Sokółka Jewish community

... (ע״י "ארגון יוצאי סוקולקה" בישראל) ...

... מה נורא ההרג שנעשה בקהלת סוקולקה. הרג שלא היה כדוגמתו. מאז בקשו גויים להשמידנו. חורבן קהלת סוקולקה המפוארת במסורת נשגבה. שהקימה דור של נוער ציוני־חלוצי הושמדה כליל. היש חורבן כחורבן זה י ...

... והעז ה נדרשו לנו בגשתנו להציב שם וזכר לקהלת סוקולקה, העיר השוכנת בין ...

... ספר״הזכרון שאנו מגישים לקוראינו הוא מצבת״זכרון לקהלת סוקולקה שנמחתה מעל פני האדמה בידי הנאצים הגרמנים וגרוריהם הפולנים. ספר״לזכרון הוא מאורע רב״ערך ליוצאי סוקולקה, באשר הם שם. ...

... דער יעצטיגער ועד פון בוך וועט אננעמען מיט צופרידנקייט אויב ס׳וועט זיך געפינען וועג ס׳זאל ארויסגעבן א צווייטן טייל צום יזכור־בוך, און טאקי באשרייבן נאך מער פארשידענע וועגן סוקולקה — ווייל אונזער שטאט סאקאלקע איז ווערט מ׳זאל וועגן איהר פיל ארומשרייבן מיט אלע איינצלהייטן. ...

... סאקאלקער און דאס גאנצע יידישע פאלק זאלן מיר שוין מער קיין טרויער נישט וויסן. ...

... ביום י״א בטבת תש״ג, 18 בינואר 1943, נאספו יהודי סוקולקה בככר העיר והוצאו לדרכם האחרונה אל מחנות ההשמדה. איכה ישבה בדד עירנו... דרכיה אבלות, אין יוצא ואין בא, כל יהודיה יצאווה. ...

... נזכו ר א ת אש ר עולל ה לנ ו גרמני ה הנאצי ת וחוב ה עלינ ו ל א לשכו ח זא ת מלגנ ו ולהזכי ר שנה־שנ ה א ת היק ר לנ ו בעבר . אי ן כ ח אש ר יכו ל להשכי ח מאתנ ו א ת הטב ח הנור א ש ל אחינ ו ואחיותינו , שלי ש מבי ת עמנ ו היהוד י שנפל ו חלל . אנ ו בנ י סוקולק ה מתאספי ם בכ ל שנ ה ומבכי ם א ת הורינ ו היקרים , האחי ם והאחיות , תינוקו ת ש ל בי ת רבן . א ת כ ל היקרי ם והאהובי ם שהי ו לנ ו בעירנו . ...

... קורות יהודי סוקולקה / מ.ש. גשורי 21 ...

... אנשי סוקולקה בישראל / גדליהו ויסמן 587 פנקס סוקולקה ...

אולם, סוקולקה השכנה בצד עיר-עתיקה אחרת בליטא, היא העיר גרודנה, שהיתה. "אם הבנות", בנות בכירות וצעירות שר,צטופפו בקרבתה במרחק רב או מעט. ביניהן לא נפקד מקום סוקולקה אשר שתי תכונות משמשות בה בערבוביה, בכירה — שר,תקיימה מאות שנים בתור כפר נידח, צעירה, — כעיירד. וכמקום-מושב לידוודים, ובאח- רונה — כעיר מחוזית. ...

... קורוֹת יהודי סוקולקה ...

... ואינה דומה סוקולקה היהודית לערים אחרות בליטא או בפולין שהיו רגילות למנות את שנות קיומו של הישוב היהודי ביובלות ומאות שנים — ועד אלף שנים הגיע המנין. הרי בריסק-דליטא מונה את קיומה כאלף שנה — והיא הקהילה הראשונה מקהילות ליטא שיוצאי פליטי- אשכנז (מהמאה העשירית והי״א) כוננו ה לפ י ההורמנא שניתנה ע״י הנסיך ויטולד בשלהי המאה הי״ד ובמספר יושבי ה גדלה ועלתה על יתר הקהילות שבליטא. וכמוה מתפארת העיר פינסק בהורמנא המאשרת קיום הקהילה בה כאלף שנה. ואף טרוקי ידעה להתיהר ביהודים (הקראים), שהיו ראשונים בכל שטח מדינת ליטא.

הישוב היהודי בסוקולקה נוסד ביזמת יהודי הורודנה בתקופת שפל וחוסר-עבודה לבני העיר, כאשר הישוב בגרודנה התאושש מבחינה כלכלית והרחיב את תחומו מעבר לעיר. סוקולקה לא היתה, הראשונה במינה. קדמו לה עיירות אחרות וליהודי הורודנה, היתה הרווחה, כי פלסו להם נתיבות חדשים. ...

... סוקולקה היהודית. בתחילה נוסד ישוב בעיר השלטון הגדולה הקרובה; כשגדל הישוב והמקום נעשה צר ליהודים, היו כמה משפחות יוצאות למקום סמוך בסבי- בה ומייסדות שם קהילה־סניף, קהילה־בת, שהיתה נתונה לפיקוחה ולמרותה של הקהילה־האם, משלמת באמצעותה את מסי המלכות, נזקקת לבית־דינה ולמוסדותיה. במרו- צת הזמן היתה ה״בת" מתפתחת ונעשית קהילה בפני עצמה, שאינה תלויה בקהילת מוצאה.

... סוקולקה, נצר מחוטר גרודנה ...

יהדות סוקולקה היתה צנועה, ללא רדיפה אחר פרסום וכבוד, אף שאין ספק, שסילקה את מסיה ככל הקהילות באמצעות קהילת גרודנה. וזוהי אולי, הסבה. שבמפת "וועד ארבע הארצות" לא נזכר שם סוקולקה. ואף בארבע המפות של יחושי היהודים בליטא י נפקד שם סוקולקה. ...

... בין הקהילות החדשות שנוסדו בגליל גרודנה לא נזכר שם קהילת סוקולקה. אין לדעת אם לא התקיימה קהילה יהודית רשמית בעיר מפני מיעוט מספרם של יהודים בעלי־ יכולת לקיים את המוסדות הדרושים. יהודי סוקולקה פנו בכל הענינים לגרודנה. ידוע, שסוקולקה, שהיתה קיימת עוד מהמאות הט״ו בתור כפר, לא היתה אסורה להתיישבות יהודית, ובוודאי לא החמיצו יהודים את ההדזמנות לבוא ולשבת בתוכה ולמצא בה את פרנסתם במסחר ובאומנות, אלא, כנראה, חסרו בה אנשים לעס- קנות ולהגן על עניניהם במוסדות־צבור מרכזיים 0. ...

... רק מן המחצית השניה של המאד, הי״ח ישנם יותר פרטים על סוקולקה, שאז נשתנד, מצבר, ויצאה מכלל כפר ועלתה לדרגת עיירה. מאורע חשוב זה אירע בשלד,י המאה הי״ח. לא ידי מלכים ונסיכים מבית המלוכד. פעלו זאת, אלא דווקא ידי הסטארוסטד, של גרודנד, ושר־האוצר של ליטא, אנטוני טיזנד,ויז (1762 — 1785) שעלד, לגדולה בזכות המלך פוניאטובסקי. הוא היה פטרון העיירה סוקולקה וראוי להזכירו. ...

... קורות יהודי סוקולקה ...

ממשלת רוסיה הכובשת, שבתוקף שלום בקונגרס הוי- נאיקה קבלה לרשותה את יתר שטחי פולין וליטא, ובהם גם את שטח פלך גרודנה עם סוקולקה עיר המחוז, קבלה מן הפרוסים מורשת של "תקנות פרוסיה ליהודים", שלא בוצעו למעשה. התקנות הללו לא השיגו את מטרתן מפאת גורמים שונים, ובמיוחד בגלל התנגדות האוכלו- סיה הלא־יהודית. אך השפעתן נשארה בתקפה כלפי היהודים גם תחת שלטון רוסיה למעלה ממאה שנה, כי ה״תקנות" ההן הפכו למורה-דרך לממשלה הרוסית, כיצד לנהוג בקהילות היהודים שעברו אליה עם חבלי פולין וליטא, וכוחם היה יפה בממלכת רוסיה הגדולה והחזקה, ביחוד בתקופת ניקולאי הראשון. בהשוואת גזירות רוסיה על היהודים ל״תקנות פרוסיה" נמצא שאינן אלא תעתיק של המקור. "תקנות פרוסיה" שימשו מקור לכל ההגבלות והחוקים המיוחדים שנגזרו על היהודים ברוסיה. השר הרוסי דירז׳אוויין השתמש בהצעתו ב״תקנות הפרוסים"יי, וכפי שהעיר חרצן' * ...

עברו שנים אחדות. קרבה שנת 1812. והפולנים התנחמו בתקוות חדשות. ערב המלחמה הגדולה הגבירה הממשלה הרוסית את פיקוחה והכריזה מצב־מלחמה בכל החבל. לאחר זמן עברו גייסות צרפת את גבול רוסיה וצבא רוסיה נסוג. אחרי כיבוש וילנה ארגן נפוליון את החבל המשוחרר, בהועידו ממשלה זמנית בליטא, שבה נכללה גם סוקולקה. שמחה זו ארכה רק חדשים מספר. ב־26 לדצמבר 1812 חזרו הרוסים לליטא ללא שפך דם. בימי מלחמת נפוליון מסר הגינירל הרוסי דוידוב, שלא נתן אמון יתר בפולנים, את השלטון על העיר לידי היהודים. ...

... סוקולקה נמנתה בין העיירות שהגישו עזרה ליהודי גרודנה אחרי השריפה הגדולה שהיתה שם בשנת 1885 וגרמה נזק רב ליהודים. יהודי סוקולקה תרמו את תרומתם 150 פוד לחם 22. ...

. . . "בשנות נעורי, עוד לפני עזבי את מולדתי בשביל להגר לארגנטינה, נזדמן לי לבקר לפרקים בכמה עיירות שבפלך גרודנר,, כמו בערים: אדלסק, דוברובה, זבלו ־ דובה, לונה, סוקולקה, סקידל, קוז׳ניצה, קריניק. ועוד יותר בקרתי בסוקולקה, שבה ראיתי כמעט בכל בית יהודי ארון־ספרים במרכז הדירה, שממנו נצנצו ש״סי גמרות בכתבות־זהב על שירי עור. בבתים רבים אף מצאתי אצטבאות מלאות ספרים בעברית ואידית ואף בשפות זרות שנושאיהם לא נסבו על עניני אמונה ומוסר אלא על ספרות ומדע. אף היו כמה בתים שליד האצטב ־ אות עם הגמרות היו מצויים גם "עמודים" שנתנו לבית צורה של בית־מדרש קטן. ...

... בספרי־זכרונו ת ש ל תיירי ם וחכמי ם לא־יהודי ם תואר ו דרך־אג ב ג ם חי י היהודי ם בעיירו ת הקטנו ת ברחבי ־ רוסי ה ופולין , והדעו ת מחולקות , י ש המלמדי ם זכו ת עליה ם וי ש שהרא ו בספריה ם א ת פרצופ ם האנטישמי . עיירו ת נידחו ת בפולי ן ע ל חי י יהודיה ן הופיע ו בספרם . סוקולק ה ל א זכת ה להיזכ ר בה ם א ף ברמ ז א ו בהזכר ת שמ ה בלבד . ...

... פרסום רב קנו להן אגודות "חובבי-ציון" שבוילנה וביאליסטוק, שהיו מהראשונות ומהחשובות בליטא וברוסיה כולה. בכינוסים ובאספות הראשונות לא השתת- פו יהודי סוקולקה. ורק עם התפתחות האגודות הציוניות בליטא (תרנ״ז—תרס״ד) נתעוררו גם ציוני סוקולקה לפעולה ...

... וכשם שהעיר גרודנה גופא, שהודות ליהדותה הוכתרה בתואר "עיר ואם בישראל", ושאר הערים שבפלך שאף הן היו מלאות וגדושות יהדות כך ידעו גם כל העיירות הקטנות — ובתוכן גם סוקולקה — לנצור על אורח חייהם וצורת הליכותיהם ולעמוד על משמר האופי היהודי; ככל אשר היישוב היהודי היה קטן — כך הצטיינו הקווים המיוחדים ברוחניות היהודית שהיו בולטים וחרי־ פים והעולמות היהודיים־המסורתיים התמזגו עם עולמות התרבות והרוח. ...

... כידוע, אחרי שנת הדמים 1905, הסכימה ממשלת הצאר להזמין "נבחרי העם" לדומה (בית־הנבחרים). יהודי סוקולקה השתתפו בבחירות לארבע ה״דומות". לדומה הראשונה נבחר הציוני הפעיל יעקב גולדשטיין, לשניה — ד״ר בלומנפלד ומר ה. י. אפשטיין (אורטו־ ...

