Sokolka

קשה ומר להספיד אלפי נפשות, בני־עירנו שהכרנו ם מילדותם, שהיו קרובים ללבנו קרבה נפשית או קרבה של שכנות וידידות. לא השלמנו עם האסון הגדול שקרה לנו, לא שכחנו ולא נשכח לעולם, מה עוללו לנו הנאצים הגרמנים וגרוריהם הפולנים. נזכור את הקרבנות ולא נשכח את הרוצחים, גם את הרוצחים הפולנים שידיהם מגואלות בדם יהודי עירנו, והם גרים בבתיהם, נהנים מרכושם, מטיילים לרווחה ברחובות סוקולקה. הבתים עומדים עטופי צער ויגון ומתאבלים על יושביהם היהודים, כי אינם עוד בחיים ן בנכר מצאו את מותם, בארץ הדמים הטמאה, בארץ גזרה. יהודי סוקולקה שכל שאיפותיהם היתה ארץ־ישראל ואהבת עמם לא זכו לעלות אליה. מרחוק חלמו על הארץ ואליה לא יכלו לבוא. ...

סוקולקה נוסדה במאה הט״ו יחד עם עוד עשרים כפרים אחרים, בעונה אחת. בתור כפר היא השתייכה לאחוזת-הכתר, במסגרת הכלכלה הגרודנאית, ותושביו חויבו לעסוק בגידול עופות, כשם שתושבי הכפר השכן סובאצ׳ינקה חוייבו לעסוק במשק הכתר בגידול כלבים. ...

... אותו טיזנד,ויז שם עיניו בסוקולקה הכפר ובגלל קרבתו לגרודנה ראה שהוא מתאים למטרותיו. הוא הפך את הכפר לעיירה, הקים בה שוק יפה, הושיב בד. אומנים מעולים יהודים, וכה אישר למעשד, את הישוב ד,יד,וד י ...

עברו שנים אחדות. קרבה שנת 1812. והפולנים התנחמו בתקוות חדשות. ערב המלחמה הגדולה הגבירה הממשלה הרוסית את פיקוחה והכריזה מצב־מלחמה בכל החבל. לאחר זמן עברו גייסות צרפת את גבול רוסיה וצבא רוסיה נסוג. אחרי כיבוש וילנה ארגן נפוליון את החבל המשוחרר, בהועידו ממשלה זמנית בליטא, שבה נכללה גם סוקולקה. שמחה זו ארכה רק חדשים מספר. ב־26 לדצמבר 1812 חזרו הרוסים לליטא ללא שפך דם. בימי מלחמת נפוליון מסר הגינירל הרוסי דוידוב, שלא נתן אמון יתר בפולנים, את השלטון על העיר לידי היהודים. ...

... יהודי סוקולקה השלימו עם המצב בידיעה, ש״הם בגלות", והם המשיכו להתקיים במצב של עלבונות ודיכוי מצד השלטונות. האוכלוסיה הנוצרית עסקה ברובה בענפי החקלאות, והיהודים — במסחר זעיר ובמלאכה, ורק בחלקם בחקלאות. בסוקולקה עבר הקו של מסילת־ הברזל וארשה־פטרבורג, במרחק 37 פרסאות (ויורסט) דרומית־מערבית מגרודנה, באמצע הדרך בין גרודנה, לביאליסטוק ו־201 פרסאות מוארשה, והיא גבוד,ה 765 רגל מעל פני־הים. סוקולקה, נמצאת בין התחנות צ׳רנה־ ויש וקוז׳ניצה. ענף התעשיה, בעיר לא היה גדול, ועוד בשנת 1877 הצטמצמה בשישה מפעלי־חרושת קטנים שהעסיקו תשעה פועלים (מבשל בירה, חרושת נרות, שלושה מפעלי בורסקאות ותעשיה חרסינה). עיקרה של העיר היו שני רחובות ראשיים: רחוב גרודנה, ורחוב ביאליסטוק ובקרבתם נמצאה ככר גדולה שבמרכזה התנוססה כנסיה, מוקפת גדר. מלבד שני הרחובות היו בעיר שש סמטאות צדדיות.

... קורו ת יהוד י סוקולק ה ...

... לפי הדתות הגיע מספר התושבים באורח יחסי באותה שנה במחוז (בלי סוקולקה והעיירות) ל־18.515 פרא־ בוסלבים, 50.351 קתולים, 8 אוונגלים, 1603 יהודים ו־365 מושלמים. ...

... ״קלויזים״ של חסידים בסוקולקה. — חסידי קרלין וקוצק בעיר. — הויכוח על החסידות בסביבה. — בין הפטיש וחסדן (פינסק וקרלין). — המחלוקת באמדור הסמוכה. —

במקביל לקרלין, נעשה גם נסיון להעמיד מרכז שני לחסידות בליטא בעיירה אמדור, הסמוכה ל״קהילה הראשית" הורודנה, ומעבר לסוקולקה. זאת עשה ר' חיים־חייקל מאמדור, מתלמידיו של המגיד הגדול ממזריטש, אלא שהענף האמדורי לא זכה לקיום ממושך, ומן המאבק נוצרה ספרות פולמוסית ענפה. ...

... בספר "דברי נגידים" על התורה לדוד מאיר בן יעקב קרולביצקי, מלומזה שהיה מגיד בווארשה, מובאים דברי תורה של הרב ר׳ אפרים פישל סאלומון. שני בנים מופלגים היו לו להרב ר׳ אפרים פישל: ר' יוסף שכנא ור׳ מרדכי, שניהם נולדו וגדלו בסוקולקה. יוסף שלום היה גר בסוקולקה, ועבר לביאליסטוק והיה נחשב מלמדניה המובהקים. לשיעוריו התמידים בחברת ש״ס בבית המדרש על־שם שמואל בולקובשטיין (ברחוב הסוחרים-קופיעצקה) נהרו למדני העיר כדי ליהנות ולשמוע "דף הגמרא" שלו. ...

