלה הפזורה־שלאחר־ השואה. כמה גברים גויסו לצבא הסובייטי ותרמו חלקם לנקמה במפלצת הנאצית ולהבסתה. כל השאר עברו לפולין המשוחררת והתרכזו בחלקה המערבי ובשטחים שסופחו לפולין מגרמניה, בשלזיה העלית. חברי התנועות הציוניות שמלפני המלחמה נרתמו לחידוש הפעילות הלאומית בקרב שרידי השואה, ונוצרו גרעיני התנועות לקיבוצי־נוער בערים הגדולות: וארשה, לודז׳, קראקוב, קאטוביץ ובעיירות שכיה. הקדשנו מאמצים נואשים לאיסוף ילדים יתומים ולהוצאתם של אלה, אשר כבר נקלטו ב״אינטרנאטים" קומוניסטיים, מהפנימיות הללו, כדי להבריחם דרך הגבול הפולני־צ׳כי לאוסטריה ולגרמניה הדרומית. מספר מסויים מניצולי סקאלה מצאו מקומם הארעי ב״מחנות העקורים״ (5 קוח 03. ק.□) בגרמניה, ובאוסטריה ומשם החלו להתפזר בעולם החופשי, מי לארה״ב ולקנדה, ומי לארץ ישראל.

הסטטיסטיקה המצורפת לספר הזכרון (דף 143) מראה כי כ־13 ניצולים היגרו לקנדה, למעלה מ־60 השתקעו בארה״ב, 2 משפחות נשארו בפולין, 49 עלו לישראל והיתר התפזרו בארצות אחרות. ...

עם שחרורה היא נישאה לרוקח פבוני וזיידמן וכאשר התחילו שרידי השואה, אזרחי פולין לשעבר, לנדוד מערבה, נדדו גם הם והתיישבו בעיר ביטום שבשלזיה העילית. הזוג נשאר חשוך בנים. העבר הנורא העיק על חייה של דבורה, לבה השבור לא התאושש עוד ממראות האימים שמלאו ימיה ולילותיה. במשך שנים התנהלו בינה לביני חילופי מכתבים בהם ניסיתי לשכנעה שתבוא ארצה ותעזוב את ארץ הדמים והזכרונות הנוראים. סיבות רבות גרמו לכך שעל אף רצונה העז לא נתממש חלומה זה, ובהיוודע לה כי שרידי עירנו, החיים בישראל ובארצות הברית, עומדים להוציא ספר זכרון להנצחת הקדושים, החלה אף היא לרשום זכרונותיה בקצב גובר והולך, כאילו חשה כי קיצה קרב. ב־8 ביולי 1964 מתה פתאום מהתקף־לב והובאה למנוחות על אדמת נכר ־ והיא רק בת 42 במותה. ...

... **הרב ד״ר חיים רלס (דודה של דורה זאנדברג) ניצל בתקופת השואה מידי הפאשיסטים האיטלקיים והנאצים ובילה זמן מה במחנה פליטים סגור בשוויץ. עם תום המלחמה היה רב באנקונה ורבה הראשי של טריאסט. בראשית שנות ה־50 היגר לארה״ב וכיהן כרב בעדה הקונסרבטיבית בעיר סופיריור, ויסקונסין. בקיץ ו97ו חזר לאיטליה ונתמנה לרבה הראשי של טריאסט. ...