Belzec

הצבא הסובייטי בקיץ 1944. שם מצאו את מותם מחציתם של אחינו קדושי העיירה סקאלה. ניצולים ספורים נשארו בחיים מכל הטראנספורטים שהובלו לבלז׳ץ, אלה שהעזו לקפוץ מהקרונות וניצלו מכדורי השומרים. (אחד מהם הוא בן עירנו אברהם בראנדס־טראסאבוצקי). לא עברו ימים רבים והחלו להגיע בשורות איוב ממחנה יאנובסקה: ריצת אנשים עמוסי לבנים במעלה הגבעה, הריגת הנחשלים; הרב דרימר, אליעזר פיש ויוסף מייזלמן נרצחו ראשונים ואחריהם חוסלו במקום או נשלחו לבלז׳ץ הנותרים. אולם כל עוד היו בחיים אחרוני אחינו, עונו בעבודות פרך והיו עדים יום־יום למותם של אחיהם לצרה, הוגשה להם עזרה בדרך־לא־דרך. במחנה עבדה אשה פולניה שהסכימה להעביר ידיעות ובקשות מכלואי המחנה אלינו שרידי העיירה. נמצא גם צעיר פולני שהסכים תמורת שכר־טרחה גבוה להעביר פעם בחודש מצרכי מזון חיוניים לידי אותה אשה, והיא היתה מגניבה אותם קמעא־קמעא אל המחנה בשביל אחינו המעונים שהיו כבר במצב של אפיסת כוחות ועל סף הגוויעה מרעב. מפיהם של כמה אנשים שהצליחו להימלט מהמחנה נודע מאוחר יותר, כי משלוחי־הצלה אלה האריכו חייהם של המעונים, לא רק של בני עירנו, אלא גם של אחרים שאתם התחלקו אנשינו במזון שקיבלו. היו כמה נסיונות ...

הימים והלילות של אביב, קיץ וסתיו שנת 1943 זחלו לאיטם וסומנו בדמם של עשרות קורבנות מבין השרידים. מדי פעם פלחו מטחי יריות את דממת הלילה, שוב נפל מישהו בידי הרוצחים. שוב ושוב נתגלו יהודים מוסתרים בבונקר, או במחבוא אצל הגויים, והם הובלו על ידי השוטרים לבית הקברות ונרצחו שם. פשטו גם סיפורי זוועה על מותם האכזרי של גברים ונשים, אשר נשחטו על ידי "מציליהם", כביכול, שנמאס להם להחזיקם, וגופותיהם פוזרו בשדות. באחד הבקרים התנפלו השוטרים על האחוזה והרגו את כל היהודים, שעבדו שם ושהשבו, כי זהו מקלט בטוח. ב־19 באוקטובר 1943, נתפשו בלילה עובדי ה״צולגרנצשוץ" ונשלחו למחרת היום למחנה יאנובסקה. כולם נספו בבלז׳ץ, פרט לבתה של אחת המשפחות שהסתתרה בעליית־הגג של "המשמר". ...

... חנא פערל, בארקי(דארט אומגעקומען) מנחם פרעשל, סטופקי(דארט אומגעקומען) יהודה וואקס, בארקי(דארט אומגעקומען אין יוני 1942) יעקב־בער טראסאוואוצקי, בארקי(אויסגעביטן דורב ן זון אין יוני 1942 (אומגעקומען אין בעלזשעץ) ...

בנציון שוסטערמאץ, בארקי(דארט דערשאסן געווארן אין יולי 1942) מרדכי לייבאוויטש, (קריווטש) בארקי(דארט אומגעקומען) יעקב שניידער, בארקי(אויסגעביטן דורך זון אין יולי 1942, פארשיקט קיין בעלזשעץ). ...

אץ די ערשטע טעג סוכות 1942 איז ביי אונז אץ סקאלע דורכגעפירט געוואק די גרדסע ״אקציע״ מיט דעם טרויעריקן סך הכל: 695 (זעקס הונדערט פינף אץ ניינציק) פארכאפטע מענער, פרויען קינדער אץ זקנים. די יינגערע, נאך־ארבעטס־ פייאיקע, זענען אויסגעקליבן אץ פארשיקט געווארן אץ יאנאווער לאגער. די איבריקע זענען גלייך געשיקט געוואק אץ די גאז־קאמערן פץ בעלזשעץ. 3 ב דערעזאסענע וענק געבליבן ארפן ארט. ...

מיר האבן זיך דאן דערוואוסט עפעס וועגן דעם "בעלזשעץ", וואו ווארשיינלעך האט מען אונדזערע ליבהע און טייערע אוועקגעפירט. מיד האבן זיך דערוואוסט, ווי אזוי מען פירט פיל מענטשן אויף דעם יאנאווער־צווינטער און מען שיסט זיי אויס. און נאך פיל אזעלכע שרעקלעכע ידיעות. איך האב אבסאלוט נישט געוואוסט וואס עס טוט זיך מיט מיר אויסהערנדיק די ידיעות. איך האב זיך צונויפגעטראפן מיט פיל היימישע מענטשן. מיד האבן זיך אנגעקוקט. איך האב זיך צונויפגעטראפן מיט מענטשן מיט וועלכע איך בין אויך געווען אין בארקי־לאגער. פון זיי האט מען בלויז געהערט איין ווארט "ווי אזוי זעט מען זיך צוריק אין בארקי־לאגער". נא, אזוי זענען מיד אריינגעפאלן. גארנישט צו מאכן. צו זוכן ערגעץ־וואו א געלעגער איז געווען אבסאלוט צוועקלאז. האבן מיד באשלאסן זיך צו ליען שלאפן אין די נייע באראקן, וועלכע האבן נאך גארנישט געהאט, נאד פיר ווענט און א דאך. קיץ פענצטער, קיין טירן, קיין דיל. קיין רייד פון אן עטוואס איינגעארדנט געלעגער. עס האט אזוי זיך פארצויגן ביז פאר נאכט. דעמאלט איז דער המון לאגערניקעס צוריקגע ...