היה סמוך על שולחן הותנו בסוקולקה ועוזר ברבנות העיר. זמן קצר היה רב בוואשילקוב, כממלא־מקום אביו הרב הגאון ר׳ אברהם דוד מרגולין. (נצר להרב ברוך שיק משקלוב, ממקורבי הגאון ר׳ אליהו בוו- ילנה) היה יושב באהל תורה בביאליסטוק ונפטר שם בשנת תר״פ (1920) בגיל שבעים שבה. ...

עם יסוד ה״מזרח"בווילנה ע״י הרב י״ו ריינס מלידד, (בשנת (תרס״ב) נוסד גם סניף בסוקולקה, שלקח חלק פעיל בפעולות ד,יד,ודיו ת במקום. ה״מזרחי"בסוקולקה הפעיל גם מגבית פנימית לטובת נגועי הפוגרו ם בקישי ־ נוב (בשנת תרס״ג) ונאספו בה 120 רובל למטרה זו. ...

... כל ימיו חי בסוקולקה, פעל רבות לטובת הציונות וקרנותיה, מבלי לקבל שום טובת הנאה. בזה ראה מטרת חייו וחזון מפלט ומקלט רוחני לישראל בדורנו. הוא היה מהצנועים וענווי לכת שלא זכה לעלות בעצמו לארץ והוא נספה בשואה יחד עם בני קהלתו סוקולקה. ...

... "ברכת תודד, בשמו ובשם קהלת סוקולקד, לרופא העיר הד״ר לעוובן יעקב לנ דא (נכד הרב הגאון מו״ה אברד,ם לנ דא זצ״ל הגאב״ד קסעפעטקין ואח״כ בק״ק סימנא במחוז סובאלק) אשר יעתיק משכנו כעת לעיר לאד זע על הטוב אשר עשד, במשך שבתו בעירנו סאקאלקה כשבע שנים. שד,פלא לעשות ברפואותיו ופעל ארוכה לחולים רבים אשר אמרו נואש לחייהם וישקוד גם על דלתות עניי עירנו לסעדם ולרפאותם מחליים על ערש דוי ופעמים רבות גם בצע כסף לא לקח באמרו אם אקיים נפש אחת יד,יד, זד, שכרי היותר גדול". ...

... "בשם שתי המושבות "איסאקא ו״פאלעסטינה" אשר במחוז סאקאלקה, הנני מביע תודה וברכה לעומדים בראש חברת יק״א, שהרבו להיטיב עמם בשלוחם עזרתם להם, על ידי הכותב הטורים האלה: למקנה לצר- ...

... משת ה גדו ל ״ח ג לויה ״ (הכוונ ה בז ה: "מסיב ת פרידה") לכבוד ו ש ל הרופ א היהוד י הז ה העוב ר מסוקולק ה ללודז. ...

אחרי שובו מסוקולק ביקר הציר פארבשטיין את בא־כח הדז׳וינט שמיהרו לשלוח לשם 500 דולאר לשם העזרה התכופה הדרושה להם. הציר פארבשטיין פנה אל הד״ר ברנרד כהן בברלין, שימאר להקציב סכום ידוע לצורך מתן הלוואות ארוכות ופתיחת מטבח לילדים. חוץ מזה פנה הציר הנ״ל אל חברת "טאז" בדבר עזרה מדיצינית לחברת "לינת הצדק". ...

בל״ג בעומר יצא הנוער לטייל אל היער שבסביבות העיר. מהרבה, אושרם של הילדים בצאתם, בלוויית המורים לטיול ביער. חגיגת ל״ג בעומר הטביעה רושם בל ימחה על ילדי בית־הספר. מסדר החגיגה, התחיל בחצר בית־הספר בסדר צבאי. אחריו הייתה, תהלוכה, ברחובות ובה השתתפו כל ילדי בתי־הספר, בצעדם ארבע־ארבע בשורה ושיר ציון בפיהם. וכל בני העיר, מגדול עד קטן, צופים במצעד. כך צעדנו ברחובותיה של סוקולקה בדרך היערה, שם בילינו יום נעים בשירה, במשחקים, בנדנדות ובערב חזרנו הביתה מאושרים. עליזים ושמחים. ...

... משברכו ראש־חודש ניסן התחילה בסוקולקה תכונה רבה לקראת חג הפסח. ראשית עבודתן של הנשים היתה להכין בעוד מועד שומן אווזים מטוגן, לעשות בו מיני מטעמים לחג הפסח. ריח השומן המטוגן עלה בכל

... כל הקירות כוסו מודעות תעמולה ומספרי המפלגות. כולם גויסו לתעמולה, אפילו התישים וד.עזים של חיים מוביל־המים גויסו לבחירות. קשטו את העזים וד.תיי־ שים במודעות צבעוניות במספר 6, רשימת הציונים, וד.מםכנים הסתובבו ברחובות סוקולקה. כמובן בלווית ילדים, שלקחו גם הם חלק פעיל בבחירות. ...

... רכה שנד, שלמה. מובן, שהילדים לא מצאו ענין רב בלימודים. תכנית הלימודים כללה קריאד,, כתיבה וחשבון, הסטוריה גרמנית, זמרד, ותרגילי־סדר, משחקים וקצת לימוד דת. וגם עבודד, בגינד,. ילד שלא הופיע יום אחד בבית־הספר, נקנסו הוריו בשני מרקים, סכום גדול למדי. לכן היתה, שאיפד, אחת להשתחרר בכל מיני אמצעים מכתלי בית־הספר. וכל האמצעים היו כשרים לכך. ילד שד,גיע לגיל 14 היד, משתחרר לפי אשור של בעל־מלאכה שהוא מתחיל ללמוד מקצוע, וכך התחילו התלמידים לנשור מבית־הספר, זד, אחרי זד,. לימים הועברו בתי־הספר העירד,, בשלושד, מקומות נפרדים. "אונטערשטופע" עברה לביתו של קרישבסקי מול מכבי־אש, "מיטעלשטופע" עברה לביתו של המורה, הרוסי סמוליאק, מעבר לפסי הרכבת. "אובערשטופע" עברה לקצה רחוב גרודנד,. המפקח הכללי של המחוז פאשעק, מצא את מותו בסוקולקה, הוא נפגע במחלה מדבקת של אהובתו המורה, הנוצרית, שניד,ם מתו, וארונו של פאשעק הועבר לגרמניד,.