... המהפכ ה ברוסי ה בשנ ת 1905 והריאקצי ה שבא ה אחרי ה גרמ ו לשינויי ם רבי ם בחי י היהודי ם בליטא. מלב ד המשט ר המדינ י שדיכ א א ת התנוע ה הציוני ת השפי ע לרע ה ע ל התנוע ה ג ם המצ ב הכלכל י הירוד. ההגיר ה הגדול ה לארצות־הברי ת רוקנ ה א ת העיירות, בעיק ר מצעיריהן. לאח ר שנ ת המהפכ ה התחיל ו צעירי ם רבי ם לחזו ר להסתדרו ת הציונית. רבי ם התארגנ ו באגודו ת בש ם "צעירי־ציון", שהחל ו להתבד ל במקצ ת מ ן ההסתד - רו ת הציוני ת הכללית. בכינו ס הציונ י הפלכ י שכינ ס הוע ד הגליל י בסמורגו ן בתו ר "חתונה" (ועדה) בדרוזגני ק השתתפ ו 23 צירי ם מ ־ 11 ערי ם (גרודנה, ביאליסטוק, בריסק, סלונים, סוקולקה, סקידל, לוננה, וולקוביסק, הורודוק, בילס ק ודרוזגניק).

ידוע בין הרבנים בפלך גרודנה בשם "ר׳ יאסעלי הזא- בלודובי", על שם עיר רבנותו האחרונה זבלודובה (מחוז ביאליסטוק) בה שמש כרב כשלושים שנה (תרט״ז — תרמ״ו 1856 — 1886) אולם, לפני כן היה ר׳ יאסעלי רב בסוקולקה • לפי הספר "אנשי שם" לר׳ חיים בראוורמאן, המדייק בדבריו בתולדות הרבנים הנכללים בספרו (תרנ״ב). לפי מקור נוסף היה רב גם בברזה ובאחרי-הנהר ניעמאן שבגרודנה ("פערשטאט"), שהת- פארה ברבניה-גאוניה לדורות. ...

... באחת הרשימות ב״הצפירה״ (מס׳ 132) הוא כותב על שריפה שפרצה בסוקולקה בשנת תרמ״ט (1889). ששים בתים נשרפו שם וששים משפחות נשארו בעירום ובחוסר כל והוא פונה לעזרת תורמים ונדיבים לטובת נשרפים אלו ומבקש להעביר את סכומי הכסף שיאספו על שם הרב דמתא סאקאלקא — ר׳ צבי הירש דירקטור.

כפי הנראה "לא שפרה עליו נחלתו" של הרב ר׳ צבי הירש משנתו הראשונה לבואו לסוקולקה. היו בין הבעלי־בתים שצדדו בזכותו של המורה־הוראה בסוקול־ קה ובקשו שיתמנה כרב בקהלה בזכות היותו למדן מופלג. אולם, במשך הזמן שככה המחלוקת והרב ר׳ צבי־ הירש דירקטור היה מקובל על כל החוגים של יהודי סוקולקה, בזכות מעלותיו וסגולותיו בלמדנות, בעסקנות צבורית וכאיש נימוסים, ובימיו נחשבה הרבנות סוקול־ קה כתור־הזהב של הרבנות בקהלה זו. רמזים על המח־ לוקת בסוקולקה ישנם ברשימה ב״המליץ״ (1887, גליון ...

... בא מעיירת קופציובה להיות רב בסוקולקה בערך בשנת תרמ״ד. כגיסו של ר׳ פייבל סארנא שעבר להורודוק, בא לכאן לפי המלצתו והכרה אישית כאחד מפני קהלת סוקולקה.

... ר׳ צב י היר ש דירקטו ר נול ד בביאליסטו ק לאבי ו ר׳ שלו ם שהי ה אי ש אמי ד בעל-מאפי ה (ידו ע ש ם בש ם ר׳ שלו ם בעקער) ובנ ו מתוא ר כ״נגי ד מפוא ר ויר א אלקי ם רחי ם ומוקי ר רבנן, אי ש נדי ב המפורס ם ברו ב פזרונותיו". ר׳ שלו ם נת ן לבנ ו ר׳ צב י היר ש חינו ך תורנ י מובהק, ר׳ שלום, התכונ ן לרבנות. בראשונ ה הי ה ר ב בקופציוב ה (פל ך סובאלק) ומש ם ב א לסוקולקה. ...

... פרוס הקונגרס הציוני בבאזל, תרנ״ח 1898 בהשתתף בו בעצמו בתור ציר רשמי. בקונגרס הציוני נתקבל רבה של סוקולקה ביחד עם קבוצת רבנים מצירי הקונגרס עם ד״ר הרצל, שיחתם היתה מוקדשת לשאלת ה״קולטורה" שעוררה ויכוחים רבים מצד הרבנים והם רצו להשפיע שלא תעלה הבעיה על סדר היום של הקונגרס. וכן בקשו הסכמתו של הרצל להקמת וועד רבני מיוחד בתנועה הציונית. שלא כשאר רבנים שפרשו מן התנועה הציונית כאשר שני הדברים לא נתקבלו על דעת צירי הקונגרס, נשאר הרב ר׳ צבי הירש דירקטור נאמן לתנועה הציונית גם אחר־כך ועדיין, דורש שלימותה בעל פה ובכתב ובעניני תרומות למגביות וקרנות שהקימה ההסתדרות הציונית (כגון: הקולניאל באנק, קרן הקיימת לישראל, ל״ועד ה״פלשיתנאי" באודיסה, ובמגביות בתחום המושב היהודי ברוסיה. בזכותו התבצרה גם התנועה הציונית בסוקולקה והקיפה חלק גדול של יהודי העיר, ביניהם גם למדנים וחרדים ידועים וביניהם ר׳ שמשון קצנלבויגן.

בהשתדלותו של הרב ר׳ נחום גרינהויז בשבתו בסוקולקה כדאי לסדר את חתנו כרב העיר (לאחר שהרב משה יהודה רבינוביץ עבר לגרודנה) נתקבל ר׳ יצחק הלוי להיות רבה של סוקולקה, ועמד בתפקידו משנת תרס״ח עד ימיה האחרונים של קהלת סוקולקה. בזמן השואה האיומה, בה נספו הרב ובני קהלתו סוקולקה ביחד. ...

... באלול שנת תרע״ט התקיימה אסיפת רבנים בגרודנה, בה השתתפו הרבה רבנים מן הקהילות של פלד זה. נבחר וועד הפועל של חמשה רבנים, ביניהם הרב מסוקולקה, שהיה מיוזמי האסיפה. באסיפה נתקבלו ההחלטות האלה: א) לייסד מתיבתא רבתא לחניד רבנים עם ראשי ישיבה מומחים ופידאגוגים. ב) להוציא עתון יומי לפי רוח היהדות החרדית. ג) לכונן בית אולפנא לחניד מורים בעלי השכלה פידאגוגית. ד) לייסד אגודת רבנים של פלד גרודנה ושאר הקהילות שבליטא הפולנית. ה) להכניס ...

ואמנם, היה בדבר משום חידוש בימים ההם, שברוב ה״ישיבות״ היתה הציונות "בבל יראה ובל ימצא" ורק במחתרת התנהלו הפעולות ע״י מקצת בני הישיבות שבפעולתם החריף סבלם האישי. ואשר לסוקולקה היתה העזה לא רק להחזיק ברעיון אלא לקיים ישיבה בה הר״ם יפעול בגלוי מתוך התמסרות נפשית אישית לציונות, שהרי בקרבת העיירה, בקרינאק. פעל רב קנאי שנחשב גם גאון בתלמוד, הלא הוא הרב ר׳ ברוך לאווסקי (בעל "מנחת ברוך") והוא שיצא בגלוי נגד כל פעולות ציונית. אף בסוקולקה עצמה קמו מפריעים לתנועה הציונית מצד חסידי קרלין וקוצק. ובכל זאת סברו ותמכו בישיבה ציונית בעיר סוקולקה. גדולתו וידענותו בתלמוד של ר׳ שמשון עמדו לו שלא נתקל בקושיים בעבודתו בקודש, בהחזיקו בישיבה לבני תורה צעירים ומוכשרים. ...

... "ברכת תודד, בשמו ובשם קהלת סוקולקד, לרופא העיר הד״ר לעוובן יעקב לנ דא (נכד הרב הגאון מו״ה אברד,ם לנ דא זצ״ל הגאב״ד קסעפעטקין ואח״כ בק״ק סימנא במחוז סובאלק) אשר יעתיק משכנו כעת לעיר לאד זע על הטוב אשר עשד, במשך שבתו בעירנו סאקאלקה כשבע שנים. שד,פלא לעשות ברפואותיו ופעל ארוכה לחולים רבים אשר אמרו נואש לחייהם וישקוד גם על דלתות עניי עירנו לסעדם ולרפאותם מחליים על ערש דוי ופעמים רבות גם בצע כסף לא לקח באמרו אם אקיים נפש אחת יד,יד, זד, שכרי היותר גדול". ...

יצחק גולדין. יש לזקוף הרבה גם לזכותו של הרב ר׳ משה הורוויץ, רב העיירה הקטנה אדלסק (בשנות תרנ״ט—תרס״ז הסמוכה לסוקולקה. ר׳ משה הורוויץ התפרסם בזמנו כאחד הדרשנים המעולים, בעל מחשבה, הבעה וביטוי גם בעברית. היה נוסע בעיירות תחום המושב כמטיף ציוני, ובהיותו רב באודלסק היה דורש תכופות בבית-המדרש החדש שבסוקולקה על חיבת-ציון והציונות המדינית ועושה נפשות לתנועה. ספריו "דרשות הרמ״ה" ו״חזונות הרמ״ה" הכתובים על טהרת הלשון העברית החדשה, בשפה צחה והגיונית, נתפשטו הרבה בין הרבנים והדרשנים ועשו לו פרסום רב. ...

"החברה הציונית... באמת אין לה במה להתבייש מרעותיה, בשתי הערים הגדולות (הכוונה בזה לביאליסטוק וגרודנה הנ״ל: מ.צ.) הקרובות. ובד- ברים אחרים גם עולה עליהן. גם בעיר הקטנה הזאת מצא הקולוניאל־באנק חן ומאתים וחמישים איש שקלו את נדבתם לציון. העיר זכתה גם לרב ציוני שנסע על חשבונו לבאזעל, לקונגרס הציוני השני, במכתבו שהוא כותב לנכבדי עירו אודות הקאנגרעס, הוא מדבר בהת- פעלות עזה והמ ה משפיעים השפעה גדולה על קוראיהם (הכוונה להרב ר׳ צבי-הירש דירקטור)... בעיר סו- קולקה נמצא מצב אנשי חיל ופקידים רבים ולכן נמצא בעיר זו גם בית מסחר ליינות חוץ-לארץ ומטעם הציונים נמצא "בית מסחר זה גם "יין כרמל". כפי ששמעתי רבים שותים יין זה מהפקידים מאשר על שותיו היהודים. וכאשר ישבנו כולנו בבית אחד ומשוחחים ומדברים על דבר ציון ומושבותיה עד שניחר גרונם, עלתה מחשבה טובה על לב אחד מן המסובים וישלח להביא שני בקבוקים יין-כרמל. החנוני הביט בתימהון על הקונה ועיניו שאלו: ״לשמחה מה זו עושה? הלא אין משתה חתנים עשירים בעיר? לו בקשו ממני רק בקבוק אחד כי אז לא היה תמה על החפץ, רק היה שואל תיכף "מי הוא החולה", כי כבר הורגל שרופאי סוקולקה מצווים לחולים לשתות "יין-כרמל" אבל שני בקבוקים, שניים מי יודע?..." ...

... סוקולקה היא עיר ליטאית טיפוסית קטנה, שכל יושביה היהודים עסקו עד הזמן האחרון בעבודה פר1־ דוקטיבית, והפועלים היהודים, השייכים ברובם לאגודה מקצועית מבלים בכל־זאת את שעות הערב בבית המדרש על דף גמרא. ...

... קהל הקדושה סוקולקה ...

מקומות רחצה שונים היו בסוקולקה. היו בריכות שהיד, כמו וודד,־קצקי, אונטערטייך (האגם התחתון), בריכות של זליבנסקי ברחוב ביליסטוק בתוך גן של עצי פרי, וד,י לסוקולקה שני נד.רות: אחד זרם בכניסה, מדרך ביליסטוק, פוצטטייך, ומעליו גשר־עץ למעבר עגלות וסוסים מן הכפרים הפולנים וגם אוטומובילים שנסעו מביליסטוק לגרודנו, והתנועה בו רבד, במשך כל היום. בימים ד,ד,ם, עד סוף מלחמת־עולם הראשונד, לא ידעו תלבושת־רחצה מד,י, וד.תרחצו ערומים, לכן לא שמש הנהר פוצטטייך למקום רחצד, ליד,ודי־ד,עיר. הנד,ר השני קוריללי, זרם בתוך כפר פולני קטן רחוק מד,עיר, מוקף ...

