Shomer Israel

... נלהבו לענין הפולנים. אמנם, חלק של הסטודנטים היהודים הצטרף לפולנים. תלמידי הפקולטה למשפטים, יוסף לבקוביץ, מאוריצי יקלס ופיליפ צוקר היו היוזמים הראשיים וארגנו את חבריהם ברוח זו, אך לא הצליחו להשפיע על כל הסטודנטים. רבים מהם לא אהדו את ההתבוללות הפולנית, ומנהיגם־דברם היה פיליפ מאנש, יליד ^בוב. (נולד ב־17 במרס 1838). אביו, ר׳ שלמה מאנש, היה סוחר ידוע, משכיל, שחינך את בנו ברוח חילונית. בשנים 1855—1861 למד פיליפ מאנש משפטים באוני״ ברסיטת לבוב. מנעוריו התעניין בענינים יהודיים וביחוד, באידיש ודקדוקה. ידידו היה לודביק גומפלוביץ, מנהיג הנוער המתבולל בקרקא. בניגוד למתבוללים, נקטו מאנש וקבוצת חבריו עמדה, שהיהודים הם לאום בעל תרבות גדולה, שאינו זקוק להתבוללות. רעיון זה השפיע על מאנש לאחר״זמן לפעול במסגרת "שומר ישראל". לפיכך התאונן לודביק גומפלוביץ, על הנוער היהודי באוניברסיטת לבוב שלא נטה לקו הלאומי הפולני 43 א).

... ראשי קבוצת הצנטרליסטים, ראובן בירר, ד״ר פיליפ מאנש וד״ר יוסף כהן, יזמו בשנת 1867 את הרעיון לייסד את האגודה "שומר ישראל". מטרתה העיקרית היתה להגן על שווי־זכויות של היהודים, לעורר את המוני־העם לפעולה צבורית־פוליטית בקהליה ובעיריה, ולהקים נציגות יהודית בסיים ובפרלמנט האוסטרי, להפיץ את רעיונות ההשכלה והציביליזציה, התקרבות ושיתוף־פעולה עם האוכלוסיה הלא־יהודית, למען פיתוח גליציה להבטחת התגשמות האמנסיפציה למעשה. האדוקים והחסידים ראו ב״שומר ישראל" מכשיר להפצת השכלה. אנשי "שומר ישראל" שטובי המשכילים, האינטליגנציה האקדמאית והקהליה ...

ביזמת "שומר ישראל" התכנסו בלבוב ב־28 במאי 1873 נציגי היהודים בערי גליציה, והחליטו להופיע בבחירות באופן עצמאי. בכינוס נבחר "ועד־בחירות מרכזי של יהודי גליציה" עם ד״ר יוליוס קולישר כנשיא, וד״ר אמיל ביק כמזכיר. הועד לא הכריז על תכנית פוליטית יהודית, אלא על נאמנות לחוקה 11). ד״ר שמעון סאמלזון, נשיא הקהילה בקרקא, שבהיותו ציר בסיים הצביע עם הפולנים בעד החרמת הפרלמנט בוינה, יצא נגד עמדת הועד. הוא הודיע לועד־ הבחירות גם במכתב שעניני היהודים מחייבים הזדהות עם האינטרסים של גליציה, והם קשורים בגורל האומה הפולנית, במסורת בת מאות שנים. לכן דחה את הצטרפותו לועד־הבחירות. ד״ר ביק ענה לו בשבועון "איזראעליט" במאמר מלא לעג, שהוא "מתהלך בקונטוש וקאראבלה" (לבוש פולני־לאומי) וחגור חרב טטרית עקומה. ...

לעומת זאת גדלה אגודת "שומר ישראל" והרחיבה את השפעתה. לעומת שנת 1868, שהיו בה 100 חברים, עלה מספרם בשנת 1878 עד 650 חברים. בשנת 1878 נבחר ד״ר אמיל ביק כנשיא. ראשית פעולתו היתה הכנת כינוס נציגי הקהילות לדיון על תכנית העבודה בקהילות ואיגודן לארגון ארצי מוסמך ויציב, המייצג את יהדות גליציה כולה. קודם־כל השתדל ד״ר ביק לרכוש לתכניתו את ועד־הקהלה בלבוב. נשיא־הקהלה מאיר־ירחמיאל מיזם לא נטה בתחילה לרעיונו, אולם לבסוף הסכים, והכינוס נועד ל־18 ביוני 1878, וזה סדר־היום שנקבע לו: 1) תקנון הארגון הבין־קהלתי, 2) הקמת בית־מדרש לרבנים, 3) ענין קרן בתי־הספר היהודיים מתקופת יוסף 11, 4) תקנון־דוגמה בשביל הקהלות. הכינוס התאסף באולם סקארבאק, ונפתח ע״י ד״ר אמיל ביק. השתתפו בו בשם קהלת־לבוב: הנשיא מיזם, ד״ר גוטליב, ד״ר מאנש, המטיף לוונשטיין, המזכיר ד״ר איגנאצי נוסיג בשם "שומר ישראל": ד״ר ביק, ד״ר רייצס, משה בובר, ראובן בירר, עמנואל פרנקל, הלל לכנר, בצלאל מנקים, ...

... '""׳) יעקב צבי שפרלינג (1837—1901), בן־אחותו של שי״ר. היה מורה בבית־הספר היהודי ומשנת 1877 מורה־דת בגמנסיה הגרמנית בלבוב. חבר פעיל ב״שומר־ישראל". פרסם קרוב ל־400 שירים ב״כוכבי־יצחק" "השחר" "אוצר הספרות", "בוקר אור"׳ "העברי" ו״המגיד". פרסם גם ספרים: "חמשה כתרים" (לבוב, תרל״א) "כפר חכמת שלמה" <לבוב, תרל״ח) ...

זמן רב היה השלטון בידי המשכילים. והנה התאמצו החסידים להוציאו מידיהם. ראו המשכילים כי רוב ההמון נוטה אחרי ר׳ שמעון סופר והצדיק מבלז, עמדו ושינו את תקנות־הקָהלה כדי להחזיק את השלטון בידם. אבל הדבר לא הועיל. החסידים ניצחו בבחירות. המשכילים מצאו פגם בבחירות ופסלון, והמלחמה החלה מחדש והמשכילים ניצחו בהשפעת קונטרסים שהכילו סאטירות עוקצניות שחוברו בידי צעיר משכיל חבר באגודת "שומר ישראל". כשלון החסידים ייוחס על ידי המשכילים לכרוזיו של צעיר זה. ...