... אחרי שהצבא הפולני ברח מסוקולקה, נגשו מכבי־ האש להשתלט על הדליקות, והדבר עלה בידם אחרי עמל רב ומסירות על־אנושית. לפני שהצבא הפולני עזב את סוקולקה עוד הספיקו להרוג 4 יהודים. שמו- תיהם: ה״ה פארבער (דער קישקע מאכער), אהרונובסקי, וואליאנסקי וחייל יהודי שלא מן העיר. ...

שנה שלמה ביליתי בסוקולקה והסביבה. רציתי לראותה בקיץ ובחורף. את הנהר בקפאונו ואת עגלות־החורף והשלג היורד טיפין־טיפין על הפנים. ...

... * סוקולקה, לאט לאט, השלימד. עם המצב, לא עבר זמן רב וד.חל ו להרגיש במחסור מצרכים חיוניים. פרנסת המשפחות נפלה על הנשים ׳ והילדים, לעומת זאת, כדרך הטבע, המשיכו במשחקיד.ם היומיומיים.

בתשעה־באב 1914 פרצה מלחמת העולם הראשונד. . בסוקולקה, כמו בכל ערי רוסיה, הופיעו מודעות גדולות, על "מובליזציר." (גיוס). קבוצות קבוצות התאספו לקרוא את הצו, שד.טי ל מבוכה ופחד בעירנו. החרדד. היתד. גדולה וכל אחד הבין שד.מלחמד. תגרם להר ס משפחות, לנתוק איש מרעהו ולחיי סבל. כל חייבי הגיוס צייתו להוראות, בלית ברירד.. איש איש שאל בלבו: "לשם מה אנו ד.יד.ודים יוצאים למלחמד.?" ובחוג המשפחה אף העיזו לשאול זאת בקול. זוכרני, איך ה״אוגליצקע ר פולק" גדוד־מצב שחנה בקביעות בקסרקט (קאזאמרס) בדרך לשישקי, יצא לחזית המלחמד. דרך העיר בשירים ובתזמורת. הקהילה היהודית החליטה להתרכז ברחוב על מנת להפרד מד.חילים ד.יר.ודים, אזרחי סוקולקה. בספרי תורד. שהובאו מכל בתי הכנסת שבעיר קבלו את החיילים ליד מאטעס דעם שיינקער (המוזג). הפולקובניק (המגד) קבל את המשלחת ואת ברכותיד. החמות לגצחון מהיר. כל חייל יהודי יצא מן השורה ונשק את התורה בדמעות בעיניהם ובאותד. הזדמנות נפרדו שוב בנשיקות חמות נשים מבעליד.ן וילדים מאביד.ם. בלב כלם חיתה חרדה לימים הבאים.

בכביש זה לוויתי בילדותי, יחד עם קהל מאות נרגש ונפעם, חלוצים עולים ארצה. היו תחנות בדרכם הארוכה והראשונה בהן היתה סוקולקה, שממנה התחיל העולם הזר ומירכתי ה אצה הרכבת למרחקים. אליה היו משתר- כים שעות רבות בעגלה רתומה לסוסים, אך לעתים, במעלה גבעה, אף ברגל בצדי העגלה, ורק המטען — ארגזי עץ גדולים כפולי־דפנות, מקום סתר לאקדחים בלתי־לגליי ם — מיטלטל עליח, לטרטור חשוקי־האופנים ומקפיץ באימה את הסוסים המיוזעים. ...

... "קדימה" התקימה באופן בלתי־ליגלי במשטר הגרמני, עד המהפכה, ובגמר המלחמה ב־1918, במשטר החדש של הפולנים, התחיל המשרד־הארץ־ישראלי בסוקולקה לארגן קבוצות נוער לעליה לא״י. רוב הנוער באותה תקופה הצליח בקשיים רבים לעבור "הכשרה", לעלות ולהכות שרשים בא״י, בזמן המנדט של הבריטים, ורובם השתתפו במלחמת העצמאות להקמת מדינת־ישראל. ...

לימים היד. חבר ב״השומר הצעיר", איש תרבות, בוגר בית־ספר וחניך האוניברסיטה בוורשא. חלוש בגופו, צנום ונמוך קומה, יצא להכשרה חלוצית, מסור ונאמן ללא־גבול, נאכל באש האידיאה, שכבשד. אותו כליל. וכאשר אושר לעליד., צרר את צרורו הדל, נפרד מבני משפחתו והפליג ברכבת לוורשח. כאן חכתה לו גזרת גורלו. עלייתו למולדת עוכבד. על הסף, כי הרופאים מצאו פגם בריאותיו. הוא נפתל עם גורלו, נאבק על זכותו לעליד., אך בינתים נפרד מן החבורד.. הוא חזר שוב לסוקולקה, לאוניברסיטד. בוורשה. מה עבר עליו בעמקי נפשו לא ידעתי • לימים נימק לפני את פרישתו מן הציונות: אכזבות, הדים על האבקות מרד. של חבריו בארץ בפ״ת לעבודד. ולפת־לחם, ועל הקדח ש שנתנסו בה, ועל חבר שנהרג • אולי פעל גם העוני וד.מצוקה של

... זרי ז ועליז־חיי ם ראית י א ת דוד י ר ק בבצע ו א ת תעלולי ו במ י הנח ל אש ד לפנ י סוקולקה, שע ל כ ן שחיי ן מופל ג היד.. כא ן היד . שוכ ח א ת נפתול י ימיו, א ת חד ר תלמידי ו הקט ן והאפל, כא ן התחי ל עולמ ו הגדול. א ך מחופ י חיי ו האפורי ם בעיר ה ל א הרחיק ה סירת ו להפליג . ...

