Borshchiv

רק מדרום ומדרום־מערב אין מכשול טבעי בגישה לעיירה ובכיוון הזה מובילות הדרכים לבורשצ׳וב, מילניצה וזלשצ׳יקי שעל שפת הדנייסטר. סקאלה הוותה דוגמה לישוב המעורב, האפייני לאזור גליציה: עיירה יהודית, המוקפת פרברים, שרוב אוכלוסייתם איכרים אקראיניים ובתוכם מפוזרות משפחות פולניות לא רבות. ...

המקצועות החופשיים היו מיוצגים בדלילות רבה : 2 רופאים , 3 טכנאי שיניים , כמה מורים וגננות וכמה "מאגיסטרים" , מסיימי פאקולטות למשפטים , שהתהלכו בטל מכיוון שבסקאלה לא היה בית משפט , והם ניסו להשתלם או למצוא עבודה בבורשצ׳וב . החיים הדתיים ושירותיהם היו מיוצגים בשפע : שני רבנים (כיאה לשני המחנות היריבים , חסידי צ׳ורטקוב וויז׳ניץ ) דיינים , שוחטים , גבאים , ושמשים , לפי חלוקה דומה , ומלמדים : מלמדי דרדקי , תלמוד תורה , ובעלי "חדרים " פרטיים , מלמדי גמרא , מהם למדנים מופלגים וחריפי מוח , פידאגוגים מעולים , ואעפ״ כ היתה פרנסתם בדוחק . לשם השלמת התמונה יש להזכיר "פקידים" , אשר שרתו כמזכירים וכמנהלי חשבונות בחברות היצוא , בעסקים , במשרד הקהילה , בקופת גמילות חסדים , בטחנת הקמח וכד׳ . במשך כעשור שנים כיהן יהודי כמזכיר העיר , תופעה נדירה בפולין בין שתי המלחמות . הרשימה הזאת אינה כוללת עדיין מספר יהודים די ניכר שאי אפשר להגדיר מעמדם ומהות עיסוקיהם ופרנסותיהם , בחינת "לופטמענטשן" : קצת תיווך , קצת ייעוץ , כתיבת בקשות ופניות לרשות("ווינקעל־שרייבער") , שדכנים לעת מצוא וכיו״ב . בתחתית הסולם החברתי-הכלכלי הזה שכנו העניים , שכירי יום ושעה , משרתים , שואבי מים וכמובן מקבצי נדבות . יש להטעים כי עסקי הברחה,שתוארו לעיל , נמש ...

... באשר למוסדות החינוך וההשכלה שבסקאלה היהודית יש לציין שהילדים למדו בבית הספר העממי על שם פולאסקי, היחידי בעיירה, ובתום 7 שנות לימוד יצאו לחיי עבודה, לעזרת הורים ורק מעטים המשיכו לימודיהם בבתי ספר על-יסודיים מחוץ למקום. בשנת 933 נוסד בית ספר תיכון פרטי דו־שנתי ובו למדו בני יהודים, פולנים ואוקראינים שהמשיכו לימודיהם בשתי הכיתות האחרונות לקראת בחינות הבגרות בבורשצ׳וב או בצ׳ורטקוב. בית הספר נסגר בפרוץ המלחמה. אולם, נוסף ללימודי בוקר בבית הספר הפולני, למדו בני המשפחות שומרות המסורת ב״חדרים" ואילו ילדי השכבה המשכילה יותר למדו בבי״ס עברי "תרבות" שהיו בו גם כיתות גן־ילדים וכיתות על־יסודיות. שם טוב יצא לבית ספר זה. הוא טופח באהבה על ידי ראשי הקהילה ומנהיגי המפלגות הציוניות המקומיות וגם התקציב הובטח על ...

