Eliezer Fish

... ראשי הקהילה ועסקנים ציבוריים: (עומדים בשורה הראשונה משמאל לימין) טודרס צימרמן, אליעזר פיש, פישל גרפינקל, ניסן אולינגר, אברהם בילגורי, שלמה רוזנבוים, מוטל האוזנר, מוטי גוטספלד ומשה ויזנטל. (בשורה השניה): מוטי וידברג, בן־ציון פידרר, אברהם לדרמן, חיים רויז(ברנמן) ישראל־ליב פרייפלדר, משה פיירשטיין ומשה וידברג. (בשורה השלישית); פייבל גוטספלד, יוליק פרנקל ומנדל קלמן.

מיד עם כניסתם של הגרמנים לעיירתנו הוקם ה״יודנראט״. מפקד היחידה קיבל מידי האוקראינים רשימת היהודים שהיו מוכרים בעבר כעסקנים צבוריים, והזמינם למפקדתו. על פגישה גורלית זו ספר בזמנו אברהם בילגוריי, היחידי שנשאר בחיים מכל חברי ה״יודנראט״ הסקאלאי: המפקד קיבל פניהם בצריחות פראיות, צוה לעמוד ליד הדלת, הודיעם כי שום חסד לא צפוי להם מצד הגרמנים וכל עוד יביאו תועלת לעם הגרמני — יחיו; אחרת — ימותו. את בילגורי הוא מינה למזכיר "מועצת היהודים" שחייבת להתארגן תוך שעתיים. ואמנם התכנסה בביתו של הרב הצעיר, ר׳ יהודה דרימר, קבוצת עסקנים מקומיים ומביניהם נבחרו שבעה חברי ה״יודנראט״: מרדכי (מאטיע) ויידברג — ה״יודנאלטסטה״, הרב דרימר, מאיר־זוסיה טאבאק, ניסן אולינגר, יוסף יאגעט, אברהם בילגורי ואליעזר פיש — כמזכיר. אנשי ה״יודנראט״ התייצבו לפני המפקד הגרמני וזה הגדיר את תפקידו, הציג דרישותיו, והטיל את הגזירות הראשונות על הישוב היהודי: יש לארגן מיד ״אורדנונגסדינסט״ — שרות הסדר, שיבצע את הוראות ה״יודנראט״; כל יהודי יענוד על זרועו הימנית סרט לבן עם ״מגן־דוד״ כחול, והעובר על גזירה זו — יומת. מידי יום ביומו תסופק מכסת עובדי כפיה; יש לספק מיד כמות גדולה של רהיטים, כלי מיטה, כלי מטבח, מערכות כלי־ אוכל וחרסינה — הכל בטיב משובח; על ה״יודנראט״ למלא כל דרישה של השלטונות הגרמניים לכסף, תכשיטים, מצרכים וכד׳ במלואה וללא דחוי — וכל זה לווה באיום של עונש מות אם לא ייעשה כנדרש.

ה״אקציה״ הסתיימה בשעה 12 בצהריים אותו יום ראשון ותוצאותיה היו איומות: קרוב ל־700 שבויים והרוגים. אולם עדיין לא נתקררה תאוותם הפראית של קלנר וחבר מרעיו. החיים והמתים נמנו ונספרו, ה״יודנראט" נצטווה לקבור את ההרוגים, והם הובאו, לקבר אחים בבית העלמין. בשעה 11 נערך מפקד סופי. אנשי ה״יודנראט" הועמדו אף הם בשורה, נאמר להם כי מספר החטופים קטן מדי (פחות מ־50 אחוז מכלל האוכלוסיה) ולכן ייענש גם ה״יודנראט": הרב יהודה דרימר, אליעזר פיש ומאיר זוסיה טאבאק צורפו ל״משלוח". טאבאק הצליח לפדות את נפשו בכופר גבוה, שני האחרים ועוד שני חברי ה״אורדנונגסדינסט" שהתנהגותם לא מצאה חן בעיני קלנר הובלו עם האחרים. בשעה 12 הוצעדו מאות הזקנים, הילדים, הגברים והנשים אל תחנת הרכבת. שומריהם התעללו בהם בפראות לכל אורך הדרך, העמיסום לקרונות־משא בצפיפות נוראה, 75־80 נפש בקרון, והובילום אל הבלתי־נודע. כעבור ימים אחדים נתקבלה ידיעה ממחנה יאנובסקה בלבוב כי עם בואם של החטופים נערכה הסלקציה הנוראה והידועה: שליחת הנשים, הזקנים והילדים למחנה השמדה בלז׳ץ וכליאת הנותרים במחנה עד שייחרץ גם גורלם. קורות מחנה ההשמדה הזוועתי בלז׳ץ אפופה תעלומה, מעט מאד מהנעשה שם הסתנן במקוטעין החוצה, גם לא נשאר זכר ממנו. הנאצים הצליחו למחוק שרידיו מעל פני האדמה ולשרוף שלדיהן של מאות אלפי הגופות לפני כיבוש האזור על ידי ...

הצבא הסובייטי בקיץ 1944. שם מצאו את מותם מחציתם של אחינו קדושי העיירה סקאלה. ניצולים ספורים נשארו בחיים מכל הטראנספורטים שהובלו לבלז׳ץ, אלה שהעזו לקפוץ מהקרונות וניצלו מכדורי השומרים. (אחד מהם הוא בן עירנו אברהם בראנדס־טראסאבוצקי). לא עברו ימים רבים והחלו להגיע בשורות איוב ממחנה יאנובסקה: ריצת אנשים עמוסי לבנים במעלה הגבעה, הריגת הנחשלים; הרב דרימר, אליעזר פיש ויוסף מייזלמן נרצחו ראשונים ואחריהם חוסלו במקום או נשלחו לבלז׳ץ הנותרים. אולם כל עוד היו בחיים אחרוני אחינו, עונו בעבודות פרך והיו עדים יום־יום למותם של אחיהם לצרה, הוגשה להם עזרה בדרך־לא־דרך. במחנה עבדה אשה פולניה שהסכימה להעביר ידיעות ובקשות מכלואי המחנה אלינו שרידי העיירה. נמצא גם צעיר פולני שהסכים תמורת שכר־טרחה גבוה להעביר פעם בחודש מצרכי מזון חיוניים לידי אותה אשה, והיא היתה מגניבה אותם קמעא־קמעא אל המחנה בשביל אחינו המעונים שהיו כבר במצב של אפיסת כוחות ועל סף הגוויעה מרעב. מפיהם של כמה אנשים שהצליחו להימלט מהמחנה נודע מאוחר יותר, כי משלוחי־הצלה אלה האריכו חייהם של המעונים, לא רק של בני עירנו, אלא גם של אחרים שאתם התחלקו אנשינו במזון שקיבלו. היו כמה נסיונות בריחה מהמחנה הנורא. משה בילגורי ניסה ונתפש על ידי איש ה״קאפו" שהחזירו למחנה אבל לא מסר אותו לידי הרוצחים למוות מידי. הוא ושלמה שברצך היו אחרוני הקורבנות שחוסלו במחנה.

... הרב יהודה דרימער אברהם בילגאריי אליעזר פיש ניסן אלינגער. ...