... בשדות דגן דלים וגבעות־הול, על פני חורשות ארנים נודפי שרף ופלגי זרם דליל, בצדי בתים רעועים חבושי גגות־תבן ומעשנות מאבמת־עשן... הגענו לסוקולקה, ראשיתו של עולם אחר. היה בעיר המריח העיר הגדולה, תחנת־רכבת ומדרכות בצדי־הרחובות, אך הבתים דמו לבתי עיירת המולדת והאוירה ברחובותיה לא זרה היתה לנו. ...

... רושם מקסים היו עושות התהלוכות הצבאיות שהיו נערכות לעתים קרובות בסוקולקה. העיקר בכל מפגן חגיגי (פאראד) היתה התזמורת, שהיתה מנגנת שירי לכת מרוממים את הנפש; לא היה בהווי העיר דבר יותר נפלא, גורם סיפוק ושמחה כמפגן. העין היתה נהנית משלל הצבעים המרהיב: אביזרים נוצצים, מדים מרשימ־ם צעידה הרמונית, נמרצת וקצובה בשורות ישרות ונאות... והאוזן היתה קולטת את המוסיקה הבוקעת, השופעת ופורצת כגלים סוערים מרטיטים ומרנינים את הנפש... היתה זאת הנאה עילאית — והייתי כמוקסם או כמהופנט. מעיין של תקוות נפלאות סתומות היה מתעורר, מזין את הדמיון המרחף למרחקים ולמרומים. ...

... עם פרוץ מלחמת העולם מת הגנרל בעל האחוזה, ובניו צעדו עם זרם ההסתה האנטישמית. קלמן עזב את הכפר. עקר דירתו לעיר סוקולקה, גם פה המשיך בלמוד התורה ובחיי המעשה, בעזרה לכל חלש ונצרך. ילדיו עלו ארצה. נכדו שנולד בארץ ונשא שמו "קלמן" נפל במער- כות ישראל. ...

... ביקרתי בסוקולקה שנה לפני פרוץ המלחמה האיומה ונכנסתי אליו; הוא היה כבר כפות למטתו, פניו קיבלו זוהר מיוחד כאשר ראני. הוא קם ממטתו, חבקני, אמצני ...

... חיה עלתה לארץ מעיר מולדתה סוקולקה שבפולניה, בעיצומם של ימי העליה השלישית, עת טובי בני הנוער היהודי מרוסיה ומפולניה חתּרו אל חופי ארצנו בכל הדרכים.

... סוקולקה עירתנו — באוירך נשמנו משחר ילדותנו, בשדותיך הרחבים בדרך לנהר קוריל או ליערות שישקי, בשדות דגן וחטה, נחל וחרש, בראות אכר על מחרשתו בשדות צמח ובר — קשרנו קשר עם הטבע, אופקיך הרחיבו את המחשבה, העלו את דמיון הפרט והשפיעו על עצוב המגמות של החברה.

המכונית מתקרבת לסוקולקה. הנה. מגדל התצפית משמאלנו. בסביבה זו היו מתכנסים בני נוער יד.וד י בל״ג בעומר. בזכרוני עולים מחנות, אהלים, הנפת־ דגלים, תהלוכות לפידים, אני עוצם עיני והנני רואה עצמי ילד במכנסי חאקי קצרים, ענוב עניבה כחולה, צועד עם עשרות ומאות חברי, בקצב התוף. דגלים מתנופפים אל על, לפידים מאירים הדרך ואנחנו שבעי אושר וחוויות חוזרים הביתה... במבואות עיר נתקלים ב״שקצים", אבנים בידיד.ם, אולם לא יעיזו לרגום בנו, לעג בעיניהם, אולם גם במבטנו בו ז כלפיהם. גאים אנו על יהדותנו ונושאים ראשינו ברמד.... וד,נד. מתקרבים אנו למרכזד. של עיר. הורינו, אחינו ואחיותינו מחכים לנו כבר בקוצר־רוח. כל אחד חוזר לביתו לחיק משפחתו. ...

כב ר בדרכי לסוקולק ה שמעתי ע ל כנופיו ת אנשי א.ק. (ארמייד. קריובד. —ארגו ן צבא י פולנ י במחתרת, בע ל אופי אנטישמי מובד.ק) השורצו ת בסביבותינו, מתנפלו ת מ ן המאר ב ע ל חיילים רוסיי ם וע ל יד.ודי ם שרידי הפליטד. ורוצחים אות ם נפש. כנופיו ת אל ה הי ו עוצרו ת א ת הרכבו ת ומוציאו ת להור ג ב ו במקו ם כ ל יד.ודי, רוסי וא ף פולנ י נאמ ן לשלטו ן העממ י החדעז. ידעת י שאת י יע ן לכמד. מאנש י הכנופיו ת חשבו ן כפול, ה ן בתו ר יד.וד י וד. ן בתו ר פעי ל לבצו ר השלטו ן הסוביט י במקו ם בשני ם 1^- 1939, אול ם ב ו ברג ע גב ר על י רג ש הסקרנו ת והרצו ן לראו ת במ ו עינ י מ ה נות ר מעיירת י ע ל רג ש האחריו ת לבטחונ י האיש י וד.חלטת י לשוט ט ברחובו ת העיר, ויד. י מה. ...

