Łuków

בשנים 7—1906 התעורר ה העיר מבחינה כלכלית בגלל העברת בית החרושת לנעליים של גמטמן מורשה ללוקוב. בית חרושת זה העסיק מספר מאות של עובדים. כן נפתח בית חרושת קטן יותר לנעליים של יוסף מנדל הוכמן. מאיר ליברמן הקים בית חרושת לאלבומים. שני בתי חרושת אלו אף הם העסיקו מספר עשרות עובדים. החיים של האוכלוסיה היהודית הוטבו ועמם הוטב לשכנים הפולנים. ...

ב־1928 נפתח בית הספר היסודי של ״צישא״ בן4 כתות ו־4 מורים. עזרו בהחזקת בית הספר אנשי העיר באמריקה וארגון בתי הספר המרכזי בװרשה. השלטונות הפולנײם נתנו רשות לפתוח את בית הספר. חדרי הכתה היו גדולים׳ נקיים ונוחים. קבלו ילדים מגיל6 ומעלה.

... העיר לוקוב היתר. מרכז לחיים דתײם ולחםידות. בעיר נמצאו בתי־כנםת, בתי־מדרש וחברות שונות, כמו: חברת תהילים, חברת משניױת, חברת מקרא, חברות בעלי מלאכה, וחברת תפארת בחורים. היו גם שטיבלעך של חסידים מרבנים שונים. וכמובן חדרים, ישיבה ותלמוד תורה. מכל המקומות האלו נשא תמיד נגון של למוד תורה. ...

... עירנו לוקוב היתה ביסודה עיירה דתית מובהקת. בימים שעברו הלא כל תושבי העיר הױ דתײם, וטבעי הדבר שכל החיים הצבורײם התרכזו מסביב בתי הכנסת ובתי התפילה. ...

... ערשט דאן האט מען געמאלן מעל פאר אלע פשוטע יידן. אין די מצה־בעקערייען זענען געשטאנען ײדענעס און מײדלעך מיט איעגעפאלענע פנימער און מיט געשװאלענע הענט פון װעלגערן די מצות. פון פורים ביז פסח איז דאס געװען א קװאל פון פרנסה פאר הונדערטער ארעמע שטובן. אחוץ ביים אױװן און ביים קגעטן — האבן געארבעט נאר פרויען. די װאסער־גיםער זענען געװען ײנגלעך. איך האב ארײנגעקוקט און געחלומט צו זײן א װאסער־גיםער... און אזוי האט דאס שטעטל זיך געגרײט אויפצונעמען דעם יום־טוב פסח... אויפן פאםטעװניק, אין דער יאטקע־גאס קאלכט מען די שטובן און אין דרויסן ליגט דאס גאנצע ביםל ארעמקײט. ערב־פסח ברענגט מען פריש שטרוי און מען פאקט דאס אין די שעני־ קעס. מען װאש ט די פאדלאגעס און מען שיט זיי אויס מיט געלם זאמד.

... בארץ היה דמות ידועה ומוכרת לא רק אצל יוצאי לוקוב. היה דמות דינמית ופעילה יהיה זאת בבית־הכנםת של בעלי המלאכה׳ אשר הוא היה אחד ממײםדױ, או ב״ארגון של בעלי מלאכה״. הוא לא חםך שום מאמץ כדי לעזור לבני עירו להסתדר בעבודה ובחײם. יהיה זד׳ על ידי שתדלנות או עצה נבונד,. אם הוא לקח על עצמו משהו לעשות, הוא לא הרפה עד שהוא העביר את זה. בלקםיקון שלו חםרד, המילר, ״רע״. מה שלא עבר עליו, הכל היה טוב. בזמן שבנו התגײם לצבא הבריטי כדי למגר את החיה הנאצית, היה גאה בזד, ורק הצטער שבמצבו החז לא היה יכול להלחם. בזמן מלחמת השיחרור התנדב לשרות הלאומי, למרות שד,י ה מעל לגיל הגױם. ...

... זאל אונדזער ארגאן זײן די שטויסקראפט צו דערהײבן דעם קולטורעלן און געזעלשאפטלעכן מצב פון דער לוקאװער באפעלקערונג. ...

... געלערנט אין די ישיבות פון בריסק און מעז״ ריטש. בעת דער ערשטער װעלט־מלחמה איז ער געװארן טעטיק צװישן דער לוקאװער ײדישער ױגגט, ארײנגעטראטן אין דעם דארטיקן דראם־ קרײז, באטײליקט זיך אין פארשידענע אויפפי־ רונגען און אױך ארויסגעטראטן אלס רעציטא* טאר. ...