... העזרר. הרפואית בסוקולקה היתד. בידי רופאים, שלעתים קרובות עזבו את העיר, ואחרים באו במקומם, ושני חובשים קבועים: שמוקלר היר.ודִי ונוסקי — הנוצרי ושונא ישראל, שד.יד. גם רופא בחדא מחתא, ובעניני רפואה לא הבדיל בין יד.ודי וגוי. וד.יה מסור בכל נפשו לחולד.. תקופר. קצרה קבלו יד.ודי סוקולקד. את טפולו של הפלדשער שמוקלער שגם כמו אחרים לפניו עזב את סוקולקה ועבר לעיר אחרת. ...

... ניתן לאמר במקצת גאוה על סוקולקה, שאפילו בעלי־ המלאכה והעגלונים בה היו בני־תורה. כל פועל ובעל־ מלאכה, אף מחוסר השכלה, ידע לקרוא עברית ולהתפלל. בבית־הכנסת הישן של בעלי־מלאכה, ישבו האומנים בין מנחה למעריב ולמדו משניות ושולחן־ערוך ושבת היתד, קודש לתד,ילים. ...

שמות המורים והמלמדים בסוקולקה: בבתי־ספר מט־ פוס ״חדר מתוקן״ למדו המורים: הלל לוין, נתנאל קפלן, נחום קונשט, חיים ירושבסקי. בתלמוד־תורה "לימדו: המלמד הלומזאי(דער לאמזער רבי), המלמד האודלסקאי והמלמד שטאבינער. לא פירוט בשמותידם, אלא בכנויים. שמות המלמדים בחדרים היו: אברהם־איטשי מלמד דרדקי, המלמד הרוזנאי (דער ריזינאער מלמד), המלמד

... סוקולקה יכולה להתגאות בהשגיה בשדה החינוך העברי. היו בה 4 בתי ספר עבריים המכונים "חדר מתוקן". של המורה הלל לוין, של המורה נתנאל קפלן, של המורה נחום קונשט ושל המורה חיים ירושבסקי(הקושער). בתי ספר הללו הקנו לילדי עירנו תורה ודעת, ערכי חינוך ותרבות, הפיחו בהם את רוח הציונות ועוררו להגשמה חלוצית. ואכן, רבים מבני עירנו הגשימו את הציונות, למעשה, הם קמו ועלו לארץ והתאזרחו בה. כמעט כל אנשי סוקולקה ידעו לדבר עברית. "החדר המתוקן" לא דחק את רגלי ה״חדרים" ו״תלמוד־תורה" בהם למדו ילדים שהוריהם העדיפו לשלחם ל״חדר" המסורתי. ...

... בבית־הכנסת ישבו יהודי סוקולקה ודברו על ארץ־ ישראל. על הכפר והמושבה, על מדינת־ישראל שתקום, על הצבא היהודי. כל החלומות והשאיפות, חלומות העליה לארץ־ישראל, נרקמו ושוזרו בבית־הכנסת. בחו־ רף, בלילי־טבת הארוכים, כאשר בחוץ שרר קור ובפנים בבתי־הכנסת השתרר חום נעים, נהגו לבוא, אחרי סעודת השבת, לשמוע את פרשת השבוע. מסביב ליד השולחנות הצטופפו יהודים פשוטים וגם יודעי תורה שבקשו להאזין ולהקשיב לקול תורה. הלימוד גרם הנאה מרובה לשומעיו. ...

... בליל הסדר שרר מצב רוח מרומם. אור ושמחה הורגשו בכל פנד"ק קול שירת ההגדה בקע מכל בית יהודי עד שעה מאוחרת בלילה. השולחנות היו ערוכים כל טוב. מצות ויין, דבש (מעד), חזרת ודגים, וכל מיני מטעמים. האנשים פרקו מעליהם עול של דאגות ימי־חול, בליל הסדר הרגיש עצמו כל יהודי כאילו היה "מלך". אנשי סוקולקה דאגו גם לחיילים היהודים בצבא הפולני, וערכו להם "סדר" בנוכחותם של חברי ועד־הקהילה, הרב הראשי ר׳ שוסטר והוזמנו גם קצינים פולנים. ...

... הילדים הסתכלו באיש כעל גבור וקנאו בו, בעיקר במדים ובגרזן אשר בחגורתו. מכבי־אש של סוקולקה עשו רושם יפה ועבדו במסירות בכיבוי הדליקות. ...

... רוסיה. כל האמצעים היו כשרים כדי להשתחרר מהצבא. צעירים רבים עשו עצמם בעלי מום, קצצו אצבעות, "עשו" להם שבר ועוד, מומים שסכנו את חייהם ובלבד שלא לשרת בצבא הרוסי. היו צעירים שלא ישנו בלילות, חיילים יהודיים מסוקולקה בצבא הפולני בזמן חופשתם חובב הרדיו הראשון והיחידי בסוקולקה בצלאל קרוגליק ...

במודע ה שני ה נצטו ו כ ל אש ר ל א גוי ס לצב א להתיצ ב מי ד במשטר ה ולצא ת ע ם פרו ת לחזית , ברגל , כד י להבי א בש ר לצבא . כ ל צעי ר חפ ש תחבולו ת להשתמט , כמוב ן בעזר ת שוחד , שמא ד נפו ץ הי ה ברוסי ה ושלטונותיה . אב ל הרב ה צעירי ם גויס ו ונשלח ו ללוו ת א ת הפרו ת לחזית . והצב א הרוס י נרד ף ונסו ג מפנ י הצב א הגרמנ י המתקד ם והכוב ש עי ר אחר י עיר , כפ ר אחר י כפר . ה ד רעמ י התותחי ם הגי ע ע ד סוקולקה , בלילו ת האדימ ו השמי ם מפא ת השרפו ת שהתפשט ו בחזית , יהוד י סוקולק ה נת - קפ ו ששו ן ושמחה , מתקר ב יו ם השחרור . יו ם הגאולה , ק ץ לשלטו ן הרוסי . הצב א הרוס י נסוג , החי ל שחנ ה בסוקולק ה חז ר לגרודנה . עו ד נשמע ו אנקו ת פצועי ם רוסיים , מובלי ם בכרכרו ת דו-אופנים . נרא ו הקוזאקי ם הפראי ם בורחי ם במנוסת־בהלה . מחוץ-לעי ר נשא ר המאס ף הרוס י שחיפ ה ע ל הכ ח העיקר י הנסוג . בלי ל ששי , בחצות , שמע ו קו ל נפ ץ אדיר , הבתי ם רעדו , השמי ם האדימו , השמשו ת נשברו , כול ם רעד ו מפחד , ואי ש ל א יד ע מ ה קרה . בבוק ר התבר ר שהרוסי ם פוצצ ו א ת הגש ר שמע ל פס י הרכב ת מו ל הרי-הבלקן . בשב ת החל ו חיילי ם רוסי ם לשדו ד א ת החנויו ת ש ל היהודים . שבר ו דלתו ת וחלונות , שדד ו מכ ל הב א ליד . חרד ת מוו ת תקפ ה א ת יהוד י סוקולקה . הכ ל הסתתר ו בבתי ם ובמר - תפים . כמ ה משפחו ת במרת ף א ו בבי ת אחד . מדוכאי ם ונפחדי ם ורעבי ם ישב ו יהוד י סוקולק ה יחכ ו ליו ם הגאולה . ביו ם ראשו ן בבקר , שנ ת 1915 , נכנ ס הצב א הגרמנ י לסוקולקה . האנשי ם נשמ ו לרווחה . אנשי ם יצא ...

... מהם הרכיבו גדוד עירוני הנקרא "דער אוליצקער פולק". מובן, שבגדוד לא היו יהודים בלבד, שרתו בו גם נוצרים מסביבות סוקולקה, מן הכפרים הסמוכים לסוקולקה, ורובם פולנים. ...

... החזית התקרבה לעירנו, סוקולקה הפכה למחנה צבאי גדול; כל העיר היתה מלאה צבא רוסי, בכל הבתים והחצרות שוכנו חיילים. הרחובות שוקקו צבא, כל בתי-הספר של היהודים והתלמוד-תורה, בתי-הכנסת, הוחרמו עבור הצבא. כנסיות ובתי-ספר פולנים נוצרים לא הוחרמו. הקוזאקים הפראים הטילו פחד על יהודי סוקולקה, הכריחום לפתוח את החנויות בשבת, תפסו את הצעירים לעבודות שונות ומשונות, ומררו את חיי היהודים בלי הרף. ...

את הסחורות לביליסטוק, קבלו מחירים יותר טובים מאשר בעירנו.. אבל המשטר הגרמני היד. חמור מאד. שני הז׳נדרמים ישצינסקי וגרונופול הטילו את פחדם על אנשי סוקולקה. מר היד. גורלו של מי שנתפס וסחורות "שחורות" בידו. ...

... ברחובות בלי פחד ואימה והרגישו את עצמם חפשים. הצבא הגרמני התיחס ליהודים בידידות, בקרו בבתיהם, כבדו אותם בלחם, ריבה ושוקולדה, והעיר צהלה. הצבא הרוסי התבצר על שפת נהר נימן בגרודנה ועירנו הפכה שוב מחנה צבא גדול. כל העיר מלאה צבא גרמני, בכל הבתים שוכנו חיילים יחס ם היה אדיב וטוב. בנגוד לרוסים, אשר שיכנו חיילים בבתי־כנסת ובבתי־הספר היהודיים, התייחם הצבא הגרמני בכבוד ולא נגע לרעה במקומות הקדושים. אחרי שגרודנה ווילנה נכבשו והצבא הגרמני חדר אל השטח הרוסי, עזבו הגרמנים את סוקולקה ונשאר רק חיל מצב קטן וז׳נדרמריה גרמנית. מפקד המשטרה הגרמני הקים מש - טרה אזרחית, רוב ה יהודים וחלק זעיר ממנה נוצרים. כמפקד המשטרה האזרחית התמנ ה חיים לייבק ע רייז ־ קינד, ופיקודיו שוטרים יהודים ונוצרים, ללא מדים ולא חמושים, רק סרט ירוק ועליו האותיות צ.פ. (ציווי ל פוליציי) על שרוול המעיל. תחנת המשטרה היתד. בבית ברוידד., מול הכנסיה הרוסית.

... יהודי סוקולקה, כמו כל יד.וד.י שטח הכבועז נלחמו על השלטון בקד.לד. שד.יתד. למעשד. השליטו־. ברחוב היהודי. בידיד. היו עניני העזרה האמריקנית ועניני החנוך. "הבונד" היד. מעונין בחנוך חילוני, הציו־ נים—בלאומי, הדתיים — בדתי וחרדי, לכן לחמד. כל מפלגה על כבוד ועד הקהילה. יהודי סוקולקה שרובם ציונים לא הכזיבו, נבחר ועד-קהילה עם רוב ציוני. "הבונד" הפסיד את המערכר.. יתר הרשימות קבלו רק צירים בודדים. ...

שמות המורים: מנדל, בית־הספר, בורקובסקי; מורה גרינדאו ז—גיסו של הרב שוסטר (לא איש־סוקולקה). השאר יוצאי סוקולקה: המורה מזור, רחל זדבורינסקי (כעת באמריקה), שיינע־חיה שטיין־בונים (נמצאת בארץ), פנינה וילנסקי־קנטור, בילה בובליק, (יוצאת גרודנו) אלקה קצנלבוגן, דינה ליכטנשיין, עדר, לוין (כעת בארץ).

... עד הכבוש הגרמני לא היו בסוקולקה לא מפלגות, לא מועדונים ולא תיאטרון. לפעמים הופיעה להקה מחוץ לעיר, לפעמים התאספו ילדי בית־הספר בבית פרטי או בבית־הספר, והציגו "מכירת יוסף", "חנה ושבעת בניה". עם כניסת הגרמנים בעירנו נוסדו "ליטערארישע געזעלשאפט", "המרכז" "צעירי־ציון", "קדימה" וגם הסקציה הדראמאטית. השחקנים היו חובבים מבני העיר. מהם בעלי כשרון ניכר. במשך הזמן הועלו מחזות רבים על הבמה. ...

הירו ר ואזלת־יר ו ש ל הצב א הגרמנ י והתנפל ו ע ל מחסנ י הנש ק הגרמני ם בווארשה , פרק ו א ת נשק ם ש ל החיילי ם הגרמניים , הרג ו הרב ה מהם , והנשארי ם בחיי ם ברח ו מווארש ה בהשאיר ם לפולני ם א ת כ ל הציו ר המלחמתי . הפולני ם הקימ ו צב א לעצמם , ארגנ ו א ת המט ה בווארשה , וצרפ ו ל ו קציני ם פולניי ם משלזיה , ששירת ו בצב א הגרמני . פרצ ה מלחמ ת אזרחים , פקורו ת המט ה הגרמנ י ל א נתקבלו , המט ה הפולנ י בווארש ה נצ ל א ת האנררל ־ מוסי ה ושל ח פקורו ת בגרמני ת לכ ל שטח י הכבו ש בש ם הצב א הגרמנ י בברלין , ג ם לסוקולקה , הגיע ה פקור ה שע ל הצב א הגרמנ י לשחר ר א ת שטח י הכבו ש ולמסו ר א ת נשק ו ליר י הפולני ם במקום . ...

... חברי הלהקה הדרמטית של "תרבות" בסוקולקה בהצגת ...