שעת ידחוקה, עלי לחזור ליחידתי, שלשת ימי הצפיה בגרודנה לא נתנו לי להשאר זמן נוסף בסוקולקה. ואולי טוב הדבר, אין לי מה לעשות פה יותר • עלי להפרד מעיירתי לנצח ■ אולם איך אלך בטרם נפרדתי מאבי. הוא מת עלי בהיותי ילד רך. זכרונות מעטים נשארו מימי חלדו, אולם את העדח הרגשתִי שנים רבות, יום יום ושעה שעה • אני נזכר באמי המבכה אותו בלילות. איך לא אפקוד את קברו ן וכך שמתי פעמי לבית־העלמין. הנני חולף על פני הבתים ב״אוליצקה״ — הרחוב המוביל לבית־הקברות. ...

... אמנו היתה מכונה בעיר "חנה נחמה־עס", אף היא היתה ידועה, כאבא, בעזרת ה לבריות, בדרך מיוחדת לה. נשים בסוקולקה לא נהגו ללדת בבתי־חולים אלא בבית. אם היתה יולדת במשפחה, היתה אמא מתבקשת להיות על ידה. וכן בין שכנות וידידות, ובעיקר, נשים של עניי העיר. רבים היו הלילות בהם נעדרה אמא מן הבית, מסבד. זו. היתד. לה ידיעה ברפוי פצעים ובטיפול במחלות. מדחום, בקבוק גומי ושאר אביזרי רפוי ביתי, שד.י ולנו, תמיד לא נמצאו בבית ׳ אלא בהשאלה ואם היו נחוצים לנו, היינו הולכים לחפשם אצל שכנים או עניים. בלילות־שבת, אחרי הדלקת הנרות, היתד. אמא שולחת אותנו, הילדים, להביא חבילות לבתי עניים. לזה צנצנת מרק עם אטריות ונתח־עוף; לזד. — חלד.; לכאן — עוגד., רבד. של מרקחת בית וכדומה. ואנחנו — מה אד.בנוה שליחות זו! היינו אורחים רצויים בבתים הללו. היו מראים לנו את הרך הנולד, היו מעתירים עלינו שפע של ברכות, היינו חשובים! ...

... סאקאלקע, א קליין שטעטל ביים טייך פון זעלבן נאמען, האט אין די צייטן פון אמאליקן פוילן געהערט צו דער טראקער וואיעוואדשאפט און גראדנער פאוויאט. דאס שטעטל איז געווען אמאל א קעניגלעך דארף, וואס זיינע איינוווינער זענען מחויב געווען צו האדעווען סאקאלן(געיעג־פאלקן) פארן קעניגלעכן הויפ און דער־ פון זאל אויך שטאמען דער נאמען סאקאלקע, אזוי ווי דער נאמען פון שכנות׳דיקן דארף סאבאטשינצע זאל זיד נעמען דערפון וואס זיינע תושבים פלעגן האדעווען הינט פארן הויף. ...

ווע ן סאקאלקע א יז אריבער צ ו רוסלאנד, אי ן יאר 1807, הא ט מסתמ א ד י פריווילעגי ע אי ר באדייטונ ג ניש ט פארלארן. דע ם 8־ט ן אקטאבע ר 1809 ווער ט ז י אריינגעשריב ן אי ן ד י אקט ן פו ן סאקאלקע ר מאגיסט־ רא ט דור ך א געוויס ן לעווי ן ב ן אברה ם שטיי ן "הלאסנ י פו ן דע ר סאקאלקע ר דומע " (שטאט־ראט, דור ך ארויפ־ שטעל ן דע ם מלוכה׳ש ן שטעמפ ל ווער ט ד י פריווילעגי ע פא ר ד י סאקאלקע ר ייד ן אפראביר ט דור ך ד י ניי ע מאכטהאבער.

... דער ערשטער אוטו "פורד" וואס האט קורסירט ביאליסטאק—סוקולקה—גראדנע

... ביי דער באן־סטאציע אין סאקאלקע ...

... ווען אין מיינע יינגלשע יארן פאר מיין ארויספארן אהער קיין ארגענטינא, איז מיר ביי פארשידענע גע־ לעגנהייטן אויסגעקומען צו באזוכן אייניקע פון די דאזיקע שטעטלעך, ווי: אדעלסק, דובראווע, זאבלו־ דאווע, לונע, סאקאלקע, סקידעל, קוזניצע, קריניק, האב איך דארט אין כמעט יעדער שטוב געזען שטיין אויבן אן א ספרים־שראנק, פון וועלכן ס׳האט ארויס־ געבליאסקעט א ש״ם גמרות מיט די גילדערנע אויפ־ שריפטן אויף די געבלימלטע לעדערנע רוקנס. אין א סך שטיבער האב איך אויך אנגעטראפן אנגעפולטע פאליצעס מיט העברעאישע און יידישע ביכער און אפילו פרעמדשפראכיקע, וואס זייער אינהאלט האט קיין שייכות נישט געהאט מיט אמונה און מוסר, נאר מיט ליטעראטור און וויסנשאפט. ...

טא געוועלט זענען נישט קיין גוטע, ווייל א גרוסער טייל פון סאקאלקע האבן געלעבט פון די לעדער פאבריקען און דאס האט זיך אפגעשטעלט. האבן רוסישע גענעראלן באשטימט, אז מען דארף האבן אין קורילע א שטארקן בריק, כדי די ארמיי זאל קענען פירן שווערע הארמאטן, האט מיין פאטער איבערגענומען די הנהלה אויפן אויסבויען דעם בריק. ווער פון די סאקאלקער ס׳איז געקומען בעטן מיין פאטער ער זאל אים צונעמען צו דער ארבעט האט ער אים געזאגט: "קויף א האק און קום מארגן צו דער ארבעט". מען האט אזוי לאנג געבויט דעם בריק, ביז ווען די דייטשן האבן זיך דערנענטערט צו סאקאלקע און די רוסן זענען אפגעטרעטן. זיי האבן אונטערגעצונדן דעם בריק, אבער ער איז נישט פארברענט געווארן. די לעצטע נאכט, איידער די דייטשן זענען אריין, זענען מיר אלע געווען אין דער גרויסער שול. ביים דייטש איז קיין פרנסה ווייטער נישט געווען. קינדער זענען געגאנגען אויף די שאסייען האקן שטיינער פון קוביק־מעטער. דער פארדינסט איז געווען זייער א קליינער. מיין פאטער האט באקומען ארבעט ביי די דייטשן בויען א וואסער־טורעם אויפן באן־סטאציע.