... סוחרים פון פארטיקע מלבושים אין סקאלע זענען געווען: עובדי ה שווארצבאך מיטיינע צוויי זין הערשעלע און יענקעלע, אברהם יעגנדארף מיט זיין זץ שמחה און שפעטע רזיין איידים יצחק (מיצי) פוס, שמואל לייב ווייסמאן, און שפעטע רזיין איידים שמואל העשעלעס, הערשל אויערבאך מיט זיין זץ יעק ל און איידים ישראל אפפעלבוים, בעריש פלאט, מאיר שאטנער אץ יוסף בלוטשטיין (רייכלס). די פארטיקע מלבושים פלעגן מערסטנס פארקויפט ווערן אויף ירידים אין שכנותדיקע שטעטלעך, מאנטיק אין בארשטשעוו, דינסטיק אין מילניצע, אדער פראבוזשנע, מיטוואך אין אזיעראן, אחוץ דעם שטאטישן יאריד אין סקאלע, און דאנערשטיק אין קאראליווקע. מיכל גאטעספעלד (טקאטש) מיט זיין ברודער שמואל גאטעספעלד(פאטער פץ באוואוסק אמעריקאניש־יידישן שריפטשטעלער אץ דראמאטורג חנא גאטעספעלד) פלעגן האנהיק מיט געוואנט אץ פארקויפן די סחורה ארך יארידים.

... שה הקהילה מהמכה הזאת ושוב נגזרה עליה, בפברואר 1942, גזירה חדשה לשלוח מכסה נוסף של עובדי־כפיה למחנה בורקי. הפעם ידעה ה״יודנראט", שלמרות כל האיומים וההזהרות איש לא יענה לקריאתו להתגייס מרצונו למחנה בורקי, כי הרי כולם ראו שאלה, שברחו מהקבוצה הראשונה שהתגייסה, חזרו הביתה ולא קרה להם כלום. ה״יודנראט" עשה איפוא מאמצים לשחד את ה״ארבייטס־אינספקטור", כדי לבטל את הגזירה, אך כל מאמציו עלו בתוהו. בפקודת השלטונות הנאציים גייסה אז המשטרה האוקראינית לעזרתה את אנשי ה״אורדנונגסדינסט" ועצרה קודם־כל מספר יהודים שעבדו במקומות עבודה קבועים וגם חדרה בלילה לבתים יהודיים ותפסה כל מי שידיה השיגו. בני משפחה של כמה מבין האסירים הצליחו, עוד במקום, לשחד שוטרים אוקראיניים, או גרמנים ולשחררם, אך הרוב הובל, מוקף משמר מזוין, למקום הריכוז האיזורי של עובדי־כפיה בבורשצ׳וב. בדרך הצליחו עוד כמה מהאסירים לברוח, אך 18 איש בכל זאת נשלחו למחנה בורקי. הנאצים לא הסתפקו במספר זה ודרשו הרבה יותר עובדי כפיה. אימה ופחד אחזו בכל הקהילה, אלא שברגע האחרון קרה מפנה גורלי: ה״ארבייטסאינספקטור" האיזורי הועבר למקום אחר והגזירה נדחתה לפי שעה.

... ידוע לכל, כי הנאצים תיכננו מעשיהם הנתעבים ביותר, החטיפות, ״האקציות״, ההשמדה ההמונית — דווקא לימי חג ומועד. מכה קשה ירדה על סקאלה ועל כל עיירות המחוז בחג הפסח תש״ב. כל ה״יודנראטים" נצטוו להגיש רשימות הגברים גילאי 12 ־ 60, ועל כל אלה להתייצב בבורשצ׳וב ביום א׳ דפסח 2 באפריל 1942, כדי לקבל "תעודות־זהוי" חתומות על ידי ...