... עם בוקר בהיר אחד קם ר׳ ברל, התפלל, סעד, לקח את טליתו ותפיליו ויצא ברגל אל הכביש. משם, בעגלת־כילה של אחד מעגלוני ראדזין, הנוסעים בוקר־בוקר אל לוקוב, הגיע לעיר, שכר דירה, חדר מרווח׳ קיטון, וחדר קטן, מוארך וצר, שבו גמר בלבו

אחרי 3 חדשים של שקט יחסי עלתה עלינו הגסטפו וכל היהודים שעבדו באזור׳ הועברו לשוק החזירים. שם פגשתי את אחי גודל גריצר׳ וסכמנו לקפוץ מהרכבת. בשוק ראיתי איך שאיטשה קרמיק מרעיל עצמו. ספרו לי שגם הולברג׳ חתנו של טנקולסקי׳ הרעיל את משפחתו ואת עצמו. משוק החזירים העבירו אותנו לרכבת וגירשו לצריפים. שם היינו צריכים לחכות לרכבת למזריטש׳ שהיתה צריכה להובילנו לטרבלינקה. לי ולאחי גודל לא היתה הסבלנות לחכות לרכבת וברחנו מהצריפים. עמנו ברח גם דוד פרידמן (בנו של מנדל לנדר). בחוזרנו ללוקוב׳ הסתתרנו בביתי׳ במרתף. שכנתי הפולניה׳ בשם טצ׳ולקובסקי׳ הביאה לנו אוכל וחדשות מן העיר. אחרי מספר ימים ספרה לנו השכנה״ שיצרו גיטו יהודי. עזבנו את המרתף ועברנו לגיטו. ...

... הודות לפעולה גגד ״יוז׳ק מנקה הארובות״ עברה משפחת פרנגלר את המלחמה. אחרי השחרור של לוקוב נפגשנו כולנו בבית המלאכה ללבנים וחגגנו שם את הנצחון.

... ספר לוקא װ ...

... אמי ואזזי השני הסתתרו בכפר שכן, אך אחרי זמן קצר היו מוכרחים לעזוב את המקום, כי הנוצרים לא יכלו או לא רצו ױתר להחזיקם. פעם אמרה לי בעלת הבית לד.וריד משהו מן הגג. וכשעליתי ראיתי איך כריתי זזה ממקומה ולידה אמי ואחי הצעיר. הם חײם ונצלו מגיטו לוקוב. ״ואיה שאולז״ שאלתי. ״הוא לא רצה להכנם ולהםתתר במרתף״ ענתה עמי. ״ואיך אתם נצלתםז״ שאלתי הלאה. ״התעטפתי עם יעקב במעיל השחור, הםתתרתי בפינד, של המרתף והחלטתי לא לזוז מהמקום. כשהחלו לירות ולגרש מהמרתף, לא זזנו מהמקום״. ...

... אייד איך בין געװען פון יענע, װאם האבן נישט געזען פאר זיך קײן מענטשלעכע עקזיםטענץ אין שטעטל ׳ א מ איך האב באשלאסן אנצושטרענגען אלע מײנע כוחות אץ עמיגרירן. צוליב דעם, װאם מײנע געלט־מיטלן זענען געװען באגרענעצט, האב איך באשלאסן צו פארן אין א נאנט לאנד, קײן בעלגיע . דאם איז שוין נישט געװען אזוי פשוט — אן געלט ׳ אן א פאד, אן א שפראד . ...

... דאס ערשטע איז מען געלאפ ן זוכן לוקאװער לאנדסלײט. דער בילאנץ איז געװען א טראגישער. די עטליכע געראטעװעטע לוקאװער האבן זיך צוזאמענגענומען און דעמאלט איז געשאפן געװארן די לוקאװער לאנדסמאנשאפ ט אין בעלגיע מיט ױםף בורשטי ץ אלס פארזיצער. איך בין געװען םעקרעטאר און לײביש פעלהענדלער — קאםירער. צו יענע ױ צײט האבן אנגעהויבן אנקומען דורך דײטשלאנד קײן בעלגיע מענטשן׳ װאס האבן זיך

... בזמן שישבנו במסתור באו אלינו 2 בחורים מלוקוב עם נשק, משה, וישניה ויוסף

... לוקאווער בײם צונויסנעמען די בײנער םחדי קדושים אױםן מאלצינאװער סעלד

... דאם דאװענען דויערט ביז שפעט אין דער נאכט. קײנער רעכנט זיך נישט דערמיט׳ װאס מען מעג נאר גיין אין גאס ביז זעקס אזײגער, אז פאר אהײמגיץ שפעטע ר קאן מען דערשאםן װערן. אל ע פילן אינסטינקטיװ, אז דער טויט איז אומפארמײדלעך . די אקציע הייבט זיך אן ...

... הוי אלי, אלי, רבון עולם, אם רחמים ודין עוד בעולם — על מה ולמה עוללת להם כה, אם צדק ומשפט עוד קים ז איך לשמה ולבתה נהית עײרתי ז אין קול תורה ותפילה. רק שקט ושממה ישרור בך, רק זועה יעטך כולך. ...