City Municipality

... לתוך העיר. אחרי הרס הסביבה עמדו הפרשים לפני חומות לבוב ואיימו להחריב את העיר, אם לא יסגירו את היהודים לידיהם. פחד נפל על האוכלוסיה היהודית. אולם, מועצת העיר הצהירה, שאין בדעתה להסגיר את היהודים והחלטתה — להלחם. הכנופיות, שראו את קשיי המצור בגלל חוסר מזונות פתחו במשא־ומתן, שנגמר במתן סכום כסף ומזונות מידי העיריה. מלבוב יצאו השודדים בכיוון לקרקא. עירית

... זימורוביץ, ובתוכם כל בתי היהודים, בית־הכנסת שבו נשרפה גם ספרייה עשירה, עד השער הקרקובי וכנסיית הנשים הבנדיקטיניות. העיריה רצתה לנצל את ההזדמנות ולאסור על היהודים להקים מחדש את בתיהם ברובע זה, וביחוד את בית־הכנסת. אולם היהודים לא שקטו ובהשתדלותם נחתם ב־30 באפריל 1624 הסכם. שלפיו הורשה ליהודים לבנות רחוב חדש מפלטב במזרחה בכיוון למנזר הבנדיקטיניות, להקים את הריסות בית־הכנסת, אולם במקום חדש בשיפולי הארמון הפוזנאי, להשאיר את המגרשים ע״י חומות העיר ובמקומם לרכוש להם כרצונם מגרשים חדשים לבניית בתים חדשים. ב־10 ביולי 1624 אושר ההסכם ע״י המלך. ...

... לפי מקורות נוצריים התאבד יהושע במאסר בחתכו את צווארו. הכומר הישועי ז׳ולטובסקי, ניסה עוד לפתות את ר׳ חיים שיתנצר בהבטיחו שישוחרר — אולם לשוא. ואז נמסר לתליו. בערב שבועות 131 במאי 1728 ) 22 ) נשרפו הוא ויהושע ורכושם הוחרם ונמסר לעיריה לשם תיקון הביצירים.

... 8) הבתים מספר 30, 32׳ 34 היו צריפים עירוניים אשר נמכרו ע״י העיריה בשנת 1632 לפרנס הקהלה יעקב גומבריכט. הוא הרס את הצריפים והקים במקומם בית גדול. יורשיו של גומבריכט מכרו בשנת 1648 את הבית מספר 32 ליהודי זלמן. הבית מספר 34 היה שייך לשלמה פרידמן. ...

לעיר. יהודים בודדים, מוזגים ובעלי חנויות התגוררו גם ביתר הפרברים, כגון: האליצקי וגליניאנסקי), החל משער־קרקא ותעלת־המבצר בכיוון לרחוב זול־ קובסקא התפשטו בתי יהודים ובתי נוצרים שהושכרו לדיירים יהודים. הרחובות הללו נקראו בפי היהודים "פארן טויער". הפרבר כשלעצמו השתרע מצד אחד עד רחוב קלפרובסקא וכנסית אננא ומצד שני עד הגשי שע ל נהר־פלטב. הנהר הפריד את שטח הפרבר לשני חלקים: מבחינה אדמיניסטרטיבית וגם שיפוטית. החלק שעל הגדה הימנית של פלטב היה נתון לשיפוט הארמון, וזה שעל הגדה השמאלית נתון היה לשיפוט העיריה. התושבים היהודים היו נתונים לשיפוטו של הסטארוסטה. בהיותם נתונים לשלטונו נהנו היהודים מחסותו והיו רשאים להתגורר בסביבת ארמונו. בשטח זה שבין הנהר פלטב והשוק היש ן ("סטארי רינעק"), ואח״ב בין רחוב זולקיבסקא, בוזניצא ובין ככר־ התבואות וככר־קרקא, הונחו יסודות הקהילה היהודית בלבוב, בית־הכנסת הראשון, בית־העלמין הראשון נמצא ב״פודזאמצא״ והשני (1300—1855) בשטח שבין רחוב שפיטאלנא ורפפורטא ובחלקתו ה ה בית־העלמין של הקראים. ...