ואמנם לא עברו שבועיים מאסון ה״אקציה" והחל להתבצע השלב הבא: באמצעות ה״יודנראט" המחוזי הועברה פקודה אל שרידי העיירות אוזיראן, מיילניצה, סקאלה וקורולובקה כי עד 22 באוקטובר 1942 עליהם לעזוב את ישוביהם ולהתרכז בגיטו מרכזי שיוקם בבורשצ׳וב. מי שלא יציית — יומת. שוב ניסו ה״יודנראטים" המקומיים להציע כופר־נפש ושוחד על מנת לבטל גזירה זו—וללא הועיל. כל בר־דעת הבין כי הריכוז בבורשצ׳וב הוא הכנה לפעולות השמדה נוספות. אלה שנשארו ללא כל אמצעי קיום, ללא ידידים בין הפולנים או האוקראינים, אלה שגבר עליהם היאוש והשלימו עם הגורל הבלתי־נמנע, ארזו שארית מטלטליהם ועברו לבורשצ׳וב. בסקאלה נשארו כמה עשרות אנשים שנאחזו כל אחד בקש־הצלה משלו: א. קבוצת העובדים במשקו של "משמר הגבול" ומשרתי בתיהם של הקצינים והחיילים. ב. קבוצה אחרת, אף היא "וותיקה" שהמשיכה לעבוד בשדות האחוזה החקלאית (ה״ליגנשאפט"). ג. אנשים בודדים (בלתי מאורגנים בקבוצה מוגדרת והעובדת במקום אחד) אשר תמורת תשלום כבד, באמצעות מתווכים, השיגו אישורים חתומים על ידי ה״גסטאפו", לפיהם הם נחשבים ל״נחוצים למשק הגרמני" (ח 11€16 [ 186 זו 101 ׳\\ 5 ז^> 3 ר 5€1 :ןז 1 /\/\ ) כאוספי גרוטאות־ברזל ,

... זיידע שיצער (אויסגעביטן אין סטופקי דורב ן זון טאדרעס (טאני) אויגוסט 1942, אומגעקומען אין בארשטשעוו) טאדריס (טאני) שיצער, אומגעקומען אין סטופקי אברהם טראסאוואצקי, אין בארקי פון יוני 1942 (באפרייט אין סעפטעמבער, דערנאך אנטלאפן פון יאנאווער לאגער, היינט אין ניו־יארק) ...

... עטלעכע טעג שפעטער איז פארגעקומען די ליקווידאציע פץ סקאלער יידישן ישוב אץ די דעפארטאציע פון די איבערגעבליבענע קיין בארשטשעוו, צו בהדדגהדיקער פארניכטונג. ...

און מינוטן שפעטער, ווען איך האב אדסגעדרייט מיין קאפס צוריק, האב איך נאך אלץ געזען מיין פאטער ווי ער באגלייט מיך פונדערווייטנס מיט זיין טרויערדיקן בליק. מער האב איך אים שוין נישט געזען. צומארגנס, ווען דער סקאלער פויער, וועמען איך האב געשיקט ארויסצושמוגלע מיין פאטער פון געטא, איז אנגעקומען קיין בארשטשעוו, איז ראם געטא שוין געווען ארומגערינגלט פון דייטשע און אוקראינישע רוצחים און די אזוי גערופענע "שבועות אקציע" איז שוין געווען אין פולן גאנג. דאס איז געווען צוויי טעג אין חודש סיון תש״ג. פון יענעם טאג און אין משך פון א גאנצער וואך זענען אויפ׳ן בארשטשעווער בית עולם אויפגעזאמלט און דערשאסן געווארן הונדערטער און טויזנטער יידן פון סקאלע, בארשטשעוו, מילניצע, אזיעראן, קאראליווקע און פון ארומיקע דערפער. די "אקציע" האט אנגעהאלטן איבער א וואך צייט מיט קורצע הפסקות פון עטליכע שעה יעדן טאג. בעת איינער פון די הפסקות האב איך צוזאמען מיט מיין קוזין, נחמיה שטאק (וואס איז דאמאלט אויך אנטלאפן פון בארשטשעוו קיין סקאלע צוזאמען מיט זיין שוועסטער מלכה) זיך צוריק אריינגעשמוגלט אין בארשטשעווער געטא. מיר האבן זיך עפעס נישט געקענט גלויבן, אז אונדזערע באליבטע עלטערן און שוועסטער (מיין פאטער ר׳ שלמה וויידענפעלד, זיין מוטער איטע שטאק און צוויי שוועסטער שרה און רישע) וועמען מיר האבן ערשט מיט עטליכע טעג צוריק איבערגעלאזט אין געטא, זענען שוין מער נישטא. דער ליידיקער און אפענער בונקער, אין וועלכן זיי האבן זיך געפרואווט אויסבאהאלטן פאר די גרויזאמע מערדער, די אויסגערויבטע שטיבער, באדעקט מיט עיפוש און פעדערן פון בעטגעוואנט, האבן באשטעטיקט אונדזער גרויס אומגליק. צעבראכענע און רעזיגנירטע ...

