Bialystok Street

... יהודי סוקולקה השלימו עם המצב בידיעה, ש״הם בגלות", והם המשיכו להתקיים במצב של עלבונות ודיכוי מצד השלטונות. האוכלוסיה הנוצרית עסקה ברובה בענפי החקלאות, והיהודים — במסחר זעיר ובמלאכה, ורק בחלקם בחקלאות. בסוקולקה עבר הקו של מסילת־ הברזל וארשה־פטרבורג, במרחק 37 פרסאות (ויורסט) דרומית־מערבית מגרודנה, באמצע הדרך בין גרודנה, לביאליסטוק ו־201 פרסאות מוארשה, והיא גבוד,ה 765 רגל מעל פני־הים. סוקולקה, נמצאת בין התחנות צ׳רנה־ ויש וקוז׳ניצה. ענף התעשיה, בעיר לא היה גדול, ועוד בשנת 1877 הצטמצמה בשישה מפעלי־חרושת קטנים שהעסיקו תשעה פועלים (מבשל בירה, חרושת נרות, שלושה מפעלי בורסקאות ותעשיה חרסינה). עיקרה של העיר היו שני רחובות ראשיים: רחוב גרודנה, ורחוב ביאליסטוק ובקרבתם נמצאה ככר גדולה שבמרכזה התנוססה כנסיה, מוקפת גדר. מלבד שני הרחובות היו בעיר שש סמטאות צדדיות.

... רחוב ביליסטוק היה הרחוב הראשי בסוקולקה, בו היו מרוכזים "בית-העם" הפולני, כל חנויות היהודיבנ רח׳ ביאליסטוק השתרע עד דאם-ליודובי (בית-העם), מכאן וא״לך השתרע רחוב גרודנה שהיה

מקומות רחצה שונים היו בסוקולקה. היו בריכות שהיד, כמו וודד,־קצקי, אונטערטייך (האגם התחתון), בריכות של זליבנסקי ברחוב ביליסטוק בתוך גן של עצי פרי, וד,י לסוקולקה שני נד.רות: אחד זרם בכניסה, מדרך ביליסטוק, פוצטטייך, ומעליו גשר־עץ למעבר עגלות וסוסים מן הכפרים הפולנים וגם אוטומובילים שנסעו מביליסטוק לגרודנו, והתנועה בו רבד, במשך כל היום. בימים ד,ד,ם, עד סוף מלחמת־עולם הראשונד, לא ידעו תלבושת־רחצה מד,י, וד.תרחצו ערומים, לכן לא שמש הנהר פוצטטייך למקום רחצד, ליד,ודי־ד,עיר. הנד,ר השני קוריללי, זרם בתוך כפר פולני קטן רחוק מד,עיר, מוקף ...

"מכבי־אש" בסוקלקה נוסד ע״י מתנדבים. רובם יהו- ד'^ • המפקד הראשי היה יהודי ושמו לייבענגרוב. בעל חנות לכובעים, ברחוב ביליסטוק. יתר המפקדים היו חיים הערשקע פעקאר, זיידל ורנר׳ אלתר פריידעלס אפשטיין, פישל שטיין, ואחריהם באו מפקדים אחרים. כדי לאסוף ולהזעיק את המתנדבים לאימונים או בזמן דליקה בעיר, יצא נימקעמונסביץ רוכב על סוס לבן ובידו חצוצרה של נחושת, עבר מרחוב לרחוב ותקע בחצוצרה, סימן אזעקה. הראשונים שהופיעו למקום הריכוז עוד לפני בוא המכבים, היו הילדים. ואחריהם הופיעו מכבי אש בתלבושתם המלאה: כובע נחושת, מעיל אפור, חגורת" גומי לבנה ורחבה ופס אדום־משוך באמצעיתה ובצד שמאל. הסתדרו בשתי שורות, התפקדו, ואחרי המפקד עברו לארבעות, ארבע־ארבע בשורה ובראשם המפקדים. והם צעדו דרך הרחובות, אחריהם שיירה של חביות

מקובל היה בסוקלקה לערוך את החתונות בביתו של אליקום רבינוביץ, באולם שבקומה השניה. את החופה העמידו במרפסת הפונה לככר־השוק מול הכנסיה הרו־ סית. לאחר זמן שכרה ה״ליטערארישע געזעלשאפט" את האולמות לפעולותיה ואנשי העיר היו מסדרים את החתו־ נות בבתיהם או אצל מתת המוזג(מאטעס דער שענקער) ברחוב ביליסטוק. כדי לשמח את האורחים היו נוהגים להזמין את התזמורת של דוד־יצחק, שהכילה חצוצרות, תוף ומצלתיים. וקול התזמורת בקעה עד לרחוב. נגנו את ה״שערעלע", ואלסים, ורקדו, הסקרנים התרוצצו מסביב הבית, הציצו בחלונות לחטוף מבט על החתן ועל הכלה. האורחים רקדו לקול התזמורת, הבדחן בדח את האורחים, המחותנים חלקו נרות צבעוניים לאורחים ...