... הפחד הרס את אנשי סוקולקה והם חיכו ליום הגאולה, לכניסת הצבא האדום. ...

... סוקולקההיתהידועהכמבצרעזלציונות.אחריהצה- רתבלפור,עודחזקהבההתנועההציונית.מדיפעם היהמופיעבעירנומטיףציוני,בשליחותהמרכז הציוני הגלילי.היהנואםבבית-הכנסת,לפני ארון־הקודיש, והתעמולההציוניתחדרהעמוקבלביהודיעירנו. ...

... בני סוקולקה הנם בין בוניה של ירושלים, הם בונים, שולחים ידם בכל עבודה, עושים בכל מלאכה לבנות מדינה, תחזקנה ידי כל בני עירנו הנמצאים בישראל, המוסיפים אריח על אריח לגידולה, לבטחונה ולבסוסה של המדינה. ובזאת יתגדל ויתקדש שם קהילת סוקולקה לעולמי־עד. ...

... היווחוטהשדר ה בכלכל ת העי ר א ם כ י יהוד י סוקולק ה שלח ו יד ם ג ם בית ר ענפ י הכלכלה , התעשי ה והמלאכה , כד י להוצי א א ת פ ת לחמם . ...

... זה היה ביום שגי בשבוע, בו מתקיים יום השוק בסוקולקה. זה הוא יום פדיון, שיהודים מחכים לו בכליון * עינים כל השבוע. החלטתי לנסוע הביתה בערב, בגמר השוק, אחרי שהאכרים יעזבו את העיר. יצאתי לדרך באוטו הנוסע לגרודנה לפנות ערב והגעתי לסוקולקה.

... א ף היגו ן ל א פס ח ע ל הרחוב, ב ו עבר ו לוויות־מתי ם ש ל העי ר סוקולק ה בדרכ ם האחרונד. לבית־הקברות, בקצד. הרחוב. ...

... באודיסה ומשם גם אקטרוג חדש: באיזו רשות מדפיסים תעודה גם בעברית בצד הלשון הרוסית. מיד נזכרו במיניסטריון ב״חטא" הקודם, שהקורסים העניקו תואר מורה למחזור הראשון בתעודה מעין־רשמית עם הסמל המלכותי: הנשר הרוסי. המיניסטריון פקד על הקורסים "לכפר על חטאיו", לאסוף מכל הקורסאים את התעודות ולהציען לדירקציה המקומית, והורה על המורים לעמוד מחדש בבחינה ממשלתית. כרגיל. כהנשטאם הוכרח לע- שות גם זאת וגם להם סידר את הבחינות בסוקולקה, כולם עמדו בבחינות וחזרו כמורים לבתי־הספר. ...

... וכך נצחו "בני אור" את "בני חושך" בסוקולקה עירנו.

... נרגשים ונלהבים, חצינו את רחובות סוקולקה בשירה אדירה, כשאבי צועד בראש ומשתתף כאחד מאתנו. ביער התחלנו אוספים ענפים למדורה, וכשנדלקה ישבנו סביבה ואבי סיפר לנו על גבורת הלוחמים. ראינו את עצמנו כאילו אנו ביער בארץ ישראל הרחוקה, ומתארגנים למרד נגד הרומאים. משפס ק אב י לספר ופתח בברכת המזון, כאילו נתעוררנו מחלום מתוק ונפלא. התפזרנו בין העצים נרגשים ומלאי שמחה. אולם לפתע הרגשנו בטיפות גשם, הסתדרנו בשורה ומיהרנו העירה. מחמת הגשם, נכנסנו במבואות העיר לגורן הראשון שנקרתה בדרכנו, ואבי לא החמיץ את ההזדמנות כדי להסביר לנו את גידול התבואה ועבודת האכר. התגעגענו לימים בהם נוכל גם אנחנו לחרוש בשדותיה של ארץ־ישראל.

... בסוקולקה התהלכו טיפוסים מוזרים שרידי הקנטונוס־ טים שנתפסו בילדותם לצבא הצאר וחזרו לעיירה אחרי 25 שנות שירות והם : ...

... ראו י לציין ׳ כ י ההסתדרו ת הציוני ת בישובנ ו היהוד י ש ל סוקולקה , ע ל מפלגותיה , תנועותי ה וסניפיה , יד ה הית ה תמי ד ע ל העליונ ה בויכוחים . כאח ד החניכים , ומאוח ר כאח ד הפעילים , זוכרנ י א ת תקופו ת הזוה ר ש ל ק ן "השומ ר הצעיר" , "החלוץ־הצעיר" , סני ף "החלוץ" , ובמדד ■ רב ה ג ם מפלג ת הימין . כ ל הסניפי ם המ ו מילדים , נוע ר ומבוגרים , אש ר חונכ ו לקרא ת הגשמ ת ומקצתם , מצא ו א ת דרכ ם ב ה וד.גיע ו ■לחו ף מבטחים . ...

... בשנת 1938, באתי לסוקולקה להפרד מאבי ומשפחתי לפני עליתי ארצה. הרחוב היה שמם, הנוער — מקצתו עבר למקומות אחרים, מקצתו עלה ארצה. השכונה, בה עברו עלי נעורי, התיתמה. הרחוב בו גרתי נמצא ...

... חוג דרמטי היה בעירנו וגם אני הייתי מן המשתתפות בו. היינו מתאספים כמעט בכל ערב בבית גולדגלייד בעליּת הגג ולומדים את תורת המשחק ומכינים הצגה. התכונה היתה רבה לנשף. "הדום לודובי" מלא עד אפס מקום. הלהקה הדרמטית נודעת לשם גם מחוץ לסוקולקה; שחקנו גם בעיירה יאנובה. וכל ההכנסות הוקדשו לק.ק.ל. הרבה שנים כבר עברו מהיותי בסוקולקה אך רבו הגעגועים שהטביעה על ימי ילדותי הרחוקים. ...

... בתקופת המלחמה התחלקו אנשי סוקולקה לשני מחנות: מצדדי הגרמנים ומצדדי הרוסים. את הפוליטיקה ואת האסטרטגיה הצבאית קבעו בין כתלי ה״נייעם בית־מדרש" (בית המדרש החדש). ר׳ אלטר השמש היה רודף אחרינו בצעקות וקללנו: "פרחחים" "שקוצים" "גם אתם יודעים בפוליטיקה" "ארויס פון בית מדרש" (הלאה מבית־המדרש). כמובן, שלא הצליח להתגבר עלינו. ...

... בווכוחים על הדרך והמטרה התברר שחלק מן הנוער הודרך ע״י אנשים הקרובים בהשקפתם ל״בונד" ואדי־ שיסטים שהיו קשורים ב״אידיש ליטערארישע געזעל־ שאפט אין סוקולקה". באחד הווכוחים הובאה הצעה להקים ארגון כלל־י בשם "יוגענד פאריין אין סוקולקה", שיתנהל בשפת האידיש. רוב הפעילים לא יכלו להסכים להצעה והענין "התפוצץ". החלטנו להקים ארגון נוער

... לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, עם הכובש הסוביטי, נתמנה מטעם השלטונות, כאיש חינוך ותרבות, למפקח על בתי הספר במחוז. רק הדים קלושים הגיעו אלינו בארץ על חייו, אבל סופר, כי מהר מאד התאכזב מן האידיאה החדשה שדבק בה וכדרכו, גלוי לב וחריף לשון, השמיע הרהוריו־אכזבותיו בקול רם. מאז נעלמו עקבותיו, זמן רב לפני שהגיעו קלגסי הנאצים לסוקולקה. הוא גווע, כנראה, אי־שם בגרוש בערבות שלגי הצפון. ...

נד,גנ ו לבו א לביתר, בלילו ת החור ף הארוכי ם כשנסע ו אב א ואמ א לסוקולק ה למכו ר תבואה. אזכי ר ל ה א ת החס ד שעשתד, עמנ ו בלילות־סופד,, כאש ר ברקי ם ורעמי ם הבזיק ו באפל ת השמי ם הי א היתד, משכיבד, א ת כלנו, ש ש בנו ת במספר, במטת ה הרחב ה וקורא ת אתנ ו "קריאת־ שמע". תפל ה מיוחד ת היתד. שמור ה עמ ה לימי ם כאלה, ואנ ו נצטווינ ו לחזו ר אחרי ה מל ה במלה. לשו א נחפ ש א ת התפל ה ב״סדור״. . . ...

... היא עומדת ממש לנגד עיני. אני רואה לפני את העיירה היהודית המיוחדת במינה זו, האידילית, הנקיה והעליזה, עם השוק הרחב במרכזה, עם הרחובות והיסמטות הנקיים שמסביב לו. אני רואה את בתי־המדרשות ובתי־התפילה היפים, העתיקים והחדשים, את ה״חדרים", בתי־הספר, הכנסיה של הנוצרים, בתי־החרושת, החנויות ובתי־המלאכה • כמו כל הערים והעיירות שבפולין הטרום־מלחמתית, ובהבדל קטן, כמו גם בארצות אירופה בכלל, ובארצות מזרח־אירופה ביחוד בתקופה ההיא, היתה ס ו ק ו ל ק ה מלאה וגדושה יהודים למדנים ומשכילים, רופאים, רוקחים, ועורכי־דין יהודיים, תעשיינים וסוחרים, חנוונים ורוכלים, בעלי־מלאכה ופועלים, וכן מספר ניכר של נוער לומד ומישתלם. הנוער וכן המבוגרים היו, כרגיל, מאורגנים באירגונים שונים, באיגודים ובמפלגות ציוניות ובלתי־ציוניות. האוכלוסיה היהודית ב ס ו ק ו ל ק ה, שהיתה מושרשת בהזה דורות, היתה הכוח הדינאמי בה; היהודים היו היוזמים, המייסדים, היוצרים, הבונים והמפתחים של המסחר, התעשיה והמלאכה המקומיים.

... אני מהרהר ורואה לפגי את העבר, החיים השוטפים נסוקולקה, האנשים והילדים, בתי־ספר, גתיכנסיות ומדרשות, המורים והמלמדים, הארגונים הציוניים, המוסדות לינת־צדק, הבנקים, הכל אבד ואין...

... 1. יום הסרט בסוקולקה, יום פרחים. זוגות, זוגות צועדים אנו לאסוף תרומות לטובת הק.ק.ל נכנסתי עם בן זוגי לחנות. בעלת החנות פונה לקונים, מצביעה עלינו ובלעג מר אומרת: אתם רואים, הזאטוטים האלה רוצים להוביל אותי לארץ ישראל. ...

יום השני, השוק המסורתי בסוקולקה. גם עירתנו סוקולקה לא יצאה מיתר עירות פולין, שהיו בהן בהלה ופחד וביזה בחנויות היהודים. האכרים, מן הכפרים שבסביבה, שבאו לשוק, הם הביאו למכירה עופות, ביצים, תפוחי אדמה, כל מיני קטניות, אגסים תפוהים, גם שערות חזיר לתעשיה. גם סוסים ופרות. מסחר הבהמות היה נעשה בין איכר לאיכר. את העיסקה היו גומרים על פי רוב ב״שיינק" של ר׳ מטוס, שממולו היה השטח הרחב, שוק הבהמות. ביום השוק היו כל חנויות היהודים מלאים איכרים, קונים, מחרשות, מסמרים, חומרי בניה, שמלות. מכנסים, מטפחות וכובעים. וידי הסנדלרים והנפחים עסוקות בתיקונים ובגמר ההזמנות. היום הזה נתן לחם לכל ימי השבוע, וגם דגים ובשר לשבת. ביום הזה היו כל השיינקי״ם מלאים אכרים ששתו עד לשיכרות. המוזגים בסוקולקה היו אנשים מכובדים, כמו: בצלאל איש ישר וחסיד מקוצק. ר׳ מטוס דער שיינקער, איש תמים, אוהב צדקה בסתר. בית־המוזג של חצקי אמדורסקי היה הגדול והמכובד גם לאנשי סוקולקה וגם לאכרים שבכפרים. ודוקא ממנו יכלו לצאת פורעניות ליהורים. אחרי משא־ומתן ממושך בין האכרים, ו ...

ככה נגמרה הפרשה שיכלה להיות עצובה ליהודי סוקולקה. ...

... סוקולקה עירתנו זגג, פחח, נפח ...

בדרך כלל היתה סוקולקה ברובה, פרט לשנים 5 ־ 1904, שנות הריבולציה ברוסיה, בהן רובו של הנוער נמשך אחרי התנועות המהפכניות והתקוה הרנינה את הלבבות, שעם מפלת המשטר הצארי, יבוא גם דרור ליהודים, אבל העבודה הציונית לא פסקה בעיר. כאשר נוסד ה״בנק הקולוניאלי" נמכרו בסוקולקה כ־200 מניות, והמניה אז עלתה 10 רובלים. העיר לקחה חלק פעיל בהפצת השקל, והצטיינה באוסף כספים לקק״ל. כאשר נוסדה אגודת "צעירי ציון" התרחבה הפעולה הציונית במרה גדולה. הענין הציוני חדל להיות נחלת יחידים, משכילים, והפך לתנועה עממית. ארץ־ישראל התחילה לקבל צורה של ממש. בשנות 1920 ־ 1919 קמה תנועת "החלוץ". התחילו לדבר על העליה, על הגשמת הציונות באופן אישי. גם ההכנסות לטובת הקרנות גדלו באופן מפתיע, וסוקולקה שמשה אות ומופת להרבה ערים אחרות ואפילו לגדולות ממנה. בעת ההיא נוסדה "קרן־ הגאולה". ואנה המקרה שעתון גרמני רשמי, שנדפס בביאליסטוק, חציו אידיש וחציו גרמנית הביא את הידיעה שבא״י כבר הוקמה ממשלה יהודית ואף נקב בשמות של כמה מיניסטרים שקבלו תיקים חשובים. הידיעה הז ...