... אויפ ן אר ט האב ן מי ר באקומע ן א באפע ל צ ו באנדאזשיר ן ד י ווא ס זענע ן געווע ן צעשלאגן. אי ן יענע ם מאמענ ט אי ז צוגעקומע ן צ ו מי ר ד"ר ראזענבלא ט פו ן בארשטשאוו. ע ר הא ט געהייס ן דערלאנגע ן א ביס ל וואסע ר אויסצושווענקע ן דא ס מויל, או ן הא ט מי ר א ביס ל מי ט יא ד באשמיר ט ד י וואונד. פארשטיי ט זיך, א ז דא ס פני ם בי י מי ר אי ז געשוואל ן געוואר ן או ן ד י פלייצ ע מי ט דע ם אקס ל האב ן מי ך מוראדי ק ווי י געטא ן פו ן ד י צווי י קלעפ. אבע ר ווע ן אי ך הא ב דערזע ן מיי ן ברודערל, וו י ע ר הא ט נעבע ך מי ט טרער ן א ץ ד י אויג ן געביס ן ד י ליפ ן או ן שרעקלע ך געקרעכצט, או ן אזו י אוי ך מאיר׳צי ע יאלעס, הא ב אי ך שוי ן מיינ ע ווייטאג ן פארגעסן.

ווען עס האט זיך אנגעהויבן די טאטאלע ליקווידאציע פון די יידישע ישובים אין אונזער געגענט, איז שבת, דעם 5טן יוני 1943 דורכגעפירט געווארן אין בארשטשעוו א גרויסע אקציע, ביי וועלכער א סך סקאלער זענען אומגעקומען. זייענדיק צו יענער צייט אין סקאלע, האב איך דעם אנדערן טאג, זונטאג, געשיקט א שליח קיין בארשטשעוו, כדי זיך צו דערוויסן ווער פון מיין משפחה האט זיך געראטעוועט. איך האב באקומען אן ענטפער פון מאגיסטער טייבער אז מיין שוואגער חיים ראפאפארט הי״ד איז געבליבן לעבן, נאר זיין מוטער האט מען שבת דערשאסן. אויך מיין מומע, מאיר זוסי טאבאק׳ס פרזי, סאלציע, האט מען דערשאסן. מיט מאיר זוסיע׳ן, דאגעגן איז א רעטעניש: עס איז אים געלונגען זיך אויסצוקויפן פון א געסטאפא מאן און ער איז ערגיץ פארשוואונדן געווארן. ער איז נישט א ניט צווישן די לעבנגעבליבענע, און נישט צווישן די טויטע. ערשט שפעטער, בין איך געוואוי ר געווארן פון ציגאנער גויים, אז זיי האבן מאיר זוסיע׳ן געזען יענעם מורא׳דיקן שבת אין דארף ציגאן, און אז דער גוי ציפאליוק האט אים גע׳הרגעט. איך האב דעם מערדער געקענט פון פאר דער מלחמה און עס איז מיר שווער געווען צו גלויבן, אז ער, ציפאליוק, זאל דאס טאקע האבן געטאן. איך האב ...