... בבוא שמועת ההצהרה לבש הנוער הציוני גסוקולקה מלבושים בצבעי הדגל הציוני: כובע לבן עם סרט כחול, מכנסים לבנים עם חולצה כחולה, בטוי אהבתו לדגל הציוני ולארץ ישראל. הדגל הכחול־לבן עם מגן דוד באמצע הועלה על המועדון של "צעירי־ציו ך ו״המרכז " שהיה בביתו של איצקעה אייזין ברחוב ביליסטוק קול שירת "התקוה" "נם־ציונה" ו״תחזקנה" בקע מהמועדון. ברחוב ביליסטוק הצטופפו קבוצות־קבוצות ושיחת היום היתה הצהרת בלפור. ההסתדרות הציונית בסוקולקה הפכה את המאורע לחג לאומי גדול, הוכרז על ביטול־ מלאכה, החנויות נסגרו בעלי־המלאכה הפסיקו עבו- דתם, העגלונים התירו את סוסיהם. יהודים מהרו לבית־הכנסת הגדול לאסיפת־עם רבתי. ילדי בית־ הספר עם מוריהם הופיעו מסודרים ברביעיות וחוב- שים כובעים צבעונים, מעשה ידיהם של הילדים עצמם. דוד-יצחק ותזמורתו תפסו מקום על בימת בית־ הכנסת והשמיעו שירים לאומיים. וכל הנוכחים פצחו בשירה אדירד. ובד.תלד.בו ת אין־סוף. ביהוד, היתד. התלה- בות גדולד. בשירת התקוד. "לשוב לארץ אבותינו", חלומו של כל יהודי. האסיפה נפתחה בדברי המנהיג

... זאגרור שם הפרבר, בדרום־מזרח העיר, שהיה מיושב ברובו גויים ורק כמה משפחות יהוריות, שמספרן לא הגיע לעשר, ישבו בו • לא רב היה המרחק בין הפרבר למרכז־העיר, אולם, פסי רכבת שעברו ביניהם בתווך נתקו אותנו ממנו. בשעות היום לא הרגישו במרחק שהלך וגדל עם בוא הערב. הפרבר שקע אז באפלה והיה כעולם בפני עצמו. לחזור הביתה מהעיר, בערב, היה לא נעים. עלינו היה לעבור את שטח בתי־הכנסת, אור הפנסים שהאירו את רחוב ביליסטוק, לא הגיע לשם. המקום נראה שומם ועזוב. על הסביבה הזאת ספגנו בילדותנו סיפורים על שדים, רוחות ומתים, והם ליוו אותנו בעברנו בדרך זו. משהגענו לפסי־הרכבת השתנה המצב. הפחד שבדמיון הפך פחד ממשי ומציאותי; להקות כלבים השתוללו שם ורדפונו. לעתים נתקלנו בגוי שכור, והיו כל מיני תקלות בדרך. לפיכך, השתדלנו להיות בהקדם בבית, ומי שנאלץ להישאר בעיר עד שעה מאוחרת בערב, לא חזר לבדו, אלא בליווי. ...