... העובדות המתארות את ימיה האחרונים של סוקולקה ...

... ר׳ חיים לייב נבחר תכופות כחבר במועצת העיר סוקולקה וכהן גם כסגן ראש־העיר, ולא פעם הצליח להטות, יחד עם ידידים אחרים חברים במועצת העיר, גזירות שונות ולרכך פקודות וד,וראות.

... ברחוב האוליצקי, חי, פעל והעניק את כל הטוב הנעלה והנשגב של רוח ישראל המורה נחום-דב קונשט, המורה הראשון של בית-הספר העברי הראשון בסוקול- קה, שהוא היה מיסדו ומנהלו. איש משכיל היה, חדור אהבת התורה וההשכלה, שומר מצוות ודרכי אדם, זכה והצליח להעניק ולהקנות לחניכיו חינוך ציוני והעמיד דורות של תלמידים. חניכיו פזורים בכל אתר ואתר בארץ. ...

... בגמר לימודיה הגיעה לסוקולקה, כדי לעבוד בהוראה עברית, ולאחר זמן קצר הצטרפה לקבוצה יוזמת, אשר יסדה את הגימנסיה העברית בביאליסטוק. קבוצות יוזמות, ביחוד מבין תנועות הנוער הציוניות ("צעירי ציון״) ראו את השעה כשרה להקים — לראשונה בחיי הגולה — בתי״ס עבריים, שבהם תינתן השכלה מלאה, בכל מקצועות הלימוד (ולא רק בלימודי היהדות כפי

... כאחד מגדולי הלומדים והבוררים בדיני תורה. ר׳ אלעזר היה למד ן מופלג וצדיק מצניע־לכת, והיה מקובל מאוד על חסידי קוצק בסוקולקה. ...

... במעלות קדושים וטהורים מזהירה לפנינו העירה סוקולקה — המקור המשותף לניגי חיינו ולנימי נשמתנו. ...

... נזכור את הישרים והתמימים בעיר תנו — נזכור את קהילת סוקולקה, אשר נפלה קרבן לרשע, זדון וטומאת־ אדם וניחד רגשותינו לקדושי עיר תנו בדומית אבל. ...

... נזכור ולא נשכח אותך, סוקולקה, אליך נדבר ולפניך נשפוך את מר לבינו, על אלה מעמי-הארץ, תושבייך, אשר נתנו ידם לתחום תחומים להקים גדרי תיל, להחזיק זקנים, נשים וטף בצפיפות ובתנאי קור, רעב וסבל. ...

... שיר־תוגה על סוקולקה שנחרבה ...

בהיותי על סף העליה ארצה, ארזתי, אני והורי היקרים ז״ל את בגדי, יחד עם בגדיהם וחפציהם והחלטנו להחביאם במרתפו של דודנו אייזיק ארקין ז״ל. חשבנו, אם יפציצו את העיר, ואנו נשאר בחיים, יהיה לנו לפחות בגד ללבוש. את אשר יגורנו בא לנו. באחד מימי ספטמבר, פלשו הנאצים לסוקולקה • הדבר היה לפנות בוקר יום א׳ בשבוע, יום יפה ובהיר. כל יהודי־העיר נשארו בבתיהם ולא יצאו החוצה. הפולשים נתנו מיד פקודה לצאת מן הבית, לפתוח את בתי העסק, ולהקביל את פניהם. אותו יום הם התנהגו בסדר. באו לחנויות לקנות, וטיילו ברחובות העיר. בלילה נכנסו חיילים גרמניים לביתו של דודי ארקין ז״ל, ובקשו את המפתח של המרתף, באיום, שאם לא יציית — יירו בו. מובן, שמיד נתן להם את המפתח, והם הוציאו את הכל, באותו לילה שמענו קולות צעקה של יהודי הקורא לעזרה, ולא ידענו, שהיו צעקותיו של דודנו היקר ז״ל. ...

... סוקולקה תחת עול הכובשים ...

בבית־הכנסת הגדול סדר ומאפיה. פעם בקשו גרמנים ופולנים לתפוס יהודים לעבודה ומצאו בבית אחד יהודי יושב ולומד, הם תפסוהו והוציאוהו מביתו ואמרו שהוא עסק בעניני מלחמה, וביום ראשון בשעות הבוקר הוציאו את כל יהודי סוקולקה מבתיהם וקשוקביץ הושיב את היהודי על כסא שנגזר עליו לגזוז את זקנו — אך קושיקוביץ צוה לחרוט את שערות הזקן. היהודי לא הוציא הגה מפיו. אמרו לו להסתובב וקושיקוביץ הלקהו עד צאת הנשמה. אחריו הוציאו את שור וצוום על כמה יהודים לקשור ולהעמידו, והכהו באכזריות. אח״כ אמרו לו לעבור את הגדר, אבל בעלותו על הגדר ירו בו — והוא מת במקום. ...

באות ויום חג, זמן־שמחתנו, נעו כל יהודי סוקולקה לעבר הגיטו. הגרמנים הרשו ליהודים לקחת אתם לגיטו את כל מה שרצו להביא אתם. (ידעו הרוצחים שבין כה וכה בסופו של דבר יפול הכל לידיהם.) בהרבה מקרים היו הגרמנים בעומדם ליד השער בודקים בחפצי הגולים וכל חפץ שמצא חן בעיניהם שמו ידיהם עליו. הצפיפות בגיטו היתה איומה. הגרמנים חשבו ומצאו שבשביל כל נפש יהודית מספיק שטח של 2 מ״מר, ואמנם, בחדרים קטנים הצטופפו 16 אנשים, ויש שהיו מרוצים בכניסתם לגיטו נהיה מרוחקים מעיני שכינינו הטובים, שכ ה צחקו על משבתנו. בתוך כתלי הגיטו הסגורים לא יוכלו העינים הנוקמות של הפולנים לראות את עלבוננו אך טעו הללו שחשבו, שבהכנסתם לגיטו תבוא הפוגה. תפיסת אנשים לעבודה נמשכה בכל תקפה. כאשר כסה השלג את הכביש סוקולקה־קרינקי היו היהודים צריכים לנקותו. ואפילו נשים יהודיות לוקחו לעבודה זו. ...

קברות חדשו בתוך הגיטו בחצר מרכוס, רחוב וארשה, שם היו קוברים את מתיהם. כאשר נכנסו הגרמנים לעיר, היתה אחת מפקודותיהם האיסור לתת לילדי-ישראל חנוך כל־שהוא, וכן אסור היה להתפלל בצבור. בכל זאת קבלו כמה מן הילדים היהודיים את חנוכם באופן פרטי, כמובן בתנאי מחתרת. הוא הדין בנוגע לתפילה- בצבור. את בתי-המדרש ובית-הכנסת הפכו היהודים עצ- מם למקומות מגורים, אחרת לא היה הגיטו מספיק לכל הבאים אליו, אפילו בתנאי צפיפות. בכל אופן קיימו היהודים את התפילות בצבור בחדרים פרטיים, ובהסתר. יזכרו כאן לטובה המיליציאנטים היהודיים, אשר בהד- גישם בהתקרב הגרמנים לעבר הגיטו, היו מיד מודיעים על-כך למקום הדרוש והמתפללים היו מתפזרים כל אחד לביתו. ...

היה קשר בין השארית בסוקולקה לבין המחנה שהוגלה ללוסוסנה, והיה ירוע קצ, ת על התנאים הקימים שם. כאשר הובאו הגולים, הם אוכסנו בתוך חפירות בארמה, וכסוי רל מעל ראשיהם. הזוהמה היתה איומה שאין כל סירורים סניטריים. מנות הלחם היו זעומות מאר. צרכי-אוכל נוספים היו מקבלים מפעם בפעם מן היהורים בגרורנה וגם מהשארית שנשארה בסוקולקה. במחנה בלוסוסנה היו כ-6 שבועות (במחנה זה היו גם אלפי יהורים אחרים מן הסביבה) כעבור הזמן הושיבו את כולם בקרונות-משא והם הוסעו לדרך ממנה לא חזר איש מהם. היהורים שנשארו בגיטו ידעו כי אנשי עירם

... אחד מסוקולקד,, דוד יתום, נרצח באושבי ץ במכות בלוחות־עץ; שמעון גרייבר היד, האחרון מאנישי סוקולקה ישנשרף בכבשן בכך הושמדד, קהלת סוקולקה. ישוב שמנד, למעלה מ־3000 נפש ומספר הניצולים ממנו לא הגיע אף ל־10 אחרי השואד,. ...

... והנה היום מנה הקריין אחד־אחד ערים וכפרים וביניהם סוקולקה. הלב מלא על גדותיו, כנפי הדמיון מעבירים אותי מחרקוב הרחוקה, מקום מושבי מזה שנה לסוקולקה עיירתי, אל רחובותיה וסמטאותיה, יערות ...

... עולים זכרונות מימי ילדות, כשד.יינ ו באחוזתם של בית ניידוס, קרובי משפחת גובינסקי מסוקולקה. במושבת־ קיץ של "השומר הצעיר". הנה קוזניצה העיירה היד.ודית — אנו עוברים על פניה ביעף. וד.נד. הכפר כריפטופזיד. גם כאן התקיימו מושבות־קיץ רבות של הסתדרות ״השומר הצעיר״ • היכן ימי הילדות המאושרים?

... ובכן, אין מה לעשות. אני נכנס לבית דשוטה. שם מחכים לי כל שכני לשעבר. פתאום נפתחת הדלת. נכנס אדם זקן. הוא נופל על צוארי ומנשק לי—זה פיוטר ירוצקי, בעל הבית בו גרנו שנים רבות, מאז חזרנו מרוסיה. גוי זה מחבקני ובוכה: אף אני אינני עוצר עוד ברוחי ודמעות זולגות מעיני. מתיישבים ומספרים לי את קורות השנים, בהן נעדרתי מסוקולקה. ...

... האחרון בסוקולקה, היה הרב ר׳ בצלאל זקה״ם. הוא נולד בריז׳ינוי׳ למשפחת "הקדושים", שני האחים ישראל וטוביה, אשר מסרו נפשם על קדוש השם, בעלילת־הדם, לפני 400 שנה, מכאן השם: זקה״ם, "זרע קדשם". ...

... צום אנדענק פון סאקאלקער קדושים ...

... (1) די שטאט סאקאלקע איז געגרינדעט געווארן אין יאר 1609 * . ...

... דער יידישער יישוב אין סאקאלקע האט זיך גע־ רעכנט צווישן די "שטילע" ישובים אין דער געגנט, וואט האבן זיך נישט אריינגעמישט אין די קהילות־טכטוכי ם וועגן דער העגעמאני ע פון טיקטי ן און גראדנע, און האבן זיך נישט בארימט מיט אלע היטטארישע שולן און בית־עלמין ווי אין די שכנדיקע שטעט. דער יידישער ישוב אין טאקאלקע האט זיך באנוצט מיט די זכיות וואט ער האט באקומען פון די פוילישע און ליטווישע הערשער, און האט געצויגן די פרנט ה פון האנדל און מלאכה, און אויך פון לאנדווירטשאפט, נישט דערווע־ קנדי ג קיין באזונדערע אויפמערקזאמקייט. דער ישוב אין טאקאלקע איז נאך נישט געווען גרויט, און צוליב דעם האט ער זיך געמוזט אנשפארן אויף די "ברייטע פלייצעט" פון די גרעטערע נאענטע יידישע ישובים.

... ר. דאגעגן האבן זיי געהאט דעם פארטייל, וואס זיי האבן פראדוצירט סחורה פאר די מאסן און נישט קיין לוקסוס־סחורות. זיי האבן אויך לענגער אויסגעהאלטן ווי די מאגנאטישע פאבריקן, ווייל זיי זענען נישט געווען טעטיק דורך צוואגגס־ארבעט פון פויערן און שטעטישע ליידיג־ גייער, און האבן באשעפטיגט מייסטענס יידישע און קריסטליכע פאכלייט, און זייער פראדוקציע איז געווען פארבונדן מיט די פאכן וואס יידן האבן זיך מיט זיי באשעפטיגט זייט דורכן לעבן. אויך דא האבן עקזיס־ טירט ליסטעס פון יידישע פאבריקן פון טעקסטיל, טליתים, זאקן, גארבארניעס, דינאמיט, זייף, קופער־ שמידן, ציגלערייען א.א.וו., נישט דערמאנענדיק דעם נאמען פון סאקאלקע צווישן די פארשידענע שטעט, אין דער זעלבער עפאכע זענען געגרינדעט געווארן א צאל פאבריקן אויך אין סאקאלקע, באזונדערס אין פאכן וואס זענען געווען נאענט צו די יידן. ...