... נאכדעם ווי די פאלאקן האבן זיך באזעצט האבן זיי גע־ מאכט א רעוויזיע ביי אונדז אין שטוב און געפונען בראנפן. זיי האבן געהייסן מיר נעמען דעם בראנפן און גיין מיט זיי אין דער פאליציי. די שרעק אין שטוב איז געווען זייער גרויס, ווייל די פאלאקן האבן אין דער צייט פון זייער קומען קיין סאקאלקע געשאסן א פאר יידן. ווען די פאלאקן האבן ארויסגעגעבן א באפעל, אז די יוגנט זאל זיך שטעלן צום מיליטער האט מען מיר געמאכט א קראנק אין פוס און אזוי אדום מיך באפרייט פון מיליטער־דינסט. איך בין אוועק קיין גראדנע, ווו מען האט מיד נישט געקענט און דארט געלעבט א צייט. ווען עס האט זיך אביסל בארואיקט בין איך צוריקגע־

... אז סאקאלקע איז א שטאט, מיט לייטן גאר גלייך און רעדט איר מיט זיי דאן זאגן זיי אייך: ...

... סאקאלקער עלפין בויען די באן־ליניע אין תל־אביב

... סאקאלקע פון דערווייטנס

... אין סאקאלקע איז צו יענער צייט געווען 13 גארבאר־ ניעס, וועלכע זענען געווען אין יידישע הענט • אויך די ארבעטער זענען געווען יידישע. די לעצטע יארן, שוין ביי א קלענערער צאל גארבארנעם, זענען שוין די אר־ בעטער געווען א 80 פראצענט ניט־יידישע. די לעצטע יארן פאר דער צווייטער וועלט־מלחמה האט זיך געשאפן א פראבלעם פון ארבעטסלאזע גארבערס. האבן מיר געשאפן א קאאפעראטיוו מיט דער הילף פון דער גמילות־חסדים קאסע.

... ו האב ן א ביבליאטעק , האב ן מי ר געהא ט א ביבליאטע ק אונטער ן שיל ד פו ן א בוכהאנדלונג , ווא ס הא ט זי ך גע ־ פוגע ן בי י נהו ם גאניאנדסק י מי ט א היפשע ר צא ל ביכער , יידיש , העברעאיש , רוסיש . אי ך דערמא ן זי ך ווע ן מע ן הא ט געדארפ ט קויפ ן ביכע ר האב ן מי ר באשלאס ן צ ו ברענגע ן א פילם , א שטומע ן פילם . באקומע ן אוי ף אז א צווע ק א דערלויבעני ש מי ט א לאקא ל דע ם "נאראדנ י דאם " הא ט מע ן אויפ ן נאמע ן פו ן "לינ ת הצדק " (זי י אל ם פילאנטראפיש ע געזעלשאפ ט זענע ן געווע ן פריווילע ־ גירט ) מע ן הא ט געשאפ ן א ן ארקעסטער , פייש ע אברא ־ מאוויץ , שעפס ל דע ר בלינדע ר פידל , לייב ל דישק א — א מאנדאלינע , פינ י לעוו , אברה ם פרידבער ג — גיטארע , פו ן ד י הכנסו ת פלעג ט מע ן קויפ ן ביכער . סאקאלקע ר האב ן תמי ד געשטערב ט צ ו עפע ס העכער ס אי ן אנפאנ ג פו ן 20 ט ן יאהרהונדער ט הא ט מע ן שוי ן אי ן סאקאלק ע געשאפ ן א קאאפעראטיוו ע ליי־או ן שפאר־קאס ע אי ן הוי ז פו ן וועלק י סאפירשטיין . פו ן ד י גרינדע ר זענע ן געווע ן משה־וועלוו ל שטיין , לייזע ר אשקעוויטץ , אלטע ר אפש ־ טיי ן א . א . בי י דע ר "לינ ת הצדק" , וועלכע ר הא ט עקזים ־ טיר ט נא ד פו ן גאנ ץ לאנ ג אי ן געשאפ ן געוואר ן זייע ר א

... סאקאלקע איז געווארן א פאוויאט אין מדינת פולין. מיר זעצן פאר אונדזער פארטיי־און קולטור־ארבעט. די ציוניסטן מיט ליפצערן און הערשל יודאווסקי בראש פון איין זייט, די יידישיסטן, בונדיסטן פון דער צווייטער זייט. די יידישיסטן גרינדן א שולע וועלכע עקזיסטירט בלויז 3 יאר. די העברעאישע שול "תרבות", ווי אויך די רעליגיעזע תלמוד־תורה עקזיסטירן ביזן לעצטן טאג פון חורבן.

... שבת פארטאג, דעם 27.6.41 האבן די ערשטע פאט־ ראלז זיך באוויזן אין די גאסן פון סאקאלקע און נאד זיי, א מאטאריזירטע מיליטערישע אפטיילונג. די גאסן זענען אפגערייניגט פון מענטשן און געוויס פון יידן. די יידישע באפעלקערונג בלייבט ווייטער זיצן אין זייערע באהעלטענישן און ווארט וואס די צוקונפט וועט ווייטער מיט זיך ברענגען. נאר א אייפל גלויביקע ווילן נישט מחלל זיין דעם שבת און האבן נישט מורא ...