... אם מישהו הציע לו יותר משתי קוביות סוכר, הוא סירב לקבלן. הוא, כנראה, נפגע ממחלת החולירע בבורשצ׳וב בשנת 5 ו19,בתקופת הגירוש, ומת בנכר. המצבה היפה, שחיכתה לו הרבה שנים לפני ביתו של סופר־סת״ם ר׳ יעקב ליפא הזקן, נשארה מיותמת מבלי שזכתה לציין את קברו של האיש התמים והטוב.

... למדה שנתיים בבית הספר התיכון הפולני בעיירה הסמוכה בורשצ׳וב וגם שם יצא שמה לשבח כתלמידה מצטיינת וכמארגנת מסיבות חברתיות בהן היתה מופיעה בדיקלום, בשירה ובנגינה. לאחר שהסוביי- טים כבשו את פולין המזרחית בספטמבר 1939 התחילה דבורה את לימודיה בכיתה העליונה של בית הספר התיכון לקראת בחינות הבגרות. מנהל בית הספר, זיונץ, שהיה פולני לאומי, אף כי ליבראלי וידיד היהודים, נאסר על ידי השלטונות הסובייטיים ועמד להישלח לארץ הגזירה כגורלם של רבים, וביניהם גם יהודים.

... דאס פיר ן פאסאזשירן 5 קילאמעטע ר קיץ בארשטשיוו, אדער 35 קילאמעטע ר קיץ טשארטקאו איז געווען אן אויסשליסלעכער מאנאפאל פץ די סקאלער פיאקערניקעס, אלע פשוטע יידן, אבער נישט קיץ שבת־גויים, חלילה. ...

... 5 ון אפריל 1942 בין איך געווען נאענט פארבונדן מיט די לאגערן בארקי־וויעלקיע אוֹץ סטופקי. דאס איז געווען באלד נאך דער פסח־רעגיסטראציע פון מאנסבילן אין בארשטשעוו בעת וועלכער א גרויסע צאל סקאלער יידן זענען געכאפט און פארשיקט געווארן אין יענע לאגערן, דאס הייסט בארקי און סטופקי. מיין פארבינדונג מיט די דאזיקע לאגערן האט אנגעהאלטן ביז סוף סעפטעמבער 1942 ־ ביז נאך דער גרויסער "אקציע" אין אונזער שטאט סקאלע. ווי דער שליח פון "יודנראט" האב איך געפירט שפייז און מלבושים צו די אומגליקלעכע. כ׳האב אויך פון צייט צו צייט, ארויסגעריסן מענטשן פון דארטן, ממש פון די נעגל פון טויט. ...

העכטענטא ל אי ז אנידערגעווארפ ן געוואר ן ביי ם ראנ ד פו ן גרוב, ד י אנדער ע צווי י זענע ן אוי ך דאר ט אוועקגעשטעל ט געווארן. אינצוויש ן האב ן זי ך ד י אוקראיניש ע פאליציאנט ן ניש ט געאייל ט מיט ן דערשיסן. דא ם פני ם פו ן נחמיה׳ ן א ליגנדיק ן הא ב אי ך ניש ט געזען. יענקעל ע אי ז געשטאנע ן א פארשטיינערטע ר או ן הער ש קאפל׳ס, מיט ן לאנג ן שווארצ ן אויבערראק, ארומגעבונד ן מי ט א שטריק ל(אי ן דע ר הלבש ה אי ז ע ר געכאפ ט געוואר ן אי ן בארשטשעוו), הא ט א רוהיקע ר ארויסגענומע ן פו ן ערגע ץ א סידור׳ ל או ן קלאפנדי ק זי ך אי ן הארצ ן אריי ן געזאג ט "ע ל חטא". או ן א ט האב ן אפגעהילכ ט ביקס ן קנאל ן או ן אל ע דרי י זענע ן אריינגעפאל ן אי ן דע ר "לאטרינע" (אפטריט) געפינענדיק' דאר ט דע ם קבר.