דאס איז דער אריגינאל פון א פריווילעגיֶע וואט דער פוילישער קעניג אויגוסט דער 2־טער (1697—1733) האט אין יאר 1698 ארויסגעגעבן די סאקאלקער יידן. ער באשטייט פון עטליכע צונויפגעלייגטע שטיקלעך, וואס זענען צוגעקלעפט איינס צום אנדערן און איב־ ...

ע ם איז אונד ז ניש ט באוווס ט ד י צייט, ווע ן ייד ן האב ן זיך אנגעהויב ן צ ו באזעצ ן אי ן סאקאלקע, על־כל־פני ם וווינע ן זי י דאר ט אי ן דע ר ציי ט פו ן אונדזע ר פריווילעגי ע שוי ן פו ן קדמונים. אוי ך זיינע ן אונד ז ניש ט באוווס ט ד י דירעקט ע טיבות, ווא ט האב ן באווויג ן ד י סאקאלקע ר ייד ן זי ך משתד ל זיי ן אוי ף צ ו באקומע ן א באזונדער ע פריווילעגי ע אוי ף זכיות, ווא ט זיינע ן טי י וו י געווע ן גאראנטיר ט ד י ליטוויש ע ייד ן דור ך א גאנצע ר רי י אלגעמיינ ע פריווילעגיעט. ט׳אי ז אבע ר לייכ ט ארויט־ צודרינגען, א ז ד י באמיאונגע ן פו ן ד י טאקאלקע ר ייד ן שטייע ן אי ן צוזאמענהאנ ג מי ט דע ם קאמ ף פו ן ד י שטאט־ליי ט (מיעשטשאנעט) קעג ן זייער ע יידיש ע קאנקורענטן, ווא ט פארשארפ ט זי ך באזונדער ט אי ן דע ר צווייטע ר העלפ ט פו ן 17־ט ן יא ר הונדערטי. גרא ד אי ן דע ר ציי ט חזר׳ ן זי ד איבע ר אי ן א גאנצע ר רי י שטע ט או ן שטעטלע ך אי ן ליט ע אנפאל ן אוי ף דע ר יידישע ר באפעלקערונג, יוא ט ד י פויליש ע כראניטט ן רופ ן "טו־ מולטן". פו ן א ט ד י "טומולטן" ווער ט ניש ט איי ן יידי־ שע ר ישו ב רואינירט. (באזונדער ט שטאר ק לייד ט אי ן דע ר ציי ט פו ן ד י ארטיק ע מיעשטשאנע ט דע ר ווילנע ר ישוב. זע: "אקט י איזראוואטמי ע ווילענטקאי ו קאממי־ סיעט ו דלי א ראזבאר א דרעווני ך אקטאוו״. ווילנ א 1 ...

די פריווילעגיע פון די סאקאלקער יידן, וואס שטיצט זיך אויף די אלגעמיינע פריווילעגיעם פון די ליטווישע יידן, האלט נישט נאר אויף דעם סטאטוס־קווא, גור זי פארברייטערט אויך באדייטנד די רעכט פון אירע באזיצער, אזוי ארוס באקומען די יידן רעכט אויף צו פארגרעסערן זייער באזיץ צושטאנד, איינצוקויפן גיי ע פלעצער און צו פארבויען זיי אן קיין שום אפצאל לטובת דעם קינגלעכן הויף. עס ווערט זיי געזיכערט דאם רעכט צו טרייבן פאר א געוויסן אפצאל בראנפן און פארקויפן אין די שענקען, צו שטעלן יאטקעס אויפן מארק און פארקויפן אין זיי פארשידענע סחורו - רות, "מעסטן מיט איילן און וועגען אויף פונטן", ניצן האלץ (פון די ארומיקע דערפער) אויף צו הייצן און צו בויען א ן שטערונג פון די וואלד־אדמיניסטראטארן. אויך ווערט זיי דערלויבט צו קויפן א פלאץ — פריי פון יעדן שטייער — אויף אויסצובויען א שול מיט א באד פאר טבילת נשים, לויט זייער דין און א בית עולם מקבר צו זיין". א חוץ דעם נעמט דער קעניג ארויס די סאקאלקער און אויך די וואס וו 1 ינען אין סאקאלקער וואלד־קרייז פון יעטוועדע ...

... ד י יידיש ע קווארטאלן , צערויב ט או ן צענישטעווע ט דא ס יידיש ע הא ב או ן גוטס , הארגע ט או ן פארשוועכ ט יידי ־ ש ע הייליקטימער . גיש ט איינמא ל אינטערוועניר ט אי ן אזעלכ ע פאל ן דע ר קעניג . זיינ ע באפעל ן אבע ר צ ו ד י ארטיק ע מאגיסטראט ן וועג ן א סו ף מאכ ן צ ו ד י רדיפו ת או ן באשיצ ן ד י יידיש ע באפעלקערונ ג האב ן ניש ט געהא ט קיי ן גרויס ע פעולה . ס׳אי ז דעריבע ר פאר ־ שטענדלעך , א ז בי י אזעלכ ע אומשטאנד ן הא ט דא ס פאררופ ן זי ד פו ן ד י סאקאלקע ר ייד ן אי ן זייע ר קאמ ף קעג ן ד י שטאט־יליי ט אוי ף ד י אלגעמיינ ע פריווילעגיע ס פא ר ד י ליטוויש ע ייד ן קיי ן גרויס ע ווירקונ ג ניש ט געקאנ ט האבן . ס׳אי ז באקוועמע ר או ן צוועקמעסיקע ר געווע ן צ י האב ן א דאקומענ ט אוי ף דע ר האנט , כד י ...

... שטארקער פון אלעמען האט געפילט די פלאגן פון דער עקאנאמישער ירידה די יוגנט . כמעט אויסגעשלאסן איז געווען פאר א יוגנטלעכן דער צוטריט צו לערנען א פאך . בילדן די קינדער זענען די עלטערן נישט ביכולת . קיין מיטל־שול איז אין סאקאלקע נישט געווען און צו שיקן א קינד אין א צווייטער שטאט זענען געווען די קאסטן גרויסע . נישט בעסער איז געווען די לאגע פון דער שטודירנדיקער יונגט (אפילו פון די וואס האבן אויסשטודירט) . זיי זענען געבליבן ניט האבענדיק זיך צו וואס צו נעמען , דעפרעסן פון אפאטיע , יאוש און אויסזיכטסלאזיקייט . דער איינציקער אויסקוק איז געווען אויף עמיגראציע , ספעציעל קיין ארץ־ישראל , אבער אויך דאס איז שווער געווען צו דערגרייכן . ...

שטארקע האט די עקאנאמישע ירידה משפּיע געווען אויפן יידישן שול־וועזן. די שולן האבן געהאט א פער־ מאנענטן דעפיציט, וועלכן עס האט געדעקט דער לערער ארבעטנדיק פאר א הונגער־לוין. די סאקאלקער עלטערן פלעגן זארגן פאר א נאציאנאלער דערציאונג פון זייערע קינדער. פון די 433 יידישע קינדער וועלכע האבן געלערנט אין די שולן (אויסער מיטלשולן) פלעגן גיין אין די פוילישע "פאוושעכנע" (פאלקס) שולן בלויז 80 קינדער. דער חדר איז כמעט ווי פארשווונדן אין די לעצטע פאר־מלחמה יארן. מיט יארן צוריק זענען נאך געווען דא דריי חדרים מיט 51 קינדער. ס׳איז נאך פאר־ בליבן די טראדיציע פון דערציען יינגלעך אין רעליגיעזן גייסט. דערפאר האבן געלערנט אין דער "תרבות״־שולע, פון 167 קינדער, 147 יינגלעך. אין די "פאוושעכנע" שולן האבן געלערנט כמעט אויסשליסלעד מיידלעך. די יינג־ לעך האבן געלערנט אויך אין דעם איינציקן פארבלי־ בענעם חדר. דער עיקר אין דער תלמוד־תורה, וועלכע האט אבער דערפילט דעם גייסט פון דער צייט און האט משנה שם געווען פון תלמוד־תורה אויף "יבנה", בכדי דער נאמען תלמוד־תורה זאל נישט שאקירן די מער פארמעגלעכע עלטערן.

... גארבערייען . אויסער פארעקשנ׳טע יחידים האט קיינער נישט געגלויבט , אז ביי אזעלכע עקאנאמישע באדיג־ גונגען איז פאראן א פלאץ פאר א קיבוץ . ס׳האט זיך אבער ארויסגעוויזן , אז דער קיבוץ האט עקזיסטירט אין סאקאלקע 31 חדשים און געציילט 30 חברים ( 14 בחורים און 16 בחורות) . אלע האבן שטענדיק געאר־ בעט . דער קיבוץ האט באוויזן צו פארנעמען אזעלכע ארבעטס־צווייגן אין וועלכע יידן האבן ביז איצט נישט געארבעט ; אלס ארבעטער אין די גערטנער , ביים רייניקן די מארק־פלעצער און הויז־באדינונג . דער דורכשניטלעכער לוין פון קיבוץ־ארבעטער איז נישט געווען קלענער פון לוין פון א שווארצן ארבעטער .

דע ם 29 מאי, א מארק־טאג, זענע ן געקומע ן אייניגע פויערן אי ן א יידיש געוועל ב אי ן סאקאלקע או ן געכאפט אל ץ ווא ם זי י האב ן געקאנט. או ן ווען דע ר קרעמער הא ט זי ך געשטעל ט קעג ן זיי, האב ן זי י צערבראכ ן אל ץ ווא ס אי ז געווע ן אי ן געוועל ב או ן ד י פאליציאנט ן זענע ן געשטאנע ן פו ן ווייטן, בי ז ס׳אי ז געקומע ן דע ר איספראווגי ק או ן מי ט זיי ן שטעק ן הא ט ע ר ד י פויערן געלערנ ט דרד־אר ץ או ן הא ט באפויל ן איינצוזעצ ן ד י רויבע ר אי ן תפיסה, או ן הא ט ד י "דיע ־ לא " איבערגעב ן דע ם געריכט. ע ר הא ט אוי ך אוים ־ געזידל ט ד י פאליציאנטן. ...

... אייניקע מיטגלידער פון דער חבר ה"דורשי השכלה" האבן זיך ארויסגעזאגט אז ס׳איז זייער וויכטיק צו גרינדן דא אין סאקאלקע א שול, אבער ס׳פעלן געלדמיטלען דאצו. ס׳איז אלזא ווינשנסווערט, אז די חבר ה"מפיצי השכלה" זאל זיך אינטערעסירן מיט דעם באדארף און עם פראקטיש אדורכפירן. ...

... סאקאלקע אין ליכט פון דער פרעסע ...

פון סאקאלקע טיילט מיט ה׳ ישראל שער, אז פאר א קורצע צייט האט דארט אויסגעבראכן א מחלוקה א גרויסע צוליבן רב, וואס זיצט דארט שוין א יאר, און אייניקע וואם זענען נישט שטארק צופרידן פונעם רב ווילן מאכן פאר א רב דעם דיין, און דעם רב׳ס פריינט זענען קעגן דעם שריט. דערווייל רייסן זיך די שטאטלייט ארום איינער מיטן צווייטן ביז דער פאוויאטאווע איספראווניק האט עס אויפגעגומען, און ער האט איינגעלאדן דעם רב און דיין צו קומען צו אים. זיי האבן זיך אונטערגעשריבן ביי אים אז איי־ נער פון זיי מוז פארלאזן די שטאט, און דאס זאלן זיי טאן: זיי דארפן זיך ווענדן צו גרויסע רבנים, און יוער ס׳וועט אויפווייזן אז ער קען בעסער לערנען פונעם צווייטן, דער וועט בלייבן רב, און דער צווייטער וועט זיך זוכן א פאסטן אין אן אנדער שטאט. דאס אלץ האט דער בעאמטער געטאן, אום איינצושטילן די מחלוקת אין שטאט. ס׳איז א חרפה און בושה פאר אונז אז קריסטלעכע בעאמטע זאלן זיך אריינמישן אין אונדזערע ענינים אויך אין רבנות פראגן. ...

... וועגן ר׳ יאסעלע זענען ארומגעגאנען פארשידענע לעגענדעם נאד ביי זיין לעבן. און ס׳האט זיך געפונען א שרייבער, וואס האט געפרובט געבן זי א ליטערא־ רישע פארם. יעקב קרעפליאק האט זיך פאראייביגט אין זיין עסיי "פארבלאנדזשעט", און אזוי ווי ר׳ יא־ סעלע איז געזעסן א שפאר שטיק צייט אין סאקאלקע, איז אינטערעסאנט צו געבן איר פאר די לעזער; ...