אין שטאט, האבן זיי פארשפרייט שרעקלעכע קלאנ־ גען. מען זאגט אז אין סאקאלקע וועט זיך באזעצן א געסטאפא אפטיילונג. בלויז דער גאמע ן ווארפט אן א ציטער אויף יעדן פון אונז. א בעסטיע מיט שטארק פארשארפטע נעגל אין אויסגעשלייפטע ציין דערנענ־ טערט זיך צו אונז. זאגט אן מיט דער גאנצער זיכער־ הייט וועגן פרישע קרבנות. ווער וועלן די דאזיקע יעצט זיין? ווער וועלן זיין די ניי־אויסדערוויילטע צו זיכערער פארניכטונג? און פאר וואס, פאר וואס דאס אלץ? ...

... פרייטיג, דעם ערשטן סעפטעמבער 1939, ברעכט אויס דער דייטש־פוילישער קריג און שבת, דעם צווייטן זענען די דייטשן שוין געווען אין שטאט. דאס איז געשען דערפאר, ווייל סאקאלקע איז געלעגן בסד־הכל עטלעכע קילאמטער פון דער אסט־פרייסישער גרעניץ.

... 20 יאר אלט, געלעבט אין סאקאלקע, ביאליסטא ־ קער וואיעוואדשאפט, געווען אין סאקאלקער געטא און אין גראדנע. אין עטליכע קאנצ׳לאגערן. צום לעצט אנטלאפן פון אשוויענטשים און זיך אויס־ באהאלטן אין וואלד. געלעבט אין ביאליסטאק. ...

... היינט זענען אנגעקומען עטליכע פליטים פון סאקאלקע און קרינעק, וועלכע זענען געשפרונגען פון צוג. צווישן זיי פארווונדעטע. 3 קרינקער מיידלעך מיט א בחור זענען געווארן צושלאגן דורך געסטאפא. די פארווונדעטע האט מען אפגעפירט אין שפיטאל, די ריכטיגע צאל פליטים פון היינטיקן טאג איז מיר נישט געלונגען פינקטליך פעסטצושטעלן. ...

... 546 וועגן דער סאקאלקער ליקווידאציע איז מיר אויס־ געקומען צו הערן נישט פון דער ערשטער קוועל, נאר דורך אן איבערדערציילער פאלגנדיקע פרטים; די 600 (זעקס הונדערט) סאקאלקער ייִדן — די ארבעטער פון די גארבערייען און פעלץ־פאבריק זענען אומגעריכט עוואקוירט געווארן זונטיק. די באציונג פון די דייטשן איז געווען נישט קיין שלעכטע. מ׳האט אויפגעבראכן עטלעכע שטאכעטען אין געטא־פארקאן און דורך דארט אדורכגעלאזט די ייִדן צום באן, כדי זיי זאלן האבן א נאנטן וועג. ביים ארויסגאנג זענען געשטאנען צוויי אורנעס. מ׳האט געדראט פארן ארויסגאנג, אז מ׳וועט אלעמען רעווידירן און געהייסן אריינווארפן אין די אורנעס דאלאר, צירונג, געלט. אנדערע האבן צוליב דעם פארניכטעט געלט. א סך האבן אריינגעווארפן מטבע־ עות, גאלדווארג א. ד. ג. פאקטיש האט מען קיינעם נישט רעווידירט. ...

... עס שטייט מיר פאר די אויגן דער טאג מאנטיג : די עלטערן פלעגן אוועקפארן מיט די פרוכט , קעזאלא ר און פוטער אין סאקאלקע צום מארק . דאן האט יעדער קינד געפיהלט א זעלבס ט שטענדיקייט , ווייל יעדער קאלאניסט איז געווען געבענטש ט מי ט עטליכע קינדער אין אויד די אביסל דערוואקסענע האבן געמוזט אננעמען די פליכט צו העלפן אלעס , די בהמות , שעפסן , עופות , גערטנער און פעלדער , וואס יעדן טאג האט דאס געפאדערט פיל אר ־

... אנו מרכינים את ראשינו בצער ויגון לזכר קדושינו, הנאהבים והנעימים שמסרו את נפשם על קדושת השם ואשר במותם סללו לנו את הדרך לחיי חרות ועצמאות מדינית. נפל עלינו שארית הפליטה של יוצאי סוקולקה, הנמצאים בארץ־ישראל, לכ- תוב בספר לזכרון אבות ואמהות, אחים ואחיות, שהובלו כצאן לטבח והומתו במיתות משונות, בסקילה שרפה הרג וחנק. ספר זה ישמש נר תמיד, לנשמותיהם הקדושות והטהורות, בדפיו צרורים דמותה ונפשה של סוקולקה היהודית שהושמדה; ימיה הטובים והעליזים, ימי ההתפתחות והתרבות ועל הכל פרשת חורבן עירנו, מפי הנשארים לפליטה מגיטו סוקולקה. בו תהיה חקוקה לעד דמותה של עירנו, על עברה המפואר, אישיה הדגולים, מוסדותיה וארגוניה הציונים והכלכליים. לאור הזכרונות שנכתבו כאילו קמו דמויות נשכחות לתחיה.

... יצויין, שי ד,ודי ם עשירים היו משקיעים את ממונם באחוזות, ועסקו ממילא בחקלאות. הם היו רוכשים מידי הנסיך כפרים שלמים במחיר תשלום חד־פעמי מסויים 9, ולפעמים גם כמד, כפרים בבת־אחת, יחד עם שדות ־ מרעד,, אגמי־דגים, חנויות וכדומד,. יד,ודי ם היו רוכשים אחוזות מאת ה״בויארים", או היו רוכשים אחוזות ממושכנות תמורת הלואות. האחוזות היו עוברות לידי ד,יד,ודי ם יחד עם האכרים היושבים בד,ן, ובעלי האחוזות. ליהודים היתה בעלות על האכרים כ״בויארים" שהיו לפניד,ם. מקצת מבעלי־האחוזות הגדולים היהודים מילא גם תפקיד התיישבותי בליטא; רשומים מקרים, שיד,ודי ם שקבלו מידי הנסיך שטחי־אדמה שלא היו מיושבים הביאו לשם יהודים וסבורים, שאף ביחס ליסוד הכפר סוקולקד., יחד עם כפרים אחרים, יש קשר לזכויות ד,יד,ודי ם לעסוק בכפרים במקח־וממכר אכן, דווקא ביחס לסוקולקה מעטות הידיעות הממשיות, ויסודן רק באגדות.