בפרוץ מלחמת העולם השניה ב־1.9.1939 ביום ה׳; האירו רקיטות והתחילה מהומה • ברדיו הודיעו בשלש שפות אזהרה שמרחפת סכנת מלחמה. באותו לילה עוד לפני הכרזת המלחמה גששו האוירונים וסיירו על פני סוקולקה. למחרת פרסמה העיריה מודעות וקראה לגיוס כללי של אנשים, סוסים וכלי־רכב. הגברים קבלו תלבו- שת צבאית ונשלחו למרכזי־צבא בשדות. כל לילה לא עצמו האנשים את עיניהם וטפלו באגירת מזון. הגיוס התנהל ללא סדר והמפקחים לא יכלו להשתלט על האוכלוסיה. חלפו 4 — 6 ימים וכעבור שבוע לפרוץ המל- חמה הגיעו לסוקולקה גרמנים מצבאהיטלר ופלשו לעיר דרך רחוב ביאליסטוק, מעל הגשר על אופנועים וטנקים, כלי־רכב וסוסים. הם בלשו במשקפות בעיר; היהודים התחילו להתחבא במרתפים ובעליות הגג. בעיר ובסביבה הם נתקלו ברוסים, וכעבור כמה ימים פרצו לדירות, ולקחו אנשים לעבודת־כפיה; הם שדדי מקלטי- רדיו ואופניים. כעבור 4 ימים נכנסו הרוסים מצד גרודנה, בטנקים וחיל רגלי. יהודי סוקולקה צהלו ושמחו לקראת הרוסים בכבושם בפעם הראשונה. אולם הם החרימו את הדירות הגדולות בשביל הקצינים. בהתחלה הקימו משטרה יהודית. מאיר סוקולובסקי היה מפקד הצרכניות של מחנות הרוסים. התחילו לבנות שדה- תעופה בדרך לקרשניאן, והביאו מרוסיה אנשי־קולחוזים לעבודה. החנויות לא נפתחו, כי היהודים פחדו ולא ידעו מה תהיה עמדת הממשלה, אך כעבור זמן פתחו את החנויות ובתי־החרושת התחילו לחזור למסלולם׳ לא עבר זמן רב והרוסים לקחו את השלטון לידיהם. סוקולקה הוצפה פליטים יהודים משטח הכיבוש הגרמני, הם התאכסנו בבתי־הכנסת, וב״הכנסת־אורחים", והקהלה השתדלה לעזור להם. קשה מצבם; כל עוד ישבו בב- תים היה להם אוכל אולם, אך זזו ממקום־מגוריהם כב ...

... נוסדה משטרה יהודית. מפקח פלטיאל שטיין(פאלק.). השוטרים היו בתלבושת אזרחית, רק עם סרט לבן על הזרוע. הגיטו היה מוקף גדר 3 מטר גבהו. ברחוב ביאליסטוק היה שער ליד בית אייזיק ארקין וצריף שבו שמר איש המשטרה הגרמנית. תפקיד המשטרה היהודית היה לבצע את פקודות השלטונות הכיבוש; עבודות־ כפיה׳ מסים וכל הגזרות בכלל.

... הגיטו הצטמצם בשטח צר. תחילתו מרחוב 3־במאי, והלאה מערבה בכוון רחוב ביאליסטוק עד ביתו של מולי האופה — הרחוב הנוטה לבית־המרחץ. הרחוב ב- במאי בחלקו הפונה דרומה נכלל בתוך הגיטו—אך חלונות־הבתים ופתחיהם סתמו מפני שהיו פונים מחוץ לגיטו. הכניסה לבתים היתה דרך רחובות ומבואות צדדיים, כי ההליכה ברחובות ג׳ במאי וביאליסטוק היתה אסורה בהחלט. כל הדרכים והמבואות נחסמו בקירות שנבנו סביב. הקיר הראשון של הגיטו נעשה ליד ביתו של אלתר הקצב, והאחרון הגיע עד בית מולי האופה. הגיטו כלל איפוא, רק חלק מעט של העיר: סביבת בתי טיקוצינסקי, בתי־הכנסת, שכונת פודול עד פסי הרכבת עד לבית וינקביץ. השער הראשי לגיטו הוקם ברחוב וארשה ליד בית שעיה הנגר.

... העי ר שלמה, כ ל הבתי ם עומדי ם ע ל תלם, כפ י שעזב ־ תי ם לפנ י של ש שנים. שנו י אח ד בול ט במרכז ה ש ל העי ר — שת י השורו ת ש ל חנויו ת מו ל הכנסיד. הפרבו ־ סלבי ת נעלמ ו ואינ ם וככ ר רחב ת ידי ם משתרע ת מבית ־ המלו ן ש ל אליקי ם ע ד בני ן הסטרוסטד., חלק ו שתו ל ג ן וחלק ו מגר ש רי ק רצו ף מרצפו ת גדולות, שמדו ת לה ן ל א רגילות, שצורת ן מלבן. רחו ב ביאליסטו ק — כרגיל, חנויותי ו פתוחות, אול ם לפתחד. ש ל כ ל חנו ת פרצו ף זר, פולנ י ולרו ב ל א מאנש י המקום. ...