דאווענען פלעג איך גיין אין קארלינער שטיבל צוזא־ מען מיטן טאטען. און נאך היינט באווונדער איך טייל־ מאל, ווי אזוי ס׳איז נישט אויסגעבראכן קיין שריפה קיינמאל אין יום־כיפור אין שטיבל, כאטש דער גאנצער פאל איז געווען אויסגעשפרייט מיט שטרוי (מען זאל קענען זיצן א גאנצע נאכט) און ארום האבן געברענט הונדערטער נשמה־ליכט. אין קארלינער שטיבל שמחת תורה האט מען געטאנצט צוויי טעג מיט צוויי נעכט. אין קארלינער שטיבל האט זיך געפונען א פרוש, וועל־ כער איז געזעסן יום ולילה און געלערנט. צו אים פלעגן מיר קינדער מורא האבן צוצוגיין. זיינע גאנצע יארן איז ער געשלאפן אין קארלינער שטיבל. אין סאקאלקע האבן זיך געפונען מענטשן, וואס האבן געארבעט פארן ציוניזם און געווען הייסע פייערדיקע ציוניסטן. עס האבן זיך אויך געפונען פשוטע מענשן, בעלי־מלאכות, וואס זיי האבן געטראכט וועגן ארץ־ ישראל און אפגעלאזט זייער ארבעט און געפערן מיט זייערע נאנטע קיין ארץ־ישראל. ...

... הכלל און הכלל איר זעט דאו אליין — סאקאלקע איז א שטאט , פאראן ווו צו גיין — ...

טיקיריוגנט זיך אנטוויקלט אראנקערע רווירקונג פון ריקולטורעלע אינסטיטוציעס. סאקאלקע האט ניט געהאט קיין ריפלאמירט ע אינטע־ ליגענץ אבער זי האט געהאט א פאלקס־אינטעליגענץ, א יוגנט וואס האט געלייענט, דיסקוטירט, געשטרעבט צו עפעס העכערס. ...

אין יענער צייט האט אויפֿרער יידישער גאס אין סאקאלקע, ווי א עירום בישראל, זיד געבילדע ט די ריכטונגען פון די פרומע יידן, וועלכע האבן געהאט אויף משיחן. די עקאנאמישע לאגע פון די יידן אין פוילן איז סוף פון די צוואנציקער און אנהייב פון די דרייסיקער יארן געווארן וואס ווייטער ערגער. די יוגנט האט ניט געהאט קיין צוקונפט. עס האט זיך אנגעהויבן א שטאר־ קע עמיגראציע. די ציוניסטישע יוגנט איז געפארן ווער לעגאל און ווער אומלעגאל נאד ארץ־ישראל, וויסינדיג פארויס, אז רע ר וועג אין נייעם לאנד איז ניט אויס־ געטראטן מיט רויזן, אבער דער אידעאל האט איבער־ געשטארקט אלע שטרויכלונגען.

... סאקאלקע, וועלכע געפינט זיך צווישן צוויי, פאר איר ריזן־שטעט גראדנע און ביאליסטאק, האט זיך דא אייגנ־ טלעך צוליב דעם נישט געקענט אנטוויקלען, נישט גייסטיק און נישט מאטעריעל. ...

... די וואלן צו די שטאט־ראט פלעגן פארקומען יעדע 4 יאר. סאקאלקע האט געהאט אומגעפער זעקס טויזנט איינוווינער, 3 טויזנט יידן און 3 טויזנט קריסטן. די לעצטע יארן האט שוין די נישט־יידישע באפעלקערונג געהאט א מערהייט. מיר האבן שוין געהאט א חזקה אז

... ס׳איז געווען אמאל א שטעטל סאקאלקע, אין וועלכן מיר האבן די קינדער־יארן פארבראכט. נאד יארן, ווען מ׳איז שוין דערווייטערט פון געבורטס־ארט, גיט צו מאל דאס הארץ א קלאפ און מ׳זאגט זיד: לאמיר זיד דערמאנען אן אונזער אלטער היים, וועלכע איז אזוי טראגיש אומגעקומען, נישט דורכ א נאטור־קאטאסט־ ראפע, קעגן וועלכער דער מענטש איז אונמעכטיג, נאר דורך מערדערישע הענט. ...

און א דאנק דער ציוניסטישער טעטיקייט און דער געזעלשאפטלעכער וואכזאמקייט פון דער סאקאלקער יוגנט, האט דאס שטעטל ארויסגעשיקט א גרויסן אוואנגארד חלוצים קיין ארץ־ישראל, בויען דאס לאנד, און אזוי ארום געראטעוועט א גרויסע צאל יוגנטלעכע און זיי ממש ארויסגעריסן פון די מערדערישע נאצישע נעגל. ...

געבויר ן או ן יאהר ן זי ך אויסגעלעב ט אי ן ביאליסטאק, או ן דא ך אי ז סאקאלק ע פו ן ד י פריסט ע קינדע ר יאהר ן איינ ־ געבאק ן אי ן הארצ ן—ו י ערש ט נעכט ן ס׳זא ל זיי ן — או ן ע ס אי ז שוי ן מע ר וו י א האלבע ר יאה ר הונדער ט אוועק. מי ט ווא ס פאר א פריי ד או ן דערווארטונג, צו ם פערבריינג ן אי ן זומע ר קאניקל-ציי ט בי י דע ר מומ ע ליב ע אי ן סאקאלקע, איינגעקריצ ט אי ן זכרו ן ד י שטענ ־ דיג ע גוט ע מומ ע ליב ע ז״ל, או ן אפיל ו דע ר קליינפער ־ שטע ר "שטריינגער" משה־חיי ם ז״ל, פלעג ט אגלע ט טא ן פאר ן בעקל, וו י מאדנ ע אנדער ש ס׳אי ז אל ץ וו י אי ן דע ר גרייסע ר שטאד ש וו י אי ן דע ר היים. או ן ע ם געדיינק ט זי ך אהייסע ר זומע ר טאג, אי ך בע ט דע ר מומע ן אטרונ ק וואסע ר שעפ ט ד י מומ ע א ן פו ן דע ר ברייטע ר קא ן א קווערט ל מיל ך און; טרינ ק מעמעלע! או ן אי ך מי ט ווייני ג דרייסטקיי ט קו ק דע ר מומע ן אי ן איהר ע גוט ע אייג ן או ן ווי ל פרעג ן: מיל ך אנשטא ט וואסע ר? או ן ד י די ק פוטע ר בעשמירט ע ברויט, או ן פריש ן פעט ן קע ז או ן

... שטעטעלע סאקאלקע. מיר האבן צוזאמען געגרינדעט די "אגודת קדימה". אין דעם ועד פון דער אגודה זענען געווען פאלגענדע: שייקע יודובסקי, צאלי דונסקי, מיין ברודער איצקי ז״ל, בנימין לאנדא ז״ל, ישראל סולו־ בייציק, ישראל בילוסטוצקי ז״ל, וועלכע זענען אומ־ געקומען ביי די נאצעס. אויך אבא׳ל אפשטיין ז״ל, וועלכער איז געשטארבן דא אין לאנד. די "אגודת קדימה" איז געווען אין איין צימער, וואס מיר האבן געדונגען ביי שמואל־יושי דעם בעקער. דאס איז געווען אויף א אויבער שטיבל (אין יאטקע גאס). דער ועד איז געווען זייער טעטיג. מיר האבן געמאכט פיל פארשטעלונגען, די הכנסה איז געגאנגען אויף פארשידענע נייטיגע צוועקן. אין סאקאלקע איז געווען 2 דראמאטישע בעוואוסט ע סעקציעס: 1) אלקה קא־ צענעלענבויגען — וואווע נורדווינד; 2) יצחק שפירא — סטודניק אלטקע. עס איז געווען נאך א סעקציע א קליינינקע. זי האט זיך גערופן: "אידישע יוגענד־ פאראיין", דאס איז געווען ביי אילוקומען אין איין צימער. ...

... זיי רופן אין סאקאלקע "די שטיינס פון וויינגעשעפט" ...

איך גיי פו ן גרופע צ ו גרופע. יא, עס איז ליידע ר ריכטיג. קורץ נא ך האלבע ר נאכט הא ט דא ם דייטש ע מיליטע ר איבערגעגאנגע ן ד י סאוויעטיש ע גרענעץ. ד י נאכטיג ע "דונע ר קלאנגען" זיינע ן ניש ט געווע ן קיי ן אנדער ע ווי אפקלאנגע ן פו ן מאשי ן געווע ר או ן האר־ מאט ן שאסן, בסודי־סודו ת דערצייל ט מען, א ז ע ם אי ז כמע ט נישט א קיי ן סאוויעטישע ר ווידערשטאנד. אל ע שטע ט או ן דערפע ר אוי ף דע ר גרענע ץ זיינע ן שוי ן פארנומע ן דור ך דא ס נאצ י מיליטער. דא ס נאצ י מילי־ טע ר גיי ט בלי ץ שנע ל פארוי ם או ן דערנענטער ט זי ך אוי ך צ ו אונזע ר שטעטל, צ ו סאקאלקע. ...

... און דא קומט אויך פאר די ערשטע באגעגעניש צווישן סאקאלקער יידן און די נאצישע רוצחים. ווי די בא־ געגעניש האט אויסגעזען איז איבעריק פארצושטעלן.

אי ד אליין, פארעגדי קמי ט מיי ן גאנצ ע משפח ה צו־ זאמען, בי ן אי ד מי ט מיי ן ברודע ר מענד ל פו ן בא ן געשפרונגען. או ן שטאר ק צוקלאפטע, פארוווגדעטע, זענע ן מי ד קוי ם אי ן געט א צורי ק געקומען. אי ד בי ן גענומע ן געוואר ן אי ן שפיטאל, או ן פו ן מיי ן ברודע ר הא ב אי ד בכל ל ניש ט געוווסט. בי ז מע ן הא ט ארויס־ געפיר ט ד י לעצט ע ביס ל סאקאלקער, אי ז מיי ן ברודע ר אווע ק צוזאמע ן מי ט זיי. מי ד מי ט נא ד 2 הא ט מע ן ארויסגעפיר ט צ ו שיסן, איינע ר א סאקאלקער, קאד ל וויניק, או ן דע ר צווייטע ר א דרוסקעניקער, גולומב, ווע ן מע ן הא ט מי ר געפיר ט צו ם שיס ן הא ב אי ד נא ד געהאלט ן א זעקעל ע מי ט אפא ר שטיקלא ד ברויט. אי ד הא ב געפילט, א ז ס׳אי ז שוי ן מיי ן ענדע • אי ד הא ב ע ס אראפגעווארפן, או ן אי ד אליי ן הא ב צ ו זי ד אזא ג געטא ן: פארווא ם קומ ט דא ס מיר? פארווא ם בי ן אי ד פאר־ משפ ט צו ם טויט? געשאס ן הא ט מע ן אונ ז אנטקעג ן תלמוד־תורה. ד י צווי י דערמאנט ע הא ט מע ן געשאס ן אי ן קא פ אוי ף טויט, או ן מי ד הא ט געטראפ ן ד י קוי ל אי ן האלדז. פו ן איי ן זיי ט אי ז ד י קוי ל אדיי ן או ן פו ן צווייט ן זיי ט אי ז ד י קוי ל ארויס. אי ן דע ם מאמענט, ווע ן ד י קוי ל הא ט מי ר געטראפן, הא ב אי ד געפילט, וו י א ן הוי ז אי ז אוי ף מי ר אומגעפאלן. אי ד בי ן אני־ דערגעפאל ן אי ן אפגעגאנגע ן מי ט בלוט • אי ד הא ב געפיל ט א ז אי ד בי ן ...

... פו ן דאר ט קו ם אי ד מי ט מיי ן קינ ד דע ם 29 דעצעמבע ר 1949 קיי ן ישראל . שווע ר אי ז אונדזע ר לעב ן געווען , אי ד קעמ ף ווייטע ר מיט ן לעב ן או ן הא ף דא ס מיי ן טייע ר קינ ד ווע ט עלטע ר ווער ן ווע ט פא ר מי ר אוי ד נעמע ן שיינע ן ד י זון ; צו ם באדויער ן אי ז מיי ן לעב ן פינסטע ר געווארן . א שב ת פא ר חנוכ ה אי ז מיי ן קינ ד ארוי ס א שיינעדיקע ר א ליכטיקע ר צו ם פאר ן מי ט זיינ ע חברי ם קיי ן רמת־ג ן צ ו א חבר , אבע ר ע ר הא ט שוי ן צ ו מי ר מע ר זי ד ניש ט אומגעקערט , ע ס אי ז פינסטע ר געוואר ן ד י וועל ט פא ר מיי ן איינציג ן טרייס ט או ן פא ר מי ר 1955 . ע ר אי ז געווע ן דא ס איינציג ע לעבנס־געב ־ ליבענ ע קינ ד פו ן סאקאלקע , ע ר אי ז געווע ן זייע ר שיין , אינטיליגענ ט או ן געראט ן או ן באגאבט , אי ן שפראכ ן או ן מוזיקאליש . ...