... מכב י א ש ע״ י עירי ת סוקולק ה (סאקאלקע ר פייערלעשע ר ביי ם מאגיסטראט )

למחרת התחיל לעבור בעיר הצבא הרוסי שנסיג מן החזית, עייפים, ישבורי ם ורצוצים, בורחים מנוסת בהלה, לא בסדר צבאי. ערב־רב. הרחובות והדרכים מלאים חיילים רעבים, קרועים ובלויים, יחפים בלי נעלים, תלבושתם ססגונית, חובשי מגבעות, "קפוטעס", ואפילו צילינדרים על ראשיהם, ומבקשים לחם ומים, הצבא הרוסי נסוג לעבר גרודנה והעיר נשארה "ריקה" מצבאה. מדי פעם הופיעו פלוגות סיור, רוכבים, פעם רוסים, פעם פולנים ששדדו שוב מכל הבא ליד. בפחד כניסת הצבא הפולני הסתתרו היהודים בבתים, במרתפים ועל הגגות. אימה ופחד אחזה את הישוב היהודי. לפנות בוקר נכנס הצבא הפולני, החיילים ירו מרוביהם ורצו לאורך הרחוב, סמוך לבתים, פרצו חנויות, דפקו על דלתות, הם פרצו לתוך הבתים ושדדו מכל הבא ליד. ...

... עירתנו... ...

... צ ו דע ר געשיכט ע פו ן סארןאלק ע ...

... נעמיראוו הא ט צוויש ן ד י 300 ארבעטע ר געארבע ט א צא ל פו ן יידיש ע פרויען . טיזנהאו ז הא ט באשעם ־ טיג ט יידיש ע פרויע ן אל ם ארבעטערינ ס אי ן זייער ע היימען . זי י האב ן בעארבע ט פאד ן פא ר ד י וועב ־ פאברי ק אי ן גראדנא . ע ם הייס ט אוי ה א ז ייד ן זענע ן געווע ן באשעפטיג ט אי ן ד י פארצעלאן־פאברי ק פו ן טשארטאריסק י אי ן האראדניצא . דאר ט הא ט מע ן פרא ־ דוציר ט פארצעלאן־טעלע ר מי ט אויפשריפט ן "מיל ־ כיג ע כלים " או ן "פליישיג ע כלים" . דא ס אויסרעכע ־ נע ן פו ן באשעפטיגט ע יידיש ע ארבעטע ר אי ז ניש ט געווע ן א גאנצע , או ן צולי ב דע ם זענע ן מעגלי ך ניש ט דארמאג ט וויפי ל ארבעטע ר פו ן ד י סאקאלקע ר ייד ן זענע ן געווע ן באשעפטיק ט אי ן ד י פאבריק ן או ן אי ן וועלכ ע פו ן זיי . אבע ר דע ר גרעסטע ר טיי ל פו ן ד י פאבריק ן הא ט ניש ט לאנ ג עקזיסטירט , צולי ב ד י סאצ ־ יאל־עקאנאמיש ע אפגעלאזנקיי ט פו ן לאנד .

... ד י יידיש ע קווארטאלן , צערויב ט או ן צענישטעווע ט דא ס יידיש ע הא ב או ן גוטס , הארגע ט או ן פארשוועכ ט יידי ־ ש ע הייליקטימער . גיש ט איינמא ל אינטערוועניר ט אי ן אזעלכ ע פאל ן דע ר קעניג . זיינ ע באפעל ן אבע ר צ ו ד י ארטיק ע מאגיסטראט ן וועג ן א סו ף מאכ ן צ ו ד י רדיפו ת או ן באשיצ ן ד י יידיש ע באפעלקערונ ג האב ן ניש ט געהא ט קיי ן גרויס ע פעולה . ס׳אי ז דעריבע ר פאר ־ שטענדלעך , א ז בי י אזעלכ ע אומשטאנד ן הא ט דא ס פאררופ ן זי ד פו ן ד י סאקאלקע ר ייד ן אי ן זייע ר קאמ ף קעג ן ד י שטאט־יליי ט אוי ף ד י אלגעמיינ ע פריווילעגיע ס פא ר ד י ליטוויש ע ייד ן קיי ן גרויס ע ווירקונ ג ניש ט געקאנ ט האבן . ס׳אי ז באקוועמע ר או ן צוועקמעסיקע ר געווע ן צ י האב ן א דאקומענ ט אוי ף דע ר האנט , כד י ...

... וועלט־מלחמה איז געווען א שטארקע ירידה אין אומזאץ. די סיבות דערפון זענען פאלגענדע: 1) צוליב דעם אלגעמיינעם קריזיס איז די גאנצע באפעלקערונג שטארק פארארעמט. דער לעבנס־ניווא איז געפאלן און דער פארברויך פון פארשיידענע ארטיקלען איז שטארק פאר־ קלענערט. 2) די ליקווידאציע פון די גארבערייע האבן געבראכט דערצו, אז א טייל פון דער באפעלקערונג האט פארלארן זיין באשעפטיקונג. 3) דאס אנטשטיין פון נישט־יידישע געוועלבער אין די דערפער ארום סא־ קאלקע. 4) די קאנקורענץ פון די נישט־יידישע קאאפע־ ראטיוון און 5) דאס ארויסציען זיך פון די זעלנער. אנשטאט א פאלק האבן זיך געפונען אין גארניזאן קוים ...