דא האבע איך געהאט א גרויסן טייל פון מיינע 3 ברידער און אלע איבעריקע סאקאלקער יידן, וועלכע זענען אנגע־ קומען אהין אין יאנואר מאנאט, אבער איך האב נישט געהאט די מעגלעכקייט זיי צו זען. צוזעענדיק די שטעג־ דיקע, מאסנהאפטע טראנספארטן פון האלענדישע, גרי• כישע, פראנצויזישע, אונגארישע, טשעכישע און אנדערע יידן, וואס זענען געגאנגען אין גאז־קאמערן און קרע־ מאטאריום און די פארניכטונג פון איינצעלע מענטשן אויף דער גילאטינע, דורך איינשפריצונגען און אנדערע בארבארישע מיטלען, האב איך אנגעהויבן מאכן פלע־ נער וועגן אנטלויפן. דאם דורכפירן איז געווען זייער שווער, ביז דאן איז דאס נאך קיינעם נישט געלונגען.

פאטער, מוטער, דעם פאטערם 2 שוועסטער ן און 3 ברידער, ספעציעל מיטגעפארן מיט איינעם פון די טראנספארטן אין פעברואר 1943. קיינעם נישט פאר־ טרויענדיק מיינע פלענער, בין איך אראפ געשפרוגגען און אנגעקומען אין גראדנע. אין גראדנע איז שוין דאמאלסט געווען ליקווידירט איינער פון די 2 באשטא־ נענע געטאס און איך בין אריין אין צווייטן געטא. דא בין איך אפגעווען 3 וואכן ביז עם האבן זיך אנגע־ הויבן פארשפרייטן קלאנגן וועגן דער ליקווידאציע פונם געטא. איך בין ווידער אמאל אנטלאפן. דער גראד־ נער יידנראט מיינענדיק, אז דער סאקאלקער לאגער ביי ס פילץ־פאבריק וועט בלייבן לעבן האט אפגעשיקט אליין 20 קינדער. איך האב זיך מיט די קינדער דורכגעגאנבעט דעם טויער, מיט געוואלט ארויף אויף דער מאשין און אנגעקומען קיין סאקאלקע. אין א פאר וואכן ארום איז אויך דער לאגער ליקווידירט געווארן. די 20 סאקאל־ קער און נאך 10 קרינקער יידישע ארבעטער זענען אוועקגעפירט געווארן אין אשוויענטשים. איך בין מיט־ געפארן מיט זיי און אין מערץ מאנאט 1943 אנגעקומען אין קאנצ׳ לאגער אשוויענטשים.

היינט פארנאכט האב איך געזען אויפן קויפשקא גאס אן אויטא מיט סאקאלקער יידן. נעבן אויטא זיינען געש־ טאנען עטליכע דייטשן. יידישע פאליציאנטן האבן אין שכנותדיקן אפשניט־גאס, ווו דער אויטא איז געש־ טאנען, ניט געלאזן גיין קיין יידן. מסתמא לוינט ניט... מ׳זאגט אז מ׳האט היינט עוואקוירט, אוועקגעפירט צו דער לעצטער וואנדערונג די פארבליבענע יידן פון סא־ קאלקע—יידישע ארבעטער אין ווערמאכט פאבריק, וועלכע זיינען איבערגעלאזט געווארן בעת דער אלגע־ מיינער יידן־עוואקואציע פון ביאליסטאקער באצירק אין נאוועמבער 1942. פינף משפחות מיט א צאל פון 25 נפשות זיינען געראטעוועט געווארן דורכן דייטשן אינטענדענט פון די ווערמאכט־פאבריקן, פריזע. ...

... א טאג פאר דער נייער עוואקואציע פון גראדנע, דעם 15־טן יאנואר, האט מען די פארבליבענע סאקאלקער אין גראדנע פון קעלבאסינער לאגער ארויסגעפירט צוריק אין זייער היימשטאט — סאקאלקע. אזוי האט מען געזאגט. (ווי באוווסט, האט מען דעם 25־טן יאנואר געמאכט סאקאלקע יידן־ריין). ...

יצחק גאלדשטיין איז געבוירן אין 1916 אין סאקאלקע, ביאליסטאקער קרייז. זייענדיק נאך גאר יונג, איז ער אריינגעטרעטן אין "הנוער הציוני", ווו ער האט זיך מיט דער גאנצער יוגנט־פרישקייט איבערגעגעב דער ארבעט פון דער באוועגונג, און ארויסגעוויזן א האר־ ציקע און חברישע באציהונג צו אלעמען. ער איז געווען צווישן די ערשטע חברים אויף הכשרה. צוליב זיין איבערגעגעבנקייט, איז ער געשטיגן אין דער באוועגונג, און פארן אויסברוך פון דער מלחמה איז ער ארויסגע־ רופ ן געוואר ן קיי ן ווארשע, מיטצוארבעט ן אי ן דע ר הנהגה הראשית . ...

... איך האב באגעגענט סאקאלקער און פארגעלייגט אז מ׳דארף זיך צוזאמענקומען אלע סאקאלקער צוזאמען אויף איין ארט און עפעס טוען פאר א פאראייניגונג.

... סאקאלקע ר אי ן ישרא ל ...

... לאחר ישיבתה בקרית־ענבים כשנה וחצי, עברה קבוצת סוקולקה להתישבות במושב־עובדים בשם עין־חי, כעת — כפר מל״ל, ע״ש משה־לייב ליליינבלום. גרעין הקבו- צה נזרע עוד בחדרה ע״י ראשוני החברים, ובראשם א. שפירא. עבודתנו בקרית־ענבים (שנקראה אז דילב) היתה יעור ההרים מטעם הקרן הקימת לישראל. ...

... פניקס סוקולקה ...

רשימ ת יוצא י סוקולק ה בתפוצו ת ...

"דבר טוב ומועיל נוסד זה לא כבר בעירנו סאקאלקא בד,שתדלנות ראשי העיר ונכבדי. כי עשו פד,וועד (קאמיטעט) לכלכל את כל צרכי העדד, ולדדו ת לעזר לעניי העיר בצר להם וכן לעניים העוברים ושבים דרך עירנו; תחת אשר עד כד, ד,תנד,ל ו כל קופות הצדקה בעירנו באין משמר וסדר, כי בכל יום ויום היו העניים מתגודדים בבתי העיר ולא נתנו מנוח וינצלו את העיר כמצולה שאין בה דגים ולא היה מנד,ל ומשגיח ורואה חשבון... אך מיום שנוסד הוועד הזה החלו להתנד,ג בכל עניני וצרכי העדד, על הצד היותד, טוב ושוד, לכל נפש וכל אנשי עירנו כקטן וכגדול התנדבו בלב שלם ובנפש ...

... "לא למותר אחשוב לספר את הטוב והחסד אשר העם עושה עם אחינו בני ישראל העובדים בצבא . בגדוד החונה כעת בעירנו , אשר הם כארבעים איש , בהם יראים ושלמים ומשכילים ובעלי לשונות שונות . מאז שבת ם פה זה שש שנים , יתנו להם מזון ומחיה די אכל נפשם ושלש סעודות מדי שבת בשבתו . ועתה כאשר באהלים על פני השדה ישכרו להם אנשי עירנו בית מיוחד ושם יאכלו ארוחתם בכל יום" . ...

... הרחובות היו צרים, מרוצפים אבנים עגולות ומחוס - פסות. בנסיעה בעגלה או ברכיבה באופניים הרגשת היטב את הזעזועים על האבנים. המדרכות היו צרות, שתי מרצפות־בטון רוחבן, בצד המדרכות תעלה למי הגשם. בקיץ היו מסיידים את התעלה בסיד לבן. כל תושב היה אחראי לנקיון חלקת המדרכה אשר מול ביתו. כל בוקר, ביהוד ביום שני בשבת, בגמר השוק, אחרי שהאכרים עזבו את העיר, היו אנשי עירנו יוצאים לנקות את הכביש והמדרכה, מן הזוהמה של סוסים ופרות. כל עניני הנקיון היו מוטלים על אזרחי העיר; העיריה לא ידעה להשתתף בנקיון העיר, היא ראתה את תפקידה בגביית מסים, מבלי לדאוג לאזרח לשרותים צבוריים. המשטרה הפולנית הקפידה מאד על נקיון העיר, לא מאהבת גקיון והסדר, אלא, כדי להטיל קנסות ולגבותם מהיהודים. ...

הנוער הצליח לברוח מן העבודה. הקשה ומן הרעב. אכן ירדו אמריקה לא שכחה את יהודי פולין ורוסיה בזמנים הקשים ביותר ותמכו בהם בכל. שלחו בגדים ונעלים, קמח וסוכר, נפתחו גם שני מטבחים, עי׳ קהל ת סוקולקה אחד בשביל ילדים, שר.יד. בביתו של יעקל הקצב ברחוב אוליצקי, ואחד בשביל מבוגרים בביתר. של גברת מינץ. נפתח גם גן-ילדים. התמיכה ...

ספרים עבריים החלו להיות מבוקשים, לאחר אסיפות סוערות נבחרה הנהלת הספריה, ובה רוב לציונים. ...

... אי ך בי ן אליי ן פו ן טוחאוואל י ניש ט וויי ט פו ן סאקאלקע , אי ן פארלוי ף פו ן קרי ג בי ן אי ך געווע ן צוזאמע ן מי ט סאקאלקע ר אי ן לאגע ר קעלבאסי ן אונטע ר גראדנע . ע ם זענע ן שוי ן פו ן יענע ר טרויעריגע ר ציי ט פארבי י פי ל יארן , או ן ס׳הא ט זי ך שוי ן ממ ש פארגעס ן ד י נעמע ן פו ן פי ל לאנדטלייט . ד י איינציג ע ווא ט אי ך געדיינק , וועלכ ע זענע ן אזו י טראגי ש אומגעקומע ן אי ן לאגע ר אי ן קעלבאטי ן אי ו ד י פאמילי ע פו ן אייע ד חשוב ן או ן ליב ן כלל־טוע ר אדוואקא ט פרידבער ג מי ט זיי ן פדוי , מי ט זייע ר טאכטע ר חנצ ע ווא ט אי ז געקומע ן פו ן ישרא ל פונק ט פאר ן קרי ג זי ך צ ו זעע ן מי ט ד י עלטער ן אי ן פויל ן או ן מי ט אי ר יינגער ע שוועטטער׳ל . ...

די סאקאלקע ר אי ד סאסייעטי, איינע פון די טיכטיקסטע ארגאניזאציעס צווישן די לאנדסמאנשאפטען אין ניו־ יארק, האט דעם "יונייטעד דזשואיש אפיל" אויסגעצאלט די פולע סומע פאר א צווייטע ווינונג אין ישראל, וואס די סאסייעטי בויט פאר היימלאזע יידישע משפחות און אין אנדענק פון די קדושים פון דער אלטער היים־ שטאט. די סאקאלקער איד סאסייעטי האט א קליינע מיטגלידערשאפט, אבער די דאזיגע ארגאניזאציע קען דינען אלס מוסטער פאר פיל גרעסערע ארגאניזאציעס מיט איר איבערגעבענקייט און אקטיוויטעט פאר די קאמפעינסן פון "יונייטעד דזשואיש אפיל". די סאקאל־ קער סאסייעטי פירט אן א פערמאנענטע קאמפיין טעטיג־ קייט צווישן אירע מיטגלידער און שאפט פאנדען פאר די נויט־ליידענדע אידן אויף יענער זייט ים און פאר מדינת ישראל. ...

... אונזער טייערע יוגנט האט געציילט טאקי ווייניג, אבער פול אבשאץ — מיר האבן געצויגן די אויפמערק־ זאמקייט פון אלע שטעטלעך ארוס, זייער פיל יוגנט פון דער פראווינץ האבן אונזער קאלאניע בעזוכט. פארנאכט, מען אונזערע בחורים און מיידלעך זענען נאך אויפן פעלד געווען, און פלוצלינג זענען געקומען צו באזוך א גאנצע קאמפאניע קרינקער מיידלעך און בחורים, אמ־ דורער חברה אויך סאקאלקער. פונקט ווי זיי אלע וואלטן זיך אבגערעדט צו מאכן א סיורפריז קאלאניער יוגנט. פלוצלינג האט אנגעהויבן דוגערן און בליצן, אונזער יוגנט איז שנעל צוריק געקומען פון פעלד מיט די סער־ פעס און קאסעס אין די הענט און מיט ליידיגע קריג פון וואסער וואם מ׳פלעגט מיטנעמען מיט זיך צו דערקוויקן די הערצער פון היץ און מידקייט. און באלד האט די גאנצע יוגנט אנגענומען א אלגעמיינעם יום־טובדיגן אויסזעהן, צוזאמענגעטראפן זיך מיט די אלע געקומענע געסט, געגעסן, געטרינקען, געזונגען און געטאנצט ביז שפעטער אין דער נאכט. דאן איז געקומען די פראגע ווי אזוי זאל מען זיך צוריקקערן יעדערער צו זיך אין דער חיים. אלע האבן זיך צוזאמען גענומען און אוועק שלאפן

... פנק ס סוקולק ה ...

פנק ס סוקולק ה ...